יבגניפ

שכחת שהוא כבר לא אח של ביבי, אחרי שגם הדיח את בולטון או איך שלא קראו לו, וגם לא רץ עם ביבי לספר שסיפוח בקעת הירדן זה אחלה.

netco, בית המשפט קבע כבר לא פעם ולא פעמים גם דברים ששמאלנים פחות אהבו. אני חושב שמה שאנחנו מתווכחים עליו הוא הסמפטום. קראתי קצת אתמול מתוך סקרנות, וגיליתי שמינוי שופטים זה משהו שיש ויכוחים סביבו בעוד מקומות בעולם, מכיוון שכל השיטה מתבססת על זה שכולם משחקים יפה. אבל מה קורה כשזה לא עובד? יש פה משהו דו צדדי שאנחנו לא מצליחים להעביר בצורה יפה. אתה כרגע נמצד בצד פוליטי שהוא יותר פופולארי בישראל. עכשיו, דמיין לעצמך שמחר צצה מפלגת שמאל רדיקלית חדשה, שזוכה ב-90 מנדטים, ומנסה להתחיל להקים פה שלטון קומוניסטי, כולל סגירה של בתי כנסת ואיסור על לימודי דת. מה עושים? ןמה שאתה צריך לשאול את עצמך, זה מה יקרה ביום שבו תהייה במיעוט מוחלט. כי גם זה יכול לקרות. ואז מה? כל שופטי בגצ ימונו על ידי חברי מרצ וחדש? הנקודה היא כזו: בעולם הפוליטי כל אחד שמאמין בדרך מסוימת - מאמין שהיא לגיטימית ונכונה. ככל שהיה הסכמה יותר נרחבת על מותר ומה אסור - יותר קל להתנהל כמדינה וחברה. ככל שההסכמה מצומצת - יש בעיה. אנחנו בפרוש בבעיה. גם כי ברמה הכללית יותר, להגיד שדמוקרטיות עובדות - זה נפנוף ידים. דמוקרטיות עובדות לא כזה הרבה זמן בעולם, בתוך סביבה מאוד ספציפית, בחלק גדול מהמקרים. וגם כי אובייקטיבית החברה הישראלית משוסעת, חיה במצב מלחמה מתמדמת עם אוכלוסיה בשטח שלא סופח אף פעם וצריכה להתמודד עם זה שבפועל האזרחים שלה זה שלוש קבוצות או יותר, שונות, שאין ביניהן הרבה חיבה. ועוד משהו שיהיה ברור, למרות שכתבתי: יש החלטות של בית המשפט שאני לא אוהב. ולפעמים כן, זה פוליטי לגמרי. היום, לפחות על הנייר, בית המשפט זו המגננה היחידה שעוד יש לי מול כל מיני אריה דרעים שכואב להם בנשמה שאני יורד למכולת בשבת לקנות בשר לבן. אני מבין שאתה מציע שהמדינה לא תתערב בכלום. אבל, גם אם זה נראה לך כססמאות, זה לא מה שהציונות הדתית מקדמת בכנסת וזה בטח לא מה שהחרדים מקדמים.

אילו תקנות לא אוכפים? למשל חלוקת הנתיבים על ידי רוכבי דו"ג, גם כשזה כולל עקיפות גסות במעברי חציה וכניסה לצומת באדום. למשל מיליון ואחת עבירות תנועה שמבצעים רוכבי אופניים וקורקינטים. אתמול, לדוגמא, בפעם הראשונה בחיי ראיתי שוטר תנועה *לא* מתעלם ממישהי שרכבה נגד כיוון התנועה. אבל האכיפה הסתכמה ב"נו נו נו". אבל יש לא אוכפים כי לאף אחד לא איכפת מספיק, כמו זה. ויש לא אוכפים כי אי אפשר להציב שוטר בכל צומת בישראל. המשטרה מתמקדת בדברים מאוד ספציפיים, ולפעמים זה טוב - כמו כל מה שקשור לסלולארי בזמן נהיגה. ולפעמים זה פחות טוב - כמו הצבה כמעט קבועה של ניידת בכמה נקודות בכביש 1, או ליד גלילות על איילון.

של כולם חוץ ממי שתומך באיזה רעיון שנחסם על ידי הפיקוח של 2 הרשויות הנותרות. זו בדיוק הנקודה, לא? כפי שפינדר כתב, הפתרון שלך פוגע מעשית בהפרדה. אני מבין שזו רק הצעה רעיונית אבל היא מצביעה בדיוק על מה שאף אחד בדיון הזה עדיין לא הצליח לאפיין או לפתור.

לא. למעשה, הבאתי במיוחד בשבילכם את חדש כדוגמא למפלגה שאני לא מאמין לנבחריה כשהם מדברים על דמוקרטיה כערך. אז מה עכשיו? מה עושים?

לא יודע. שינוי שיטת מינוי שופטים נשמע אחלה. מצד שני גם זה גורם לבעיות. הנקודה היא כזו: משפטים כללים כמו ״דמוקרטיות עובדות״ זה אחלה. לפעמים הן גם נכשלות, כי זה לא מדע מדויק. אני לא אומר שאנחנו נמצאים בנקודת איזון מושלמת ואני לא אומר שאם כוחו של בית המשפט יצומצם, אז תהייה פה דיקטטורה ויקרה לכל הג׳ינג׳ים מה שנטקו מתאר. אני כן אומר שאני לא סומך על נבחרי הציבור מהימין שמה שמעניין אותם זו ״דמוקרטיה״. מעניין אותם להעביר חקיקה שהם מאמינים בה -בין אם היא פרסונלית לבין אם היא אידיאולוגית. זה אחלה. אני לא מאמין בריסון העצמי שלהם ואני לא מכיר מנגנון אחר שיכול לרסן אותם, אז אני שואל: מה אתם מציעים? לפני שתחזיר את הכדור אלי - אני מודה שאני לא יודע מה הפתרון. לכן שואל אותכם ללמוד מה אני מפספס. נטקו, חשבתי שאתה נגד סיסמאות. הנה, אני בצד הפוליטי שאתה מתייחס אליו לא חושב ש״גנבו לי את המדינה״.

במה ואיפה לדעתך אמור לבוא לידי ביטוי הפיקוח של כל אחת משלושת הרשויות על האחרות? הנקודה היא שאני רוצה שיהיה משהו או מישהו שימנע מהמחוקק לעשות מה שבא לו. ואני די מאוד בטוח שזה לא מעניין לפחות חלק מנבחרי הציבור, אלא להפך, מסיבות שונות - לפעמים אישיות ולפעמים אידיאולוגיות. או בניסוח טיפה שונה: אני לא מאמין שמה שמוביל את שקד ואוחנה זה רצון לייצר מדינת מופת שמתנהלת על פי מודלים מספרי הכנה לבגרות לאזרחות.

אז אפשר לשאול למה הימין נפגע מזה. למה בית המשפט מתערב. וכן, זה מחנאי לפעמים. כי אני לא רוצה, למשל, שנתניהו יתחמק ממשפט רק כי יסרסו את בית המשפט. אין שום דבר סיסמאתי במה שכתבתי. הבאתי לך ציטוט היישר מעמותה שהוא אחד מהשותפים הבודדים בה, והראתי שהטקסט שלהם מראה מה מעניין אותם. שמחה כתב באתר הבית של העמותה שהוא פועל לטובת איזון יותר טוב בין יהודי לדמוקרטי. לא אני. האח סמוטריץ׳ ודומיו מדברים על מדינת הלכה. מתגאה בזה שהדתה זה הוא. הליברל פייגלין מפנטז על בית מקדש שלישי. עכשיו, אני לא מייחס עמדות כאלו לכל בן אדם עם כיפה על הראש. כמו עם מגזרים אחרים, יש פער בין בני אדם ״פשוטים״ לבין מי שנמצא בראש. הראתי לך את ההסבר של שמחה רוטמן שמעדיף לקדם את הפן היהודי של המדינה על פני דברים אחרים. זה כמובן, לשיטתו, לא עומד בסתירה לזה שגם הוא לא רוצה שהמדינה תתערב בכלום. אז אני אומר שזכותך לפרש את הדברים שלו איך שבא לך, אבל טענה בהחלט יש כאן. אני מבין היטב שאנשים בונים לעצמם מערכות מוסריות מורכבות, ואני מבין היטב שחלק מהאנשים שהזכרתי קודם באמת חושבים שהם ליברלים, ובעד כלכלה מאוד חופשית ועוד ועוד. אני לא שולל אותם על אוטומט. אני כן מזהה pattern בגישה של ״מה כן״, ואני מנסה להבין את המקורות שלו, וגם מודע לכך שיש סתירה אינהנרטית בין שתי מערכות המוסר כאן. ובגלל זה שמחה רוטמן יכתוב שהוא בעד שהמדינה לא תקבע מה זה זוג נשוי. אם אתה מאמין בזה שכל האנשים שציינתי יעדיפו את הדמוקרטי על היהודי כשתהייה התנגשות - שיהיה לך בכיף. אבל אין שום דבר סיסמאתי בקריאה רציפה שלהם, כולל הסתירות שיש אצל כל אחד ואחד, והבנה מה קורה ויקרה במציאות.

אז אני שואל: מה מניע את צד ב'? אני לא חושב ששופטים מורמים מהעם. אין לי דעה על אקטיביזם. יש לי דיעה על אמיר אוחנה ואיילת שקד.

זה לא העניין. זה שני נושאים שונים לגמרי. האחד הוא האם צריך שינוי ביחסי הכוחות. השני הוא למה צריך שינוי לדעתו של מי שחושב שכן.

netco, בוא נחלק את זה לשניים - פרטני וכללי. פרטנית, לגבי מטרות העמותה ומר שמחה - זה כתוב שחור על גבי לבן. כשאתה כותב שיש לך תחושה שאני כורך יהודית עם דתית, אז המדינה היא יהודית כבר עכשיו. ומדובר במנעד. ולכן כשהעמותה הזו מנסה לפעול לרפורמות בכיוון מסוים, צריך לשאול את עצמך למה.ושמחה שייך לאותו הזרם של דתיים פסאודו ליברליים, שכותבים מאות ואלפי מילים על כמה שהם מאמינים שהמדינה לא צריכה להתערב בשום דבר. אבל בכל זאת הוא צריך לדאוג שהיא תהייה יהודית יותר. וזו המטרה של העמותה שלו ולא שום דבר אחר. אין סתירה בכלל, אה? כללית, אמרתי שיש קורלציה בין היחס לבית המשפט לעמדות פוליטיות. הימין שם לעצמו ממש כמטרה לשנות את יחסי הכוחות בהקשר הזה. וזה מעסיק את כולם החל משמחה ועד לאמירה אוחנה. וזה מאבק אידיאולוגי שמנהל הימין הישראלי במסגרת בנייה מוצלחת של כמה נרטיבים, שנעים מפופוליזם טהור ועד לרצון, על הנייר לפחות, בערך לבטל את המדינה. אתה מביא דוגמאות בהן לדעתך בתי משפט עברו את הגבול. אחלה. אין לי דיעה מאוד מגובשת על מערכת המשפט בארץ. לא מבין בזה מספיק. כן יש לי דיעה מגובשת על מי שיוצא נגדם מטעמי אידיאולוגיה. ואנשים רציניים או לא, ססמאות לפעמים מדיקות. ונתתי לך דוגמא וחצי מהצד השמאלי שמדגימה גם את הטענה שלי.

בדיוק מה שאמרתי. שים לב מה מתאר המשפט השני בטקסט שהבאת. כמו שכבר כתבתי קודם, מי שניסח להם את זה, במודע או לא השמיט את המילה "דמוקרטית" אחרי "מדינה יהודית", שזה מראה על משהו בפני עצמו, כי בדרך כלל צמד המילים הזה בא ביחד כשמתארים את ישראל. אז מצד אחד מדינה יהודית, מצד שני בתי משפט. אני לא עוקב אחרי מערכת המשפט, ובאופן כללי אפשר להתלונן המון על הביורוקרטיה בארץ, אבל האובססיה עם בתי המשפט שם מגיעה בדיוק מהנקודה הזו: מפריעים לשמחה וחבריו לבנות מדינה יהודית יותר, שזה, כביכול, מה שהעם רוצה. וזה בדיוק זה. יותר יהדות כי "העם רוצה", וכל השאר שישבו בשקט בזמן ששמחה מחפש "איזונים". אז בחייאת. ואני חוזר שוב לדוגמא שלי עם חד"ש ומק"י מהצד השני.

אני חושב שאתה קצת מפספס את הרעיון של תגובות אד הומינם. אין לי שום דבר אישי נגד שמחה רוטמן. אני פשוט לא חושב שהוא מייצג באמת שום דבר שקשור לדמוקרטיה. ויכוח על אידיאולוגיה או פרשנותה זה לא ויכוח "העלבות". את זה אני שומר בעיקר ללפיד, כמו שבטח שמת לב. לצורך העניין גם עמדתך כאילו השופטים "מתערבים יותר מדי" היא לא אד הומינם. ואני לא יודע מה קורה בכל מקום בעולם, אבל אני באתמ לא כ"כ מרגיש את התערבות בתי המשפט ב"כמעט כל תחום". וזה ממש מפתיע כל פעם מחדש לגלות את הקורלציה בין דעות פוליטיות לבין היחס לבית המשפט (כנראה שברק בימין, רצוי בציונות הדתית מבינים איפה להעביר את הגבול בין הרשויות אה?). ואני לא יודע מה דעתו על ג'ינג'ים. אני יודע שעמוד העמותה שלו מצייר אותו כאדם שמעדיף את היהודי על הדמוקרטי. שם הכל מתחיל ונגמר. גם חד"ש ומקי, לצורך העניין, אוהבים לצעוק "דמוקרטיה". אולי הדוגמא מהצד השני תעזור לך להבין שאי פה שום אד הומינם אלא רק הצבעה על העובדה הטרוויאלית שלפעמים דמוקרטיה היא ערך ולפעמים היא כלי.

נטקו, אני לא יודע מי זה אור כרמי. כששמחה רומטן ודומיו מציגים את עצמם כדמוקרטים ליברלים גדולים מהחיים, זה מעלה אצלי גיחוך. לא יודע את מי הוא מייצג, לא כ"כ מעניין. כן יודע שהוא בתנועה למשילות ודמוקרטיה, שעוסקת - איך לא - בהחזרת בית המשפט למקומות הטבעי, כי "דמוקרטיה". וזה די נחמד שבתאור הקצר של מה מטרת התנועה שלהם ישראל מתוארת פעמיים כ"מדינה יהודית." (ללא התוסף "ודמוקרטית" שכולנו מכירים). זה. בדיוק זה. ואני מרשה לעצמי לנחש שבדמוקרטיה בה שמחה ודומיו היו שולטים, אפילו לי לא היתה זכות להצביע.

אז איפה אתה שם את השאר? אני חושב שאנחנו מדברים טיפה במושגים שונים. גם אם נסתכל רק על הבוחרים היהודים (אין לי כח להתווכח על טיבם של המנהיגים הערבים), אז נגלה שיש את החרדים, שהולכים אחרי הכסף (אתה באמת חושב שאיכפת להם מנתניהו או מהימין? כלכלית הם שמאל יותר ממני), ויש את כל השאר. בכל השאר המרכז שמאל והימין די שקולים. אתה יכול לא להסכים, אבל לדעתי, ככה בדיוק בונים מיתוסים שקריים. מי שרוצה לייצר מיתוס, יספר שיש עם, ימציא קונספירציות של פגיעה בעם, יטען לזה שהוא היחיד שיש לו תקשורת והבנה ישירה של אותו העם. וזה לא חדש. זה פופוליזם מבוסס לאומיות שקיים כבר לפחו איזה 150 שנה. ומפה גם הדרך נורא קצרה לספר, במקרה של הפסד, שבעצם לא היה כזה, אלא הרעים גנבו לעם את הבחירות. כי קונסטלציה פוליטית בה למספיק אנשים פשוט נמאס מה-מנהיג לא אפשרית.

כן ולא. אין ספק שרוב היהודים הם מרכז וימינה נכון להיום. עדיין, רובם לא הצביעו לליכוד. כן, הנחת המוצא של כל מי שהצביע לכל מפלגת ימין אחרת היא שביבי יהיה ראש הממשלה. ועדיין הרוב לא הצביעו ליכוד. החרדים - אני מקווה שאנחנו יכולים להסכים על זה - היו נגד כחול ולבן בעיקר בגלל לפיד. חוץ מכסף הרי מימלא שום דבר לא מעניין. והאנקדוטה של ליברמן הוכיחה או הדגישה את זה שלימין בכלל ולביבי בפרט אין רוב. הטעון הדמגוגי של "רצון העם" היה עובר טיפ טיפה יותר טוב במציאות אלטרנטיבית בה הליכוד לבד היה גורף איזה 80 מנדטים. וגם אז, "העם" עדיין היה כולל עוד איקס מנדטים מהקולות היהודיים ועוד וואי מנדטים מהמגזר הערבי (שזה מפגר לגמרי בעייני שכבר בצורה הכי גלויה שיש אומרים שלא ישתפו את המנהיגים שלהם בהנהגה - אז למה לתת להם להצביע? כי זה מצטייר יפה ב"הסברה"?). במציאות האמיתית ישראל היא מדינה סופר דופר שמופר מפולגת, שבה אפילו בתוך מחנה אחד אנשים לעיתים מתחברים זה לזה רק כי אתה המחנה השני הם שונאים עוד יותר.

לא יודע אם הייתי מנסה לשלב את שתיהן באותו היום. זה יכול להיות קצת בריצה. לצד השני יש דינאן. היא עצמה די קטנה, אבל בחזור ממנה אפשר לעבור במבשלה ב-hoegaarden. בכלל, יש המון אטרקציות בירה בבלגיה. אם זה מעניין אותך, אתה יכול לחפש אם יש מבשלות טרפיסטיות שפתוחות לביקורים בקרבה.

הנקודה שלי בדיוק

מה נתן לו לצעוק על ערבים שנעים בכמויות עצומות לקלפי? שמע, אני לא יודע מה ביבי יעשה אם יפסיד. אני חושב שכן יש כאן עוד שלב בבניית המיתוס של "העם", כפי שהימין עושה כבר זמן מה. וזה אפקטיבי. קראתי את המשפט "העם בחר ביבי" מאות פעמים בחודשים האחרונים. זו "אמת" שמתגברת על העובדה שמרוב שהעם בחר בביבי, הוא לא הצליח להרכיב ממשלה. וזה יותר קל מלהודות בכשלון, או לספר את מה שאתה ודוד כותבים - נושא הזיופים די לא עניין את נתניהו בעבר הלא רחוק.

לא חושב שזה מכל הדברים מלמד על דיפ סטייט. ביבי נזכר בשלב מאוד מאוחר, ולדעתי בעיקר כדי שיהיה לו במה להאחז אם לא ינצח. בגדול כן, אין סיבה שהכל לא יהיה דיגיטלי בכלל.

לא חושב שיש קונספירציה כלשהי מאחורי כל זה. דוח על מהירות זה לא רק 200 קמש. אפשר לקבל דוח כזה כשנוסעים ב-90 באזור של 50. ואין לי נתונים אובייקטיבים בנושא, אבל תחושת הבטן שלי היא שרובם האבסולוטי של הנהגים בארץ לא מגיעים גם ל-130, חוץ מאולי בכביש 6.

אבל הוא לא יכול, דיפ סטייט והכל. נימה של רצינות: יש הוכחה כלשהי נכון לרגע זה לזיופים בבחירות, ואם כן - אז לאיזו מפלגה? אני לא פוסל את האפשרות זה שיקרה. נורא משעשע אותי לראות לוחמי חופש כמו שמחה רוטמן, אם ככה כותבים את שמו, נלחמים כמו אריות בנושא. אני עוד רגע משתכנע שבאמת איכפת להם מדמוקרטיה.

למה הזויות? (אין לי מושג, חוץ מזה שאני מכיר את אלי ציפורי רק כאחד ממגיני ביבי המרכזיים לאחרונה). אנקדוטה קטנה: לפני 3-4 שנים הלכתי לראות דירות למכירה בנווה שאנן. בפרויקטים חדשים אז ביקשו 1600000 בערך. נשארתי ברשימת התפוצה שלהם. היום כבר מפרסמים בניינים חדשים ב-1900000 ומעלה. במרכז תל אביב, עד כמה שאני יודע, המחירים דווקא ירדו, וישנן דירות שמתפרסמות במשך חודשים.

הטיסות שלו לחול הן בעיקר מהתקופה שהיה באופוזיציה, לדעתי. ולדעתי הוא פשוט השתעמם מזה, אז העדיף לעסוק בדברים אחרים. וזה נורא סימפטומטי לבן אדם, כי כל הרזומה שלו מעיד על אדם שפשוט לא מסוגל לעבוד קשה בשביל בנייה של משהו מורכב. וגם כשר הוא טעה במספרים, בדוגמאות, בהסברים. במה לא? הדוגמא שלך עם מתכנת היא קצת בעייתית. יאיר לפיד לא היה מתקבל לעבודה מלכתחילה. באנלוגיה להייטק, זה אדם שמבקש להיות vp r&d, ומבחינת קורות החיים הוא לא יודע מה זה לולאת for, לא ניהל לעולם צוות תוכנה, לא מכיר שום מושג אחר מעולם המושגים הרלוונטי. מה שאני מנסה להגיד הוא, שיכול להיות שלפיד עשה גם דברים טובים כשר אוצר. סביר להניח - וזה גם מתועד - שמאחורי המותג הפוליטי שהוא הפך להיות עומדים אנשים יותר חכמים, רציניים, מביני עניין בתחומים שונים. חלק מההשגים שלו הם מסולפים וחלק מהדברים שרצה לעשות היו עולים לנו גם מיליארדי שקלים בשנה. אבל עדיין, עם כל זה, הוא כנראה עשה פחות נזק ממה שכחלון עשה. אני מניח את זה, כי אני לא חושב שיש לי את הכלים האמתיים למדוד את זה כרגע להשוואה שהיא מאוד מדויקת. עם כל זה, הבן אדם הגיע לאן שהגיע עם 0 מוחלט אבסולוטי של יכולת להוכיח שהוא מתאים לתפקיד. בעולם האנלוגיה ההייטקיסטי, לא היו מחזירים לו שיחת טלפון למשרת ג'וניור. ואותי זה מפחיד. הקלות הזו שבה אדם, שיש תחושה די ברורה אפילו אצל מי שיותר בעדו ממני, שהוא לא בדיוק גאון הדור, יכול להגיע כ"כ גבוה בפוליטיקה. וזה גם די מדכא להבין כל פעם מחדש כמה הפוליטיקה - ה-מקום שבו אנחנו כביכול צריכים לבחור את האנשים הכי מתאימים - סובבת סביב נסיבות, השפעות חיצוניות, אנשים בצל שעושים חלק גדול מהעבודה ועוד, לרמה כזו שבסוף יכול להיות שראש הממשלה הבא כאן יהיה אדם כמו לפיד.

שואל ברצינות ולא בשביל לרדת על לפיד אישית שוב: במה מה שאתה מתאר בא לידי ביטוי? הוא צמצם תקציבים לחרדים - זה כן. לא יודע כמה זה עזר. אבל תוכנית מע"מ 0 היא תוכנית פופוליסטית יקרה (3 מיליארד בשנה). והגרעון מן הסתם לא ירד ל0 בתקופתו אלא צומצם מ-40 מיליארד ל-28 מיליארד. אבל כן, יכול להיות שעם כל הסלידה שלי ממנו הוא פחות גרוע מכחלון. אמיר, גם אליך: מה זה אומר שהוא החזיר עודפים?