יבגניפ

עניין של זמן עד שאובר תקרוס. תחבורה ציבורית לא יכולה באמת לכסות כל נקודה ונקודה בכל מקום. הפתרון האידאלי הוא תכנון עירוני שונה. אבל זו לגמרי אידיליה, כי יש גם המון אנשים שרוצים לחיות בפרברים, ורוב הערים או כל הערים בעולם, בסופו של דבר, בנויות ככה.

אני לא חושב שאפשר לדבר על כל צהל כקבוצה אחת במקרים כאלו. האם רכב ליסינג הוא מותרות לרב סרן ביחידה טכנולוגית כלשהי בקריה? כן, חד משמעית. אז תגידו שהוא לא ישאר ויברח לאזרחות. יופי. הבעיה האמיתית היא שלא צריך את רוב רבי הסרנים האלו מלכתחילה.

תחבורה ציבורית לא עונה על כל הצרכים בנוחות וגמישות של רכב פרטי. היא כן יכולה להיות אחלה פתרון ל-commuting למי שגר יחסית קרוב למקום העבודה שלו. אפשר לקחת את לונדון כדוגמא, שם עדיין פחות מ-40% מהנסיעות הן בתחבצ, ובערך 25% מהאנשים מגיעים ברגל ממקום למקום. וזה מאוד הגיוני, כי אם אתה גר במרכז עיר גדולה, כשיש לך 3-4 אופציות להגיע ממקום למקום בתחבצ, זה קל ונחמד. אם אתה גר בפרבר, עם קו אוטובוס או רכבת אחת בשעה, שגם אליהם צריך להגיע, אז יש סיכוי טוב שתעדיף את הנוחות של רכב. חוץ מזה, אני שומע הרבה אנשים מדברים על תחבורה ציבורית באיזה זלזול קיצוני, שזה משהו שאני באמת לא מבין. אין שום דבר רע באוטובוסים בארץ, לפחות שהנהגים לא מתפקדים כדיג'יים מטעם עצמם, או לא נוהגים כאילו הם נלחמים על מקום בגריד בפורמולה 1.

Boy, that escalated quickly או שלא

אפשרות אחת - באג. אפשרות אחרת - אולי נלחץ בטלפון מתישהו בטעות. קרה לי פעם והספקתי ללחוץ ביטול לפני שהוא אישר

אני בטח שלא נציונל פטריוט גדול, ובכל זאת, אני נהנה מהקפה בארץ יותר מבערך כל מקום אחר שהייתי בו בעולם. הקפוצ'ינו הכי טוב שיצא לי לשתות עד היום היה אומנם בטוקיו, אבל הוא היה כ"כ חריג ביחס לכל קפוצ'ינו אחר ששתיתי שם, שזו כנראה גם סיבה לכך שאני זוכר אותו. האמת שאין לי אין הסבר טוב לזה, ולא התעמקתי בנושא, אבל יש לי ספקולציה קלה שזה אולי גם קשור לטעם שונה של חלב.

היא יצרה קשיים, אבל כשניתנה לתושבי המקום להשפיע בקלפיות - הם בחרו במפלגות אחרות. ואני חושב שהעסוק בזה הוא ספמטומטי. האם מצביע ליכוד מהרצליה או חדרה מושפע מהאפריקאים בדרום תל אביב יותר או פחות ממני? לא. האם יותר או פחות איכפת לו מתושבי השכונה? לא יודע. אבל אי אפשר באמת לקחת ולבודד את הדיעה של אנשים על נושא כזה מתוך מרחב הדעות שהם מגבשים על כל נושא, שהרבה מקרים נבנה בצורה אסוציאטיבית, כמו מגדל. במילים אחרות, אני לא בטוח שמתנגדים קיצוניים להמצאותם של האפריקאים בדרום תל אביב, שלא גרים שם, באמת מתעניינים כ״כ בשלומם של תושבי נווה שאנן. מלכתחילה גישתם עשויה להיות הרבה יותר לאומית או לאומנית משלי או אולי שלך, וכפועל יוצא, הם גם הרבה יותר מוטרדים לפחות על הנייר מכמות המהגרים הלא יהודים בארץ. לצד השני, כשהתעניינתי יותר בנושא הזה, גיליתי שדווקא יש ארגוני שמאל שלגמרי תומכים בהצבת גבולות ברורים בדרום ולא באמת לא איכפת להם מחיי התושבים במקום. וכמובן, בהקשר הזה, יש הבדל עצום בין מי שפעיל בתחום לבין מי שסתם מגבש דיעה כזו או אחרת. עכשיו, הבעיה הקונספטואלית בגישה של טאוב הוא שבכלל לא מוטרד מהשאלה של ״מה עדיף״ או ״מה נכון״. כשמסתכלים על גבולות פתוחים כלכלית, לדוגמא, אז רוב הכלכלנים שיוצא לי לעקוב אחריהם דווקא חושבים שטאוב טועה (אחד מהם הסביר את זה לאחרונה בצורה די רהוטה). האם הרוב היחסי מאוד שמצביע בעד ברקזיט או בעד טראמפ באמת עושה מה שמטיב איתו כלכלית? לא יודע. אבל אצל טאוב זה מרודד למשהו כמו ״הרוב לא רוצה מהגרים, וגבולות פתוחים אבל האליטה מוכריחה אותם, כי לא איכפת להם״. זה לא כ״כ רציני. לגבי השאר - על הפוליטיקלי קורקט הדפוק של השמאל וכו׳, יש לי לא פחות ביקורת ממך וומנו. וכן, לאומיות לא מנוגדת לדמוקרטיה, וכן, לא כל סממן ללאומיות הוא פשיזם, כמו שאוהבים לצווח לא מעט אנשים בשמאל היותר רדיקלי.

אז אם נדייק באמת, טאוב עושה סלט (לדעתי במודע) שכתבתי עליו קודם. יש אנשים שהם בעד ״גבולות פתוחים״ במובן של הסרה של מכסים וכלכלה פתוחה יותר לעולם החיצוני. האנשים האלו נמצאים בימין הכלכלי, ואתה לא תמצא ביניהם, כנראה גם לא בחול, את המקבילים של שלי יחימוביץ ועמיר פרץ. יש אנשים שחושבים שמדינות המערב צריכות לקלוט פליטים או מהגרים ממדינות נידחות. לא יודע אם ברמה של לתת לכולם להכנס, אבל בכל זאת. מה שמניע אותם, בניגוד לטענה הרדודה של טאוב, זה ממש לא אינטרס כלכלי. כמו שכתבתי גם קודם, לאומיות היא לא הישג של הדמוקרטיה. הרי כל הגישה הלאומנית בגרמניה, למשל, סבבה סביב זה שיש מנהיג או גאון שיודעים בדיוק מה העם צריך ופועלים בשמו. וגם את זה טאוב יודע, כנראה, בתור מרצה להיסטוריה. לדעתי, הבאג הכי גדול בגישה של טאוב הוא בזה שהוא מנסה להכליל ולייצר משהו שנכון לכל העולם המערבי. והוא לא. לרוב האנשים יש דעות מורכבות, שלא נופלות בתבנית הילדותית למדי שהוא מתאר. ואי אפשר באמת לדבר על אליטת מיעוט שבזה לעם, כשבמקרים הכי מובהקים שהוא מביא - ארה״ב ואנגליה - הפיצול בין התומכים במה שהוא חושב שכל העם צריך לתמוך בו חוץ מהאליטה הוא ברמה של 50-50.

האנס, הוא לא מדבר על שכבה עשירה ואינטלגנטית. הוא מדבר עליך ועלי. מתכנים, עורכי דין ורופאים, שיודעים אנגלית ולפעמים פוגשים קולגות בכנסים בחול. ככה בדיוק זה תואר באחד מהטורים האחרים מהסדרה הזו. ומילא זה שההאשמות הדביליות בהעדר זיקה לאומית לוקחות אותנו אחורה מבערך ריכרד ואגנר דרך סטלין ועד לגדי טאוב (וזה כבר כשלעצמו יכול להעיד על משהו), הרדוקציות וההשוואות שהוא עושה הן פשוט מופרכות. הוא מדבר על בעית דרום תל אביב? בפן הכלכלי, אלו שתומכים בגבולות פתוחים יותר, ומוכנים להקריס את מדינת הרווחה כי מיסים זה לפראיירים נמצאים דווקא בצד הימני יותר של המפה הפוליטית. בפן העקרוני או מוסרי, מי היא בדיוק האליטה המדוימנת בארץ שרוצה גבולות פתוחים?

לא הצבעתי לגנץ, אבל אני באמת לא חושב שיש משהו כ"כ נורא בממשלת אחדות עם הליכוד, ללא השותפים הטבעים, ורצוי שזה יכלול את הליברלים הגדולים שקד והרברפי. אם יוגש כתב אישום נגד נתניהו, בכחול לבן יכולים להתמודד עם זה כשזה יקרה (כי מה הסיכוי שנתניהו יפרוש? 0?). אם לא, זה עדיין פחות גרוע מעוד בחירות או ממשלת נתניהו והשותפים הטבעיים.

בגדול טאוב מז**ן את השכל, pardon my french. מבחינה מספרית, התאוריה שלו מצוצה מהאצבע. ה"דמוס" בארה"ב הצביע גם לדמוקרטים. באנגליה 52% הצביעו בעד הברקזיט, שעדיין לא ברור איך יצא לפועל. הטענה כאילו מתייחסים לרוב כ"אוייב הדמוקרטיה" היא בולשיט כ"כ מוחלט ברמה המספרית, שנאי לא יודע איך הוא לא מתבייש לכתוב את זה. מבחינת העסוק האובססיבי בהגירה, הוא לא מביא שום אבל שום נתון שמוכיח משהו על צדקתו. אולי בארה"ב מהגרים ממקסיקו באמת גונבים עבודות. אני לא יודע. מחקרי ותאוריות הגירה שקראתי על מקומות אחרים בעולם קצת סותרים את טאוב. מוסדות על לאומיים שכל כך מעצבנים אותו הם לא רק תוצר של שמאלנים אנטי לאומיים משועממים. ולדעתי בין הראשונים שהפגינו נגד גלובליזציה היו ארגוני עובדים. אגב ארגוני עובדים, גם ניירות העמדה שלהם על הגירה שיצא לי לקרוא לא בדיוק תואמים את מה שחושב טאוב. וכלכלכנים רציניים מדברים על חסמי יבוא ומכסים כאחת הסיבות ליוקר המחיה כאן בארץ. דמוקרטיה ולאומיות זה לא מושגים חופפים. אפשר להיות לאומן על ולא להיות דמוקרט בכלל. בתור היסטוריון הוא כנראה גם אמור לדעת את זה. וכנראה גם להבין שאומות הן מבנה חברתי, שאפשר להיות גם ביקורתיים כלפיו. וכנראה גם להבין שיש עוד סיבות לא לסגוד ללאומיות, חוץ מקונספירציות בשקל על זה שמימלא לניידים לא איכפת, כי הם יודעים אנגלית. מה שטאוב עושה זה פתטי. אבל כנראה כאחד ש"ראה את האור" הצורך שלו לשכנע את כולם שעכשיו הוא אחד מהחבר'ה חזק יותר מכל דבר אחר. ואגב, כשהגבתי לו יחסית בנימוס וברצינות, ושאלתי על חלק מהדברים שכתב, ענה לי "מה אתה רוצה? זה רק טור בעיתון.". בכל פעם כשהגיבו לו, הוא נכנס למגננה וירד על המגיבים. עכשיו מסתבר שחלק מהביקורת הייתה מוצדקת. זו הרמה. אה ועריכה עשירית: איך שכחתי? בדרום תל אביב האמיתית בחרו שלא להצביע לחבריה של שפי פז בבחירות לרשויות המקומיות. מפתיע שלטאוב הנייד, זה שכתב דוקטורט בחול על ארה"ב ומדבר אנגלית כנראה יותר מכולנו, אין מושג, אה?

צודק, חשבתי שכתבת ״לכם״. סליחה רבה.

מי זה ״אתם״? יש בשמאל הרבה דברים שלא בא לי שיהיו. ויש בימין הרבה דברים שבא לי שכן יהיו. הפעם האחרונה ששמאלן בערך היה פה בשלטון היתה בשנת 2000 בערך. אגב, באסוש, יכול להיות, בפעם ה-20, שאם עד כדי כך אין הסכמה מה כן ומה לא, הלאומיות שלנו שווה לתחת

אני חושב ששקד הזכירה את זה שהיא ונווה חברים. זו כמובן לא בעיה בפני עצמה. לא הייתי מזכיר אותו אם לא היה מסתבך מאז. אה ואם לא הייתי מתעב את שקד. אבל אני בטוח שלבחירות הבאות מפלגות הציונות הדתית הימנית יצליחו למצוא חילונית מחמד יותר חביבה משקד. לגבי בגצ ומה קורה באנגליה - אני עדיין לא מבין מה שונה שם. מצטער. ואין שום בעיה בחיבור לרעיונות שונים. אני חושב שהסבב הקודם בויכוח שלנו נעצר בדיוק בנקודה בה לא הצלחתם להסביר איך הפרדת רשויות אידיאלית אמורה לעבוד בעולם שבו הימין מפסיק להתבכיין על חוסר היכולת למשול והדמוקרטיה לא נזרקת לפח.

כן, לא הצלחתי להבין את ההבדלים. יותר מדי subtle בשבילי. בטח כשהימין צועק בערך כבר עשור על זה שמערכת המשפט לא נותנת למשול וזה לא קורה באף מקום בעולם. וכן אני מודה שאני לא כ״כ מצליח להתחבר לרעיון המבריק - ״בואו נשנה את החוק ככה שכל מה שבא לנו יהיה חוקי״. בוא, אל תתמם. הימין מבקש דבר מאוד פשוט: להיות מסוגלים לחוקק ולבצע כל מה שבא להם כי ״העם בחר״. לא הבנתי למה אני צריך שתהייה לי דיעה על יו״רים קודמים של לשכת עורכי הדין. אין לי גם דיעה אם יצחק שמיר ולוי אשכול היו ראשי ממשלה טובים. אז מה?

שאלה לכל המשפטנים. קראתי עכשיו בפרבדה שבית המשפט באנגליה ביטל החלטה להשעות את הפרלמנט לחודש, וקבע שהיא לא חוקית. זה כמו בגצ? למדו מאיתנו? אסור להשוות? צריך לשלוח לשם דחוף את איילת שקד וחברה הטוב אפי נווה?

פחחחח שמע, זה שונה. אצלה זה ערכים.

צ׳מגיא אתה מפתיע. ממתי חוקי התעבורה מעניינים רוכבי אופניים, קורקינטים, או כל שיט אחר שנועד לנצח את השיטה ולחסוך פקקים? אני יכול לספר לך, אם זה מנחם אותך, שאני פעם פעמיים בשבוע בא מהצד השני, ופונה מהרכבת לבגין. 100% מהפעמים שם בשנה האחרונה הייתי צריך או לבלום או מלכתחילה לנסוע ב0 קמש, כי רוכבי אופניים מבגין המשיכו ישר באדום.

"haters". בוא יגאל, ספר לי בבקשה שוב איך אתה לא עובר על אף חוק, והקטנוע עוזר לך לחסוך פקקים. בוא, מה אתה לא עושה? lane split? הדחפות בכל מחיר להיות ראשון בכל רמזור, כולל כניסה לצמתים בניגוד לחוק? רכיבה בשול? בוא, פעם אחת שים את הסרקזם בצד וספר לי איך אפשר להיות כפוף לחוק, לרכב באותם הכבישים ועדיין להיות יותר מהיר. המקרה היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא רכיבה בנתיבי תחבצ. משהו חוץ מזה?

אתה מציע גישת קונספירציה מורכבת פי מיליון מהחדרת סוכן פרו ישראלי למדינה עוינת, וטוען שאני נאיבי? אוקי.. מערכת הבטחון חותרת ככל יכולתה להרגעה כי אף אחד לא רוצה שעל שמו ירשמו מאות או אלפי הרוגים ישראלים, וכי המצב בשטח לא נתפס כבעייתי מספיק כדי להצדיק את מותם של אותם המאות או האלפים. כן, גם זה שאין שום ויז׳ן ברור ליום שאחרי לא עוזר. אל תחפשו את הקונספירציות והאשמה אינסופית, פעם של ביבי, פעם של מי שיבוא אחריו. זה הכל מסוכם פה, בטור של בן ישי, של צ׳מגיא כבר קישר אליו כאן. ליין מן, הלוואי וארה״ב היתה מקבלת אותנו ככה.

spire, לא מנצחים את החמאס גם כי בוגימן וגם כי אין את מי להביא במקום. זה לא באמת ריאלי להביא איזה מישהו כמו שאתה מתאר. ואם החמאס ימוטט מי שיתפוס את מקומו לא יהיה נחמד יותר לישראל, בטח כשזה יקרה תוך הרס מסיבי בעזה, שלא בדיוק תורם לפיתוח רגשות חיבה לישראל, בדיוק כמו שטילים על שדרות לא תורמים לחיבה לעזתים בישראל. תראה, שוב, אני לא מחסידי ביבי, אבל אני מודע לזה שהוא אכל המון שיט מהתקשורת בשנים האחרונות. אני חושב שבכל פעם שהמצב בדרום הסלים בשנים האחרונות, התקשורת ספרה שמערכת בטחון - ולא הפוליטיקאים - דחפו להרגעה כל עוד זה התאפשר. ואני לא רואה סיבה לפקפק בזה, כמו למשל במקרה הזה. יכול להיות שגם הגנרלים ברובם מפחדים מהאש שיחטפו ומפחדים מביקורת שתופנה אליהם - לא על תוצאה, אלא על מחיר. אני לא יודע. אבל זה גם יכול להיות הגיוני.

אגב, רוב הממרניקים כותבים שהם סניור. אפילו כאלו שמתחמקים מקבע. בכלל, רוב העתודאים והממרמניקים בטוחים שהם אלוהי התוכנה כשהם משתחררים. ואז אחרי איזה כמה חודשים מבינים את הפער. אבל זה לשרשור אחר

בתור מי שגר בשכירות, לא מעט פעמים שמעתי את המשפט ״שמע, השכירות בשכונה פה עלתה באיקס בשנה האחרונה. אז אני רוצה להעלות לכם גם באיקס״. בחיים לא שמעתי את המשפט ״שמע, הדירה עכשיו שווה שני מיליון ולא מיליון שמונה מאות, אז יאללה, אני מעלה לך״. היברידבוי, אם יותר אנשים רוצים לגור באזור מסוים, מחיר הדירות יכול להעלות, וגם השכירות. אבל אתה מבלבל בין קורלציה לבין סיבה. הסיבה זה הביקוש לדיור. לא הפוך.

מינימזר, תודה, החכמתי מהתגובה שלך. מה שיפה הוא שאנחנו בגדול מסכימים, כי כתבת לפני יומיים ש ספייר, זה שיש בוגימן זה אולי סיבה אחת, כן. אבל הטענה על כך שהמבצע התורן שם נדחה גם בגלל הפחד מכמות הנפגעים זו לא המצאה שלי, כמו שאתה בטח יודע. אם כל מי שכתב והדליף על זה בנושא טועה, או שזה מוכוון? לא יודע. אני לא חושב שרון בן ישי טועה במה שהוא כותב וצ'מגיא קישר אליו פה. בצוק איתן, אגב, החמאס הצליח להמשיך לירות עד היום האחרון וגם לשתק את נתבג לזמן מה. ניקו, רק בשביל לחדד: אני לא מפקפק בעליונות האבסולוטית של צהל מול החיזבאללה. אני רק חוזר על אותה הנקודה: ההרתעה כרגע היא דו כיוונית. ומה שכתבתי כאן די מסכם את הדיעה שלי בנושא. לגבי הפרקטיקה: כפי שאתה יודע, אני לא ממעריצי נתניהנו. אבל חוץ ממה שקרה שבוע שעבר (ואולי מעיד על כך שהבן אדם מאבד את זה סופית), ההתנהלות שלו בשנים האחרונות בכל הזירות, בניגוד להתלהמות של שותפיו הטבעים לדרך וכו', דווקא כן מראה, בעיני, שהוא מפעיל את הראש. ואני מקווה שמי שזה לא יהיה שיבוא אחריו, יתנהל בצורה שקולה דומה.

מצטער שאני מפרק את התגובה שלך למשפטים, אבל יש כמה נקודות להתייחס אליהן וזה ייהיה יותר נח. המשמעות הפרקטית של זה היא שכשמדברים על הנהגה, אני מעדיף את המנהיג המאופק, שמבין את מגבלות הכח מכל כיוון. לצערי, חלק מהפופוליזם הישראלי סובב גם סביב צעקות אינסופיות "תנו לצהל לנצח", ושיחות מהסוג שיש לנו כאן נגררות נורא מהר ל"אתה לא מבין איזה חזק צהל!111". בהנחה שאף אחד כאן לא הגיע לדרגה בכירה במיוחד בסדיר או במילואים, כולנו כנראה בונים את הדיעה שלנו על צהל סביב קריאה של חומרים דומים עד כדי זהים. כשאני קורא ראיון עם אלוף פיקוד צפון, או מקביליו בדרג, על כמות הטילים שיש לחיזבאללה ועל זה שהעורף יפגע יותר, כשאני קורא על כמות נפגעים צפויה בקרב חיילינו במבצע בעזה, אז אני מבין מזה שהמציאות היא שזה לא משנה כמה טילים גדולים וארוכים יש לצהל. הצד השני יכול להגיב ולעשות נזק שההנהגה מבינה שהאזרחים הישראלים יתקשו להכיל, בטח לאורך זמן מה. וזו המציאות. וזה בכלל לא משנה אם לבנון תוחזר לתקופת האבן, אם במקביל ערים ישראליות יהרסו ברמה שלא הכנרו עד היום. צריך להפריד את זה לשלוש רמות. ברמה האסטרטגית כנראה שלאף מלחמה שישראל ניהלה מאז האינטיפדה השניה לא היתה תכלית. בגלל זה במבצעים האחרונים בעזה המטרות הפכו ליותר ויותר אמורפיות. קצת מתחת לזה, ישראל לחלוטין מרוסנת על ידי הפחד מפגיעה קודם כל בחיילים ואחר כך באזרחים. זו הסיבה שבגללה המבצע בעזה, למשל, נדחה כבר פעם אחר פעם. קצת מתחת לזה, אני לא יודע מה רמת הקצינים בצהל היום. אני זוכר טוב שאחרי לבנון הדיחו לא מעט קצינים בדרגי ביניים בצהל, הטענות והביקורת היו שצהל לא היה מוכן למלחמה. הדרג המדיני אשם בזה ברמה מסוימת, כמו שהוא אשם בכל דבר. זה גם מה שעשינו למיטב זכרוני ב-2006. בתוך זה הפצצת שדה התעופה בבירות. בבוטומליין יש מרוץ חימוש ומאזן מסוים. ישראלים לא אוהבים להודות בזה, אבל זה עובד לשני הכיוונים.