יבגניפ

אני לא חושב שתרבות ה״אסור לדבר ככה״ הביאה את טראמפ. אולי הפוך: הניסיון להשתיק את מה שסותר את תרבות הpc לא צלח. לא בארה״ב ולא באירופה. צריך גם לזכור שטראמפ לא נבחור ברוב אבסולוטי קיצוני, ובסך הכל בארה״ב הם די קונסיסטנטיים עם החלפת המפלגה כל כמה שנים, עד כמה שאני זוכר. לגבי הpc - אני לא חובב גדול של הגישה הזו. היא משתקת. בטח בתחום של מחקר שהוא לא מדעי באמת, כמו חקר תרבות, היסטוריה, ספרות ועוד. שמעתי בזמנו שיש חוקרים שטוענים שאדוארד סעיד עם האוריינטליזם שלו גרם נזק ושיתוק שאי אפשר אפילו לכמת לתחומים הרולוונטים, ואני חושב שיש בזה גרעין של אמת. בחלק מאוד גדול מהויכוחים שניהלתי עם אנשי שמאל, גם חברים, לכיף, הטעון המשתק של ״אתה גזען״ עלה יותר מדי פעמים. ולאף אחד כמע אין את האומץ להודות שגם הגישה הפרטנליסטית במסווה שפיתח השמאל - ״תראו את הנייטיבס החמודים האלו. רק צריך להבין אותם והם יהיו הכי חביבים בעולם״ לא עובדת. ולאף אחד כמעט את אין את האומץ להודות שגזענות, אלימות, מלחמות וכיבושים הן לא המצאות תרבות המערב, והסיבה היחידה לכך שהמערב כבש את המזרח, ולא הפוך, זה שהמערב הפך לטוב יותר צבאית במהלך השנים. אבל זה גם קצת כמו עם פוסט מודרניזם. אני נורא נהנה להתפלצן ולדבר על פוסט סטרוקטורליזם, ואובדן האמונה במרכז. אבל גם אני משייך, לדוגמא, לנאציזם רוע אבסולוטי, גם אם בניגוד לחלק מחבריי מהתחום לא הייתה לי בעיה ללמוד תאוריות על עליית הנאציזם. ולא הייתי רוצה, למשל, שילמדו את מיין קאמפ בבתי ספר. עכשיו, איפה להעביר את הגבול, אני לא חושב שמישהו יודע בדיוק.

ברשותך, פרשנות אחרת: היית במגמת רובוטיקה בתיכון, כלומר כבר למדת, סיימת תיכון ויש לך בגרות. עשית יותר מזה: למדת להנדסאי, יש לך קבא ודפר גבוהים, מה שמעיד עליך כבן אדם חכם, ובאופן כללי מיצב אותך במקום לא רע מבחינת אפשרויות הגיוס שלך. ואכן הגעת, אם אני מבין אותך נכון, למקום שנחשב לאיכותי וטוב מבחינת איך שהצבא ממצב אותו. כלומר אתה בן אדם מוכשר, אתה בן אדם שלא מפחד מעבודה קשה, היית מוכן ללמוד גם בצבא וגם באזרחות, וזה השתלם. אבל זה לא משהו שמגיע מעצמו פתאום בגיל 20 ו..., ולזה כוונתי; מי שחושב שיום אחד יגלה שהוא עילוי באיזה תחום שבחיים לא עסק בו - כן, יש מעט מקרים בהם זה קורה. אבל לרוב זה מגיע מלימודים במסגרת ממוסדת, ולא מדיונים בפורום איך למצוא קריירה בחמש שניות. אתה לא חיפשת cheat sheet. עבדת. וזה כל ההבדל. לגבי הדרייב: דרייב זה מרכיב משלים לכישרון ועבודה קשה. דרייב דוחף אותך לעבוד קשה. הוא לא תחליף. ובעולם ההייטק, במקצועות בהם מרוויחים 5 ספרות בחודש, גם אם במקרה פלוני יצליח לסיים תואר במדמח אך ורק מתוך רצון להיות סנדרלה - הוא יחסם מלהגיע למעמד הזה על ידי בערך כל מש"קית גיוס בכל חברה. אין משהו שקופץ לעין יותר מזה.

הכשרות צבאיות הן די רשמיות במדינת ישראל. אבל גם מה שנקרא "תוכניתנים שחורים" מצליחים לרוב להסתדר, גם אם אין להם תואר. מכיוון שיש להם ניסיון, שזה מה שחשוב בהרבה מקומות. אבל כמו שואדים כתב, זה תחום עצום. מי שיעסוק, למשל, בתיקון מחשבים, לא יהפוך למתכנת. אלו הם פשוט מקצועות שונים. ובלי קשר, אין כאן איזה cheat sheet. זה עניין של עבודה קשה וכישרון, כמו בהרבה תחומים אחרים. רק שבתחום הזה לפעמים יש לך יתרון אם אתה בוחר לעסוק בזה מגיל צעיר, וזה גם אפשרי בלי השכלה פורמלית, בניגוד לרפואה או עריכת דין או דברים אחרים. ואתה בהחלט בעמדה נחותה אם אתה לא אוהב את מה שאתה עושה. ההמלצה האישית שלי היא לא לחפש סיפורי סינדרלה בכח באף תחום, ולנסות להצליח במה שאוהבים (או ללמוד לאהוב את מה שטובים בו).

לא...

משתתף בצערכם. שלא תדעו עוד צער.

כן, העניין הוא שאינדוקטרינציה נתפסת מהצד כמושג המעיד על כוונות רעות. ברור שזה לא המצב, ואני בטוח שבנט בטוח שמה שהוא עושה זה לטובת כולנו.

נכון, וזה הולך ונעלם ככל שהקהילה גדלה, באופן די טבעי. בגלל זה אני חושב שמי שמדבר היום על נושאים כמו קצבאות לנכים במונחים של "הקהילה תתמוך ולא המדינה" הוא לכל הפחות ציניקן. במקרה שלו, קשה לסמוך על אדם שרץ לכנסת בשביל מגזר מאוד ספציפי, סימן את ה"זועביז" ודואג לעיתים די קרובות להוציא את השמאל הרדיקלי מחוץ למחנה. אבל באופן כללי - הלוואי והיה צץ מנהיג שבאמת הייתי יכול לקנות את המסרים שלו על איחוד וקונצנזוס, ולזרוק את הציניות האוטומטית שלי לפח. הבעיה עם זה, זה שברוב המקרים מנהיג כזה אוטומטית מניח שהקונצנזוס זה הוא. עכשיו, במקרה של לפיד זה לא מאוד רחוק מהמציאות, אבל... עם זה אני מסכים. אבל, למשל, בנושאם כמו מתווה הכותל או הרבנות הראשית ומעמדה בכלל, בנט אומנם לא תמיד שותק, אבל זה מסמן בדיוק את גבולות הגזרה שלו. כי מצד אחד הוא אישית אולי התנגד לביטול מתווה הכותל, ומצד שני אני לא רואה איך הוא או המפלגה שלו או הבוחרים שלו יתמכו בהפרטה מלאה של מוסדות דתיים והרבנות הראשית. קשה לדעת. אולי התהליך מגיע גם מהצד השני. אם לשפוט לפי כמות העסקים הפתוחים בשבתות, לפחות בתל אביב, הרצליה ועוד כמה מקומות, ישנה גם מגמת חילון. אפשר בהחלט לתהות אם גם יש היום פשוט יותר אנשים שדורשים חינוך חילוני נטו לילדיהם. אבל במקביל לזה, איו לי ספק שהבית היהודי רוצה לקדם הדתה וגם אינדוקטרינציה ימנית כללית יותר(לא בהכרח תמיד מצליח, אבל רוצה).

אנחנו מדברים על דברים שונים.. זה שדייר לא יוצא מהדירה זה מקרה אחד, קיצוני ככל שלא יהיה, של אי עמידה בחוזה. גם במצב כזה, סביר להניח, מקרים של ״אני פונה ללב שלך״ יעבדו פחות עם חברה. לטוב ולרע. וזה נכון גם לכיוון השני. כשיש לי בעיה ברכב, אני מממש את האחריות או הולך למוסך. לא צריך להתקשר למישהו שהוא עקרונית מחויב לתת לי שירות עפי חוזה, אבל מעשית עושה מה שבא לו. לא יודע אם אתה גר בדירה שכורה, אבל אחד מהמאפיינים הכי דיכוטומיים שאני מכיר של בעלי דירות זה ״אחד שמטפל בדברים״ מול אחד שלא.

לא חושב. אולי זה פשוט לא מספיק רווחי, אבל דווקא הפן האישי כאן הוא בעייתי, וזה עובד לשני הכיוונים. תראו כמה שרשורים יש כאן על בעיות או בעיות לכאורה בשירות של יבואנים ומוסכים. במצב כזה, אף אחד לא חושב פעמיים לפני שהוא מתלונן, נכון? מישהו פעם סקר כמה שוכרים מתפשרים על דברים בעייתים בדירה, שבעל הדירה מחויב לתקן עפי החוזה, וזה פשוט לא קורה? אני לא, אבל אני שומע סיפורים כאלו על בסיס יומיומי, ואני מכיר יותר מדי סיפורים כאלו על ״לא נעים״ מבעל הדירה, כי לא רוצים לריב, כי רוצים להבטיח הארכת חוזה בסוף התקופה ועוד. מנגד, יש גם סיפורים לצד השני, כמו זה של נמסיס.

לגבי בנט - אני לא נותן לו כ"כ הרבה קרדיט. יש מגוון סיפורים שעלו, בהם הייתה לו עמדה, לכאורה, אבל מעשית הוא שתק. אין לי ספק שגם אם הוא עצמו לא מאוד דתי, המפלגה שלו בהחלט מקדמת הדתה, גם אם באופן יותר נחמד ולא מאוד אגרסיבי. למרות שברמה העקרונית הם משדרים "חיה ותן לחיות" בהקשר הזה. אנחנו לא יכולים, כמובן, להשוות את עצמנו לאמריקה לחלוטין, ואין שום אתגר שעמדנו בו (ואני מקווה שגם לא נצטרך לעמוד) מהסוג של מלחמת וייטנאם, שהובילה בין היתר לביטול עקרוני של גיוס חובה בארה"ב. אני יודע שמה שקורה כאן מאוד שונה וזה מאוד far fetched, אבל גם אצלנו אפשר להתווכח אם כל מלחמה או מבצע צבעי הם לא מתוך ברירה. ואני עדיין חושב שמי שמאמין שישראל לא יכולה לוותר על עקרונות סולידריות כמו גיוס חובה, גם לא יכול בשום פנים ואופן לדחוף לכיוון לא רק של הדתה, אלא של תפיסה כלכלית שאין בה מקום לסולידריות ברמה של תמיכת המדינה בחלשים. אני לא יודע אם בנט לגמרי בכיוון הזה, אבל, שוב, זה קולות שאני שומע הרבה מהימניים כאן. וזה על די חזק עם הפגנות הנכים בשבועות האחרונים. כבר היום ישנם מספיק מקומות בצבא, שמי שממלא בהם את השורות הם עניים, שנזקקים לתמיכה כלכלית של המדינה. היום עדיין פטריוטים. אבל זה לא משהו שמובטח לעד מעצמו.

לאחרונה התחלתי לקרוא קצת יותר את הבלוג "דעת מיעוט". יש לו כל מיני חסרונות, הוא קצת שחצן ולדעתי גם לפעמים סותר את עצמו, אבל הוא גם מעלה הרבה נקודות כואבות, שקשה שלא להסכים איתן. אחת מהן היא ש: זו הסיבה לכך שאנשים כמו בנט מפחידים אותי. אבל זה לא רק זה. המפלגה שמייצגת את הציונות הדתית עוברת שינוי, ממפלגה ששמה דגש על סולידריות, לכזו ששמה דגש על הצלחת היחיד. סוג של פרוטסטנטיות יהודית מאוחרת. עכשיו, עד רמה מסוימת אני אפילו מקבל את זה. גם אני לא מתלהב לשלם מס, כדי לממן ישיבות, או משפחות עם עשרה ילדים, מאף מגזר. אבל אפילו אני מבין שאי אפשר גם זה, וגם לצפות מאנשים לרצות לשרת את המדינה בהתלהבות ולהיות מוכנים למות עבורה בכל רגע. בשלב מסוים זה כבר לא יעבוד.

הרמה מתדרדרת, אבל לא צריך לעשות גלוריפיקציה לעבר. ההוא גנב עתיקות, הזה לא נתן למחליפיו למשול והתערב בכל מה שהם עשו. טענות על שחיתות הופיעו בדוחות המבקר החל, בערך, מהדוח הראשון ב-1950. ובכל זאת, משום מה, גם אני מסוגל לדבר על אנשים כמו בן גוריון או ז'בוטינסקי ועל שליחות, באותו המשפט, בלי קריצות ציניות. היום אין אף אחד בכנסת שאני מכיר את שמו ויכול להגיד את זה עליו. בהקשר של השרשור, לא חושב שאפשר להגיד את זה לא על טראמפ ולא על קלינטון ולא על אף אחד אחר, שיש לו סיכוי ממשי להיות נשיא ארה"ב. ואגב, כן, הדמוקרטיות המערביות (כולל אלו שהעתיקו את המודל במזרח הרחוק) הן כנראה המדינות הכי מוצלחות אי פעם, אבל אני לא חושב שזה בהכרח בזכות נציגים שפועלים בשליחות. גם בתקופות עתיקות יותר מנהיגים רבים האמינו, לפחות עפי מה שטרחו להגיד ותועד, שהם פועלים בשליחות, ועושים את מה שנכון וטוב. יותר מזה, התפיסה שלנוו, שאדם שפועל בשליחות הציבור בהכרח חייב להיות נבחר הציבור, היא תפיסה מודרנית. אם כבר, המודרניות (סליחה מרוני שאנחנו עוזבם את טראמפ לחצי שניה ), הביאה איתה מנגנונים ביורוקרטים עקיפים, מסורבלים וסגורים, ואפשר לטעון שעודף הביורוקרטיזציה דווקא רק תורם לשחיתות (הנה, יצאתי ימני, כולם מרוצים?)

לא התייחסתי אליך, יא עילאי ומתנשא

זה כיף שכולנו לפחות יכולים להסכים שפוליטיקלי קורקט זה חרא

לא הוא לא. כן, מרצ וכו' יוצאים נגד הימין והמתנחלים, ושלי רוצה לקבוע שכר מקסימלי לבכירים במשק. יופי. אבל הימין, עדיין לא באופן מוחלט, אבל יותר ויותר, מבקש שישראל תפסיק להיות מדינת רווחה. וזה כבר משהו אחר לגמרי.

פאלו, למה אתה מתייחס לחלוקה למגזרים כפוסט מודרניסטית? רומן, הימין עושה כבר יותר מלהסביר למה לא שמאל. הוא מפורר את שאריות הסולידריות החברתית בישראל, וכדוגמא מובהקת לכך אפשרת לראות את השבירה ימינה מבחינה כלכלית של הנהגת הציונות הדתית, שכבר כתבתי עליה וכתבו עליה מבינים יותר ממני. זה קצת לא בריא במדינה שתלויה בצבא העם שלה כדי לשרוד. ניקו, טראמפ הוא לא ראש ממשלה.

כן, בלי קשר לכל הויכוח על עלויות וכו', זה שני דברים שונים לחלוטין.

יש לכולנו חיים די מעניינים, אבל גם אתם עדיין נכנסים להגיב כאן בתדירות די גבוהה שוגיפלקס, היכולות שלך בקריאה סלקטיבית הן לא פחות מפנומנליות. כל הכבוד. גולדמן סאקס זה לא "כל אנשי וולסטריט". אין כאן שום "מימדים דמיוניים", ואני מבטיח לך שהשמאל בארץ לא שונא את טראמפ יותר ממה שאתה שונא "נאו מרכסיסטים", אם אני מדייק במושג החביב עליך.

צומת בילו - לא הייתי כבר זמן מה, אבל בעבר הקארטים תמיד היו פתוחים. פולג - ההגה מאוד קשה, המסלול נחמד ודי מהיר, קצת יותר קצר מבילו. פתח תקווה - אישית לא כזה ממליץ. עם קארט סגור, אין סיבה לבלום כמעט בשום נקודה. בצפון יש בית שאן, שאמור להיות מסלול טוב וגם רחב וארוך יותר. בדרום הרחוק יש את המסלול באילת. יצא לי לבקר בו כשהייתי בטיול בעיר, וגם מאוד אהבתי אותו. התוואי טריקי ודורש דיוק בנהיגה.

נראה לי שזמני הקפה הם לפעמים פונקציה של ניצול יכולות הרכב, לא? ואני לא יודע באיזו מסגרת או מסלול עשית מדידת זמנים עם הדרכה, אבל לזה שיושב לידך בן אדם נוסף יש השפעה, מן הסתם. זה לא כזה משנה אם במקצה אחד או אפילו עשרה עשית זמנים טובים פחות טובים, כשמישהו די מכתיב לך מה לעשות. המטרה של זה, בין היתר, היא ללמד אותך לנצל את היכולות של הרכב טוב יותר כשתהייה לבד.

590 זה לא חורג מדי ממה ששילמנו בכוכב, דלתון ושאר המקומות. יקר אבסולוטית, כן. דניאל, אני לא חושב שמדריכים מפוחדים סתם. זמנים זה גם לא ממש העניין כאן. ולי אישית עוד לא יצא לשבת ברכב עם מדריך שגרם לי לנצל פחות את הרכב.לרוב, אלא אולי אם אתה אחד מבערך ארבעת נהגי המרוצים המקצועים שישמכאן, מדריך, כל מדריך, דווקא כנראה ילמד אותך לנצל את הרכב טוב יותר.

נמסיס, אישית אני חושב שאתה צודק לגבי הברגים במטבח (אני גם לא הייתי עושה משהו בדירה שלא ניתן לפתור בשיפוץ מאוד קטן, שלרוב גם ככה אתה מחויב לבצע כשאתה יוצא). לא חושב שאפשר ברצינות לגונן על הדיירים שלא רצו לפנות את הדירה שלך. סתם, תוהה: כמה זה נפוץ בארץ דירות להשכרה שנמצאות בבעלות חברה (לא ממשלתית)? נראה לי שעד היום שמעתי על בניין אחד כזה. אולי גם חבל שאין כאלו.

יש דווקא לא מעט אנשים שחושבים שמודל תיאורטי כפשוטו ניתן ליישום במציאות. זה נכון גם לגבי שמאל וגם לגבי ימין כלכלי. כולנו, למשל, מורגלים לדבר על הקומוניזם של ברה״מ, בעוד שבמציאות, בברה״מ דיברו על בניין קומוניזם, ולא על מודל אוטופי שהוגשם. האמת שזה גם די מחזק את הטענה שלי על כך שהדיבורים על שוק חופשי הם ציניים, מכיוון שאם ברור שמדובר במודל תיאורטי, אז בהכרח אי אפשר לפתור כל בעיה של חוסר איזון או א-סימטריה או כשל ב״זה שוק חופשי, כולם בוחרים מה שטוב להם״ (כי אותם הכשלים או הא-סימטריות או הבעיות זה בדיוק מה שמרחיק את המציאות מהמודל התיאורטי המופלא). זה גם מתקשר למה שכתבת לי: אני לא נעלב. אני פשוט חושב שגם הניתוח הכלכלי הוא מנטלי, מכיוון שהוא מחביא בתוכו פרשנות ל״רצון חופשי״. וכפי שניסיתי להראות, ללא הצלחה, אדם שדורשים ממנו לשלם עוד מאות שקלים בחודש, והוא מסכים לזה מכיוון שהאלטרנטיבה היא להוציא סכום שאין לו על מעבר, או מגוון בעיות אחרות, לא פועל מתוך ״רצון חופשי״, כפי שאני מפרש את המושג הזה. וכאן, אני חושב, גם כלכלנים מוצלחים ומבריקים מכניסים את הפרשנות ותפיסת העולם האישית שלהם. חישוב כזה של תועלתנות, או איך שלא קוראים לזה, אולי נחמד כמודל מתמטי. בעולם הממשי עם אנשים ממשים, זה קצת יותר מורכב ובעייתי. בכל מקרה, שנינו מסכימים שהמודל הוא רק תיאוריה ולא משהו שמיושם במלואו אף פעם (ואני מבין שאנחנו מסכימים על זה), אז הויכוח הוא רק על כמה אנחנו רחוקים מהמודל. לדעתי, כפי שכבר כתבתי ואני רק מעתיק לפה בשביל הכיף, הרבה יותר מאשר בתחומים אחרים, גם בגלל שמדובר בתחום הרבה יותר אקוטי ממשהו כמו שוק המשקאות הקלים, או משהו כזה. כמובן, הוא לא 10 מתוך 10 לא חופשי. אבל באזורי הביקוש הגבוהיים הוא מאוד לא מאוזן, כנראה נשלט על ידי קבוצה די מצומצת וגם לא באמת מאפשר כניסה (מהצד של המשכיר) של שחקנים חדשים.

אור, באנלוגיה שלך הפכת תפקידים, אז אני לא מבין מה היא באה לייצג. כתבתי "תחום שבו ספק שירות", מכיוון שמן הסתם זה ברור שכל מעסיק גם יכול לפטר עובד, בטח כזה שמרוויח מינימום גם ככה, בדיוק בדרך שתיארת. יידועה גם דעתי בנושא הזה (כמה המושג שוק חופשי ריק מתוכן עבור חלק די גדול מהשכירים, וכמה ציניקן צריך להיות כדי לטעון אחרת), אבל זה לא כ"כ קשור לשרשור. הנה למשל טור דעה של כלכלן, שחופש שהשוק הזה כן חופשי, אבל מצביע על שני כשלים - אחד מהם בדיוק מה שכתבתי: עולה לך הרבה יותר לעבור דירה, ממה שעולה לבעל הדירה למצוא דייר אחר. כמובן, גם הוא די ציניקן, מכיוון שמבחינתו אם עסקה יוצאת לפועל מבלי שמישהו מכוון לאחד מהצדדים רובה לראש, אזי "יש מישהו שרוצה אותה" (מה זה "רוצה"?), אבל מילא. אולי לא קראתי מספיק (ולא מצאתי מספיק מידע ברשת), אבל גם הוא לא ממש מתייחס לנתונים אחרים, כמו כמות האנשים שמחזיקים במספר דירות להשקעה (יש רבע מיליון כאלו רק מתוך תושבי ישראל, מתוכם כמעט 40,000 מחזיקים 3 דירות או יותר). הוא בהחלט כן מתייחס להיצע המאוד מצומצם שיש כאן, באזור הביקוש הכי גבוה בארץ. וכן, הדברים מתחברים, באופן לא מפתיע. אז אני לא נוטה לראות את העולם בשחור ולבן דיכוטומי. אני גם לא יודע מה זה "חסמים" במקרה הזה. אני לא כלכלן, ולא יודע מה אומר המושג "חסם" כשמדובר במישהו שמבקש לקבל שירות. אבל רגולציה, כזו שמונעת או מנעה בניה בהחלט קיימת. וההיצע הרבה יותר מצומצם מהביקוש. וזה מאפשר לפחות לחלק מבעלי הדירות (שהם מקבלים כסף על ההשכרה, כן?) לעשות דברים שאפילו יבואני הרכב המושמצים והחמדנים ביותר בפורום לא היו מעזים לעשות. ובשוק הדיור אין לך את היצרן אשר בוולפסבורג שתמיד אפשר לפנות אליו, כן?

לא כ"כ ברור לי מאיזה כיוון אתה משווה, אז כנראה שלא. ונשמע לי שאתה די ציני