יבגניפ

איפה ההתייחסות לעבר במשפט הבא? אתה רוצה לומר שהתכוונת לעבר, אבל יצא לך ניסוח לא מוצלח? לא נורא, קורה לכולם. אתה לא ציינת עובדות. אתה כתבת שמה שמאפיין משטרים קומוניסטיים זה טבח המונים. זהו. אין כאן שום אבל שום התייחסות לעבר. אין כאן מסקנות שלי. יש כאן קריאה של מה שאתה כתבת. ואני אפילו לא מייחס לך אמירות, בניגוד למה שעשית לי עד לפני כמה תגובות. צר לי שאתה לא מבין את זה. אם רצית להתייחס לעבר, יכולת גם לכתוב "מה שאפיין משטרים קומוניסטים עד היום\בעבר\שאנחנו מכירים זה טבח המונים". לא עשית את זה. כאמור, כולם טועים. גם אתה. רק ממליץ לך להבא לשפוט את עצמך בסטנדטרים המחמירים בהם אתה ממהר לשפוט אחרים. לסמנטיקה הזו, כאמור, יש משמעות. פתח מחקר, כל מחקר שהוא, בהיסטוריה או מדעי מדינה. משפט מהסוג שכתבת בחיים לא תמצא שם. בדיוק מהסיבות שכבר פרטתי לך. המשפט האחרון שלך הוא משפט המפתח בכל מה שכתבת עד עכשיו. בגלל זה מדעי הרוח הם לא מתמטיקה ולא פיזיקה. ובדיוק בגלל זה תיאוריות (דיעות) במדעי הרוח לא מוצגות כעובדות באופן בו אתה מנסה לעשות. שים לב שכשאתה אומר "מאפיין מובהק לא אומר שהוא מופיע תמיד" זה הופך את המשפט המקורי שלך ללא תקף לוגית. לוגיקה, עופר, לא משתנה בהתאם לרצונות שלנו. אין מה לעשות. בגלל זה, בפעם השניה, אתה לא תמצא הרבה חוקרים (או חוקרים) בכלל, שמשתמשים במשפטים כמו המשפט שאני סובב סביבו כבר חצי יום. אם אני מסכים שמשטרים נטולי חופש הם יותר אלימים? סטטיסטית זה נכון לחלוטין. בגלל זה, בין היתר, אני לא מגדיר את עצמי כקומוניסט, ובויכוחים כאלו פשוט מעדיף להצביע על מה הרווחנו כולנו בזכות הקומוניסטים המתונים של מערב אירופה וארה"ב. נכון, אבל זה לא הופך את המשפט שלך לנכון יותר; זה לא מוכיח דבר לגבי העתיד כפי שאתה מסכים. כאמור, להבא, כשאתה רוצה לדבר על העבר מומלץ לכתוב זאת במפורש. לא כתבת מילה במשפט המצוטט בפעם השלישית על עובדות היסטוריות. כתבת שיש צורת שלטון שאחד ממאפיינה הוא טבח. הכתיבה על ההיסטוריה באה אחר כך, כשניסית לתת דוגמאות. אבל על הדוגמאות אין ויכוח. יש ויכוח על הסמנטיקה של המשפט המקורי. והיא, מה לעשות, חשובה. גם פה, כשאתה כותב "האם זה קשור לשיטת הממשל", אתה בעצם תוהה האם הטענה הראשונית שלך היא תקפה (אם זה לא קשור לשיטת הממשל, בהכרח, אתה לא יכול לטעון ששלטןו קומוניסטי מאופיין בטבח המוני). אולי אתה צודק לגבי שיטת החסכון, אני לא יודע. אין לי דעה חד משמעית לכאן או לכאן, אבל אני חושב שאם כבר מכריחים להפקיד, אפשר אולי לעשות את זה בדרך אחרת. האם יש לי פתרון טוב ממש? לא. אני גם בטוח שהארגון שממונה לרווחת העובדים היום לא דואג להם. שמח שאנחנו יכולים להסכים על משהו.

ומה שאתה עשית עם העובדה הזו, זה בדיוק להסיק שגם מחר ירד גשם. הנה, ממש כאן: במשפט לוגי פשוט, מה שכתבת הוא: אם ישנו משטר קומוניסטי, אזי יש טבח. המשפט שלך לא מתייחס לעבר, לעתיד או להווה. הוא מתייחס למשטר קומוניסטי ככלל. אם נלך רגע עם הדוגמא עם הגשם, אתה מסכים הרי שהמשפט "אם יש יום אזי יורד גשם" הוא לא עובדה, נכון? יש גם ימים לא גשומים? יכולים להיות ימים לא גשומים? אתה לא חושב שהמשפט המדויק יותר הוא "עד עכשיו בכל הימים ירד גשם"? "עד עכשיו בכל המשטרים הקומוניסטים היה טבח"? "עד עכשיו בכל המשטרים הקומוניסטים היה טבח, ולכן אני, עופר, מניח שזה גם מה שיקרה בעתיד"? וכאן בדיוק ה"באג" בחשיבה שלך, בדרך שבא אתה בונה את ההסקות שלך, שאצלך, משום מה, נקראות עובדות. כדי לחזק את הטענה שלך, הצגת מספר דוגמאות למשטרים כאלו מן העבר, אבל הטענה הבסיסית שלך היא כללית, היא לא מתייחסת בכלל למימד של זמן. אם אתה מסכים שהעתיד הוא עניין של דיעה, משפט כללי כזה לא יכול להיות עובדה. פשוט לא יכול. הוא יכול להיות לכל היותר דעה או הנחה שלך, על סמך ניסיון העבר. גם ההגדרה, אגב, של "מה זה קומוניסטי" היא חשובה כאן. אופי המשטר בחלק מהמקרים נתון לדיון. הוא לא עובדה. לא צריך ללכת רחוק, מספיק להסתכל על מדינתנו הקטנתונת כדי להבין שלעיתים מבנה המשטר הוא בגדר דעה. לא עובדה. למילים יש משמעות, עופר. אני מניח שאתה יודע את זה לא פחות טוב ממני, בטח בתור מי שמבקר אותי על זה שאני לא יודע מה אני חושב, או על זה שאני לא יודע מה אני כותב. צריך לזכור (או יותר נכון להכיר) עוד מספר דברים. ההיסטוריה לא מתחילה ולא מסתיימת במלחמת העולם השניה. לא רואה טעם לחזור על סקירה על מאבקים של ארגוני עובדים בארה"ב על מושגים כמו שכר מינימום ועוד, אלו שרועי לא מאמין בהם, כי הם פוגעים ב"שוק החופשי". מה גם שרק האל שבשמיים יודע איפה ארה"ב המהוללת הייתה נמצאת בלי מלחמת העולם השניה היום. בכל מקרה, מומלץ גם לזכור, שוב, שללא הסוציאל דמוקרטיות וסוציאליסטים, מושגים כמו "שעות עבודה" ו"שעות נוספות", "ימי חופש", "זמן פנאי", "חוק חינוך חובה" ועוד לא היו קיימים בכלל עד עצם היום הזה.

מה שכתבת כאן זו לא עובדה. זו תיאוריה שמקשרת בין מספר מקרים מועט יחסית של משטרים קומוניסטים שהיו בכלל בעולם לבין מה שקרה בהם וסוג המשטר. עצם זה שאתה מודע לכך שאפשר לדון בסיבה והתוצאה מלמד על זה שיש כאן עוד אפשרויות. עצם זה שאתה מסיק שאולי רבי טבחים מאמצים את הקומוניזם אמור ללמד אותך שמחר יכולה לקום מדינה קומוניסטית ללא טבח המונים. אם תשאל, אגב, קומוניסט להוט, הוא יגיד לך שבכלל לא ראינו משטרים קומוניסטים עד היום בעולם. לא שאני מקבל את התיאוריה הזו יותר ממה שאני מקבל את התאוריה שלך, אבל גם היא קיימת. וזה, עופר, ההבדל, בין דיעה לעובדה. בין תיאוריה אפשרית, הסבר אחד מן הרבים למציאות לבין עובדה מוכחת על פי עיקרון מדעי כלשהו. לפי הגישה שלך, אגב, אם מחר תגיע למדינה חדשה, בה לא היית מעולם ואתה לא יודע דבר על האקלים שבה, ואם במשך שלושה ימים ירד גשם, מותר לך לקבוע כעובדה שגם ביום הרביעי יורד גשם. העובדה היחידה כאן היא שבמשך שלושה ימים ירד גשם. בדוגמא שלך, העובדה היא שהיה טבח המונים בעבר במדינות בעלות אופי קומוניסטי. מה זה מלמד על העתיד? כלום. צר לי, אבל זו טעות מתמטית בסיסית. מלמדים את זה בשיעור הראשון בקורס הרלוונטי בו לומדים על הוכחה באינדוקציה. אבל זה שכתבת את זה, זו בהחלט עובדה: עכשיו שים לב, בבקשה: 1) אתה מייחס לי על גבי שלוש תגובות את הטענה שלא הצגתי שאני רוצה לבטל את המושג ריבית באופן כללי. 2) לכאורה, לפי הטענה שלך, אתה לא מציג כאן דיעה. רק עובדות. 3) אתה כותב שללא ריבית מגיעים לקומוניזם (למרות שהיו גם חברות אחרות בהן הלוואה לריבית נחשבה למקצוע בזוי - גם זו עובדה). 4) אתה כותב שבמשטרים קומוניסטים תמיד הגיעו לטבח עם. 5) רצף הלוגי של הטענות שלך מוביל למסקנה הבלתי נמנעת שביטול הריבית יביא לטבח המונים. 6) אתה בטוח שלא הבעת כאן דעה ולא נקטת בעמדה? רוב האנשים הנורמטיביים בדרך כלל לא בעד רצח עם. אתה לא רק שנקטת בעמדה מאוד ברורה, נקטת אפילו ביותר מאחת - הראשונה כשקבעת באופן כל כך נחרץ שקומוניזם = טבח המונים; השניה כשקבעת שביטול ריבית = קומוניזם, כלומר ביטול ריבית = טבח המונים. אני מזכיר לך, בפעם העשירית אני חושב, שמי שמלווה בריבית לא רק מבטיח שכסף לא ישחק, אלא גם מרוויח מכך יותר מהשחיקה האפשרית של הכסף. כך הגענו לדיון הזה. ביקשתי להסביר לרועי שאני לא מצפה להרוויח מכספי הפנסיה שלי. לא מצפה לקבל תשואה עליהם. רק שלא ישחקו. זה הכל. אני מזכיר לך באותה הנשימה שאתה פשוט לא מתייחס לטעון הזה, תגובה אחר תגובה. ואני מקווה שזה ברור שיש הבדל בין "תשואה" לבין "חוסר שחיקה". מוזר, כי אני חושב את אותו הדבר עליך. מניח שכל אחד מאיתנו יצטרך להשאר עם הדעה שלו בנושא. חג שמח.

נכון, ולמען האמת חשבתי על זה תוך כדי הדיון. והתשובה היא שגם בסל המוצרים האחרים ישנם מוצרים שהם בפיקוח, החל מחלב או לחם, ועד לדירות ש-(אולי) יזכו לפיקוח בעתיד הלא רחוק.

להגיד שבן אדם לא מבין את מה שהוא אומר זו לא התקפה אישית? אוקיי, גישה מעניינת. מעניין גם אז מה זה כן התקפה אישית אצלך. אבל זה באמת נושא לדיון אחר. ברשותך, בוא נסכים רגע, על משהו עקרוני שאנחנו כמראה לא מסכימים עליו: לא כל דבר שאתה כותב הוא עובדה רק כי אתה כותב אותו, או דוגל בו. למשל זה: זו הדיעה שלך, עופר. אתה אולי בן אדם משכיל ואולי כלכלן מצליח ואולי לא. אני לא יודע. יכול להיות שפרסמת מחקרים מעמיקים בנושא הקשר בין שחיקת ערך המטבע וכלכלת שוק ויכול להיות שלא. יכול להיות גם שקראת מגוון מחקרים כאלו, ובחרת לאמץ אותם. אבל איך שלא יהיה ומה שלא יהיה, מה שאתה מציג הוא תיאוריה (או במילים אחרות - דיעה). כשאתה כותב באופן שבו אתה כותב ("זו גם עובדה") משתמע מדבריך שאתה מאמין בתיאוריה הזו, או במילים אחרות - נוקט בגישה ברורה ביחס לנושא. הגישה שאתה "לא נוקט " בה, לכאורה, באה לידי ביטוי גם בדברים האחרים שאתה כותב, כמו ניסיון לחלק את העולם באופן מאוד דיכוטומי לקומוניזם בו "נוטים לטבח המונים" וכלכלות חופשיות לגמרי (תוך התעלמות מוחלטת ממגוון המדינות בעולם שהן לא בקצה הזה ולא בקצה הזה). אבל מעבר לזה אתה עושה עוד משהו - אתה מעוות את מה שאני כותב, וחוזר כל פעם לאותו הקונספט של "שחיקת ערך מטבע". אז בשבילך אכתוב בפעם האלף: ריבית לא מייצגת רק שחיקה של ערך המטבע, אחרת איש לא היה מתעשר ממתן הלוואת. אתה חושב שאני טועה? בוא ותסביר לי איך מתעשרים ממתן הללוואת, אם ריבית משקפת שחיקה בערך המטבע בלבד, בבקשה. לא, לא קיבלתי תשובה. בטח שלא עניינית. "לא חשוב מי החליט"? למה לא? זה קונצנזוס גלובלי? מעולה. איך נקבע קונצנזוס? במדינות המערב נהוג לקבוע עקרונות מסוימים בבחירות. "אל תגנוב" זה קונצנזוס גלובאלי היום. אבל יש עוד דברים שהם קונצנזוס היום, לפחות במערב, כמו חוק חינוך חובה, ויש שהיו קונצנזוס פעם והם כבר לא, כמו עבדות. אז כן, באותה המידה גם המגבלה על ריביות יכולה פשוט להופיע כחלק מחקיקה כלכלית, כמו חוקים כנגד קרטלים או מונופולים או כל דבר דומה. גם אם לך זה לא נראה. ולא, זה לא אומר שהמדינה המחוקקת תהפוך לקומוניסטית. בדיוק כמו שישראל לא תהפוך לקומוניסטית אם יאיר לפיד יעביר את החוק שמגביל את שכר הבכירים. המשפט האחרון של בחלק הזה, אגב, לא קשור לכלום, חוץ מניסיון לייחס לי עמדות שלא הצגתי. גם פה אתה ממשיך לכתוב דברים שהם תיאוריות כלכליות כעובדות. ניחא, זה כנראה לא ישתנה. בכל מקרה, שים לב, בבקשה, שבכל תגובה ותגובה כאן דיברתי על רגולציה ורגולציה בלבד. שים לב שכתבתי 3-4 פעמים שאני לא מתיימר לבטל את הריביות לחלוטין, כמו כאן: או כאן או כאן (שים לב לשימוש בפועל "לרסן", לא "לבטל".) או כאן אז כן, לא ביקשתי לבטל את הריבית והיא גם לא עיקר הדיון. דיברנו כאן על רגולציה, על גבי 40 עמודים. על זה כל הדיון. זה גם מה שכתבתי לך בתגובה הקודמת. זה גם מה שכתבתי לרועי. יותר מזה, מציע לך לעבור על השרשור ולחפש כמה פעמים כתבתי את המילה "רגולציה" או את הפועל "לרסן". אני אומנם כותב הרבה, אבל בטוח ששתי המילים האלו יבלטו בתגובות שלי. די, אתה לא טורח לקרוא את מה שנכתב. כאמור, אתה פשוט רוצה להראות שאתה יותר חכם או יותר מבין. ניצחת. עם רועי, למרות חוסר ההסכמה, לפחות היה דיון.

לא לפתוח כל תגובה בכל דיון באשר הוא בהתקפה אישית על מי שאתה מתווכח איתו; זו יכולה להיות התחלה טובה, גם אם היא לא תשפר את המצב הכלכלי בעולם, היא לכל הפחות תתרום לרמת הדיונים בפורום. לדעת להבדיל בין דיעות שלך לבין עובדות. להבין שיש גישות שונות למציאות הכלכלית. הגישה שלך היא לא האמת האבסולוטית המוחלטת. לא כל מי שחושב אחרת ממך לא מבין מה הוא אומר. אה אוקיי. הריבית היא הבסיס של השוק והיוזמה, כי אתה כתבת בפורום אינטרנטי שזה ככה. צודק, סליחה שאין לי את הידע הנדרש לנהל ויכוח ברמה כזו. לקומוניזם, אגב, יש עוד כמה מאפיינים מעבר ל"יש בלי ריבית". אבל יש גם אפשרויות באמצע. לא רק קומוניזם או כלכלת החזק שורד. שאלתי אותך מי החליט שאסור לגנוב. לא קיבלתי תשובה. מילא. שאלתי מי החליט שאסור לגבות דמי פרוטקשן או להלבין הון. גם לזה אין תשובה. ניחא. מניח שזה אמור להיות ברור שזה אסור, כי זה אסור. אז מי יחליט? כנראה שבשביל זה יש בחירות, יש מפלגות עם אג'נדות שונות ויש תפיסות כלכליות שונות, לא? כתבתי ב-5 תגובות לפחות כאן על מדינות בהן יש מדיניות סוציאל דמוקרטית כלשהי ויש פיקוח של המדינה על הכלכלה. כולן זה מדינות קומוניסטיות? השבוע פורסמה כתבה על זה שיש רצון מצידו של שר האוצר להגביל את שכר הבכירים במשק. אז זו לא הגבלת הריבית, זו רגולציה מסוג אחר, שאולי תפתור את אחת מהבעיות שדנו בהן כאן במהלך 40 העמודים של הויכוח. זה, למשל, כיוון לפתרון. מיסוי יחסי זה גם פתרון. אבל כבר כתבתי לך גם בתגובה הקודמת: ריבית ותשואה אלו הם סממנים. מעבר לכך, שים לב שכתבתי גם שאני לא מתיימר להגיד שיש לי פתרון מושלם לביטול הריבית. רק פיקוח. פיקוח במסגרת חוק, כפי שנעשים דברים אחרים במסגרת חוק. אתה שם לב להבדל? או שאסור לי לחשוב שיש בעיה עם חוסר פיקוח על תהליכים כלכליים, אם אין לי פתרון של 100% לכל בעיה שצצה בהם? או שזה שאתה חושב שמשהו הוא לא בעייתי, קובע בהכרח ובוודאות של 100% שהוא לא בעייתי?

טוב, די. השלמנו איזה עשרה מעגלים של ויכוח. אפשר להרוג את השרשור הזה סופית.

קראת את כל מה שנכתב כאן ב-40 עמודי השרשור? קראת את מה שכתבתי בתגובה האחרונה לרועי, לפני כשעתיים? ביקרתי את הריבית כמנגנון כללי, כן. מה זה אומר? זה אומר שעמדתי היא שבני האדם הם רודפי בצע מטבעם, ויעשו הכל כדי להתעשר, לא משנה כמה זה ידפוק את כל מי שנמצא סביבם. ההנחה ש"דברים יסתדרו באופן טבעי" היא נאיבית או צינית, תלוי מי מניח אותה ובאיזה אופן. זה לא אומר שאני קראתי איפשהו לעשות מהפכות וליצור מדינות בסגנון ברית המועצות. זה רק אומר שאני מאמין בזה שצריך רגולציה. רגולציה, כדי להבטיח סיכוי גם למי שמגיע ממשפחה עניה. כדי להבטיח סיכוי גם למי שלא מוכשר כמו רועי, וזקוק ליותר הכוונה ולימודים כדי ללמוד לתכנת או להיות רואה חשבון או עורך דין או חשמלאי. ריבית, במקרה הזה, היא רק דוגמא. דוגמא לחולי חברתי שאולי אי אפשר לבטל, אבל אפשר לפקח עליו, כדי שביום שבו תצטרך הלוואה, לא תצטרך למכור את עצמך לעבדות פחות או יותר, כדי להחזיר אותה. השיח על ריבית רק בא להדגים שכשאין רגולציה, אין גם מי שירסן את החזק יותר. אלא שאת רועי, למשל, זה לא מעניין, כי הוא פשוט בונה על זה שהוא יהיה אחד מאותם החזקים. אבל מעבר לזה, אם היית קורא עוד קצת אחורה, אז היית מגלה שמי שהעלה את הנושא של הריביות היה דווקא רועי, כדי להראות לאמיר ולי שגם אנחנו רודפי בצע. אני, מנגד, רק ניסיתי להסביר לו שהגישה לחסכונות שהוא מציג היא ממש לא הגישה של אנשים עניים יותר. הם לא מצפים להתעשר מהריבית. הם מצפים לשמור על רמת חיים סבירה. האמת שאני גם לא מזהה אצלך שום מחשבה מסודרת, חוץ מרצון להראות שאתה יותר חכם. בתגובה הקודמת שלך חיפשת לקטול אותי כי לא הבנת שהשתמשתי בשאלות רטוריות כדי להמחיש שיש עוד סיבות לריבית מעבר לשחיקת הכסף. עכשיו אתה מייחס לי אמירה שזה לא מוסרי שהכסף נשחק, למרות שהטענה שלי היתה שהריבית מייצגת עוד פרמטרים חוץ מזה (ובתוך זה הרצון הפשוט להתעשר). אולי כי אתה עדיין לא מבין (או לא מקבל) את הטענה המאוד בסיסית שאם ריבית הייתה מייצגת רק שחיקה של כסף, אף אחד לא היה מתעשר ממתן הלוואת בריבית. מהטענה הזו (ריבית היא בסך הכל ביטוי לרצון של האדם להתעשר) אתה עדיין בוחר להמשיך ולהתעלם. לא נורא, הזכות להניח אפריורי שאנחנו יותר חכמים ממי שאנחנו מתווכחים איתו שמורה לכולנו.

אתה לא יודע אם זו הגישה שלך או הפרשנות שלי? ובכן, תקרא את מה שכתבת לי בחלק השני של התגובה האחרונה שלך ("לא למדת מקצוע מבוקש? לא אשמתך... זה הכל אנשים כמו רועי.. הם עבדו 18 שעות ביום"). תקרא את זה, הכל נמצא שם. אולי אתה גם לא ממש מודע לזה, אבל חופש העיסוק והבחירה, בהם דוגל גם אני, לא אומרים שאין גבולות. הבעיה עם הגישה שלך היא שאצלך אין גבולות, ואתה כותב את זה פעם אחר פעם. כי "להתערב זה להוביל לגולאג", או להפוך את כולם ל-" פרטים אפרוריים". ד"א, בוא תסביר לי מה הם בדיוק העקרונות הסוציואקונומיים שלי, שאתה חושב שמובילים לגולאג. במדינות בעלות בסיס סוציאל דמוקרטי, בהן משתדלים לרסן את הפערים החברתיים, כולם מסיימים בגולאג? זה או אוטופיית העולם החופשי שלך, או ברה"מ של 1950? אין מדינות אחרות בעולם? האידיאל שלך קורא לאנשים לקחת אחריות? על מה? על ההזדמנות שהם לא קיבלו ולא יקבלו? בתפיסת העולם שלך כנראה כל ילד בישראל יכול לבחור להיות מנכ"ל (הוא "רק צריך ללמוד מקצוע מבוקש"). בישראל שבה אני חי יש ילדים שלא מגיעים אפילו לתעודת בגרות, לא כי הם מחליטים כמוך שהם לא צריכים אותה, אלא כי הם הולכים לשטוף מטבחים במקדונלדס בגיל 15, והם לא מספיק מוכשרים כמוך, כדי גם לעבוד 8 שעות ביום והם להצליח בלימודים. השבוע הסתובב כאן במסדרונות החברה שאני עובד בה ילד ערבי, נראה בן 15 לכל היותר. עובד כמנקה. איפה ההזדמנות שלו? גם הוא "לא רוצה ללמוד מקצוע מבוקש"? מישהו שואל אותו מה הוא רוצה? מישהו מאפשר לו להגיע להזדמנות כלשהי? אבל עזוב. ברור שאם אתה, רועי, סובייקט אחד בודד, הצלחת לצאת מבית הספר בגיל 16 ואתה מוכשר מאוד בתחומך, אז כולם ככה, ומי שלא - בעיה שלו. עכשיו תגיד לי איפה פירשתי את הדברים שלך לא נכון? איפה בעולם שלך ההזדמנות ו"חופש הבחירה" של אותו הילד הערבי? בזה שהוא יכול לנקות כאן או במשרדים בבניין ליד? או שאין שום אבל שום סיכוי בעולם שאם באמת היו מאפשרים ללמוד עד גיל 18 ולהוציא ת. בגרות, הוא יכול היה להתפתח, לסיים תואר אקדמי ולהפוך, עם הזמן, למנכ"ל גוגל בישראל או כל דבר דומה? רווח הוא לא דבר מגוחך בעיניי רועי, מגוחך בעיניי שאתה פעם אחר פעם מנסה "להכנע לטבע האדם" (כי אתה חושב שהוא פעל לטובתך, כמובן, וכאמור בונה על אקזיט או כל דרך אחרת להתעשר), ומתעלם מאלפי תופעות, התרחשויות והתפתחויות שגם אתה, רועי המוכשר, נהנה ונהנת מהן, והן כולן היו תוצר של התערבות האדם בטבע. מגוחך בעיניי שאתה זורק כל פעם את זה שעבדת 18 שעות ביום (אגב, גם אני במצב די דומה כבר כמה שנים), אבל "שוכח" שעד שהגעת לגיל 16, נהנית, בדיוק כמו שאר פשוטי העם, ממערכת חינוך בה לימדו אותך לפחות חלק ממה שאתה יודע. אתה בוחר לחיות בעולם שדי תואם להסברים סוציולוגים על התפתחות הקפיטליזם וזה די מדהים. לא יודע אם אתה מכיר או לא, אבל הייתה תיאוריה פעם שגרסה שקפיטליזם התפתח בגרמניה וארה"ב, בגלל שהאמונה הנוצרית של תושבי מדינות אלו קבע שהצלחה כלכלית היא סממן לכך שאתה אדם ראוי ונבחר על ידי האל. כך גם אצלך. דטרמינזם מוחלט. מי שהגיע למקום מסוים - זה בטוח הדבר היחיד שמגיע לו. כי או שאנשים מוכשרים ועובדים 18 שעות ביום כמוך. או שהם מקבלים החלטות לא נכונות. אין משהו אחר אף פעם. ד"א למה יש בעיה עם הלבנת הון? סחר בנשים, למשל, זה בסך הכל עוד היבט של שוק חופשי. גם גביית דמי חסות מעסקים זו אחלה דרך להתפרנס. תלך עם התיאוריות שלך עד הסוף. והרי מי שמלבין הון עושה זאת כדי לא לדווח על רווחים מסויימים למדינה, אבל המדינה היא דפוקה כי היא פוגעת בחופש העיסוק שלו, לא? נ.ב העמדות שלך הן לא פרגמטיות. הן ציניות. יש הבדל מהותי בין להבין שלא כולם שווים ולא כולם יהפכו למנכ"לים מצליחים בסופו של דבר, לבין לעצום את העניים ולהתעלם מזה שהסיבה לכך היא ממש אבל ממש לא היכולות האישיות של כל אדם.

עניתי לך. צר לי שאתה לא אוהב את התשובה. מי קבע שאסור לגנוב? לא ראוי שיקבע גם גבול לפגיעה אחר של אדם באדם אחר? לא הבנתי את הקשר ל80% מהאנושות, מצטער.אסור לי לבקר חולות בחברה שלי כי אני לא נלחם על תושבי אפריקה? אני מכיר גם עניים בישראל. הם מדאיגים אותי יותר כרגע. באמת מאוד לא מוסרי מצידי.

לא, לא אני. החברה האנושית שמתאגדת במסגרות חוק לפחות מאז שבני האדם יודעים להחליף פרוות של חיות מתות. ולמה זה כל כך מזעזע אותך שיש או יכול להיות גבול לזה? אתה לא חושב שהמלווה מהשוק האפור שהזכרתי עובר גבול כלשהו? אתה לא במאמין בזה שקיימות תופעות של ניצול? אתה חושב שכל ריבית היא לגיטימית? ובכלל, אז למה זה ברור שאסור לגנוב? אם אגנוב רק פחית קולה מהקיוסק - זה בסדר? אם אדקור מישהו שעיצבן אותי - זה בסדר? או שמותר רק לקלל? או שגם זה אסור? פה מותר להעביר גבול? או שגם כאן אולי עדיף לתת לטבע לעשות את שלו?

רועי, אתה לוקח מושגים שיש להם קונטקסט היסטורי ברור, מנתק אותם מהקונטקסט הזה וממציא להם משמעות חדשה. חבל. כלכלת שוק או סחר בחליפין היו קיימים גם לפני 5000 שנה. כלכלת שוק חופשי זה מושג חדש יחסית, השייך לקונטקסט היסטורי מסוים, יש לו קונוטציות מסוימות, מאפיינים ועוד ועוד. לטעון שהיה שוק חופשי בימי הביניים במובן שיש היום רק כי גם אז אנשים החליפו סחורות? נו באמת.. מעבר לזה ששוב הגישה שלך היא פרדוקסלית (אם כל שוק הוא חופשי הרי שגם ברית המועצות היא מדינת שוק חופשי ואין בכלל משמעות להתערבות הרגולטור ואין משמעות למה שאתה דוגל בו), היא גם מתעלמת מכל מיני נתונים מעניינים, כמו זה שבימי הביניים היית חייב להיות חבר גילדה בשביל לייצר סחורות מסוימות. אז איפה כאן החופש? איפה ההזדמנויות שהשוק החופשי מייצר, לכאורה, שכתבת עליהן? חוזרים למה שכבר נידון מאה פעם? הכל זה שוק חופשי והכל זה טבע והכל טוב, חוץ ממה שאתה לא אוהב ורואה בו התערבות שהיא לא "טבעית"? לא רק זה, הגישה החברתית שלך של "מצידי שימות כל מי שלא מוצלח כמוני" היא גם גישה חדשה מאוד יחסית. היא משקפת גם שינויים חברתיים ודתיים שונים. לגבי התגובה השנייה שלך (על מה אני דורש מהאנשים שמלווים): שיילוק הוא הקצנה של בעיה חברתית לא של יבגני בלבד, אלא של כלל האנושות מאז שהיא בערך קיימת. אם הביעה לא הייתה קיימת, דמויות כמו שיילוק לא היו מופיעות בספרות העולמית. אין צורך להקצין את התגובות שלך. איש לא שונא את מי שמרוויח, שונאים את מי שמרוויח בעושק. ואיפה מעבירים את הגבול? התחמקת מהתשובה אבל אני מניח שגם בעולם ה"טבעי" שלך יש הבדל בין משפחת פשע, המלווה בשוק האפור, לבין בנק דיסקונט. או שאני טועה ושניהם לגיטימיים לחלוטין? הטענות, אגב, על זה "שריבית זה טבעי כי אנשים רוצים להרוויח" היא, סלח לי, מגוחכת. גם גנבה זה טבעי, כי אנשים לא רוצים לעבוד. גם רצח זה טבעי כי אנשים כועסים וכו' וכו'. למזלנו בעולם יש עוד אנשים, חוץ ממני וממך, שהבינו שלא כל מה ש"טבעי" או "קורה" צריך להתייחס אליו כגזירה משמים ואסור לרסן אותו.

עופר, איפה בדיוק כתבתי שבלי כסף ובלי הלוואות "האנושות הייתה מתקדמת להיכן שאנחנו נמצאים"? מה שביקשתי הוא בסך הכל להעביר גבול לחמדנות האינסופית. זהו (ואני, שמתיימר להציג מוסר כלשהו, עוד "מואשם" כאן בניהיליזם). חוץ מזה, ישנו גם מושג כזה שנקרא "שאלה רטורית". רועי ואתה מסוגלים להבדיל בין, נניח, הבחור ההוא מהמגדלים בתל אביב, שנעצר השבוע והיה מלווה ב"שוק האפור", לבין הלוואה מבנק? הנה לך דוגמא לתשובה לשאלה רטורית ששאלתי, שהיא בהחלט גם מובנת מאליה. הנה לך דוגמא למצב בו אתה יכול להלוות כסף מאדם, שלוקח ריבית עצומה כי הוא יכול. לא כי הכסף שלו "נשחק" במאות האחוזים שהוא מבקש. אבל גם הבנק עושה את זה, רק בפרופורציה שנתפסת כיותר סבירה ומקובלת חברתית. שהרי אם היה מדובר ב"שחיקה" בלבד, לא היה כאן עניין של רווח לאף מלווה; מתן הלוואת לא היה הופך למקצוע ככ רווחי (וכל כך שנוא גם כן) וההחזר היה נקבע על פי פרמטר אחד ויחיד: סל מוצרים קבוע שמהווה אומדן ריאלי וממשי לשווי הכסף. זהו. אבל הרי שנינו יודעים שזה לא המצב, אז למה ליפות את המציאות? המושגים שאתה מדבר עליהם, שבאים לתרץ ריביות, הם הסברים מודרניים לתופעות עתיקות. שים לב שגם אני כתבתי שריביות היו גם בימי התנך. מישהו בימי התנך או הברית החדשה ידע מה זה "שחיקת ערך המטבע"? בשורה התחתונה הלוגיקה היא אחת: למשה יש כסף. ליוסי אין. יוסי רוצה לקנות משהו? מגניב, שישלם כפליים, כשיהיה לו, בשביל שמשה יממן אותו. זה השיקול היחיד וההסבר היחיד. אחת הסיבות, אגב, שהתחילו גם להמציא הצדקות לתהליך הזה, היא שגם שליטים שונים היו זקוקים לאותם המלווים בריבית, ולכן העדיפו, בסופו של דבר, להצדיק ולאמץ אותם. כן, מלווים ומלווים בריבית קידמו את האנושות. גם מלחמות ומגפות. אבל גם דברים אחרים. כל אחד בוחר מה מושך אותו יותר, כנראה.

כן, רועי, הקונספט של ריבית לא מוצא חן בעיניי. ועם זאת, לא ביקשתי לבטל את הריבית. רק ביקשתי להסביר לך שאמיר ואתה ואני וכולנו חיים בתוך מציאות כלכלית מסוימת. אני לא יכול לבחור "להלחם בשיטה" ולהגיד שלי לא בא שדווקא הקרן שלי תצבור ריבית. כי התוצר של זה יהיה עוני מובטח שלי בעת זקנה. האם אני אשם בזה? האם יש לי איך לשנות את זה? האם יש לי ולו את ההשפעה המינימאלית על מחירי המזון ב"שוק החופשי", גובה המדד? ההחלטות השרירותיות על גובה הריבית דה ריבית שאני משלם לעשרות פקידים שמפרידים ביני לבין הכסף שלי? ובכל זאת, מוכן להבטיח לך שאנשים פשוטים, שסכום קרנות ההשתלמות או הפנסיה שלהם מגיע למה שאתה כנראה מרוויח בחודש, ממש לא מצפים להתעשר מהכסף הזה. הם בסך הכל מסתכלים על זה כחסכון מינימאלי שיש להם בצד. זה הכל. מה גם שהריביות המופלאות שנותנים לך בכל קרן כזו לא באמת יכולה להפוך אותך לעשיר גם בעוד מיליון שנה. איך העולם יתקדם, אתה שואל? ובכן, ואני שאלתי 4-5 פעמים מתי לדעתך נוצר "שוק חופשי" וכן גם איפה הוא מסתיים. לא קיבלתי תשובה לשאלות כי אני מניח שאין לך. אבל ממה שכתבת כאן, אני מבין שאתה מאמין בדטרמיניזם היסטורי ולא שואל שאלות אף פעם. אם משהו קורה בוודאי שהוא טוב והוא נכון. לא ביקשתי לבטל את הצמיחה, ביקשתי להסביר לך, בחוסר הצלחה, שהצמיחה נובעת מכל מיני דברים. לא רק מזה שכל מיני רועיים כמוך קמים בבוקר עם איזה רעיון גאוני במיוחד לסטארטאפ, עושים אקזיט של מאות מיליארדים וכולם מאושרים. ביקשתי גם להסביר לך, גם ללא הצלחה, שלאיש אין הסבר מספק עד עצם היום הזה על כל מקורות הצמיחה, בטח של זו של המאה ה-20. הנחה התמימה שלך שזה הכל בזכות "שוק חופשי", שאתה אפילו לא יודע לתחום אותו על ציר הזמן היא לכל היותר תמימה, אבל מילא. רועי, אחד מאיתנו רדיקל מהסוג של דריש, שהיה כותב פה בעבר; חושב שאם במקרה הוא נולד עם כישורים קצת יותר בולטים מהאחרים בתחום מסוים, אז השאר יכולים גם למות מרעב, כי מוסר מתחשב באחרים זה ללוזרים סוציאליסטים. רק החזק שורד, וכל השאר יכול ללכת לחפש את עצמם, כי "זה הטבע". אז לכתוב לך בפעם המאה שחלק ניכר מהדברים שאתה מתייחס אליהם כמו "חלק מהטבע" (למדת בכל זאת עשר שנים במערכת חינוך שהיא חובה, לא?) הם תוצר של החלטה של אנשים, שבחרו להתערב ולא להסתכך מהצד, כאילו הם מנחים בnational geographic? לנסות ולהסביר לך עוד פעם שב"טבע" שלך אתה היית אמור ללכת לעבוד במפעל ליצור נעליים בגיל 5?לנסות לשכנע עוד פעם אחת נוספת ש"הזדמנויות" לא מגיעות מעצמן לחלוטין? העולם מתקדם, רועי, כי אנשים פועלים כדי שהוא יתקדם. חלק מזה זה אנשים כמו סטיב ג'ובס, שמפתחים מוצרים כמו האייפאד. חלק מזה, מה לעשות, זה אנשים כמו פעילי התנועות הסוציאליסטיות למיניהן (ואפילו בכירים בכלכלות עולמיות כמו ארה"ב), שמבינים שבשביל הקדמה לפעמים גם צריך לרסן ולבקר. לא רק לעמוד מהצד, כאילו אתה בסלון בבית, רואה בטלויזיה איך איזה אריה אוכל איזו זברה, ולקוות שאתה האריה ולא הזברה במציאות היומיומית שלך.

לא נכון. מה זה "שחיקת ערך מטבע"? למה הוא נשחק? האם הריבית תמיד מייצגת שחיקה? ריבית יכולה לייצג "שחיקה", כשמדובר במשהו שצמוד למדד והמדד מייצג נאמנה סל קניות רלוונטי. אבל זו לא הסיבה שבגללה לוקחים ריבית. לוקחים ריבית כי אפשר וכי זה עסק משתלם כלכלית להלוות כסף ולבקש עליו עוד כסף. הרי המנהג הזה קיים לכל הפחות מאז שנכתבה התורה. אפשר להיות די בטוחים שאז הם לא היו מודעים למושגים כמו שחיקה של ערך המטבע, או מדד המחירים. כל אלו הופיעו אחר כך, כדי לתרץ ולהסביר למה השיטה הזו של הלוואה בריבית היא לגיטימית בכל זאת. בפועל, כאמור, יש לה סיבה אחת: היא מאפשרת להתעשר. מדד מחירים זו דרך טובה לראות מה הכח של הכסף באמת וכמה התעשרת אם הלוות בריבית, אבל כל הרעיון, הרי, של המלווה זה לא לשמור על כח הקנייה שהיה לו, אלא להגדיל אותו. ולא, אני לא רוצה קפיטליזם קיצוני. ממש לא. אבל העולם הוא לא שחור ולבן. אין לי בעיה עם זה שהמדינה לוקחת כסף ומפקידה אותו, כדי שתהייה לי פנסיה. אני לא מצפה להתעשר מזה. אני מצפה לקבל סכום ששווה ריאלית לסכום שאני אמור לקבל לפי החישובים שנעשים היום. בשביל זה לא צריך ריבית שהיא מעבר למדד.

וזה חלק מהבעיה. קל לרועי לכתוב שכולם רוצים תשואה ורווח. אבל מה הסיבה לכך? אני כמו אמיר, מוכן להסתפק בפנסיה בטוחה. אלא שלא אמיר ואני קבענו שכסף מאבד מערכו עם הזמן ושחייבים לשלם או לקבל ריבית על חוסר היכולת לנצל את הכסף ברגע נתון. ורועי, זה לא "פסים אישיים", אבל בעיניי זה בדיוק מה שהופך את הגישה שלך לסופר צינית, גם אתה לא מבין את זה, או חושב שאתה "רק משקיף" ומנסה לנצל את הדברים לטובתך. אתה מתאר כל הזמן את העולם הכלכלי כפועל על פי סט של חוקים די ברורים (למעשה, חוק אחד: כולם רוצים להרוויח); ובכן, מי קבע שכך זה צריך להתנהל? שוב אנחנו חוזרים לאותו מעגל הקסמים: אתה מאמין בזה שמשהו הוא נכון ולכן קובע שהוא נכון, הוא "טבעי" ואסור לשנות אותו. ואם אני חושב שהוא פגום? אם אני לא רוצה לקבל ריבית על הכסף שהמדינה מכריחה אותי להפקיד בידי מנכל שופרסל כל חודש מחדש? רק רוצה ש3000 של היום יהיו גם 3000 בעוד 50 שנה. מה אז? לא אני המצאתי והצדקתי את המושג "ריבית", וגם לא אמיר. גדולים וחכמים מאיתנו מתפלספים כבר למעלה מ1000 שנה על למה זה בעצם בסדר לתת למישהו X שקלים ולבקש X + Y בחזרה, עד שזה הפך למקובל וברור מאילו. אז לבוא אלינו בטענות שאנחנו לא רוצים למות מרעב בפנסיה זה קצת לא הוגן. זה גם לא לנהל דיון על דברים מורכבים יותר, כמו שאתה מציג את זה, זה פשוט להיות מאוד ציני בגישת ההשרדות, זה הכל.

בוא נלך מהסוף, ברשותך. אין כזה דבר "הישות השולטת מושכת את ידיה מכל הקשור לניהול הכלכלה". אין כזה דבר כי הישות השולטת היא, בדרך כלל, גם הישות החזקה כלכלית. המצב היחיד בו זה יתכן זה אוטופיה אנארכיסטית, בה השוק הגדול ביותר זה משק מצומצם, כמו קיבוץ, שמקיים את עצמו לחלוטין. שם היצרן הוא תמיד גם המנהל ואין גם יצרנים אחרים להתמודד איתם. זה גם "המצב הטבעי" כי במקום כזה אפשר להוריד את החקיקה בערך ל0 ולחיות בדמוקרטיה ישירה. וגם שם יהיו "חוקים" מסויימים, כמו בכל מקום בו יש בני אדם. אנחנו דנים כאן כבר על גבי 36 עמודים בזה שאין כזה דבר שוק ללא התערבות. פשוט אין. השאלה היא מי מתערב, מי מנהל ומי מרוויח. הבאנו כבר מספיק דוגמאות לזה, כמו למשל ביטול חקיקה בארה"ב, כמו, למשל, קידום מקורבים וחקיקה למקורבים גם כאן בארץ. זה ה"שוק החופשי" שאתה מהלל. ועכשיו בוא נחזור לפסקה הראשונה שלך: אנחנו הולכים במעגלים, אז בוא נשבור אותם, בסדר? יש עלייה מתמדת ברמת החיים בעולם. זה לא מוכיח דבר לגבי טיבו של "שוק חופשי". זה אפילו לא מלמד כלום על האם שוק חופשי מתקיים או לא. לכן, אתה גם לא יודע אם שוק חופשי זה מה שמשפר את תנאי האנשים בעולם, או שההפך - הוא בולם אותם. אתה לא יודע אפילו אם יש בכלל קורלציה בין הדברים. אתה מניח שזה המצב, כי אתה מערבב המון התפתחויות מהמון תחומים וקושר את כולן לאותו הנושא הצר. שאלתי לפני כמה עמודים מתי התחיל "השוק החופשי", ולא קיבלתי תשובה. אשאל עכשיו שאלה נוספת: מתי הוא נעצר? רק כשסוציאליסטים בעלי מוסר פגום מעבירים חקיקה? וכשהחקיקה בא מיזמים נטולי-מוסר-מתחשב - אז זה בסדר? אתה באמת לא רואה את הפרדוקסליות בגישה שלך? או שאתה חושב שלא צריכה להיות חקיקה בכלל? בני האדם חיים במסגרות חוק כבר עשרות אלפי שנים. הייתי אומר שלכל הפחות זה קצת יומרני לקבוע שמה שאתה מאמין בו הוא הכי טבעי, כשאתה אפילו לא יודע להגדיר מתי המשהו ה"טבעי" הזה נוצר, ונותן לו הגדרה כל כך צרה, שאני יכול להגיד שגם בצרפת של ימי הביניים, למשל, התקיים "שוק חופשי". טחנו מספיק מים. אפשר גם לסכם ולהגיד בפעם המיליון שמעטים הם האנשים שרוצים לחיות במדינה סוציאליסטית. אבל הרוב השפוי מבין שב"מצב הטבעי" הזה, שאתה מדבר עליו, שאין מי שירסן את העשיר, כולנו נחזור להיות עבדים. ולא, רועי, מה שריסן את העשירים בעולם לא הייתה ההבנה שלהם ששווה להם שאנשים יהיו חופשים יותר. כבר הסכמנו ש"שוק חופשי" לא מטיב עם העניים בכל זאת. מה שריסן את העשירים בעולם ושינה את השיטה, היתה מלחמה בלתי פוסקת של אותם העניים לקבל את ההזדמנות שלהם. וזה, אגב, עוד פרדקוס בחשיבה שלך - להסכים שעדיין לא כולם מקבלים וגם לא יקבלו הזדמנות מלכתחילה, ולהניח, משום מה, שמדובר במשהו "חופשי".

רועי, שים לב שכדאי להפריד בין מה שאתה רואה כשוק חופשי והיתרונות שלו, לבין מה שאחרים העוסקים בנושא רואים ומגדירים. הטענה המפורשת בכל מקור שיצא לי לקרוא עד היום בנושא הייתה שהשוק החופשי מיטיב עם העניים. אף אחד לא אמר שזו המטרה של שוק חופשי. כן הציגו את זה כאחד מהיתרונות של השיטה הכלכלית הזו, אמרו גם אמרו שככל שלעשירים יהיה טוב יותר, כך גם לעניים יהיה טוב יותר. ועכשיו באים ואומרים שזה בעצם לא המצב ויש סטגנציה מסוימת ואף ירידה ברמת החיים של הרבה מאותם העניים, ואף של המשתייכים למעמד הביניים. אני לא חושב שצריך לקחת כלכלכה כמו ישראל ולסגור אותה. רק ששים לב שהמשפט האחרון שלך סותר את כל מה שכתבת בפסקה הראשונה. אכן, כיום כנראה אין משהו אפשרי מלבד שוק חופשי. אלא שאל לנו להסיק מכך שזו השיטה המושלמת ולהאמין בה באמונה קצת עיוורת, כמו שאתה עושה; זה שזה אולי הדבר הכי טוב שקיים היום לא אומר דבר לגבי העתיד, וגם לא מוכיח כלום לגבי הצמיחה ושוק החופשי כמניע לכך (כפי שכתבתי בתגובה הקודמת שלי). ומצד שני, זה שזה נראה לך כמו הדבר היחיד שאפשרי היום, לא אומר שאין מה לשפר או לשנות בגישה הזו, לא אומר שאתה או אחרים מחברים נכון בין סיבות ותוצאות. אני אחזור על זה שוב: ישנה "צמיחה" באופן עקרוני מאז בערך המאה ה-13. אתה לא יכול להשוות את רמת החיים של אדם מן המאה ה-16 לזה מן המאה ה-12. אתה לא יכול להשוות את רמת החיים שלי ושלך לזו של פועל מתחילת המאה ה-19. יש לזה הרבה סיבות, שלא בטוח שאת כולן אפשר לובדד ולהסביר. מעבר לכך, כפי שכבר גם כתבתי כמה פעמים, אני חושב שאתה טועה כשאתה מסתכל סביב ומדבר על "שוק חופשי". אין שוויון הזדמנויות ולא יהיה כנראה אף פעם בין בני אדם שונים, מהרבה מאוד סיבות. אין גם יכולת זהה לשחקנים שונים להתחרות זה בזה, וזה הופך לחמור יותר עם הזמן, כאשר השחקנים החזיקם פשוט דוחקים את החלשים החוצה או משנים את השיטה החוקית לטובתם, בכל דךר אפשרית. זה לא אומר, כמובן, שהפתרון נמצא בשליטה מוחלטת של המדינה, כפי שהיה בברה"מ, למשל. זה רק אומר שצריך לזכור שזה ששיטה מסויימת מתקיימת, עוד לא אומר שהיא אידיאלית, או מתקיימת בצורה האידיאלית שלה. ובטח שצריך לזכור גם ששיטה כלכלית לא אמורה להיות אמונה דתית עיוורת. לפני 700 שנה היו משכנעים אריסים באירופה שמצבם זה רצון האל. אחר כך עשו את זה לאפריקאים באמריקה. ועכשיו אתה עושה כןא משהו דומה, כשאתה משכנע עצמך ואחרים שהושק החופשי לכאורה זה הכי מוסרי שיש והכי טבעי ומה לא. מעבר לזה שבעבר נראה לי שניסית להמנע מדיבור על מוסר, וייחסת אותו לסוציאליסטים בלבד, חשיבה ביקורתית על הסביבה שלך - בטח כשיש כל כך הרבה סממנים לזה שמשהו בה פגום - זה לא דבר רע אף פעם.

רמת החיים באמת עלתה ללא שום קשר לרמת השכר. זה חלק מהבעיה. לי נראה טריוויאלי להסתדר עם טלפון בן 4 שנים, ובטח שלא הייתי מוציא עכשיו יותר מ800 שקל על מכשיר חדש. אחרים חושבים שחובה לקנות איזה מכשיר ב2000-2500 שקל כי ככה. מצד שני, להסתדר בלי פלאפון בכלל היום זה כבר לא ריאלי. חלק מהבעיה, אגב, בתור הורה (לדעתי, אני לא הורה) בקבלת החלטות כאלו היא שכל הורה רוצה שהילד שלו יהיה כמו כולם, ולא יפתח חלילה רגשי נחיתות. בכל מקרה, זה לא אומר שאין בארץ גם אנשים רעבים ללחם. כמה מהם משתייכים לרוב היהודי - חילוני בארץ? אין לי מושג, אני מכיר מעט משפחות שהגיעו ממש למצב של כמעט רעב במגזר החילוני. אני בטוח שיש עוד לא מעט מעבר לזה. יש גם כאלו שלא הגיעו למצב של רעב, אבל עובדים ב-2 עבודות ובפועל פחות או יותר מזניחים את הילדים ואת הבית, בשביל להבטיח לילדים תנאים נורמליים אחרים לגדול בהם.

נראה אדיר ממש. בינתיים מסתפקים בגרסת הפלייסטיישן. אבל מצד שני, זה תמיד יותר קל כשמנטרלים את אלמנט הפחד

אלפא ווי זה אחלה של שירות. תקף גם לבעלי אבארט'ים למיניהן, לתקופת האחריות. השתמשתי בזה כמה פעמים, כשהרכב היה אמור ללכת למוסך ורציתי רכב חלופי ונהג שבא לאסוף את הרכב שלי מהבית. מנגד, יש כאן כותב אחר בפורום, שאני לא אחשוף את שמו וכינויו, שמשתמש במוקד כדי להזמין לעצמו שולחן במסעדות, כשאין לו כח לחפש את המספר של המסעדה

אםן היית משלם מינימום או פחות לעובדים שלך, לא היית צריך להתלבט עכשיו אבל ברצינות, עשה לי גם חשק לזרקות 700 שקלים חדשים.

וזו בדיוק הבעיה של עם השרשור. הניסיון הזה לא עובד כמו שצריך, הוא לא מסביר חלק מהדברים בצורה נכונה או ברורה (לדעתי), הוא מתיימר לפתור בעיות שאי אפשר לפתור כל כך בהתכתבות ואי אפשר לייצור מהן דברים אובייקטיבים ומדידים, לפחות לא בגישה הזו (בטוח שאפשר על ידי שימוש במספיק חישובים ונוסחאות מתמטיות, שאיש לא עושה בזמן אמת). הנה, למשל הציטוט הזה: חן מתחיל את ההצעה לתרגול על ידי מדידת זמן, אבל מסיים את ההצעה בכך שאומר שתוכל להעריך את המהירות שלך. אז מה בעצם מתרגלים כאן? דרך לדעת באיזו מהירות נוסעים? דרך לאמוד מרחק? זמן? איזה זמן? זמן בלימה? זמן שלוקח לעבור מנקודה לנקודה? כי אם אני מודד את הזמן שלוקח לי לעבור מנקודה לנקודה- זה לא רלוונטי לבלימה, ולו מהסיבה הפשוטה שכשאני בולם, המהירות שלי יורדת, מה שלא קורה כשאני נוסע בקצב קבוע מנקודה לנקודה. שוב, מצטער שאני חוזר לאותה הנקודה, אבל זה חורה לי. לרצות לעזור לאנשים ולחלוק מהניסיון שלך זה תמיד טוב. אבל לפני שעושים את זה, תמיד כדאי לשאול את עצמך מה בדיוק הנקודה שאתה רוצה להעביר והאם אתה בטוח שאתה יודע להסביר אותה טוב מספיק. אחרת פשוט מתקבל סלט.

חן, ברור לחלוטין שהמספרים הם רק להמחשה. אבל זו בדיוק גם הבעיה איתם. אתה לא יכול לכתוב או לקרוא משפט כמו "האחיזה מאפשרת X אבל שדה הראיה מאפשר Y" מבלי לתהות האם X ו-Y כאלו ניתנים לחישוב אי פעם במהלך נסיעה. ואם לא - אז מה המשמעות במשפט הזה? איך אי פעם אני יכול לדעת מה המהירות שמאפשר שדה הראיה, חוץ מניסוי אמפירי פשוט - האם צלחתי את הפניה או לא? ואם אני לא יכול לדעת, אז מה נותנות דוגמאות שבפועל לא מדגימות? אתה מצד אחד כנראה מסכים עם מה שעופר ואני ואחרים כתבו פה, על זה שאתה בסך הכל מתאר התנהלות סטנדרטית של כל נהג סביר. מצד שני אתה מנסה להתעקש שיש כאן איזו שיטה נוספת שאפשר ללמוד. אבל אין שיטה, כי שמגיעים למספרים של ממש, אז הכל זה "דוגמה להמחשה", שאי אפשר לתרגם באופן שיטתי לעולם האמיתי. ובסדר, הודרכת, גם אני הודרכתי בלא מעט הזדמנויות, על ידי אנשים שונים, שאת חלקם אתה גם הזכרת בשרשורים שונים. בכלל, חלק ניכר מהמגיבים פה בפורום עברו הדרכות וממשיכים לעבור. חלק מהדברים שכתבת, כמו מיקום בתוך הנתיב לטובת מיקסום שדה הראיה, גם אני למדתי ומשתדל ליישם גם בנהיגה היומיומית. אבל בין זה לבין דיבור על שיטה לחישוב או התאמה של מהירות לתנאי הדרך? אני מניח שהמדריך זה GoRide. מקווה שאני מבין אותו הנכון, ובמידה וכן - שים לב מה הוא כתב: על זה נופל וקם כל העניין. אתה יכול לכוון אנשים להיות יותר זהירים (למרות שבסופו של דבר, גם את זה עדיף לעשות בקורס ממשי ולא בקריאה של טקסט שלא תמיד ברור באינטרנט). אתה לא יכול לתת כאן תחליף לניסיון. זה לא עובד. גם סתם כדי לדעת, לצורך העניין, מה מרחק הבלימה שלי, אני צריך לתרגל... בלימה (ומסוגים שונים ומגוונים, אבל בראש ובראש גם "סתם" בלימה עם רגל במצב קבוע על הדוושה). יאללה, מיציתי את הויכוח. אולי אני מפספס משהו וזה עוזר לאחרים. לילה טוב.

יאפ, ומה שעוד מוסיף לבלגן שם, זה שבהרבה מקרים הנתיב הימני ביותר חסום על ידי חונים, וכך רוב התנועה זורמת לנתיב המרכזי. אין ספק שהתכנון של הכביש הוא לא הכי מוצלח שיש במקרה הזה.