יבגניפ

כן, ראיתי את זה אחרי ולא היה לי כח לערוך בגדול אבל גם בלון גבוה יותר לא משאיר אותך עם אפס. אני כמוך, לא מביו את הפחד הקיצוני מההלוואות והאידיאולוגיה נגדן. אבל כבר טחנו יותר מדי את אותן הנקודות בדיוק.

תעבור. הירידה היחסית בתפקידים מאוד נפוצה בהייטק. חלק גדול מראשי הצוותים שאני מכיר היו בעברם מנהלי קבוצות, וחלק גדול מהמפתחים היו מתישהו ראשי צוותים. זה אולי פחות נפוץ להתפשר על תפקיד ניהולי בכיר, אבל בתפקידים זוטרים או זוטרים יחסית, לדעתי, מקום חדש שגם משלם יותר שווה יותר. בטח אחרי כמה שנים טובות באותה החברה.

הטרייד אין לא תמיד מכסה את הבלון. אבל בשביל להתייחס לזה כבעיה אמיתית, שוב, צריך לפחות לדעת כמה אנשים נתקעים אחרי 3 שנים.

אני חושב שאירלנד זה המקום הכי רגוע שהייתי בו, כולל התחשבות מופתית בנהיגה במעברים צרים בהרים שליד רינג אוף קרי.

נכון זה מקרים שונים לגמרי. אני לא בעד קפיצות מעל הפופיק. אני גם לא חושב שזה בהכרח מביא רווח. אני לא יודע כמה אנשים עושים את מה שאתה מתאר. אבל בהחלט הגיוני שיש לא מעט אנשים שחיים מעבר ליכולות שלהם בכל מיני הבטים. ספריאל, נראה לי שאנחנו טוחנים מים. גם קרנות השתלמות שלא מבוססות רק אג"ח מרוויחות לעיתים יותר מזה. בסוף הלוואה זה כלי, שמאפשר נוחות. זה הכל.

לא, אתה טועה. 1. זה נהדר. אבל יש לי 100,00 שלא בזבזתי על הרכב. לכן אני באמת צריך 900,000. ולא מיליון. ועכשיו אני מחזיר חובות של מיליון, והשאלה היחידה היא איפה ה100,000 עולים יותר- אם הלוותי אותם כחלק מהמשכנתא או כחלק מקניית הרכב. 2. קראתי את כל הפסקה. כן, אם תקנה אג"ח ממשלתי כנראה שלא תרוויח 5% בשנה. גם אם תרוויח 1% בשנה - זה יוריד כבר מסך ההוצאות העקרוניות שלך. השקעה ספקולטיבית? אפילו קרנות השתלמות לא בניהול אישי יכולות להניב רווח סביר ביחס לגובה הריבית על הרכב. ברור שזה לא מובטח, והנה, היו נפילות חדות בסוף 2018, ויכול להיות משבר כלכלי חמור נוסף שישתק את כולנו. אבל זה לא בוודאי לא בינארי ואתה בוודאי לא צריך להיות ספקולנט מכה בבורסה כדי לכסות לפחות חלק מהוצאות הריבית, ואפילו להרוויח. 3. אני לא מכניס לך מילים לפה. אתה פשוט מדבר על שני דברים שונים. obviously אם תקנה רכב ישן אפילו בכמה עשרות אלפי שקלים, ותמכור אחרי שנה - המחיר ישתנה הרבה פחות ממה שישתנה מחירה של מיני קופר אס חדשה מהסוכנות. זה לא קשור בעליל לצורת התשלום שלך על הרכב. מה יקרה בסוף תקופת ההלוואה גם לא רלוונטי. כי שוב זה מתייחס לא לשאלת ההלוואה על כמה אתה רוצה להוציא על רכב. ואני חוזר ואומר: אני יכול בראשון בבוקר ללכת לאוטודיל, לקנות אבארט יד 2 ב-80,90,000 שכבר ספגה את יריד הערך הגדולה שלה, ועדיין לעשות את זה עם הלוואה. אותו הכנל גם לגבי רכב שעולה 30,000. אם אתה רוצה לטעון שעקרונית לא שווה ולא מוצדק לקנות רכב חדש מהניילונים - אני מסכים לחלוטין. 4. לא, אני לחלוטין קונה רכב. זה גם לא ממש משנה.

לא. לך יש שלוש טעויות עקרוניות. 1. אתה מחליט לקנות רכב ב100,000.אם לא תמכור את הרכב עד שהשווי שלו הוא 0 - זרקת 100,000. אם לקחת הלוואה - נשארו לך 100,000 יותר שלא תצטרך במשכנתא. אם קנית במזומן - את ה100,000 תצטרך להשלים במשכנתא. המשחק כאן הוא איפה הריבית תהייה יותר גרועה על ה100,000 שבזבזת. והפער בהוצאות הוא בדיוק זה. ולא 100,000 מול 0 כמו שאתה מנסה לתאר משום מה. 2. "לא נכון" זו אמירה מאוד כוללנית. אולי אתה מתכוון "לא תמיד נכון", אבל אף אחד גם לא טען אחרת. אבל גם אם אתה לא "מכה את הבית", אפילו באפיקים מאוד סולידיים, אתה תכסה לפחות חלק מהריבית מהצד השני, וזה כנראה הרבה יותר קרוב למצב הממוצע מאשר תאורים מאיימים של הפסדי ענק. 3. זה לא רלוונטי. וזה בכלל הרבה יותר שאלה של איזה רכב ובן כמה אתה קונה, כי הלוואה אפשר לקחת גם על רכב בן 5 ממגרש. ההנחה המוטעית שאתה גם חי מערך של 100% ל-0% היא שגויה מהיסוד. אין ספק שבמקרה של רכבי ספורט, למשל, יותר משתלם לקנות רכב שכבר ספג את ירידת המחיר הדרסטית הראשונית שלו. אבל זה לא כזה מעניין, כי זה לא סותר הגישה הבסיסית: אני מוכן להוציא איקס שקלים בחודש על רכב ולחיות עם זה בשלום עד שימאס לי.

לא. יש פה טענה שכבר הסכמת איתה שזה לא בינארי. וליחס בין הכנס לגובה התשלום החודשי בהחלט יש משמעות. אני לא ראיתי אף אחד כותב את זה. הטענה היחידה שלי בהקשר הזה היא שהיחס בין ההון העצמי שלך והתוכניות שלך לעתיד לבין הסכום שאתה רוצה להוציא במזומן צריך להיות של כמה סדרי גודל, לדעתי, כדי שבאמת יהיה הגיון בהוצאה חד פעמית גבוהה. ולכן אני אומר שהאמירה "אל תקנו בהלוואה, אלא מה שיש לכם" היא makes sense רק אם אתה גם מציע באותה הנשימה לא לקנות רכב שעולה יותר מלא יודע.. 20,000? תראה בדיוק מה אתה כותב: ברור לך שהוצאה על רכב זה משהו שילווה אותך. אם לא תשלומים, אז בזה שאתה חוסך בערך על אוטומט. זה בדיוק זה. להסתכל על ירידת ערך של רכב זה לא מעניין, ואתה עצמך מצביע כאן על העובדה שזו הוצאה שתלווה אותך כל עוד אתה כשיר לנהיגה, או לא מחליט לעבור לאופניים בלבד. אז אין שום שוני אמיתי בין זה לבין לשלם על האינרנט, במובן הזה שזו אף פעם לא הוצאה אחת וגמרנו עם זה לנצח. זה לא חישוב נכון. ההבדל הוא בריבית שישלם על ההלוואה. ופה נכנס מה שעיצבן אותך: את הפער הזה אפשר לסגור השקעה של הכסף. הדיבורים על ירידת ערך רלוונטיים רק למצב שבו אתה רוצה למכור את הרכב ומגיע לפער כלשהו משמעותי בין כמה שאתה חייב לכמה שהרכב עולה. אחרת זה פשוט לא מעניין.

לא, אין שום בעיה. גם מי שלוקח משכנתא קונה משהו שהוא יקר מדי ליכולות הכלכליות שלו. ואין שום בעיה עם זה שצעיר בן 23-24, ללא הון עצמי בראשית דרכו בהייטק, למשל, באופן מודע מחליט להשקיע אחוז מסוים מהמשכורת שלו ברכב ספורט חדש. ה-worst case scenario הוא שאותו הצעיר יפוטר והרכב המשועבד ילקח ממנו. כן, לא נעים. לא מתים מזה. ואני גם לא יודע כמה זה קורה, אם בכלל. אבל זה חוזר לפער הגדול בגישה שמוצגת כאן: אתם מתייחסים לחסכון כאחד או אפס. בעוד שברקע יש גם את שאלת השכר והיחס בין ההוצאה החודשית על הרכב לבין ההכנסה. לא, זו בעיה שאתה ממציא לחלוטין. זו לא טענה שמישהו העלה בכלל עד עכשיו. ובבכלל, ממתי תשלומים והתחייבויות זו בעיה בפני עצמה?! אתה לא משלם לספק אינטרנט? לסלולאר? חדר כושר? אני באמת לא מבין את חוסר היכולת העקרונית להכיל את ההתייחסות הדומה גם לרכב. קרא לזה Car as a service, אולי בתור הייטקיסט יסתדר לך יותר? ואגב, אני שואל שוב: אתה קונה בגדים בכרמל?

כן, אבל אם אתה *לא* מוציא אלוהים יודע כמה במכה על רכב, אתה כנראה לא תצטרף את ההלוואה הזו. אתה רק מחזק את מה שאני אומר. אני מבין שזו לא בדיוק הגישה שלך, ואני מבין את הטענה הכללית לפלח ספציפי מהאוכלוסיה שלוקח הלוואה שגדולה עליו. אבל יש כאן גם אמירות שנראות כמעט כמו אינטואיציה של ״הלוואה זה רע״. וכמו שכתב גם בגירה, אין שום דבר לא סביר ולא הגיוני בתשלומים, שמשאירים לך מזומן, מרווח נשימה וכן - אולי גם רווח מהכסף, אם אתה משקיע אותו. נכון, יש. אבל גם לא צריך להפריז באמירות פטרנליסטיות על אנשים שלוקחים הלוואות. הדוגמא של ענבל אור ופישמן ודומיהם לא מייצגת את כלל הלווים. אחרת אף אחד כנראה לא היה נותן הלוואות.

זה נורא תלוי במסלול ובתואר. מחיר נפשי? אין מחיר נפשי אם נהנים מהלימודים, ולדעתי זו המטרה. מחיר כלכלי? בעיקר אם אתה לא יכול לעבוד 100% משרה. אם אפשר לעבוד 100% משרה בזמן לימודי תואר שני? מאוד תלוי במוסד ובמסלול. במסלולים כמו מה שמציעים היום ב-mba בתל אביב, או תואר שני במדמח באקדמית - לדעתי אפשרי. זה פשוט יגרום לך לוותר על רוב החיים שלך מחוץ לתואר. במקום אחר, כנראה שתשלם מחיר כלכלי גם על הירידה באחוזי משרה. לי יש תואר שני מחקרי בהיסטוריה. בזמן הלימודים עבדתי 85% משרה בעיקר כדי לצאת לקורסים. כשהגעתי לכתיבת התיזה, את רובה כתבתי בשעות שאחרי העבודה, כשכבר עבדתי 100%. כן, מדמ״ח יותר קשה, אבל לא בהכרח לוקח יותר זמן מעבר לשעות שאתה נדרש לבלות בקמפוס.

ההגיון הבריא שלך מוטעה, אלא אם אתה מניח שסכום מקסימלי שמבזבזים על רכב חדש הוא.. לא יודע... 50,000? אין קשר גם בין ההצעה שלך לבין האם תהייה חנוק או לא. אם אתה עני יחסית וכל החסכונות שלך הם 50,000 ואתה קונה רכב אפילו ב20,000, אתה עלול מהר מאוד למצוא עצמך חנוק. אם אתה עשיר, לוקח הלוואה ומשלם כל חודש עשירית מהמשכורת שלך על ההלוואה ומתנייד בבמוו סדרה 3, אתה לא תהייה חנוק רק מעצם זה שלקחת הלוואה. כאילו הנקודה הזו שאנשים יכולים להרשות לעצמם לעמוד בהוצאה חודשית קבועה, אבל הם לא צריכים להגיע כל הזמן ל-0 בבנק לא עוברת כאן. לחסוך ורק אז לבזבז ואז לחסוך שוב זה לא מטרה בפניי עצמה. סורי. כן, גם מי אמר שההורים ידעו משהו מהחיים שלהם? החיים נראו מאוד שונה לפני כמה עשורים. ולמי הייתה בכלל מודעות להתנהלות כלכלית כלשהי פעם?

זה מוציא אותך מדעתך? הרווח על ההון בזמן הזה הוא בונוס אפשרי. הטענה היותר עקרונית היא שאתה נשאר עם כסף ביד, לכל מקרה שלא יהיה. שוב, אם אין לך חסכונות ואתה כבר נדרש לקנות רכב, הלוואה זה משהו שאתה יכול לתכנן קדימה ולהבין כמה תוציא בכל חדש ביחס להכנסה שלך. הוצאה מיידית של חלק ניכר מהחסכונות שלך, אפילו 10-20%, יכולה להיות אקוטית הרבה יותר. כי היא משאירה אותך בלי כלום (למרות שגם אז אפשר לקחת הלוואה). אז בוא נקים גוף ממשלתי שימנע מאנשים לקחת הלוואות, כי ענבל אור. כולם יכולים לטעות. בהחלט יש אנשים שחיים מעבר להכנסות שלהם וגם כאלו שעושים שטויות. אם נלך לפי התורה המוקצנת שלכם, אז אף אחד לא אמור לקנות רכב כמעט אף פעם, אלא אם שוב מדובר בפיאט אונו בציר 88.

אני אחדד קצת יותר: לדעתי, הרבה פחות חכם להשאיר את עצמך בלי מזומן או בלי יכולת להשיג מזומן בפרק זמן קצר, מאשר לחיות בעולם של הוצאות קבועות וידועות מראש יחסית, אלא אם מדובר בהפרשים קיצוניים בין הכנס והון עצמי קיים לבין ההוצאה על הרכב (נניח, יש לך מיליון שח בבנק ואתה קונה פיאט אונו ללא שעון חום ב5000). ואני לא לגמרי בטוח שזה המקרה של קונה הרכב הממוצע. אולי השאלה שצריך לשאול היא כמה זמן יקח לי לחסוך מחדש את הסכום שאני מוציא במזומן על רכב? כי לדעתי הטענה הזו שלך: ממש לא נכונה. מרחב נשימה בשוטף אני יכול לקבל מזה שעדיין יש לי את ה50,000 בעו"ש. אם הוצאתי את זה במכה, ועכשיו צריך 10,000 נוספים על משהו לא צפוי - נדפקתי מכל הכיוונים. (כן, אפשר לקחת הלוואה גם לזה).

pooh bear, יכול להיות, לא יודע. אני גם לא בטוח שאני יודע מה זה "יש לו את הסכום". נניח יש לי 200,000 בעו"ש: לדעתך זה חכם לקנות רכב שעולה 50,000 במזומן? כי מן הסתם, הצד השני של זה הוא שעכשיו אני צריך עוד איקס חודשים כדי לצבור את הכסף הזה. ואני מנוע גם מלקנות כל דבר אחר שדורש ממני את הסכום, וגם מפסיד בתאוריה אם ה200,000 הם לא בעו"ש אלא מושקעים במשהו. אני באמת לא יודע מה החסכונות הממוצעים של האזרח הממוצע בארץ. אבל זו שאלה טובה כמה באמת קונים רכבים מעבר ליכולות הכלכליות שלהם. לא חושב, בכל מקרה, שיש משהו פגום בגישה שרואה בהוצאה על רכב הוצאה קבועה והתנהלות בהתאם. כלומר, כן. זה פחות חסכוני מלקנות רכב מאוד ישן (עד שהוא מתקלקל ואתה צריך לזרוק אותו לפח כי זה יותר הגיוני מלתקן). אבל זה כמו כל הוצאה אחרת.

זה נראה כאילו המגיבים כאן מבלבלים בין שני נושאים. מימון ומחיר הרכב. מי שחושב שיותר חכם לקנות רכב ישן וזול - זה משהו אחד. מי שחושב שמימון בפני עצמו זו בעיה - זה משהו אחר. מן הסתם, ככל שההוצאות שלך יותר נמוכות, אתה חוסך יותר. אפשר להגיד את זה על הכל. גם מי שילך לקנות בגדים באלנבי פינת קינג ג'ורג' יחסוך ביחס למי שיכנס לסנטר ויקנה אפילו בקסטרו. אבל אם לא קונים את הרכב הכי זול שנמצא ביד 2, זה מצב קצת שונה.

עזוב את השכר - מה אתה רוצה להשיג מהתואר השני חוץ מזה? כתבת שאתה רוצה קורסים בהנדסת חשמל, שאני מניח שבאמת אפשר לקחת במסגרת התואר השני במדמח (אפשר לבדוק מול האוניברסיטה לא?), אבל מה מעבר לזה? אם תלמד רק קורסים של מדמח - במה תרצה להתמקצע יותר? קשה להכריח את עצמך לחזור ללמוד בעתיד, אבל גם קשה להשתלב בתעשיה ככל שהזמן עובר. לגבי התעשיה: היום יש ביקוש יחסי לdata scientists, אני לא יודע כמה הם מרוויחים ביחס למתכנתים רגילים, אבל זה המסלול הנפוץ היחיד, בערך, שאני אישית מכיר ובו השכלה נרחבת יותר מתואר ראשון באמת רלוונטית. מצד שני, אני גם נוטה להאמין שdata scientists יעלמו בהדרגה מחברות ההייטק, כמו dba-ים.

ה-html עצמו כנראה מכיל סקריפט כלשהו שפונה לקוד שרץ בנתב עצמו. אין לי מושג איך זה נראה בנתבים שהזכרת, אבל אולי אפשר להבין מה הפניות שהדפדפן מוציא כשאתה מקנפג משהו בנתב דרכו, ולזייף אותן אחכ מתוך הרספברי. דרך אפשרית, אבל פחות גנרית, אחרת היא פשוט לשנות את התוכנה של הנתב למשהו אחר שתומך בחיבורי ssh.

גורם לי קצת שוב להצטער על הרספברי פיי שלי שמעלה אבק איפשהו מאחורי ה-pc. אם אני מבין נכון את הרעיון של הפרויקט, המטרה היא שיהיה אפשר להתחבר לפיי כ-access point והוא בהתאם לצורך יפעיל את הנתב שבאמת יהיה מחובר לאינטרנט, כמו שגורס תיאר. מנחש שלא באמת חייבים c בשביל זה.

לי גם יש זכרונות טובים מהתערוכות של שנות ה90 (גם לא זוכר אם זה היה כל שנה אז). היום? רק אם המדינה תתן לי כרטיס בחינם יחד עם הלאנדר רובר.

זה מרדף אין סופי אחרי שום דבר. תמיד יכול לצאת הדגם הבא ותמיד יכולה להיות הנחה יותר גדולה. זה אחלה מחיר לספורטיבית מהירה ומאוד נוחה, ולמי ששאל - כן, זה רכב שיכול להתאים גם למי שלא מחפש ללכת לנהוג במסלולים.

הלכתי עם שלי פעמיים גם כן. מניח שהיא עדיין בקופסה שלה

כן, אני לפעמים שוקל לבקש שיחסמו אותי מהשרשור הפוליטי וברצינות, אם למישהו יש בעיות אז יש לו בעיות. לא צריך מזה להסיק על כל דבר ועל כל אחד. ולגבי מחשב- כנראה שיותר זול להזמין הכל בנפרד ולהרכיב לבד. לאנשים כמוני, שאין כח להתעסק בזה, עדיף להסתכל על מפרטים מומלצים באתרי חנונים או בחנויות עצמן, ולהזמין משהו דומה למה שמוצאים, בהתאם לתקציב. אלא אם אתה מנהל את החיים שלך כמו ברנן ודייל מסטפ ברדרס ואתה גם בגיל שלהם, תחביבים לא דוחים שום דבר. רוב האנשים שאני מכיר מבלים זמן כלשהו בלשחק במחשב. רוב האנשים שאני מכיר נשואים או קרובים לזה.

מהניסיון שלי: העיצובים די דומים אחד לשני, אין הרבה הבדל בין מה שיש אצל מוכרים שונים, וטבעות אירוסין נוטות ללכת לכיוונים קלאסיים - דומים. ויזואלית אולי מי שעוסק בתחום יכול להגיד משהו על טבעת שיראה בעין, אבל כנראה שגם לא כל כך. וכמובן שאבן גדולה יותר לא בהכרח אומרת איכותית יותר. ועכשיו, כשאמרתי את כל זה: לך לאחד מהמקומות שהמליצו עליהם כאן, תראה בעין מה נראה לך, תתחיל ממחיר נמוך פי 3 בערך מהרף העליון שהצבת לעצמך ואז גם תקבל פרספקטיבה יותר טובה כמה להוציא.

מתוך סקרנות: יש תקן כלשהו למה זה גרוייר? או שזה רק שם כללי בסופו של דבר?