יבגניפ

אם נסתכל הדור שהוא בערך בגיל של ההורים שלי, אז לא היה אינטרנט, לא היו פלאפונים, אנשים היו טסים הרבה פחות לחול, היצע מוצרי החשמל בשימוש ביתי היה מצומצם הרבה יותר, לא לכולם היה מזגן נפרד בכל חדר בבית. אפשר להניח שגם תרבות הצריכה היומיומית השתנתה. למשל היום יש המון בתי קפה מעולים בארץ. זה לא היה קיים פעם. כל הויכוחים האלו כל הזמן נוגעים באותן נקודות חוזרות: 1. אני מסכים איתך שצריך גם אחריות אישית, אבל אפשר לדון בה עד גבול מסוים. בעולם שבו לכל ילד בן 7 יש פלאפון, אתה יכול לשאול למה חייבים לקנות דווקא את מכשיר הגדל, אבל לא למה לקנות פלאפון בכלל. 2. זה מתחבר למה שכתבתי למעלה - אפשר לבדוק את זה כנראה, אבל זה די הימור בטוח שההוצאות בארץ של משפחה ממוצעת השתנו המון בעשורים האחרונים. זה בלתי נמנע, זה חלק מהקדמה והשינויים החברתיים כאן. ואי אפשר להשתמש בזה גם כדי לנגח אנשים ולהסביר למה הם בזבזנים חסרי מודעות כלכלית, וגם כדי להסביר למה המצב בארץ נפלא. 3. כמו שאולי אתה יכול לשים לב בכל השרשורים הסמי פוליטיים שאנחנו לוקחים בהם חלק - ליותר מדי ישראלים אמירות כלליות כמו "התחבורה הציבורית בארץ היא חרא" מקפיצות איזה פיוז. אני בטוח כל אחד ואחת מהן כנראה מוצא את עצמו מתעצבן לא פעם ולא פעמיים על רכבות שובתות, אוטובוסים שלא מגיעים בזמן, על בעיות אחרות. אבל ברגע שזה מוצג כאמירה כללית בעלת אופי ביקורתי על קודש הקודשים, מופעל איזה מחסום רגשי לא ברור, וזהו. אסור לבקר, כי זו בכיינות וברוסיה ההורים שלנו שתו חלב דובים כדי לשרוד בקור, או כל בולשיט אחר. ובגלל, לדעתי, בעיות מורכבות לא יפתרו כאן אף פעם. והאמת שאני נוטה להאמין הרבה יותר לכותבים ביקורתיים שמסבירים, למשל, למה הרכבת הקלה בגוש דן תכשל, עוד לפני שבוצעה בה אפילו נסיעה אחת. ואני מנחש שבעוד 5 שנים, אם עוד נתווכח כאן, נהייה באותה נקודה בדיוק.

חשבתי אתה מקצין אבל אז ראיתי שהוא באמת כל חודש בחו"ל. והחשבון שלכם אופטימי מדי. אף הייטקיסט לא יכול לתכנן מראש קריירה עם שכר עולה ל20 שנה קדימה. אנחנו אפילו לא יודעים אם יהיה פה הייטק עוד 20 שנה בכלל. ומי שמתחנתן לא בהכרח מתחתן עם בת זוג שמרוויחה סכומים זהים. מי שבוחר להביא ילדים לעולם או אפילו סתם לאמץ כלב, ימצא את עצמו מוציא עוד ועוד וחוסך פחות. אבל הייטקסיטים עם שכר גבוה גם לא מייצגים את הממוצע. והשאלה היותר מעניינת היא, כמה חובות יש או כמה תמיכה מההורים מקבל כל מי שממלא את הטרמינלים בנתבג או קונה ג'יפונים חדשים, ומרוויח שכר ממוצע או סביבו. נכון, אבל יש לזה עוד כיוון. אנשים מבזבזים היום הרבה יותר כי יש הרבה יותר על מה לבזבז. וזה הופך את כל הניתוחים האלו לסופר מעגליים. מצד אחד מציגים את הבזבוזים כהוכחה לעליה ברמת החיים של כולם. מצד שני, אם מי שרק ריאלית יכול להרשות לעצמו לבזבז היה עושה את זה, כנראה שטרמינל 3 היה ריק רוב הזמן.

איזו לוליאנות. אם יש תקנים ומגייסים ולא מצליחים לגייס, זה אומר מעשית רק דבר אחד: חסרים נהגים. והאמת שרוב הטקסט הארוך הזה חוץ מפסקה אחת או שתיים הוא בעיקר כתיבה לשם כתיבה. כי הוא אפילו לא חולק על זה שהמצב לא משהו. רק על ההסברים וקצת על פתרונות. ואני לא כל כך מבין את אזכורי פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן כה-פתרון. כבר היום מתכננים גם מטרו. למה צריך גם רכבת קלה (שנשמע שלא תהייה מהירה במיוחד) וגם מטרו, ששניהם גם משתקים אזורים שלמים במרכזי הערים פה? אה וכמובן הוא שוכח (או שאולי סתם הלכתי לאיבוד בתוך כל הלוליאנות?) את זה שתחבצ בארץ לא מתפקדת בסופשים. את זה אולי דווקא חברות פרטיות באמת יכולות לפתור (עד שהחרדים לא יעבירו עוד איזה חוק גם בנושא הזה).

ספריאל, אבל גם הטענה העקרונית ש"מערכות" משמש למה שאתה מתאר שהוא יכול לשמש דורשת הוכחה. בוודאי, בכל מקום יהיה מי שינפח את הארגון. מה שאומרים יותר ויותר אנשים בארץ הוא, שעברנו את הנקודה בה אפשר לחיות עם זה. די מזמן.

מי אמר שהמדינה לא צריכה את צהל?! וזה בכלל לא קשור למיקור חוץ. הטענה ברמה שאתה מעלה "אסור לקצץ בתקציב הבטחון כי לא נהייה מוכנים למלחמה" היא לא נכונה, או לכל הפחות דורשת הוכחה. בוא נקח את הדוגמא הכי שרירותית שיש: גלי צהל. למה לעזאזל הצבא צריך תחנת רדיו? למה הוא צריך את "במחנה" ו"מערכות"? תזמורת או להקה צבאית? וזה עוד כסף קטן. מיליונים בודדים בשנה. ומיקור חוץ הוא רק פתרון אחד לבעיה מאוד קונקרטית של חוסר יעילות וחוסר מקצועית. הוא בוודאי לא פתרון ליחידות שדה, אלא אם מביאים לכאן את blackwater. זה לא עניין של שוק חופשי מול קומוניזם. אני לא בעד ביטול מיסים ומדינת רווחה. אני נגד משיכת כפתיים של "ככה זה עובד. ואסור לגעת כי הכל יקרוס".

לא. אנחנו לא בשנות ה-70. שירות קבע לא מושך היום אנשים איכותיים. פשוט לא. וחוץ מזה, כל מערכת ביורוקרטית, בטח כזו שלא דופקת דין וחשבון על ההוצאות שלה, לעולם תשאף להגדיל את עצמה. אין לזה תנאי עצירה. ולכן גם אם יגייסו 7 מיליו נגדים, יוכל האלוף בריק לספר שזה לא מספיק. ובהקשר הזה, היה טוב אם צהל היה קצת לומד מסטארטאפים שמגייסים עשרות מיליוני דולרים, אבל לא ממהרים להפציץ ולגייס מאות עובדים, אלא מנסים לשמור על מסגרת אורגנית קטנה, יעילה, מוכוונת מטרה ואיכותית יותר. ואם נשים לרגע בצד את צהל, אז אתה מעלה טעונים דמגוגים למדי. אפשר להסביר למה צריך עיריות וממשל מקומי כלשהו, שיקבל החלטות חשובות חיי היומיום, כמו איך לתכנן שכונות חדשות. אבל בוא, למה המדינה צריכה לממן תאטרון, או את מועצת מגדלי הזיתים ביקנעם עלית? במקרה הראשון, אם נשים ציניות מרכסיסטית בצד, הסיבה היחידה לזה היא יוקרה. בדיוק כמו שלפני 500 שנה משפחות כמו מדיצ'י היו מממנות אומנים. ולמקרה השני בכלל אין הסבר או סיבה מעבר לזה שמגדלי הזיתים היו כנראה מקושרים מספיק לפוליטיקאים הנכונים, כמו כל גרסה אחרת ללוביזם בעולם. אבל עזוב אפילו את זה. האם בכל מדינות המערב יש את כל המנגנונים הביורוקרטיים יש בארץ?

שינסה את בלנדר וכו'. או שימכור כליה. זה בטח שווה יותר.

האנס, לא יודע קונקרטית במה מדובר, אבל מה הזוי ברעיון לפרק את אמאזון (נראה לי שטראמפ זרק את זה גם בעבר)?

כן, זה די גם הניחוש שלי. זה גם רקע התרבותי של מדינת מהגרים מכל קצוות העולם. גם זה שאין לנו מסורת מדינית ארוכה, והסטייט אוף מינד במשך דורות היה (ועדיין נשאר אצל חלק) שהכל זמני והמשיח בדרך גם ככה. זה גם פוסט טראומה וחרדות, שלא נעלמות לשום מקום, כי כל הזמן יש משהו. ואני לא יודע אם מישהו חקר את זה, אבל לי זה מרגיש כאילו שרוב האנשים סביבי ביעקר מפחדים לפספס אפילו שניה מהחיים שלהם, בגלל חרדות קיומיות מאוד עמוקות ומושרשות. אני מתאר לעצמי שבעיות מסוימות, כמו הלחץ בכבישים, באמת אפשר לפתור כלכלית - מדינית. אני בטוח שפחות מכוניות ופחות פקקים ייצרו אווירה הרבה יותר נסבלת. אבל לדעתי, לפחות, אין היום אף אחד בהנהגה אמיתית או פוטנציאלית שבכלל מוטרד מזה. וכמו שאתה כותב, זה באמת כמו וירוס הרסני, שיש מודעות לקיומו, אבל זהו.

אתה גם חש בכך. כתבת במצטבר לא מעט, למשל, על אנשים שנוהגים רק בשמאלי מבלי שעוקפים. למה? כי זה קיים. גם מחוץ למגאפוליס. ההבדל הוא בהסקת המסקנות מזה. כשאני לכאורה עוקף פקצה תורנית מימין, אני לא מופתע. אני לא חושב שזה מקרי. בדיוק כמו שזה לא מקרי (וזו באמת בעיה יותר חמורה בתל אביב) שבכל פעם שאני יוצא מהבית אני מסתכן, כי המדרכות מלאות בסחבקים לא פראיירים על קורקינטים או כל חרא אחר. לא חוויתי את זה ביפן, למשל. אני מתאר לעצמי שבמומבאי לא הרבה יותר נעים. אבל עזוב את יפן ומומבאי. הדברים שאני כותב מושרשים בתרבות הישראלית מגבעת חלפון ועד לפרלמנט ופילוסים, שהם בסך הכל גרסה טלויזיונית ל"תמכור לה שוקולד". מסכים בטריליון אחוז, אבל באמת שאין לי מושג למה זה ככה. לדעתי אי אפשר למצוא לזה בכלל תשובה והסבר חד משמעיים. המנהיגים הם פני המדינה בסך הכל, לפחות לדעתי. ורומן - לגבי ביצ'ינג - הלוואי, באמת הלוואי והיה לי מה לעשות עם זה. הייתי מוכן להצביע לכל אחד היום - ימין, שמאל, לא משנה - שהיה מלמד את הישראלים להיות פחות השרדותיים, גם כשאין לזה סיבה.

אני לא ציני בכלל. להפך. המצב פה רק ילך ויחמיר בכל תחום - תחבורה, חינוך, פריון עבודה, מערכת בריאות. אפשר עד מחר להתווכח על היתרונות של גישות כלכליות ליברטריאניות. אבל בואו נהייה מציאותים. שום חברה פרטית לא יכולה לנצח תכנון עירוני שמנציח מגדלים גנריים וגינה ציבורית באמצע. שום חברת קורקינטים שקר כלשהו לא יכולה לנצח בערים שבהן אף אחד לא בונה שבילים ייעודים. בתי ספר פרטיים לא יהפכו מדינה שמורכבת מ4-5 אוכלוסיות עויונות למשכילה יותר, בעלת פריון עבודה גבוה יותר. והכי גרוע - כלכלת שוק לא תגרום לאף ישראלי, סליחה על הגסות, לשים פחות זין על כל הישראלים האחרים בכל סיטואציה יומיומית אפשרית, שלעולם מנוהלת כאן כקרב השרדותי.

עוד קצת ממבקר המדינה על רפובלקית הבננות שאנחנו חיים בה. אמלק לעצלנים: התחבורה הציבורית איטית, מיושנת ומחורבנת. אה והיא גם לא מתפקדת יום וחצי בשבוע, כי אלוקים לא רוצה. וזה צריך להוסיף את מה שאני מפמפם בכל שרשור רלוונטי פה: התכנון העירוני בארץ גרוע. אבל היי... לפחות פייגלין יעבור את אחוז החסימה ויהיה אפשר להתמסטל בעליה הרגלית לבית המקדש. אולי יהיה נחמד ללכת ברגל את נס הרים - מי יודע?

לא ראיתי. אישית אני חושב שזו מפלגה חסרת אידיאולוגיה. אבל מדינית לפיד נוטה ימינה, יעלון איש ימין ועל שני הרמטכלים האחרים אנחנו לא יודעים כלום. אבל דווקא הדוגמא שלך מראה כמה המיתוג הזה שלהם כשמאלנים הוא מפגר. אנשי שמאל פרופר, כלומר לא כאלו שהצביעו עבודה כי ככה אמא ואבא עשו, אלא כאלו עם אידיאולוגיה שמאלנית כלכלית או מדינית כנראה בחיים לא יצביעו למפלגה של גנץ. אגב, אני לא יודע אם גבאי עצמו הוא בכלל איש שמאל מאיזו שהיא בחינה.

washington post נמצא מזה כמה שנים בבעלותו של בזוס. וטראמפ הוא לא בדיוק ה-bestie שלו. בארץ יש את ישראל היום וידיעות ואת ואללה - כולם מככבים בשנים האחרונות בהקשרים שונים של קשרי הון - שלטון. כלי התקשורת היחידים שמפרסמים דעות שבאופן עקבי נמצאות באמת בימין ושמאל זה "הארץ" (שלדעתי בעיקר מנסים למשוך דווקא קהל ימני שנהנה להתעצבן מאידיוטים כמו רוגל אלפר) ו"מידה" (שנקרע לאחרונה בין הניסיון להיות ימניים בכלל, לבין כתיבה אוהדת רק לביבי בפרט). מודה שלא מאוד התעמקתי בנושא, אבל אני יודע שהיו מחקרים בארה"ב שהראו שהתקשורת שם פרסמה בעיקרת כתבות שתמכו במדיניות האמריקנית במהלך המלחמה האחרונה בעיראק. זה גם לא מאוד מפתיע, כי מחקרים ישנים יחסית בארץ הראו שהתקשורת ה"שמאלנית" בישראל מתנהלת באותה הצורה בדיוק במהלך מלחמות ומבצעים צבאים. וגם מהעובדה שיש עיתונאים כאן שהם לא חברים של ביבי ויש עיתונאים שם שהם לא חברים של טראמפ אי אפשר להסיק שום, אבל שום דבר על הטייה ימינה או שמאלה. אדם אחד, מה לעשות, לא מגדיר גבולות גזרה פוליטיים. בטח לא כשבמקרה אחד הוא באמת נחקר כמעט נון סטופ במשטרה, ובמקרה אחר משקר או פולט שטויות בקצב פסיכי. ושוב אפשר לחזור לארץ ולראות איך מצביעי ליכוד ימינה מכנים את מפלגתם של יאיר "זועביז" לפיד ושלושת הרמטכלים מפגלת שמאל, ולהסיק מזה את ההסקה הנדרשת. זה לא רק "פייק ניוז". זה גם פשוט חוסר היכולת של יותר ויותר אנשים להכיל אפילו חצי פסקה שתבקר חלילה את המנהיג הנערץ.

ישן אבל עדיין כיף [video=youtube_share;KO3l6qNA2Q4]

בביקור האחרון באיטליה קניתי מקינטה חשמלית. יום אחד שכחתי אותה מחוברת לחשמל, וכפית הסינון פחות או יותר הולחמה אל תוך גוף המקינטה במהלך היום. אבל מימלא לא הצלחתי להפיק ממנה קפה שהיה לי טעים.

ואולי זה גם בא ביחד.

אגב, זה משהו שבאמת יותר מדי שוכחים בכל ההשוואת לשוודיה או דנמרק. חוץ מאוכלוסיה הומוגנית יותר יחסית, המדינות האלו הרבה, הרבה פחות מושחתות.

ביפן זה קורה. jr הופרטו במהלך 30 השנים האחרונות, אחרי שהגיעו לפשיטת רגל ומגוון בעיות אחרות במהלך בניית קווי ה-shinkanesen. בטוקיו רשת המטרו היא אומנם בבעלות הרשויות, אבל ממה שאני יודע או מבין - לא נהנת מסיבסוד כלשהו. בקיוטו ומקומות אחרים יש גם קווי רכבת פרטיים. לא שזה בהכרח מעיד על הכלל, אבל זה אפשרי.

עד שנקים את מפלגת הפורום, ציטוט השבוע הזה גרם לי לחבב את פייגלין: (כמובן שעדיין אין שום סיכוי בעולם שאצביע לו, כי גם אם נשים את בית המקדש בצד - ליברטריאניות דתית זה לא משהו).

אני אגיד לך מה הוא לא קורא: שום דבר שמישהו אחר כותב בשרשור. אז למה לטרוח?

כמה סיבות, לדעתי. קודם כל, כל מי שיתפס כשמאלן - אין לו סיכוי היום. לכן זה מנטרל אנשים שנמצאים שמאלה ללפיד - גנץ. מנהיגים פוטנציאלים אחרים בחרו שלא לנסות אפילו להתמודד בליכוד והקימו מפלגות משלהם. חלקם גם באמת ממש אפסים, כמו לפיד (כן, לא כתבתי את זה כבר איזה חודשיים פה. אבל הוא עדיין הכי אפס בארץ). ואז אנחנו נשארים עם המפלגה שלו, שעל הנייר רבע מהמצביעים בוחרים בה לא משנה מה. ושם הוא כנראה אשם לא מעט בזה שלא צומחים מחליפים ראויים, ויש גם פחד של ממש, כמו שזה נראה מהצד, לחלוק עליו במשהו. ״לזכותו״, את השיטה הזו הוא לא המציא ובזה כנראה חוטאים רבים וטובים. גם בן גוריון ניהל סכסוכים פוליטיים סביבו. וגם אחרים.

נהג לילה, אני חושב שהמטרה של כלכלה חופשית היא לא שתהייה תעשייה בארץ, אלא שלא תהייה תעשייה מסובסדת בדרכים שונות על ידי האחרים. יש לדעתי לא מעט אנשים שהפכו את מנטרת ה״זה שוק. ככה זה. אסור להתערב״ לאקסיומה, ועם זה אני לא מסכים כל כך. יש כן מקום גם לרגולציה וגם לחקיקה במקרים שונים. אבל אם, למשל, מחר אני ארצה להקים חברת רכב חדשה ולבנות כאן רכבים שיתחרו בטויוטה - אמורות להיות לי שתי אפשרויות: למצוא משהו שיתן לי יתרון יחסי ולצמוח משם, או להכשל. משלמי מיסים אחרים לא צריכים לסבסד ייצור לא רווחי.

גם שקרן ועבריין. לא שזה אי פעם עצר מישהו בפוליטיקה הישראלית.

גם לא כזה בטוח שלניסנקורן יש אידיאולוגיה בכלל..