יבגניפ

מה זה מוכיח ומה הרווח של האזרח האמריקאי הממוצע מזה? ציניות בצד, אני באמת מנסה להבין אם יש כלכלנים אמיתיים שחושבים שמלחמתו של טראמפ בסין היא הגיונית. אתה בעצמך כתבת בעבר שטראמפ לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור, לא?

טראמפ לא גרם לקריסת הכלכלה, עדיין. אבל בהחלט נראה שהוא מנסה. אתם יכולים להמשיך ולחשוב שהוא גאון או מה שבא לכם. גם בויכוחים שלו עם יו"ר הבנק וגם בכל שאר ההתנהלות שלו, הוא עדיין לחלוטין נראה כמו מישהו שחושב שהחיים זה משחק ב-simcity עם צ'יטים.

בינתיים סין נכנסת בחזרה בארה"ב וטראמפ לא בטוח אם יו"ר הבנק הפדרלי הוא אויב גדול יותר של ארה"ב מנשיא סין. סך הכל הגיוני, אם כי מה-chosen one הייתי מצפה ליותר משום מה. אגב צמ'גיא, בזמנו אמרת שיש כלכלנים שחושבים שטראמפ פועל בתבונה מול סין, אם אני זוכר נכון. יש דוגמאות קונקרטיות?

טוב אני מקווה שיהיה לו מאיפה לגייס, בהתחשב בזה.

בנצי, מה הסיפור עם גרינלנד?

יפה מאוד. היינו בנתיים פעם אחת, לפני שנתיים, מתוכם גם שלושה- ארבעה ימים בעמק הלואר, ולא מיצינו - לא את הנופים, לא את העיירות ובכלל, כל תחושת הרוגע. אני גם אוהב לקנות אוכל בסופרים בחול - לפחות מה שלא דורש התעסקות ואפשר לאכול במלון - לא רק כתחליף למסעדות, אלא כי פשוט זו אחלה דרך לגלות עוד דברים ועוד טעמים.

אני לא חושב שהוא ציני. הוא מתייחס לדברים בפרופורציה, שזה מה שהוא אמור לעשות. גם ארה״ב לא משחקת לפי כללי משחק הגונים - לא כלפי חוץ ולא כלפי פנים. חברות אמריקאיות יצרו מונופולים עצומים, בעיקר בתחום התוכנה, כמובן. חלקi כבר שלמו על זה קנסות, מה יהיה גורלן של פייסבוק ואמאזון קשה לדעת. ורק נזכיר שוב שאחת הטענות שמסבירות את עליית טראמפ - כן גם בספר - היא שהוא יצא נגד הממסד, שנתפס בין היתר כמושחת. אני לא יודע מה יהיה אם מסין תצא הגוגל הבאה ואיך יתייחסו לזה בארה״ב. הטענה של הבלוג היא שסין לא באמת משפיעה כ״כ לרעה על כלכלת ארה״ב. אתה חושב שהוא טועה? אחלה. אתה יכול לנסות להוכיח אחרת וזה מעולה. אבל אתה זולג לטענת תומכי טראמפ כאילו לדמוקרטים ותושבי ערי חוף לא איכפת, כי סין כן פוגעת בכלכלה האמריקאית, פשוט לא בהם, וחבל. ואפשר גם לחזור עוד שלב אחורה: לרוב בני האדם בעולם אין את הרקע וההבנה הכלכלים כדי להפריד בין טענות פופוליסטיות, לבין משהו קצת יותר מבוסס. ואני חושב שזה קצת קצת קצת far fetched להניח, כמו שעושה גדי טאוב, שמצביעי טראמפ ממרכז ארה״ב יודעים שסינים גונבים להם עבודות ומצביעים בהתאם. רובם לכל היותר יודעים לספר שהמפעל שבו עבדו נסגר. טראמפ מכוון אותם להסבר אחד. לא מעט כלכלנים טוענים שהוא טועה. ואפשר עדיין להניח שדעתם המקצועית שווה משהו והוא טועה, במקום שוב לייחס איזו ציניות או העדר אכפתיות ל52% מהמצביעים באמריקה. וכדי שיהיה ברור: גם אני לא יודע להסביר באמת כמה סין משפיעה על אמריקה. הנה עוד קצת

ואללה, אור, מסוג המאמרים שכיף לפתוח איתם את הבוקר. הלכתי להודות גם לבעל הבלוג. השקעתי את ה-12.5$, והתחלתי לקרוא את הספר על טראמפ. עברתי בערך 40 עמודים ובינתיים כל הטענות על "מהגרים לא חוקיים שגונבים עבודות" ועל סין מוצגות כמובנות וברורת מאליהן גם שם. חבל. ותמיד משמח לקרוא אנשים אחרים, שמנסחים בצורה רהוטה וברורה את הדברים הבסיסיים ביותר: זה שיש אנשים שחרא להם בארה"ב, לא אומר שכל מי שטראמפ מאשים אותו בזה אכן אשם בזה. תקן אותי אם אני טועה, אבל גם אנחנו עושים את זה כל הזמן. וחוץ מזה, אחת הטענות הבסיסיות נגד האליטות בארה"ב היא בדיוק זה שהם עצמם גם לא משחקים לפי הכללים.

אני עשיתי את זה במאסטר שלי... ברור שקשה לשכנע במשהו חדש. זה עדיין אפשרי. אתה גם קצת לא משאיר קרדיט לזה שלא הכל פוליטי והרעיונות והגישות שהתקבלו במחקר הם תוצר של עבודה מאוד קשה של אנשים שונים, במשך דורות כבר. זה לא באמת משחק כ״כ מכור מראש כמו שאתה חושב. לדעתי זה לא כ״כ רלוונטי. אני לא חושב שאפשר לנצח בהסברה ומימלא זה לא יעזור לכלום, כי בסוף בסוף מבחינת העולם סביב אנחנו גם נמצאים פה בדיוק 70 שנה. אני לא אפתח עוד דיון סביב כל הדברים הרגילים והידועים, כי זה לא כ״כ משנה. הבוטומליין הוא שאנחנו בעיקר צריכים לחשוב מה טוב לנו לעתיד ומה ריאלי. על זה אנחנו לא נסכים בכל מקרה

סבבה, על תחושות לא מתווכחים אמממ כמה דברים: 1. בשביל לנסות ולהסביר למה לדעתך הם לא לאום, אתה צריך הגדרה כלשהי של מה זה כן. ישנן הגדרות היום שהיו לדי סטנדרטיות ומקובלות על כולם, לא, לא כי ״צפון קוריאה״, אלא כי הן רחבות מספיק בשביל לכלול גם לאומים אתניים, וגם כאלו שמבוססים על הגירה, כמו בארה״ב. הגדרות חדשות דומות צצות לא מעט בתחום, אבל כולן די קרובות קונספטואלית. בגדול אתה כאתה יכול לקחת כל הגדרה בעולם ולנסות להוכיח למה הפלסטינאים לא עונים עליה. 2. 100% מהאנשים שלמדו במקביל אלי במ.א. או דוקטורט בכלל לא חקרו שום דבר שאפילו היה קרוב לזה. אני באמת ובתמים לא יודע מה יקרה אם מישהו יבקש לכתוב עבודת מחקר שתסביר למה הם לא אומה, אבל הוא לכל הפחות יצטרך לעשות את מה שאני הצעתי לך למעלה - למצוא הגדרה שתסביר למה הם לא. אגב, מה שזנד עושה, למשל, לא רחוק מזה. כשהוא כותב ספר על ״כיצד הומצא העם היהודי״ כבר מעצם הכותרת הוא מייצר אשליה אצל קורא ממוצא שיש עמים ״לא מומצאים״. בעייני, זה לא הגון. 3. כאן יש משהו לדעתי שפחות מתחבר לך, או לפחות ממה שאני מבין מהטקסט שלך. אם אתה רוצה לטעון שהם לא כי הם משקרים ביחס להיסטוריה שלהם, אז זה פשוט לא פקטור. מלכי אנגליה במאות 15-16 שקרו שמוצאם הוא מהמלך ארתור, מלכי צרפת שיקרו במשך מאות שנים שהם יודעים לרפא מחלה כלשהי במגע. אצלנו הבסיס הלאומי הוא מיתוס דתי. הנחת המחקר היא שברור שהסיפור מאחורי לאום כזה או אחר יכול להכיל גם או רק אלמנטים מיתיים. זה פשוט לא משנה, כי מה שמשנה זה לא האם יש משהו ״אמיתי״ שמחבר בין אנשים בקבוצה מסוימת, אלא העובדה שהם ״מוכנים להרוג ולההרג בשביל זה״, בחצי ציטוט מאחת מההגדרות.

אני נראה לי אקנה את הספר בכל מקרה. מקווה שהוא לא עולה 500$ בקינדל, ושטראמפ יפרק את אמאזון אם הוא כן.

טור מעניין. אישית מאוד יכול להתחבר ל"הבטיחו לאדם הפשוט שאם ישחק לפי הכללים אז יצליח" ולזה שזה לא תמיד קורה. יש בכל זאת במה שהטור מציג שתי בעיות. האחת היא שטאוב לא ממש מפריד בין הדעות שלו והרקע שהוא נותן, לבין הנאמר בספר. האחרת, קשורה לזה כנראה, היא שאין בכתוב, לפחות בחלק מהטענות, שום הפרדה בין ניחושים וספקולציות לבין משהו שמישהו טורח להוכיח, וכיאה לגישה פופוליסטית לחיים, חלק מהמושגים מעורפלים. מיליוני בני אדם הצביעו לקלינטון. האם כולם, למשל, זה "אליטה"? אין ביניהם אנשים עם השקפות יותר סוציאליסטיות, כלומר כאלו שגם רואים בצבירת הון אינסופי אצל קבוצה מאוד מצומצת בעיה אקוטית לחברה האמריקאית? וכמובן גם הדיבורים על "מסירות עבודה" למהגרים לא חוקיים זה בעיקר ספקולציה, לפחות כפי שזה מוצג בטור הזה (מנחש שזה טאוב מתפרץ ובספר זה קצת יותר רציני).

השאלה העקרונית שאתה צריך לשאול את עצמך, לדעתי, זה האם אתה רואה עצמך עובר שכונה שכונה ומגרש אנשים. זה לא כ״כ מדויק. אני חושב שיוצאות תיזות ותאוריות חדשות בנושא הזה בערך פעם בשנה, ואם, למשל, תגגל על התפתחות הלאומיות באנגליה - תראה שממש אין קונצנזוס בנושא, וגם לא יהיה. זה מאוד, מאוד רחוק מפוליטיקה ישראלית לאחר בחירות, אבל יש פה כמה דברים. אני יכול להסביר למה פונקציה של זמן, למשל, לא רלוונטית לקביעה אם קבוצה היא עם או לא. עזובתך מפלסטינאים. ״צרפתים״ לא היו לפני אלף שנה. לא מבחינת שפה, לא מבחינת שטח, לא כלום. אני מבלארוס. לא הייתה מדינה כזו בעבר ויש היום. ויש את ארה״ב, קנדה, ועוד מגוון דוגמאות למדינות לאום שהוקמו על ידי מהגרים. לכן אני יכול להניח בבטחון די רב שגישת העבר כאילו העמים שהיו זה העמים שיהיו היא לא נכונה. העניין העקרוני בזה הוא, שאותי, כחוקר (ואו איזה פלוץ אני לפעמים אה?) לא מעניין לעשות approval להגדרה העצמית של קבוצה מסוימת, אלא להבין תהליכים, מה מניע אנשים, מה הגיע בהכתבה מהאליטות ומה חשבו במעמדות הנמוכים יותר. אם יש לך מספיק זמן פנוי ומשעמם לך, הייתי מציע לך לקחת קורס סביב זה באונ׳ הפתוחה. אולי תופתע לטובה

אני לא כ״כ מאמין בפתרונות אלימים. אני לא הייתי רוצה להיות זה שעובר מבית לבית ומעודד הגירה. אני בטוח שאנחנו צריכים להפרד מהם ממיליון ואחת סיבות. אבל לדעתי גם עידוד הגירה הוא לא ריאלי, גם אם שמים אותי בצד. האמת היא שאני אישית חושב שאנחנו תקועים ללא מוצא, אבל אין לי מספיק תווים לפרט על זה. לא רק... תראה, זה שוב חוזר למה שכתבתי אתמול - מה אנשים רוצים לשמוע ומה הם מוכנים לקבל. אם הרצל, כדוגמא, היה בדעתך וכתב מתישהו ביומן שאת בעיית הפלאחים בא״י יצטרכו לפתור אולי אפילו על ידי הגירוש שלהם - זה לא משהו שילדים בארץ ילמדו בבית הספר. אבל זה שם. אז להתכחש לזה? וכן, יש גם כאלו שהפכו את הציונות לשק חבטות. זה בהחלט חסר הוגנות והגינות. זה פחות עניין של הוכחה, יותר עניין הסכמה על הגדרה ותקוף. אני לא יכול להוכיח שהגדרה מסוימת של לאומיות היא נכונה. אני יכול להסביר למה אני מסכים לה והיא נראית לי רחבה מספיק ומתאימה, ואני יכול לספר למה אחרות לא.

למה שמישהו ירצה לקרוא את זה מלכתחילה?

תודה. אני לא אתייחס להכל, ברשותך. הם משקרים לגבי מיליון ואחד דברים, ברור. אני גם לא בטוח שחלוקת הארץ זה פתרון ריאלי בשלב הזה, אלא אם יכריחו אותנו להתחלק. זכותך להאמין בטרנספר כפתרון. אני חושב שזה פתרון לא ריאלי לא משנה מה, מכל מיני סיבות. ואני חושב שחלוקה יכולה להיות הפתרון הפרגמטי היחיד. לצערי שני הצדדים פה לא מעוניינים להיות פרגמטיים. בהחלט, הם עוד פחות פרגמטיים מאיתנו. ובבקשה בוא לא נגרר לעוד ויכוח צידי על ״הם ככה - אנחנו ככה״, כי אני לא מחפש להצדיק או להסביר כל דבר מטומטם שהם עשו - והם עשו הרבה. אני מחפש לחשוב מה יעזור לנו (הישראלים) לחיות פה בשלווה בעתיד. אני לא יודע מי זאת, לכן קשה לי להגן או להסביר על מה שנכתב אז. הנקודה שלי היא בדיוק מה שכתבתי אתמול בערב: לימודי היסטוריה עזרו לי ללמוד להתמודד עם טקסטים, לחפש כאלו, לקרוא אותם ברמת ביקורתיות נדשרת. ה״אג׳נדה״ שאתה חושב שהטיפו לי במהלך התואר לא הייתה קיימת. 99.9% מהקורסים שלי לא נגעו בכלל בשום דבר שקשור לציונות. כל טקסט כדאי לקחת בערבון מוגבל. בהחלט. אני אומר את זה כל הזמן. מהטקסטים של ז׳בוטינסקי או בן גוריון באמת אי אפשר להסיק כמה אנשים היו פה. כן אפשר להסיק מה היו העמדות המוסריות שלהם ביחס לערבים, אבל זה גם נושא אחר. טענה נכונה, אבל גם זה ברור. חוקר טוב הוא בהכרח מישהו שמחדש. חידוש כמעט תמיד דורש לצאת נגד מישהו או משהו ממחקר העבר. אני אחדד: הטענה שלי היא אף פעם לא ״זה מהאקדמיה אזי זה קדוש״. הטענה שלי היא שתמיד כדאי לקרוא כמה שיותר ולהצליב מקורות כדי לגבש לעצמך דיעה. לפעמים כשאתה קורא מחקר ועוד מחקר ועוד מאמר, אתה מגלה שיש קונצנזוס. לפעמים אין לו סיבה אמתית, ולפעמים אפשר גם להבין למה כן יש. כל זה זו אמירה כללית לגבי כנראה כל תחום מחקר בדיסציפלינות שונות. ואני רואה כלכלנים, למשל, משתמשים בזה די הרבה במה שיוצא לי לקרוא. ישנם נושאים שבהם גישה מחקרית מקובלת היא שונה מהקונצנזוס בשיח הרחב, כמו חקר והגדרת הלאומיות. גם שם, לא מדובר במדע מדויק, אלא תאוריות והגדרות שתמיד יש מקום להתעמת איתן. רק בשביל זה צריך להכיר ולדעת מה עומד מאחוריהן. גם אותי. תמיד יש אינטרסים, אתה יכול לקרוא את הלינק שקשרתי אליו אתמול, על ארכיונים ישראלים שפתאום נסגרו, למרות שבני מוריס השתמש בהם לפני 30 שנה.

אמממ פרה פרה, ברשותך. אני באמת לא זוכר כל משפט ומשפט שכתבתי פה לפני 5 או יותר שנים. מכיוון שאני יודע מה אני חושב, וכנראה גם מה חשבתי לפני כמה שנים, יותר סביר שהתווכחתי על זה שהיו פה יותר ערבים מיהודים לפני הקמת המדינה, ואולי גם לפני העליות הראשונות. זה נתון אובייקטיבי, שגם המחקר החדש לא מערער עליו, לפחות מהרפרוף שלי ברוטר, והיה מוכר גם לבן גוריון וז'בוטינסקי ומנהיגים אחרים - שסביר שציטטתי גם אז. עוד יותר סביר להניח, שהטענה שלי סביב זה היתה גם שמימלא זה לא משנה, בדיוק כמו שזה לא משנה שרובם המוחלט של היהודים הגיע לכאן ב-70 שנים האחרונות. כי עכשיו יש פה שתי קבוצות אתניות שצריכות לחלוק שטח ארץ. תודה שאתה לא מנסה לתפוס אותי בחוסר קוהרנטיות. אם זה אכן המצב, אז נסה, בבקשה, להבין מה העמדה שלי ומה אני חושב, במקום לעשות לי "נו נו נו" תורן על זה שכביכול "תפסת" אותי. זה יעזור עם רמת הזלזול, מבטיח. לא יודע מי אלו הם "החוקרים" שטענו אחרת וזלזלתי בהם. לצורך העניין אין לי שום דיעה על המחקר של שפק - ליסק, למעט זה שאני לא מתחבר לדיבורים על "שואה ראשונה" ובאופן כללי לא מתחבר למחקרים שמנסים לספר סיפור של 2000 שנה (כבר כתבתי לך בעבר שאני לא חובב של זנד - את זה אני זוכר, ואפילו לא קראתי את יובל נח הררי). את המחקרים שלה, בכל זאת, מקווה שיצא לי לקרוא. וזה קצת מתחבר לנקודה הבאה. אתה חושב כל מיני דברים על לימודי היסטוריה שהם לא נכונים. רק לצורך ההדגמה, ד"ר שפק ליסק אומנם למדה תואר שני בתולדות עם ישראל, אבל כתבה דוקטורט על ההיסטוריה האמריקאית. ישנם הרבה דברים שקראתי לבד, כמו טקסטים שלמים שכתבו מנהיגי התנועה הציונית, מחקרים סביב זה וכו', כי זה עניין אותי. בדיוק כמו שזה עניין את שפק ליסק להוכיח את התיזה שלה. זה לא קשור למרצים שלי או שלה. ואני יכול להבטיח לך שבקורס, למשל, על גרמניה במאה ה-19, המרצה לא דן ביחסי ערבים - יהודים בארץ ישראל. מודה שאני לא מבין מה אתה רוצה עם הטענה שלך על האקדמיה גם הפעם. דר שפק ליסק היא בוגרת האוניברסיטה העברית. אתה מעדיף לקרוא מחקרים שנכתבו על ידי הדיוטות על העבר? חיפשת בעצמך הרבה בארכיונים כדי לגבש דיעה בנושא כזה או אחר? הרי גם החוקירם שאתה מייחס לי זלזול בהם, מי שהם לא יהיו, כנראה לא למדו את הנושא מרוטר. ובוודאי שיש חוקרים גרועים. עומר מואב קוטל, למשל, כלכלנים אחרים בערך פעם בשבוע. וזה לא קשור בכלל לעמדה פוליטית. ישנם נושאים שבהם גישה "שמאלנית" יותר (זו הכללה די גסה) הפכה לסטנדרטית. וגם לזה יש סיבות, אבל בהחלט אפשר לבקר את זה (ונשבע לך שעשיתי את זה בעצמי). ישנם גם נושאים שהם "רגישים". אדם ממוצע, כולל אותי, תמיד רוצה שהמחקר יספר את הסיפור שהוא מתחבר אליו. לפעמים זה לא קורה. וחלק מחוסר היכולת שלנו לנהל פה דיאלוג סביר נובע גם מזה, מכיוון שרבים וטובים לא מצליחים להכיל את זה שהם מספרים סיפור. וזה לא ייחודי רק כאן. הפסקתי לקרוא כמעט לחלוטין פוסטים פוליטיים, חוץ מהשרשור הזה, בדיוק בגלל זה; אני יכול להגן על עמדה מסוימת בויכוח, רק כי אני אוהב להתווכח, אבל כח אמיתי לטהרנות מכל סוג אין לי. רוצה לדעת מה יהיה בעתיד? קח, בתקווה שהארץ יפתח לך. ככה גם בונים נרטיב. מקווה שעזרתי ועניתי בחביבות.

סבבה.

הוא לא קיבל החלטות נכונות במשך כמעט עשור. סלואורייד, גוסר, ויתרתי. אנחנו באמת רצים במעגלים.

לא, סביב זה חלק מהויכוח. אני לא חושב שהוא טיפש. גם לא עילוי יוצא דופן.

יש לך נטייה עמוקה לא להיות מסוגל להפריד בין פרט לכלל. אני לא מזלזל בכל מי שהוא לא יבגני. יש אנשים שאני מעריך, אפילו כאן בפורום, ויש אנשים שאני מעריץ ואפילו היו לי פוסטרים של להקות שאהבתי כשהייתי ילד. מודה: אני די לא מעריך אותך. אבל גם זה מוגבל לפרסונה הפורומית שלך, מכיוון שאין לי מושג מי ומה אתה במציאות, ויכולות להיות שאתה אחד הנסיכים, אם לא ה..; ובכל מקרה, אתה זה לא ״כל מי שהוא לא יבגני״. הקבוצה הזו היא קצת יותר גדולה. לגבי הנושא עצמו: אני יכול לנחש שגם בעבר הטענה הכללית שלי הייתה שאובייקטיבית היו פה יותר ערבים מיהודים לפני קום המדינה, ושהתנועה הציונית לא הצליחה למשוך את יהדות העולם לכאן יותר מדי, לפני השואה ולפני גלי האלימות והגירושים כנגד היהודים בארצות ערב. הנסיונות שלך פעם אחר פעם לתפוס אותי באיזה חוסר קוהרנטיות הם פתטיים ברמות אחרות. מודה שלא זוכר משפט במשפט מה כתבתי לך לפני כמה שנים, כשכל ויכוח איתך התבסס בעיקר על גישתך המפורסמת - ״מצא את הציטוט הקצר ביותר שניתן להוציא מהקונטקסט, תכתוב את המילה ״עובדה״ מלאה פעמים ותעשה פירואטים באוויר כדי להראות שאתה צודק״ (במובן הכי אבסטרקטי של המילה. הרי נושא לויכוח אין אף פעם, ועל החשיבות של זה כבר למדתי אותך לאחרונה). אבל גם לפני חמש שנים לא היה שום דבר מהפכני בטענה הבסיסית שהיו ערבים שהיו לכאן במאה ה-20. לא על זה או סביב זה מתבססת העמדה הפוליטית שלי. מקווה ומאמין שתקרא גם את המחקר עצמו, ולא רק תקציר מנהלים ברוטר, אבל זה גם משהו.

לגמרי. זה לא מעיד על חוכמה יוצאת דופן. אתם לא מתייחסים למה שאני כותב, וכתבתי כבר פעמיים: אני בהחלט מכיר מניסיון אישי מה זה לנהל מכולת. כן, פיטרתי עובד. וזה בהחלט ילדותי. גם כי זה מתעלם מהעיקר (אף אחד לא טען שלטראמפ אין ביצים. הטענה היא שהוא פשוט לא מאוד חכם) וגם כי הדוגמאות שלכם לא פוגעות.

אבל אתה חוזר לאותה התשובה: אבא. ונתקענו כי אני לא אצליח לשכנע אותך שאני באמת ובתמים חושב שזה לא כזה מורכב, ואתה לא תצליח לשכנע אותי כי אתה כן. אני כן אחדד משהו נורא קטן, בכל זאת: ״הצלחה״ בתחומים שונים יכולה ללמד על כל מיני דברים, בהתאם למיליון ואחד משתנים, כמו רקע, סביבה, קשרים, בתי ספר שהאדם הלך אליהם ועוד ועוד. אני מאוד מעריך יזמים שמביאים איתם חדשנות, בעיקר כאלו שמתחילים מאפס מוחלט, מצליחים לשכנע שיש להם רעיון טוב למוצר, לפתח את המוצר, לבנות חברה. זו בעייני גם הצלחה קפיטליסטית ומה שהקפיטליזם טוב בו באמת, לפחות בתאוריה: הצלחה של אדם בודד בזכות כשרון ורעיון, או לפחות רעיון. בעולם סביבי הרבה יזמים צעירים באים ממשפחות ורקעים מבוססים יחסית, כי יותר קל להמר על העתיד שלך לכמה שנים הבאות קדימה, כשהפספוס לא יעלה לך כמו שהוא יעלה למישהו ממשפחה עניה. אני מכיר חבר׳ה עשירים, לא מוכשרים במיוחד, שלוקחים את הזמן, חצי שנה - שנה, יושבים על שפת הבריכה בבית ההורים וטוחנים תשכל על רעיונות לסטארטאפים. אין לאן למהר. ובכל זאת, ברגע שהרעיון יצליח - מגיע להם כל הכבוד. פה אנחנו מדברים על תכנון פרויקט בניה. אנחנו לא מדברים על מהנדסים שתכננו משהו מהפכני - איזו תשתית חסכון בחשמל, עיצוב, משהו. אנחנו לא מדברים על אדריכלים. אנחנו מדברים על בן אדם שבנקודת הפתיחה היה לו כסף, היו לו הקשרים, היה לו הכל. מעבר לעובדה שגם בנקודת הפתיחה הזו היו לו פרויקטי בניה שנכשלו, אין בזה שום דבר שמעיד על איזה מעוף או יוזמה או חשיבה מרחיקת לכת. כלום. אתם אפילו לא יודעים לספר אם בנה את הקשרים עם עורכי הדין שהיו איתו ברקע והקבלנים וכו׳ עצמאית או דרך אבא, ובהתאם לזה שהאבא היה שותף מאוד פעיל בפרויקטי נדלן אחרים ותמך במילינים - אפשר לנחש מה התשובה. אפילו לא התייחסתם למצב הנדלן במנהטן בתקופה שכל זה קרה - משהו שעוד היה יכול להעיד על מחשבה והימור לטווח רחוק. כלום. אז אנחנו נשארים עם זה שהיה צריך לעשות עבודת אינטגרציה ומעקב. אין בזה שום דבר, סורי. באמת. אתה צריך להיות עם עמוד שדרה מספיק לעמוד מול האנשים מולך, וזהו. כל הסיפורים על איפה זה היה יכול להתקע זה סיפורים. ושוב, זה שהיו לו פרויקטים אחרים שנתקעו רק מעיד שגם כמתכלל בפרויקט כזה הוא לא בדיוק עילוי. ואז הויכוח שוב יורד לרמה ילדותית על זה שאני ודומיי לא היינו מצליחים לנהל מכולת. אז קודם כל, יש מצב טוב שלנהל מכולת זה יותר קשה מלהיות טראמפ בשנות ה80, כי אני דווקא יודע לא רע מה נדרש שם וכמה קל לפשל (כמו לכל עסק קטן) וכמה אין גב כלכלי כשנכשלים. אבל זה גם לא מעניין. בכל מקצוע יש סיכונים, יש דברים שצריך לדעת לנתח ולהתעסק בזה, לנהל, קשרים ומה לא. וצריך שכל והמון כשרון כדי להתחיל מ0 ולהגיע להיות איל נדלן כמו טראמפ. אבל אתם לא תצליחו לשכנע שצריך להיות יותר מממוצע כדי להתחיל במאות מיליונים, לפשל נון סטופ ולפגוע כמה פעמים בדרך. שוב, זה כמו לזרוק קוביה. גם היא ״תפגע״ לפעמים. עריכה: טוב זה לא יצא קטן. סליחה.

לא, האמת שלא הוצג שום דבר מעבר ל״הוא בנה בניין ונבחר לנשיאות״. אשמח גם אם לא תנהל לי את שיטת הויכוח. הרי מימלא אתה מפסיק לענות בכל פעם שמשהו באג׳נדה שלך מפסיק להיות מבוסס. ואני משתדל לא להטיף לך מוסר כשאתה מגחיך אנשים אחרים ובאותה הנשימה צוחק עליהם כי הם ״גיבורי מקלדת״ (מה אתה? גיבור העל של הפורום שמשגיח עלינו מלמעלה?). אני לא ״תוחב למגיבים האחרים שום דבר לפה״. העלתי הנחה וסייגתי אותה בצורה מאוד חד משמעית. שזה די כמו לשאול שאלה. שזה די לגיטימי כדי להבין את עמדת הצד השני. וזה בניגוד מוחלט לעמדות שיוחסו ומיוחסות לי, עמודים על גבי עמודים (״חושב שהקבלנים טיפשים״, לדוגמא), בלי שום הסתייגות. וזה (ואו איזו הפתעה) ומשום מה לא מפריע לך. יש די והותר דוגמאות הסטוריות כל מיני דברים. במקרה של טראמפ הוא נכשל ונכשל ונכשל ואבא נתן לו עוד. מצא לי עוד דוגמא למישהו שבאופן כ״כ פרטני אפשר לראות כמה פעמים הוא נכשל, כמה פעמים אבא (או סתם משקיעים מסכנים שחשבו שהוא שווה משהו) עזרו לו ואז נדבר. אני גם לא חושב שהוא טיפש. בשביל כל מה שתואר עד עכשיו מספיק להיות ממוצע, רק עם אגו וחוצפה שאין לרוב בני האדם. סלואורייד, אחלה. נראה לי נתקענו בנקודה הזו. לא נורא

סלואורייד, זה מתחיל להיות טיפה מעגלי, לא? אם יש לך מאות מיליונים לתת לי וכמה אנשי קשר רלוונטיים שאתה מכיר ויכול לקשר בנינו, אז אני אשמח לבנות בניין. אפילו כמה. אני לא רוצה למחזר את הטענות של ניקו, אבל עדיין לא הצלחתם לזקק מה בדיוק נדרש לזה, חוץ מכסף ויכולת בסיסית לוודא שפרויקט עומד בזמן. מאידך, אתם ממשיכים להתעלם מכל מה שקרה לטראמפ ברקע, ומה שהופך אותו ל..קצת פחות מוכשר ממה שאתם רוצים להאמין שהוא. אני לא רוצה לייחס לכם עמדות, אבל יש לי תחושה קלילה שיש איזו הנחה ש״עשיר אזי מוכשר״. אני מאוד מעריך אנשים שבנו את עצמם מ0. ילד מפונק ששיחק סימסיטי במשך עשור ופגע פעמיים, והפעיל צ׳יטים כשלא פגע? מרשים קצת פחות. וזה שהוא גם הצליח די בקלות גם לגייס כסף במשך שנים, למרות שנכשל פעם אחר פעם, יכול להעיד טיפ טיפה על חייו הפוליטיים ועל הדרך לטופ.