יבגניפ

כשלא מפנים זבל במשך יום וחצי בשבוע מהרחובות, כשהתושבים לא מודעים לעובדה שיש פחים, אז כן. העיר נראית כמו פח אשפה. ביליתי בירושלים את הסופש האחרון. לפני זה במשך כמה שנים היה יוצא לי להגיע אליה לפחות פעם בשבוע, לא כולל ביקורים מזדמנים על הדרך מנס הרים. העיר היא פח אשפה אחד גדול. על בעיות אחרות, כמו חניונים כשרים למהדרין, שאפילו לא מאפשרים לך להוציא את הרכב עד ראשון בבוקר, כתבתי כבר בשרשור אחר. עיר הבירה שלי? זו התגלמות הציניות של מדינת ישראל במיטבה. זו עיר בירה, אבל המדינה ויתרה עליה לחלוטין לטובת מיעוט חרדי אלים. זו עיר סופר מתוירת, אבל הרחובות המרכזיים שלה מוצפים בכמוית ענק של חרא וזבל וחלק גדול מהם מריחים כמו שירותים ציבוריים. זו עיר ״מאוחדת״ - כך מספרים השלטים שבה - אבל המדינה פועלת לנתק שכונות במזרח העיר ולהפוך אותן למועצה אזורית נפרדת. ולכל הפטישסטים כאן, שסוגדים לסמלים, בלי לתת את הדעת למה - אולי הגיע הזמן שתתחילו. כי ההערצה העיוורת לירושלים כסמל אולי יכולה לסחוט דמעות אוטומטית, כשמסתכלים על התמונות של החיילים הראשונים שהגיעו לכותל, ומדברים על 2000 שנות גלות, ודברים אחרים, שלא רלוונטיים בשום צורה שהיא לשנת 2017. אבל פה, בעולם המעשי, ישנה עיר שהיא.. פח אשפה אחד גדול, ומסלמת היום בעיקר את הרצון האינסופי של מי שחי במזרח התיכון להיות גבר ולא לצאת פראייר מול השכנים שלו. שופוני שכזה. למה לא? הרי זה כמו לקנות רכב בשביל המדבקה של המותג בפרונט

כל ההתעסקות בירושלים כל כך עלובה לשני הצדדים. העיר הזו נראית כמו פח אשפה אחד גדול. יש, או לפחות הייתה במשך שנים, ממנה הגירה שלילית. מדינת ישראל בכלל מבקש להפריד שכונות ערביות במזרח העיר למועצה נפרדת. אבל העיקרון - זה מה שחשוב. ושוב דת וילדותיות מכתיבות את הגישה גם כאן וגם אצל הערבים. פשוט עולב. איך הגענו למצב שאתה רואה פייק ניוז בערוץ 2? וכן, זה מדהים שיש אנשים שחושבים עם הראש ומנסים להיות רציונאלים, ולא רק נלהבים ממה שישמח את אלוקים, או מה שיעצבן את הערבים, אה?

יותר מדאיג מהבית הלבן, זה מה יקרה פה אחרי ההצהרה שלו. מקווה שהכל יישאר רגוע.

ענית לעצמך. אולי הnb היית מאובזרת פחות, ביחס למה שהוצע אז בשוק או ביחס למה שהיה בעולם? החישובים שלך הם מאוד יחסיים.. ותסתכל שוב על מה שכתבתי: יש היום רכבים בנישת רכבי ספורט, שמגיעים יחסית מאוד מאובזרים. אם היו מגיעים עם פחות אבזור, היו זולים יותר. אבל לא תמיד זה מתאפשר. למרות שלפעמים גם היבואן היה שמח לעשות את זה. ואם יכול להיות שיבואני רכב בישראל מרוויחים קצת יותר בהשוואה לעמיתיהם באירופה? יכול להיות, לא יודע. אין לי מושג. אבל מההכרות השטחית שלי עם התחום, הוא לא מתנהל כמו שאתה מתאר. ואת כל הכעס הצודק של כולנו על העלויות הלא הגיוניות של רכבי entry level ספורטיביים בארץ צריך להפנות למדינה - לא ליבואנים. ה-בעיה זה המיסוי. לא שום דבר אחר. וגם אם מיאטה nd הייתה עולה 180 אלף, כנראה שהרוכש הנוסף היחיד שיכול היה להיות לה, זה אני, וגם זה לא בטוח.

פרקש, למה לדעתך הופסק הייבוא של ה-gt86? החישובים שלך קצת מעגלים פינות ומנסים להציב מספר מול מספר, בין מה שהיה ב-na למה שקורה היום. זה לא עובד. אני לא שולט מספיק בחומר כדי לדעת מה השתנה פרטית בהקשר הזה במאזדה, אבל על נסיונות של יבואנים להביא לכאן רכבים מאובזרים פחות, כדי להוריד מחירים ולמכור עוד קצת, שמעתי גם כבר ממספר חברים שעובדים בתחום. וזו רק דוגמא אחת למשהו שמשפיע על המחיר. הבעיה כאן היא המיסוי וזה שאנחנו שוק סופר פיצי. נתוני המכירות של הרכבים האלו מלמדים על זה, וזה לא שישראל הייתה מוצפת במיאטה nb, בימים הטובים כשהיא עלתה רק 150 אלף שח. לא יודע, באמת לא מבין את תיאוריות הקונספירציה הממורמרות האלו. אתה יודע כמה אנשים באים סתם לעשות נסיעות מבחן ברכבי ספורט, לכיף שלהם, ועוד חושבים שהסוכן חייב להם משהו? לא מעט. ורוב ככולם הם לא לקוחות פוטנציאלים, גם לא של המשפחטומית. וגם עוד לפני: אתה יודע איך וממה מורכב החוזה בין מאזדה או טויטה לבין היבואניות בארץ? לי אישית אין מושג. אז להניח על זה שמנסים להוריד את היצרן מהגב?! חסרים דגמים שבכלל לא מנסים להביא לכאן? חסרים דגמים שהיצרנים חוסמים את הבאתם לארץ?

פרקש, הרציונאל לא רק שלו. מה שהוא אומר ששמע מיבואנים, שמעתי גם מאנשים אחרים שיצא להם לדבר עם נציגי יבואנים. לגבי המיאטה - קודם כל, הטענה על השינוי בשערי המטבע כן עלתה בסוף ימי חייה של ה-nc. גם אם נשים את זה בצד, מחיפוש קצר נראה שגם במחירי חול ה-nd יקרה באיזה 4-5000 דולר ממה שהייתה ה-nb לגרסאות בסיס. והמיאטה, כמו כנראה כל רכב אחר, מגיעה לפה ברמת גימור \ אבזור ספציפית, שגם זה משפיע על המחיר הסופי, ומקשה על ההשוואה שאתה מבצע. אני גם לא יודע אם במקרה שלה היבואן יכול לבנות גרסה ערומה יותר מול היצרן, ולמכור כאן רכב זול יותר. וגם זה הימור, כי גם ברכבי נהיגה טהורים, על הנייר כולם קונים רכב בשביל החוויה, אבל מעשית עדיין יהיו כאלו שיפסלו אותו בגלל מה שפאלו ובגירה התווכחו עליו בעמוד הקודם.

כשחשבתי על מיאטה ב-2009 המחיר הרשמי היה קצת יותר מ-180. מתי היא עלתה 150?

מישהו מאנשי האופוזיציה היה בהפגנה אתמול? במוצשים קודמים בפתח תקווה?

כן, יש אצלך ״באג״ קטן בגישה. אתה חושב שתהליכים מתרחשים מעצמם. הם לא. כתבת שמדינה לא צריכה לקדם ערכים. אבל זו ספקולציה לחלוטין, למשל, איך תראה החברה כאן אם המדינה פשוט תפסיק להתערב ו״לקדם ערכים ורעיונות״. אתה, למשל, לא סופר את הערבים ב״קןנצנזוס״ הדי רחב שלך. אבל הם כאן. היום המדינה משקיעה לא מעט מאמצים בזה שיהיה קל לא לספור אותם, בחוקי אזרחות, מערכת משפט, אולי עוד דברים. הפרספקטיבה שלך ניראת לי צרה, משום שאתה מתעלם בכתיבה שלך מהתנאים הנוספים שדרושים לשוויון הזדמנויות. לא, זה לא ברור. אם מונופול כמו גוגל או פייסבוק קם והצליח בזכות עדיפות טכנולוגית, אז למה ואיך אני יכול לדעת שזה אתה חושב שהמדינה כן צריכה לסדר ולהגביל? ואם זה כן, אז למה חוקי שכר מינימום לא? כן, אבל יש מגוון מקצועות שהם לא פתיחה של פיצריה. זה מה שתמיד נראה לי כל כך תמים בגישות הליברטריאניות. הדוגמא זה תמיד פיצריה. אתה רוצה לדעת מה הקשר בין הפרטה ונגישות הידע? הלל גרשוני יכול ללמוד כמעט בחינם באוניברסיטה העברית, אחת מאוניברסיטאות המחקר הטובות בעולם. עכשיו שילך להתקבל לאוניברסיטאות נחשבות באמריקה, ויספר איך זה מרגיש להיות אחד מאלו שמסיימים תואר בחוב של עשרות או מאות אלפי דולארים, ונאלץ להסתפק בארוחה אחת ביום, כדי לשרוד.

יש שרשור מתחת שפתח אחד מהמארגנים. העלויות הן מ-250 ומעלה, תלוי במארגנים, כמות משתתפים, זמן מסלול ועוד.

לא אדוני, אני לא בקטע של פייק שום דבר. לא יודע, לא שמעתי מה כחלון טען בראיון לשליין. מניח שהמטרה שלו היא גם לא שכולם יהיו שווים כלכלית. הוא לא קומוניסט ככל הידוע לי. והמטרה העקרונית של מיסוי עשירים היא לא הפיכתם לעניים יותר. וצמצום פערים זה לא איזה עונש למצליחים. ברור שיש כאלו שרוצים שוויון בתוצאות, אבל אני לא חושב שזו המטרה של רוב אלו שהם בעד מדיניות "חברתית". ברור שיש קומוניסטים, אבל הם מיעוט, וכאמור, אני בספק אם כחלון אחד מהם. עם כל זה, זה ויכוח סרק. כאן בשרשור הזה אני לא כל כך בטוח מי הם הקומוניסטים שאתה מכוון אליהם, אבל זה נושא אחד. ואמונה בהפרטה כפתרון קסם לכל הצרות זה נושא אחר. ובאמצע יש את אותה המגבלה: בני אדם הם חרא באופן די עקרוני. המדינה יכולה להיות למנגנון שמאפשר להם להיות יותר חרא, כן. אבל החלופה לזה זה לא שכולם יהפכו למלאכים עם כנפיים, שמחשקים לפי איזה סט חוקים "הוגן", כמו חברים בשולחן פוקר על 20 שקל. ובהתאם, המדינה זה גם הדבר היחיד שיכול לרסן, לפעמים, בני אדם מלהיות עוד יותר חרא זה לזה.

בשביל הספורט: אז למה צריך את ישראל בעצם? למה לא מדינת כל אזרחיה כאן, מהים עד לירדן? ואני לא חושב שמישהו חוץ משלי יחימוביץ בערך באמת מנהל שיח שמדבר על שוויון בתוצאות ולא בהזדמנויות. אני לא כל כך בטוח למה אתה חושב שהמדינה עם ההתערבות שלה בהכרח פוגעת בשוויון ההזדמנויות. אני מסכים לחלוטין שהמדינה יכולה לחוקק חוקי רגולציה שהם לטובת גוף כזה או אחר, ולפגוע בהזדמנויות של אחרים. אבל זו פרספקטיבה או נקודה אחת מאוד צרה. מצד שני, המדינה יכולה לפרק מונופולים, כמו שכבר קרה בארה"ב. ומצד שלישי, "הזדמנויות" לא מתחילות רק במה קורה מחר, אם אתה או אני רוצים לפתוח עסק, אלא מזה שיש לנו בכלל נגישות לידע הנדרש, בשביל לפתוח את אותו העסק. ואת זה, אני לא מאמין שכל אחד יקבל בחברה הover מופרטת שלך. ... חזרנו לכאן בגלל הויכוח על החרדים, נכון? ביליתי את הסופ"ש האחרון בירושלים. החדשות הטובות הן שמצאנו מקומות לאכול ולשתות בהם (אפילו די טובים, הבר "גטסבי" מומלץ מאוד לכל מי שמגיע לאזור). החדשות הרעות הן שגיליתי, לתדהמתי, שהחניונים שהעיריה מפרסמת (לדעתי כולם בבעלות פרטית) כולם סגורים הרמטית מכניסת שבת, ועד למוצ"ש או יום ראשון בבוקר. מעבר לזה, בשישישבת העיר מתרוקנת (יש המון תיירים בעיר העתיקה, אבל במרכז העיר הכל נראה כמעט נטוש) ויש אווירה ותחושה כללית של יום כיפור באוויר. בקטע הזה, החרדים "כבשו" את העיר, בערך כמו שהחילוניים האפיקורוסים כבשו את תל אביב. בכלל, הייתי בירושלים לא מעט בשנים האחרונות, גם בפגישות עבודה, גם בטיולים. פעם ראשונה שיוצא לי לבלות שם בשבת, ופעם ראשונה שאני מבין עד כמה באמת עצום הפער וההבדל בינה, לבין תל אביב ואפילו חיפה ומקומות אחרים. מעבר לזה, עצוב מאוד גם לראות עד כמה העיר מוזנחת ומטונפת ומלוכלכת. עצוב לא פחות מזה לראות את השלטים הציניים על עיר "מאוחדת", בזמן שברקע מדברים על ניתוק השכונות הערביות במזרח, ואיגודן למועצה מקומית נפרדת. בכנסת ממשיכים לנהל ויכוחים דביליים וכוחניים על עבודות ברכבת ועל אופיה של המדינה. מעשית, אין שום דבר משותף, כמעט, בין מדינת תל אביב למדינת ירושלים. מבאס.

בניו יורק סטארבאקס זה גם השירותים הציבוריים. שתיתי סטארבאקס במקומות בהם הקפה גרוע כברירת מחדל - טוקיו, לונדון, אפילו בצרפת, שכבר הזכרתי כאן. לפחות זה הימור יותר בטוח למשקה חם עם קפאין, בהשוואה להרבה בתי קפה אקראיים בערים האלו.

אתה עושה מרוצים עם עוד רכבים או טיים אטאק? באופן כללי לפעמים בסימולטורים הרכבים יותר קשים לשליטה ממה שהם כנראה במציאות (זה די מרגיש ככה אפילו עם הדוגמא המאוד בסיסית של אבארט 500 במציאות מול אסטו קורסה), מפרוג'קט 1 אני זוכר נטייה מאוד מעצבנת להחלקות והוצאת זנב מרכבי הנעה קדמית, שאני בספק רב שהם כאלו במציאות.

אגב נספרסו: לפני חודשיים בערך הייתי בצרפת. בחצי או יותר מהמסעדות שאכלנו בהן, כולל דוכנים של קינוחים מאנשים בעלי שם בתחום, הקפה הגיע ממכונה של נספרסו. הופתעתי ממש.

האמת שגם בעבודה שלי יש מכונה אוטומטית, שלא משנה מה עושים שם - הקפה פשוט יוצא מגעיל. מצד שני, יכול להיות שזה גם קשור לקפה עצמו שהם קונים. כן, נראה לי כרגע קשה עד בלתי אפשרי להוציא משקה ברמה גבוהה, ועל קפוצ'ינו טוב בכלל אין מה לדבר, אבל גם עם מקינטה לא הרגשתי שאני יודע איך להגיע לתוצאות טובות. ומצד שני, הכל יותר טוב מנס קפה עם חלב

נטקו, בעיקרון התשובה מעליי די תאומת גם את מה שאני חושב. יש איזה מנעד בין העדר של מסגרת חוקית רשמית כלשהי, לבין מדינה טוטליטרית. אני לא חושב שיש תשובה אחת נכונה בעולם באיזו נקודה בדיוק נמצאת מדינה טובה. אבל אנחנו כן בהחלט יכולים לראות איך אפילו בדוגמא הפרטית של ישראל העדר רגולציה או יותר מדי רגולציה פוגעים או יכולים לפגוע בנו. למשל, בענף הבנייה, בו נהרגו 300 איש בעשור האחרון, כי לאף אחד לא איכפת. למשל, במערכת חינוך שהיום, לטוב ולרע, היא מחנכת גם לפטריוטיות ומלמדת ילדים על חשיבות הצבא והמדינה. למשל, בחסמי יבוא, שפוגעים בנו ומעלים מחירים. וגם בכל מה שקורה בכבישים, תשתיות, תכנון עירוני ומה בעצם לא. כפי שכבר כתבו לך, אתה לא מתייחס לנאמר. אף אחד לא מבקש לייצר שוויון בתוצאות. מבקשים לייצר שוויון, מאוד מאוד יחסי, בהזדמנויות. למה צריך שוויון כזה? כי המספרים שאתה זורק (20 - 80) לא מבוססים על כלום, וכי אנחנו חיים כבר עכשיו במציאות קיימת, וכולנו, מניח שגם אתה, מכירים מספיק מקרים של מוביליות חברתית, שהתאפשרו גם בזכות מערכת חינוך מסובסדת (ובתוך זה אוניברסיטאות המחקר הטובות שיש בארץ). כולל את הדוגמא המאוד אהובה עלי של הטרול הלל גרשוני, שלפני כמה שנים סיפר בגאווה שהוא לא צריך להרוויח הרבה, כי הכל מסובסד, עושה היום דוקטורט בכלום באוניברסיטה מסובסדת, מגדל אלוהים יודע כמה ילדים כבר שעליהם הוא מקבל קצבאות וסבסודים שונים, ומטיף לגישה ליברטריאנית רדודה במיוחד. ולמה השוויון הוא יחסי? כי המדינה משקיעה איקס שקלים בכל תלמיד, אבל יש ילדים שההורים שלהם רושמים אותם לחוגים ולמסגרות למחוננים ולמיליון ואחד שיעורים פרטיים. ויש כאלו שמה שהם מקבלים זה רק מה שמערכת החינוך מסוגלת לתת. ואף אחד לא מבקש למנוע מהראשונים לצמוח יותר. בדיוק כמו שאף אחד לא מבקש לסגור את הבינתחומי - מוסד שאחת המטרות שלו זה שהורים עשירים יוכלו לממן נטוורקינג לילדים שלהם, כמו שכבר בטח כתבתי.

זה טעון מוקצן. אתה עצמך כתבת: זה לא או הכל או כלום. תמיכה במעורבות ממשלית, זה לא שווה לתמיכה בכל מעורבות ממשלתית. לצורך העניין, מי שתומך במדינת רווחה לא בהכרח תומך בקומוניזם או נאציזם, נכון? ואם להורים שלך לא יהיה הכסף לממן לך בית ספר טוב? בארה״ב זו כבר המציאות עבור המונים. אלו הן ספקולציות מאוד תלושות מהמציאות. למה שיפתחו עוד מקומות בחור בנגב? מתוך איזה כח? למה שרמי לוי ישלם יותר מ500 שקל בחודש לקופאים שלו? למה שישלם להם בכלל? הרי פשוט יכול לתת להם פוד סטמפס, וגם זה זורם. למה שהמדינה תתערב? ״לחיות״ זול פה גם עכשיו. אבל יש משפחות עשירות שמחזיקות בנכסים במקומות עם ביקוש גבוה, כמו תל אביב. ויש לי חברים שההורים שלהם עכשיו רוצים להם לקנות דירות שם כי הם יכולים. ויש בני עשירים שהולכים וקונים תואר בבינתחומי או מסלולים דומים אחרים, והוריהם משלמים מאות אלפים כדי לבנות לילדים שלהם נטוורקינג וקריירה. אבל אנחנו לא רוצים רק לשרוד נכון? אתה לומד או למדת לתואר, זכור לי שבמדעי המחשב. למדת באוניברסיטה כלשהי? היית רוצה להתחיל את החיים הבוגרים שלך בחוב של עשרות או מאות אלפי שקלים, ולוותר על ארוחות במהלך היום כדי לסבסד את הלימודים שלך? כי גם זו ריאליה בארה״ב. וזו לא מדינה שלחלוטין מתקפדת לפי החזון הכלכלי שלך. כל הגישה התועלתנית הזו, שחושבת שבסוף הכל ינותב ״כמו שצריך״, ״כמו שאמור להיות״, ״טבעי״, או לכל הפחות יותר טוב מהמדינה היא ילדותית כמו ההנחה הקומוניסטית שאם תתן לכולם לפי הצרכים, הם עדיין יעבדו לפי היכולת. למזלנו, כולנו מסכימים שזה לא או הכל או כלום

זה לא צריך להיות הכל או כלום. יש מקומות שבהם ראוי לצמצם התערבות, יש מקומות שפחות. אני מניח שאנשים (כמוני) מתנגדים לגישות קיצוניות, מכיוון שהן ילדותיות לרוב, ובגלל שמי שכן תומך בהן, לרוב או מונע על ידי אמונה נאיבית שהוא עצמו בהכרח יצליח בכל מבנה חברתי, או לא בוגר מספיק (אפילו מבחינת גיל), או אולי באמת מוכשר ומצליח באופן יוצא דופן, אבל לא מבין שזה לא מעיד על הכלל.

לא מבין גדול בהלכה, אבל הטעונים שלך הם לא הטעונים שמעלים חרדים, או לפחות לא הטעונים שמוצגים בתקשורת. זה תמיד סובב סביב אמונתם באיך צריכה להראות מדינה יהודית. לא סביב השאלה ההזויה האם רכבת צריכה להיות כשרה או לא. ואולי אני לא מעורב מספיק, אבל גם לא שמעתי על חרדים שמחרימים את הטיוב בלונדון או את המקבילה שלו בניו יורק. וזה, בין היתר, מה שהופך את זה לכפיה. לגבי האמונה שלך בהתאמת ההלכה למציאות - הניתוח שלך, לפחות במקרה של היהדות, נשמע לי מאוד מאוד אופטימי. ובכלל, שינוי דת והלכה יכולים לקחת גם מאות שנים. אין לנו את הזמן הזה לבזבז.

אם אנחנו כבר בגיטרות, אז קצת מגיע קצת כבוד גם לגיבורים מטקסס: https://www.youtube.com/watch?v=Q7umozIcIdY

אתה סותר את עצמך. כתבתי לך לפני הודעה שאתה מבלבל בין עקרונות לבין מה שלא מפריע לך, אתה כותב שאתה לא, וכדי להוכיח אתה מביא כטעון משפטים כמו "לא מעניין אותי אם בשבילך זה אסון". כפיה זה לא עקרון שנמדד בהאם אתה מסכים איתו או לא, ויש לו כל מיני היבטים. האם אני במיעוט? לא יודע, בדברים מסוימים כן, בדברים אחרים לא. אבל זה בכלל לא רלוונטי. גם הטעון שיש אנשים שבשיבלם תחבורה בצבת היא אסון הוא חלש. לא אהבת קודם שהצבעתי על טעונים כנגד התנשאות שלך. אבל זו אותה מגמת חשיבה. אני לא חושב שאפשר באמת למצוא סימטריה בין "זה פוגע בי כשלא נותנים לי לעשות משהו" ו-"זה פוגע בי כשאחרים עושים משהו". זו צורת חשיבה שרוכבת לחלוטין על אותה צורת המחשבה הpc שפאלו יוצא נגדה שרשור אחר שרשור. ויש לה שני כיווני פתרון אפשריים: אחד הוא ויתור על כל ניסיון להדמות למדינה מערבית. האחר הוא הבנה של כל הכתות היהודיות כאן, שאלוקים לא ממש איכפת לו אם יש אוטובוס בשבת או לא. בדיוק כמו שהם, לפחות חלקם, הבינו שמדינה אפשר להקים כאן גם לפני שבא המשיח. זה טעון מאוד חלש. דמוקרטיות במובן המודרני הן צורות שלטון מאוד חדשות. במדינות מסוימות לא נתנו לנשים להצביע עד לפני 40 שנה. אי אפשר להוכיח שמשהו הוא לא כפייה באינדוקציה (אם הוא לא הפריע לדור אחורה, ועד לדור הראשון שממנו התחיל, אזי הוא לא מפריע). לא יודע, אני פה מכיתה ג' ולא זוכר שלימדו אותי שיש גשם כי מתפללים. אתה ממשיך לסתור את עצמך. יש לך זיקה מאוד חזקה למסורת, ואתה כל הזמן מבלבל בין זה שלך לא מפריע שמלמדים מסורת, לבין השאלה האם מלמדים או לא. אני לא כותב את זה כדי להשמע שחצן, הרבה אנשים חושבים כמוך בצורת החשיבה הזו של "מה יש? קצת מסורת". וזה לגיטימי לגמרי. אבל לא צריך לבלבל בין העובדה שיש תופעה מסוימת, לבין ההרגשה האישית שלנו לגביה. אם יהדות היא רק דת, אז אין צורך במדינה יהודית, כמו שאין צורך במדינה נוצרית. יש הרבה מעבר לזה. למשל זכרון קולקטיבי של רדיפות והשואה. והתעלמת לחלוטין ממה שכתבתי: זה כבר לא רק יהדות. יש ישראליות. שונה. שלי, שלך, של החרדים. ויותר מזה: אפילו בעולם החרדי אין הסכמה בין הכתות מה זה יהדות נכונה. אז לקבוע שיש זיקה דתית ברורה שצריכה להגדיר את המדינה?! בן גוריון טעה בהרבה דברים (רצה גם להרוס גם אזורים בעיר העתיקה בירושלים). הוא היה בסך הכל בן אדם. וגם מי שהחליף אותו. זה לא אומר שעכשיו לנצח נגזר עלינו לחיות לפי מה שהם החליטו.

מסכים עם הכל. יש גם קולות בימין הדתי, שמבקשים לבטל את הכפייה הזו, מתוך הטענה שאין בה צורך מכיוון שרוב האנשים הם מסורתיים גם ככה. ועם זה אני מסכים.

אני חושב שאתה קצת מבלבל. תפריד, בבקשה, בין מה שלא מפריע לך אישית, לבין עקרונות. לך לא מרגיש שזה אסון שאין תחבורה ציבורית במדינה שהוקמה תוך הישענות על מסורת דתית. בעייני זה הופך אותך ללא חילוני מוחלט, אלא אדם עם זיקה למסורת. וזה אחלה. אבל יש אנשים במדינה שאין להם זיקה למסורת, עבורם, זה בהחלט אסון שאין תחב״צ בשבת. וזה אפילו עוד יותר אסון שהחרדים יכולים לפעמים להכתיב את הטון בנוגע לשיפוצי הרכבת בשבת, ומשתקים את החיים בהמשךהשבוע, כשזה קורה. ושוב, בפעם הקודמת כשביבי כן התקפל, אני הלכתי הביתה 40 דק׳ ברגל, כי תחבורה ציבורית הפסיקה לתפקד בת״א, כי מנהיג הכת פחד שאלוקים יכעס על שיפוצי הרכבת במוצ״ש. כפי שאתה מתאר או רואה את הדברים, כפייה זה מושג ריק מתוכן. מתי *כן* יש כפייה לדעתך? אף פעם? אפשר לנהל ויכוח על חלוקה תקציבית ועל תרומתם הדלה מאוד של החרדים למדינה הזו. אפשר לנהל ויכוח על מקומם של הדתיים הלאומים, שבעיניי עצמם הם בעלי דם כחול אצילים, שהחליטו שהם צריכים להיות בראש המחנה. בשני המקרים אפשר להתווכח עד כמה מתנהל דיאלוג. כשיש החלטה עקרונית וחוקית שלא תהייה כאן תחב״צ בשבת - זה לא דיאלוג. זו בדיוק כפייה. וזה לא עניין של אם זה מפריע לך או לא. זה עניין של הגדרה פשוטה. הדיאלוג מסתיים במקום בו אתה, אני ורבבות של ישראלים אחרים לא יכולים להנות משירותים בסיסיים שיש בכל מדינה אחרת, כי הרבנים החליטו שככה. ושים לב שאני לא מבקש מהם לחזור בשאלה או להיות חילוניים. לי צורת החיים שלהם לא מפריע. זה תמיד לצד השני, כמו שאתה בטח יודע. ואתה חילוני גמור, אבל בספרי הלימוד בישראל מלמדים כבר עכשיו על אלוקים שדואג שירד גשם. אני חושב שאתה צריך לשאול את עצמך שאלה שרובינו לא כל כך שואלים ביום יום (סלח לי יאיר, כי אתה כבר ענית): מה זה ישראלי? כי ישראלי ויהודי אלו הן לא זהויות חופפות. והעובדה שזו מדינת העם היהודי לא אומרת שכל יהודי הוא ישראלי. הנה, הרי ציפי חוטובלי ודומיה כבר מרגישים בנח לרדת על יהודי אמריקה, נכון? אז אף אחד לא אמר שדתיים, בטח החרדים, חיוניים להגדרת או קיום הישראליות

ממש לא דמגוג. כן, קראתי את כל מה שכתבת. ולפני הכל, אני באמת חושב שזה באמת הפך לטעון מרכזי מדי בויכוחים פוליטיים, לא רק כאן. לגבי כל השאר: אני לא מכיר מדינה שמתיימרת להיות מערבית, ובה ברצינות יושב ראש הממשלה ומנהל דיון רציני עם מפלגות של כת של עובדי אלילים על האם הם יעשו לי כתושב תל אביב טובה, ויתנו לי לקנות בטיב טעם בשבת או לא. ואתה יודע מה? מילא זה. כשהייתי בפריז רוב הסופרים היו סגורים בראשון, וזה באמת אחלה ובסדר. אבל המטרו המשיך לעבוד. וגם תחבורה מחוץ לעיר. וגם מקומות בילוי, מוזיאונים ומה לא. הרי אחד ממנהיגי הכת בעצמו סיפר שבכל העולם הרכבת עובדת 24 7, לא? אין במדינה הזו שום דיאלוג. זה עוד מושג שלקחו אותו, אנסו לו את החיים וזרקו אותו בציניות בחזרה. זו מדינה שהדת משחקת בה תפקיד הרבה יותר מרכזי ממקומות אחרים בעולם המערבי, לא כי אנשים שם פחות דתיים - גם בצרפת ואיטליה יש מאמינים - אלא כי פה הסטנדרט ההוא שהדתיים מכתיבים לכל השאר. מחרטטים לנו את השכל, מלמדים אותנו מגיל 0 שאי אפשר אחרת, שזה ״דיאלוג״ או כל בולשיט אחר. ואתה יודע מה? אתה רוצה לדבר על ערסים ועל העתיד? טיילתי בכל מערב אירופה, בארה״ב, ביפן. לא המון אבל בכל זאת משהו. ישראל זו המדינה היחידה, אבל היחידה, בה אגרסיביות היא נורמת התנהגות תרבותית מקובלת כל כך, שבכל פעם שאני עולה לאוטובוס, יהיה מישהו שינסה להדחף לפניי, בכל פעם שאני יוצא ממעלית יהיה מישהו שפשוט ינסה לכנס דרכי לתוכה - במקום לתת לי רגע לצאת ועוד ועוד. העתיד? העתיד הוא בהמיות ודת נורמטיביות, מקודשות, מושרשות בכל פעם, וכל מי שחושב אחרת הוא מתנשא חרא אוטואנטישמי. אבל העיקר שלכולם יש אייפון חדש.