יבגניפ

אתה לא מכבד אותה כבר עכשיו, אז תכבד אותה בעתיד?! לה לפחות יש ציצים יפים ונאים, לפי התיאור שלך. לך יש ציצים יפים?

הפורום לא כזה אנונימי... בפורום נוח לנהל דיונים מובניים, יותר נח לחפור פה עם ציטוטים והכל..

אני לא מבין גם את כל הדיבורים על אלו שרק מחפשים לייקים. ברור, יש כאלו. יש אפילו גיבור אינטרנטי אחד שכולכם מכירים, שדווקא עקבתי אחרי העמוד שלו עד שחסם אותי (אלוהים יודע למה), והוא היה אולי האדם היחיד מאלו שקראתי את הפוסטים שלהם בפייסבוק, שהתלונן שהוא לא מקבל את כמות הלייקים שמגיעה לו. אבל רודפי הלייקים והפרסום בשקל הם במיעוט. מצד שני, יש דברים אחרים, שאפשר היום למצוא בעיקר שם, כמו עדכוני חדשות בזמן אמת, מידע על אירועים ותחומי עניין שמעניינים, קבוצות תוכן על רק תחומי ענייני משותפים- שלא דורשות את התחזוקה שדורש אתר כמו הפורום הזה, ועוד.

קודם כל, אני דווקא חושב שיש אי הסכמה לגבי כמות העבירות. לגבי השאר - מסכים עם מה שכתב סלואורייד. זה נכון שבתאוריה כל אדם יכול להחליט להיות רוכב או נהג למופת, אבל מעשית יש נורמות חברתיות ויש תרבות וכו׳ וכו׳.

הכללה ללא מספרים סטטיסטיים לא מספקת תשובה חד משמעית לזה. ״מדעית״ אתה צודק. מעשית, זו התממות. אני לא ממציא כשאני מספר שרק אתמול כמעט ונדרסתי על ידי רוכב, במפרץ של תחנת אוטובוס. אני לא משקר כשאני מספר על חברים רוכבים שמודים בשיחות פרטיות שרוכבים נגד כיוון התנועה כש״מרגישים שזה בטוח״. ואני מזמין גם אותך לבוא בכל בוקר נתון לדיזנגוף בתל אביב, כדי לצפות לבד בעשרות רוכבי דו״ג נוסעים בנתיב הנגדי. ואם אתה מעדיף, אז גם כאן, בדרום ת״א, אני יכול להראות לך כמה פינות חביבות, בהן רוכבי דו״ג הפכו את המדרכה לכביש ועושים עוד כל מיני פעלולים ״לחסוך פקקים״. בחלק מהנקודות אפילו רואים מחזה נדיר בישראל - מתנ״א מחלקת דוחות למי שרק רצה לחסוך פקקים ולתרום לכולנו. לא על כל דבר נאספת סטטיסטיקה מספקת. זה לא אומר שמה שרובנו חווים ורואים ביום יום לא נכון. ושוב, גם על זה יכול להעיד הניסיון האישי, והשריטה על הרכב הקודם שלי, שלא תכנס לשום סטטיסטיקה, מכיוון שהרוכב שפגע בי ברח ואני לא הגשתי תלונה למשטרה וגם לא היו נפגעים באירוע. ממה שכן נאסף, מתגלה שהרוכבים אחראים על כ-40% מהתאונות שלהם עם נפגעים עם כלי רכב אחרים. שזה מחזק את מה שאני אומר: רוכבים הם כמו נהגים, רק עם יותר יכולת לקמבן. ואם בא לך להתמם... שיהיה בכיף. כולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו, זה ברור.

אז בוא נכתוב את זה שוב. לא כל מי שבוחר לרכב על דו״ג הוא עבריין. כל מי שבוחר לקנות דו גלגלי כדי לחסוך פקקים, בוחר לקנות דו גלגלי בידיעה שיהיה עבריין. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אי אפשר. והדוגמא של השול, שחזרה על עצמה כבר כמה פעמים כאן מדגישה את זה. גם אם חלקכם לא מבינים שמדובר בעבירה, כי אתם לא מבדילים בין ״זה מותר חוקית״ לבין ״המשטרה לא אוכפת״. אז תגחך. בפורומים אנונימיים כולם אוהבים להיות צדיקים. כולם נוהגים על פי החוק, כל רוכבי הדו״ג רק עוקפים לאט מכוניות עומדות בפקק, וגם זה לא כדי לחסוך פקקים (למרות שזו ה-דרך לחסוך פקקים), אלא כדי להיות יותר בטוחים. אבל אז אתה נזכר בזה, למשל, שסטטיסטית הסיבה העיקרית לתאונות בארץ, זה אי מתן זכות קדימה. ואתה תוהה מי הם בדיוק האנשים האלו, שלא עוצרים ב״עצור״. הרי בפורום כולם כאלו צדיקים. ואז אתה נוסע באוטובוס הביתה, ושוב כמעט נדרס, כי כשהאוטובוס עוצר בתחנה שלך, רוכב אופנוע (שלא ברור כבר אם הוא מנסה למזער סיכוי לתאונה או לחסוך פקקים או כל דבר אחר) עוקף את האוטובוס מימין, מתוך המפרץ של התחנה, וזה שאתה שם מעניין לו את ה... ואז אתה מבין מה בדיוק שווה ההתממות של כולם בפורומים. בחייאת. לא תמיד הכללות מבוססות, אבל לא תמיד הכללות הן גם לא מבוססות. על זה, אני מניח, אפשר להסכים. גם את נטקו צדיק, ויגאל עוד יותר צדיק ודני התקליטן הכי צדיק - הם לא הרוכב הממוצע. בדיוק כמו שאני לא הנהג הממוצע. ובהתאם, אני כותב את השורות האלו בזמן שאני מציץ החוצה, ושוב רואה עשרות רכבים מתעלמים מתמרור ה״עצור״ בצומת מתחת לבניין. ובהתאם, אם מישהו יפתח שרשור על למה התעלמות של נהגים ממתן זכות קדימה היא בעצם טובה וחוסכת פקקים, אותי לא תמצאו מגיב שם במגננה על נהגי ישראל ועל זכותם לקמבן.

זה מדהים. מדהים שלפי התמונה אתה רוכב, כלומר עברת תיאוריה, טסט, שלמת כסף, הוצאת רישיון. אפילו כנראה עסקת באיזו רכיבה מתקדמת או ספורטיבית. אבל מעשית אתה לא יודע שום דבר על החוק במדינה הזו. מדהים, כי אתה מייצג את הנורמה. אין שום דבר ״הזוי״ במה שאני כותב, ואני לא מייצג ״תיאוריות״. וכן, יכול להיות שהמדינה מעודדת עבריינות. מדהים ממש. כי זה יותר קל מלספק פתרונות אמיתיים. למעשה, לא ״יכול להיות״. עובדתית, המדינה מעודדת עבריינות. זה מה שקרה עם הבולשיט הזה של הרכיבה בשול. המשטרה הודיעה שלא תאכוף. הרוכבים פרשו את זה כאשרור לכך שרכיבה בשול היא חוקית. רק חבל שכשזה הגיע לבית המשפט, רוכב שהיה מעורב בתאונה בזמן שרכב בשול נמצא אשם בה. ... אתה רוצה להיות עבריין? שהיה לך בכיף, באמת. לפחות אל תחרטט את עצמך או אותי או אחרים שאתה לא. ואני חוזר ואומר בפעם הרביעית: אם העבריינות שלך הייתה מסתכמת במעבר איטי בין רכבים עומדים לפני רמזור - לא הייתי אומר מילה. אבל כל מי שחי יותר מ2 דק׳ בישראל, יודע שאין כזה דבר אופנוען שזה התמרון היחיד שלו, כדי ״לחסוך פקקים״. ואתה יודע מה? מילא אפילו זה. נניח. תרכב אתה והחברים שלך נגד כיוון התנועה, כי זה יקטין לכם פקקים וכי אתם לא פראיירים. אבל לפחות תשמרו על אינטגרטי בסיסי עם עצמכם. ואל תספרו לעצמכם סיפורי סבתא, כאילו אתם מינימום מצילים את המדינה הזו מאבדון, בזמן שאתם כמעט ודורסים אותי או כל הולך רגל אחר, על מדרכות או מעברי חציה או תחנות אוטובוס או כל דבר אחר. כי זה - ההתעקשות להיות חראות כלפי כל הסביבה שלכם, והדרישה שינהגו בכם כאילו אתם עושים משהו טוב - היא הכי דוחה שרק אפשר.

לא הכרתי את החברה. לגבי המסקנות - אני מסכים. וחושב שאמירה על זה שפנדר מתחת ל10 אלף זה "פס ייצור", כמשהו רע, היא מאוד מאוד מוגזמת.

לא מכיר את g&l, אבל נשמע כמו היסחפות מטורפת. גם מוזיקאים מקצועיים מנגנים בגיטרות סטנדרטיות של פנדר \ גיבסון \ חברות מוכורת אחרות, אם נשים לרגע בצד את האלו שיש להם גיטרות וינטג' מקוריות בנות 40 - 50.

לצערי, סך הכל התיאור הכללי ישמע מאוד מוכר לכל מי שעבד בחייו בעבודות דומות. אני חושב שכדאי לוודא אם אתה זכאי לקבל את כספי הפיצויים גם במידה ומתפטר בעצמו. מהעבר המאוד רחוק, אני זוכר שבהסתדרות היו אנשים שהיה אפשר לדבר איתם ויכלו לייעץ במקרה כזה. יש גם עמותות אחרות לעובדים, שאפשר אולי להעזר בהן. וכמובן שאף עו"ד לא יקח סכום אסטרונומי על ייעוץ בסיסי ובדיקה אם יש לך קייס (חלק די גדול אפילו יעשו את זה בחינם, מניסיוני מכמה מקרים). משם, אפשר להחליט הלאה. במידה ויש קייס לתביעה אפשרית, אפשר להבין מעורך הדין כמה יעלה כל התהליך, ולהחליט אם שווה להמר (במידה וזה בכלל פחות ממה שצברת בקרן הפיצויים).

לי יש Blues Junior. אני לא מאוד מתחזק אותו, אפילו בכלל לא. הוא אצלי איזה 15 שנה ולא החלפתי מנורות אף פעם. בשנה וחצי האחרונות, כשאני מנגן (שזה קורה פעם בחודשיים בערך), אני מנגן רק בחיבור ישיר אליו, בלי פדאלים בדרך. הסאונד שלו לא חד משמעי, ויש לו נטייה להיות יותר מדי באסי, אבל בימים טובים נשמע לי מספיק קרוב למה שאני מחפש. אי אפשר גם לנגן איתו על ממש חלש, כי הוא בקושי מתפקד ונשמע ככה בכלל. לצד השני, אם אני אפתח אותו אפילו עד האמצע גם בvolume וגם בmaster, כנראה שישמעו אותי גם בבניינים ליד והשכנים יזמינו משטרה.

אז אני כנראה הייתי הולך על הלס פול. ומתחיל לחסוך למגבר טוב

איזה פנדר יש לה עכשיו? סטראטוקסטר מקסיקנית סטנדרטית? העניין עם ציוד גיטרות, שזה כמו צעצועים אחרים - אין גבול למה שרוצים ותמיד, בטח ילדים, מתלהבים מהדבר הנוצץ הבא. אין כאן תשובה אבסולוטית טובה לתת, מכיוון שבסוף זה גם עניין של חיבור ותחושות אישיות, לפחות לדעתי, שאולי פשוט לוקח הרבה זמן לפתח. אני כנראה הייתי קונה לס פול, מכיוון שהן תמיד הרגישו לי יותר ורסטיליות, אם כי תנוחת הנגינה לא הייתה לי סופר נוחה כשקניתי את שלי. החיבור לסאונד זה משהו שיותר קשה למצוא בגיל צעיר, לדעתי. לא יודע. בחנויות כמו "כלי זמר" גם יחברו אותך למגבר מנורות ענק וקופסאות אפקטים, שיגרמו לך להרגיש כאילו אתה מנצח בקרב בין סטיב וואי לסטיבי ריי וואן. לא יודע אם עשיתם את זה, אבל כדאי לבקש מהמוכרים לחבר את הגיטרות באופן דומה לסטאפ שיש לכם בבית, כי ככה יודעים יותר טוב איך זה באמת ישמע, אם לא משקיעים בעוד ציוד מסביב.

לא רק. באברת׳ אין מירור לינק, קל וחומר מירור לינק עם תמיכה מלאה בעברית.

ספר מה גילית...

^ אושריקו והוא זוג ויש להם שלושה חתולים, והם חושבים גם להביא כלב.

לא. אני לא "אבכה דם" מזה שתפסיק לעקוף אותי כשאני חוצה את הכביש על מעבר חציה. או מזה שלא תרכב נגד כיוון התנועה. או כל דבר אחר, שרוכבים עושים בשכנוע עצמי יוצא דופן, שהם רואים בדיוק מה קורה בכביש 100% מהזמן, לא מסכנים ולא מסתכנים. מה שכמובן לא מתיישב אפילו עם הסטטיסטיקה העגומה שמשמיעים ברדיו - 50% מתאונות האופנועים הן תאונות עצמיות. אין לי הערכה לקומבינטוריקה, מצטער. כי היא מפרידה בין מדינה נורמטיבית, לבין רפובליקת בננות. ויש המון תחומים בהם רמאות, תחומים אפורים ועוד כל מיני טריקים יביאו לרווחים ויתרון לטווח הקצר, לפחות לחלקנו. אבל לא זו הדרך. לא אם אתה רוצה שתהייה כאן מדינה מתפקדת (שלא מרגישה כמו נפאל או וויטנאם) עוד 5 או 10 או 20 שנה. אם העבירות של רוכבי הדו"ג היו מסתמכות באמת בזגזוג בין רכבים עומדים - לא הייתי מגיב בשרשור הזה. אבל כפי שכבר כתבתי - זה מתחיל משם, וזה מסתיים ברכיבה על מדרכה ברחובות חד סיטריים, תוך אותו התרוץ שאחרת כולם פה "יבכו דם". אגב, בדיוק כמו רוכבי אופניים, שאיתם זה מתחיל בזה שלרכב על הכביש זה מסוכן, ומגיע לזה שהם צופרים להולכי רגל על מדרכות תל אביב, כי הם לא רוצים להיות הקורבן, אבל כל השאר יכולים למות בשביל חסכון הזמן שלהם. המדינה פקוקה כי אף אחד לא תכנן אותה ליותר מ4 שנים קדימה, אף פעם. את טוקיו שקמו אחרי מלחמת העולם השניה, עם התייחסות לרכבת ורכבת תחתית כעורק תנועה ראשי, המחבר בין חלקי העיר. בתל אביב, אפילו פרויקט איילון לא תוכנן מספיק קדימה, והוא תוכנן כשכבר היה קצת יותר ברור מה המצב בכבישים כאן, ומה יהיה בעתיד הנראה לעין.

די נו, אתה מתאמץ להישמע כמו אל באנדי, אחרי 20 שנות נישואין לפגי. כבר הציעו לך כמה פעמים פה: תעבור לגברים והכל ייפתר.

לא מומחה גדול לקניות בזול ברשת, אבל בזכות אחד מהחברים שגם כותב פה, גיליתי (באיחור של עשור?) אתרי מעקב אחרי אמאזון, שמאפשרים לדעת אם באמת שווה לקנות מוצר מסוים, לפי המחיר הנמוך ביותר בו נמכר אי פעם. זה אולי באמת משהו שכדאי להשתמש בו, לפני שמחליטים לקנות, לפחות משם.

ובבקשה: בנושא קרוב מאוד: בהולנד צפויים כ7000 איש לסיים את חייהם בהמתת חסד, עד סוף 2017. רק כ-70% מהם חולים סופניים. מספר הבקשות עומד על 18,000. ואני חוזר על המנטרה: היחידים שיכולים לקדשם את החיים עצמם יותר מאשר את האיכות שלהם, אלו הם אנשים שיש להם ערך כלשהו או "מרכז מוסרי" כלשהו, שקודם לאדם עצמו. וזה לא משנה אם המרכז הזה אלוהים או העם או מפלצת הספגטי המעופפת.

כשהייתי באיזה כיתה ח', הראו לנו סרטון על נזקי עישון, מישהו עם סרטן גרון והמכשיר הזה שמשתמשים, כדי שישמעו את האדם כשהוא מדבר. שיחות על תזונה בריאה היו גם כן, ואפילו שיעורי חברה בהם הסבירו מה זה קונדום. עכשיו, עדיין יש אנשים שמעשנים ושוכבים עם בנות או בני זוג אקראיים, ללא אמצעי מניעה או הגנה. כמו שגם יש אנשים שמקבלים החלטות כלכליות מפגרות, או סתם מתמכרים להימורים. אבל במסגרת החינוכית הכללית מנסים לחנך אותך לכיוון מסוים. לטוב ולרע. יכול להיות שאתה בהחלט לא צריך לשלם על מי שגורם את הנזק לעצמו. זה הרי מה שטענת פעם בויכוח איתי על מי שנפגע כתוצאה מעישון סמים, ואני די קיבלתי את הטעון שלך. אבל אנחנו איזה עשרה שלבים לפני: יש כאן בכלל הסכמה שזה לגיטימי לחנך לתכנון משפחה בכלל המגזרים בישראל? כמו שזה לגיטימי לחנך על תזונה נכונה? או שגם זה לא?

אז למה מבנה החברה השתנה וממשיך להשתנות - באירופה, ארה"ב, עוד מקומות? למה "תכנון משפחה" זה משהו שמתרחש בפועל בחברות מערביות? למה עבודה של ילדים נחשבת לתופעה שלילית, שמזוהה בעיקר עם מדינות מתפתחות? אתם הולכים עם הראש בקיר. לחיי אדם יש גם אספקט כלכלי, ועוד הרבה לפני: זה עניין תרבותי \ מדיני \ לאומי \ מחקר את המיותר. מן הסתם, ככל שהחברה פחות שבטית, וככל שאתה חי במדינה יותר מתקדמת, זה כנראה מורגש פחות ברמת המשפחה. אבל זה עדיין שם.

חן, למרות שהויכוח היה סביב זה, בגדול, זו טענה לא רצינית. אף משפחה לא מתפקדת בואקום, וההחלטות של ההורים הן, לרוב, פונקציה של נורמות חברתיות. זה טעון שמשום מה הולך לאיבוד כל הזמן כאן.

בלי קשר לכלום, השם של הוקינג מוזכר ליד כל כך הרבה תאוריות הזויות, שזה נראה שהוא פשוט יורה לכל הכיוונים. ולגבי המקרה עצמו: במקרה הזה, מדובר בהורים שלקחו הימור מפגר, אבל לפחות מנסים לטפל בילדה. בשרשור מקביל האנס סיפר על חבריו שמסרבים לתת אנטיביוטיקה לילדים שלהם, כי ככה. ופה בשרשור שלנו, נדמה לי שיש עדיין חוסר הסכמה בסיסית על זה שבני אדם יכולים לקבל החלטה לא חכמה במיוחד גם שזה נוגע לילודה והורות, ולא רק כשזה נוגע לשאלות שיותר קל לזקק אותן ולהתייחס רק לרובד הכלכלי שלהן, למשל, כמו הלוואת, קניית דירה, לימודי מקצוע וכו'. והמטרה בפני עצמה היא לא קדושה, כמו אף מטרה אחרת בעולם. וכמו תמיד, גם לדרך וגם לתוצאות המעשיות יש משמעות ומשקל. וכמובן, בשאלות של הורות, מה שיותר עצוב הוא, שמי שישלם את המחיר באופן הרבה יותר חד משמעי זה הילד - שגם זה משהו שלפחות בשרשור הזה לא מצליח לעבור כמו שצריך. בכלל, מדהים שניהלנו ויכוח על זה. זה די given שהחברה המודרנית מכוונת מבחינה רפואית לבחירות די ברורות בתחום הזה. אני חוזר כמו תוכי, אבל אנשים עושים בדיקות גנטיות ומקבילם לרוב את ההחלטות בהתאם. ואני גם באמת לא יודע איך אפשר כמעט באותה הנשימה לכעוס גם על מי שלא נותן לילד אנטיביוטיקה משיקולי "new age", וגם להסביר לי פה שכל בעיה יכולה להיפתר ושאני לא יודע מה זה אושר. כאילו פשוט לא מתחבר הקו הרעיוני הזה, שהורים יכולים לעשות שטויות לא רק כשלילד יש שפעת, אלא הרבה לפני, כשהרופא אומר להם שהילד הולך להוולד עם 100% נכות פיזית, או תסמונת דאון או כל דבר אחר, והם מחליטים להביא אותם לעולם. בטח כשהשיקול היחיד הוא מה אלוקים יחשוב עליהם.

שמעתי, בהחלט נגן מאוד מרשים ומוכשר. ואגב, זו ההזדמנות להזכיר שעכשיו זה שבוע הבלוז בתל אביב