Doc Slow

המכונית שווה כמה שישלמו עליה. אישית קניתי בראבו 09 (עליה לכביש בדצמבר) ב-8000 מתחת למחירון (60 במקום 68 לפני מספר חודשים), אבל כל מקרה לגופו. מאחר ומדובר ברכב נדיר מאוד בגרסת הטורבו המבוקשת שלו (מעט מאוד נמכרו וכעת כבר לא ניתן להשיג כחדש) שהתחיל להיות לו יותר ביקוש לאחרונה בשוק היד השניה, צפוי לך מיקוח לא פשוט. האוטו נהדר, תראה התייחסות שלי בקצרה ושל אחרים ביתר הרחבה בשרשורים אחרים. מבחינת אמינות - הרכב שלי עשה בעיות מצמד לא פשוטות לבעלים הקודמים, אצלי הוא רק 5000 ק"מ ולכן לא יכול להרחיב. משתמשים אחרים מדווחים על אמינות טובה בסך הכל. תחזוקה שוטפת (עשיתי טיפול 60K) וביטוח די זולים.

ריסון התופעה דורש משוטר או מתנדב מתנ"א לעזוב את מארב המהירות שלו בכביש 5 או בצומת ההיא עם שלט העצור שמוסתר מאחורי עץ ואשכרה לפטרל ליד מעברי חציה. זה לא פשוט. או שעוצרים או שממשיכים. לא "מסמנים כוונות" להולכי רגל.

דבילים חסרי רגישות יש בכל מקום. לפני הרבה שנים - חלפנו על פני אחת מתאונות ה-205GTI המפורסמות , 3 חבר'ה צעירים הרוגים וממול עומדים אנשים שאשכרה החנו את המכוניות שלהם והביטו בפינוי ההריסות וההרוגים כמו בהצגה.

מה זה המחירים האלו?! החזרנו לפני מספר חודשים ואחרי שנה וקצת של שימוש קורולה 09 לחברת הליסינג (גם דגם סאן דל האבזור) וקנינו ב-60K פיאט בראבו מאותו שנתון (יד שניה, פרטית, 63KKM ובדיעבד אולי הייתי יכול לסחוט עוד כמה אלפים במחיר) שהיא - יפה יותר, מאובזרת (הרבה-הרבה-הרבה) יותר, ביצועיסטית יותר (גם בקו ישר וגם בפניות), חסכונית יותר, שקטה יותר ונוחה יותר. אני לא ממליץ לך על בראבו או על כל רכב ספציפי אחר. אני גם לא חושב שהקורולה רכב גרוע. אני רק מצביע על המחיר ההזוי שלא הולם את התמורה לפי דעתי.

הבעיה היא לא רק החדירה של הפגיעה לתוך תא הנוסעים ופגיעה ישירה מחלקי מתכת, פלסטיק וזכוכית, אלא גם ההאטה הפתאומית שגורמת לפגיעה קשה במוח, בריאות, באברי הבטן ועשויה לקרוע את אבי העורקים (סיבת מוות בהרבה מהתאונות הקשות). שימוש נכון בחגורות בטיחות המצוידות בקדם-מותחנים ובכריות אוויר עשוי להקטין את התאוצה השלילית ולצמצם את השפעותיה, אולם גם אמצעי הגנה אלו לא יעילים מעל מהירות מסוימת.

ליד ביתי עובר רחוב צר שהפך עם השנים לעורק תנועה עמוס. אני חוצה את הכביש בבוקר בכל פעם שאני לוקח את הילד לבית ספר. כמובן שרק במעבר חציה מסומן היטב ובמקום שבו הנראות שלי היא מצוינת למרחק של 100 מטר לפחות (מהירות נסיעה מותרת ברחוב 50 קמ"ש). בממוצע עוברות על פני 3-4 מכוניות לפני שהראשונה עוצרת, אבל לא על זה אני מתרגז. קטנועים עוקפים מימין מכוניות שכבר עצרו לי ואחרי שהתחלתי לחצות, הבנתי שמדובר במקרה אבוד ואני פשוט נזהר. רוכבי אופניים צצים בכלל מהכיוון השני (מדובר בדרך חד-סיטרית) - דובר על כך בדיון אחר. אני מתרגז על נהגים שרואים אותי ממתין לפני מעבר החציה עם הילד, יודעים שאני מעוניין לחצות ובמקום לעצור מהבהבים באורות הגבוהים בשביל שאני לא אעז לרדת אל הכביש. אני מדבר על מקרים שבוודאות הרכב יכול לעצור ברוגע (כאמור - מהירות נסיעה עד 50 קמ"ש ומרחק של 100 מטר לפחות), אני מדבר על רכבים פרטיים ולא על אמבולנסים או רכב משטרתי במרדף. למותר לציין שהבהוב האורות, הפעלת הצופר או כל אקט אחר לא משנה את העובדה שמדובר לכאורה בעבירה על תקנה 67 במצב שבו ניתן לעצור בבטחה ועוד יותר מזה - בעצם הפעולה הנהג למעשה לא יכול לטעון "שלא היה לו ברור אם מתכוונים הולכי הרגל לרדת אל הכביש". אני שוקל אם להתחיל לצלם את הנהגים האלו.

קלארקסון אמר שהיא לא נוחה לכניסה וליציאה וברוטלית, אבל הוא מאוד אהב אותה. על פי ביקורות גם ה-300SL המקורית הייתה מאוד לא נוחה. ההבדל הוא שב-300SL המקורית צורת הדלתות נגזרה מצורך הנדסי ואילו ב-SLS מתוך שיקולים עיצוביים בעיקר.

על פי האתר שפרסם את התמונות - 3 הרוגים.

YNV - האמת שזה המצב ב-458 איטליה וגם בברלינטה ובאחרות אבל אני בטוח שניתן להזמין כפתורי החלפת הילוכים מכרום...

וזה שונה ממה שאני כתבתי? ברור שהשיקול הוא לא רציונלי, השאלה היא מה הרציונל מאחורי חוסר הרציונליות הזאת ולמה דווקא פרארי. ורובן לא תסענה 20000 ק"מ לכל אורך קיומן.

החברים שלי שגרים בחו"ל ושיש להם מספיק כסף לא בקטע של מכוניות, כך שאני לא יכול לשמוע את דעתם על הפרארי שאין להם כוונה לרכוש לעולם. הכי "נועז" מבינהם רכש פעם 350Z והחליף אותה בפורסטר, כך שאתה מבין במה מדובר... אבל - הסיבה שחובבי רכב רוצים פרארי היא בגלל הסוס הצוהל ולא בגלל 600 או 700 כ"ס או נתוני תאוצה, לא בגלל איכות העור, האלקטרוניקה או מערכת הסטריאו או כל סיבה אחרת שמהווה שיקול רציונלי ברכישת רכב. נכון שטכנולוגיות ממסלול המירוצים זולגות למכוניות פרארי משנות ה-40, אבל מרצדס ואוטו-יוניון (היום VAG) עשו את זה משנות ה-20 ולרוב עשו את זה באופן פחות מתקלקל. את מכונית העל בתצורתה המודרנית בכלל המציאו בסנט'אגתה (למבורגיני). לגבי ה-M5 - בעבר דובר על כך שהן היו עדיפות על הרבה מכוניות-על בכבישים אמיתיים. אכן פרארי השתפרו מאוד מבחינת אלקטרוניקה וארגונומיקה וכן בהתנהגות "בעולם האמיתי" וזה כנראה הגורם העיקרי לסגירת הפער. שוב פעם - זאת הייתה רק דוגמא כללית. תחליף בפורשה טורבו עם הנעה כפולה או בכל דוגמא רלוונטית יותר. שלא תבין אותי לא נכון - אני חושב שפרארי עושים מכוניות נהדרות ואני בהחלט מתכוון לשכור אחת בעתיד לסיבוב. אני מת על העיצוב שלהן ובריב המיתולוגי בין ה-F40 ל-959 אני מצדד (עם יתרון קל ביותר) בפרארי. עדיין - השיקול הוא לא רציונלי. ע"ע דוגמאת הפאטק פיליפ.

רוב הכבישים הם לא טכניים ולא מסלולי המראה ורוב הנהגים (ורוכשי הפרארי בתוכם) הם לא נהגי מירוץ (אפילו אם הם חושבים ככה). האלקטרוניקה ותחושת הנינוחות שיש ב-M5 לעומת רוב הפרארי יאפשרו ברוב המצבים, לרוב הנהגים התקדמות מהירה יותר. גם אם זאת לא דוגמא הכי מוצלחת - אז קח ניסאן GT-R או מגוון אחר של מכוניות ספורט מאוד מוצלחות, מהירות, פרקטיות וזולות יותר. כנראה שמכוניות פרארי מאוד מוצלחות (טרם נהגתי, כנראה מתישהו בעתיד, זה לא רלוונטי לדיון על שווי המותג), - אבל המותג חזק מאוד מסיבות שלא קשורות רק למכניקה, אלא גם (ובעיקר) להצלחות במסלול המירוצים ולתדמית שדבקה, עקב זה, לאורך שנים במכוניות ובבעליהן. (לגבי האמינות של פרארי קראתי פעם ציטוט דווקא במגזין של מערכות סטריאו - אדם מאוד עשיר התקין מערכת קולנוע ביתי בהון עתק וציין שמדי פעם המהנדס שהתקין את המערכת צריך לבוא ולעשות כיוונים "אבל ככה זה במוצרי-על, כמו בפרארי, צריך כל הזמן לעשות כיוונים ותיקונים"). שוב פעם - לא מדובר בהשוואה בין מכונית X ל-Y. באופן כללי מכוניות סופר-ספורט לא מצדיקות את מחירן אם מתייחסים ליכולות הסגוליות שלהן, בדיוק כמו אותו שעון מכני אמור.

מעט מאוד אנשים רוכשים פרארי בגלל התכונות הסגוליות של הרכב - קל לראות ש-M5 (לדוגמא) מהירה יותר על רוב הכבישים מרוב מכוניות פרארי, מאובזרת יותר, מרווחת יותר, בטיחותית יותר, חסכונית יותר ובוודאי אמינה יותר וזאת בחצי מהמחיר של פרארי "צנועה". הם קונים פרארי בגלל שזה המותג מספר אחת במכוניות. כי כולם יודעים מה זה פרארי ויודעים לזהות את הסוס הצוהל מקילומטרים. זה כמו שעון מכני פלצני ויוקרתי של פאטק-פיליפ עם דיוק בקנטים, בקושי עמיד למים ולתלאות היום-יום ורצועת עור שעושה להרבה אנשים גירוי. שעון דבילי שהרבה אנשים, כולל כאלו שלא ענדו שעון כזה וגם לעולם לא יוכלו לרכוש אחד, ישבעו שהוא-הוא השעון וכמה הוא נהדר. ולכן - כל ה-F70 (או איך שלא יקראו לה) תמכרנה מראש ולא משנה כמה מופרך המחיר שידרשו. הן כנראה תהינה מאוד מהירות ועם אחיזה פנומינלית, אבל ניסאן GT-R מהירה מהן ברוב תנאי הכביש - זה לא משנה. יכול להיות שהכיסאות יהיו כל-כך נמוכים ולא נוחים שרוב הלקוחות (הלא צעירים ברובם) לא יוכלו להכנס למכונית ובטח לא לצאת בלי לפרוץ שלושה דיסקים - לא משנה. אמינות בקנטים - לא משנה. כי פרארי זה המותג מספר אחת וה-F70 תהיה המכונית מספר אחת שלהם, אנשים יעמדו בתור לשלם עליהן מחיר מופרך ולא מוצדק (וגם על הפאטק-פיליפ או כל מוצר-על של מותג-על).

או בקיצור - על פי הביקורות כאן יונדאי עדיין לא למדו ליצר מרכב שיודע גם לאחוז טוב וגם לספוג מהמורות באופן סביר, משהו שבד"כ יודעים לעשות לא רע באירופה - 306 הייתה כמובן הדוגמא "הקלאסית" של איך לעשות את זה "נכון", כמובן גם הפוקוס שבאה אחריה והגולף לדורותיה (והבראבו הפחות רלוונטית). ועם עיצוב כל-כך "אירופאי" ומרשים וכל כך הרבה יומרה (ותג מחיר) אפשר לומר - close, but no cigar

ולא עולה החשש שאחרי שתרכוש את המרצדס המחולטת אז הבעלים הקודם ימתין לך ליד הבית עם חיוך ובקשה מנומסת שתחזיר לו את הרכב? ואם הבעלים הקודם עדיין בכלא והרכב נשאר אצלך, עדיין נראה לי שלהתנייד ברכב מפואר שהיה שייך בעבר לעבריין צמרת זה מתכון "לטעות בזיהוי"...

הכל תלוי את מי אתה רוצה להרשים. לדוגמא -- האח הצעיר והפוחז של אשתי התלהב עמוקות מהמאזדה3 ליסינג שקיבלנו פעם, פשוט כי היא הייתה שחורה. אני משער שהוא גם היה מתלהב מאוד מהאוקטביה הזאת. מהבראבו, לעומת זאת ולמרות העיצוב המהמם, הביצועים העדיפים, החלפת הילוכים מההגה, חישוקים קלים, חלונות כהים ופנסי ערפל - הוא פחות התרגש (אולי בגלל הצבע האפור הבהיר הסולידי יותר ואולי בגלל שהאלגנטיות האיטלקית של העיצוב פחות דיברה אליו). לגבי רושם על בת השכן - תלוי מה האופי שלה. אשתי סיפרה שפעם היא יצאה עם מישהו שהיה לו רכב "מאוד גדול, אולי אודי, לא זוכרת" ואותו "לא זוכרת" זה בערך הרושם שהרכב (שעלה לבעליו מאות אלפי ש"ח) השאיר עליה...

הם ידעו, אבל יש שיקולים של אמינות, אורך חיי המנוע ושאר מכלולי ההנעה, צריכת דלק וזיהום אוויר (שהתחיל אז לזכות להתייחסות ראשונית) וכמובן עלות. המוסטנג הייתה מכונית עם תג מחיר צנוע יחסית ועלויות אחזקה סבירות. הנה דוגמא למה שידעו להוציא ממנועים כבר אז - בשנת 1963 ביזאריני המפורסם תכנן בשביל פרוצ'יו למבורגיני מנוע 3.5 עם הספק של 400 כ"ס. למבורגיני שרצה לייצר מכוניות שתהיה פחות קפריזית ויותר אמינה הורה לשנמך את הספק המנוע ל-270 כ"ס "בלבד". שוב פעם - מדובר ב-1963.

למה לסבך משהו פשוט? אם כבר לחקות את פיאט, אז עד הסוף - מצב רגיל ומצב city וזהו ומיקום הכפתור במקום נורמלי ולא על ההגה. אם עוד משפחתית אפרורית אז לך ותקנה טויוטה אוריס. הסמל של טויוטה עדיין שווה יותר בעיני רוב הבריות ואם המחיר אותו מחיר, האבזור לא עדיף כמו פעם, האמינות כנראה דומה - אז איפה ה-edge של היצרן הקוריאני?

חבר שלי מחפש רכב דיזל. אני אפנה את תשומת ליבו, אם כי רוב האוקטביות במצב לא משהו. שימו לב שהרכבים המחולטים נמכרים as-is בלי בדיקה ובלי רישוי. ד"א, מהנדסים של VAG צריכים לבוא ולבדוק איך שוטרי ישראל מצליחים להשמיד את האוקטביות דיזל שלהם אחרי 200KKM בלבד.

לקסוס LS כמעט ולא חולקת רכיבים עם מכוניות טויוטה שמשווקות בארץ. לא מנוע, לא גיר, לא מרכב וגם לא את רוב האלקטרוניקה. ועוד משהו - מכוניות טויוטה לרוב מאוד אמינות, אבל אם משהו מתקלקל המוסכים מורשי היבואן די שוחטים במחירים ואני לא בטוח שיש מוסך עצמאי מתמחה ללקסוס.

פיאט מחסלים את הפונטו (אחרי שהם כמעט גמרו לחסל את הבראבו). בכל אירופה נשאר רק מבחר מצומצם, אבל שם לפחות מוכרים במבצעי חיסול. לא הייתי קונה פונטו חדשה אלא אם מדובר בהנחה דרמטית ו/או בחבילת אבזור עסיסית (ואני מבין שסמל"ת לא מציעים דבר כזה ופשוט מחכים לפריארים). הפונטו איבו הבסיסית אכן דלה מאוד ביחס למחיר המבוקש עבורה, בדקתי כמה כאלו שחיפשתי מכונית לפני מספר חודשים, יש לא מעט אלטרנטיבות ראויות יותר.

דייהטסו מירה עם סמל של סובארו. אני לא בטוח שמיוצרים בכלל עם הגה שמאלי וגם אם כן, לשוק היצוא מגיעים רק דייהטסו ולא סובארו (כנראה החלטה של טויוטה). כך שכנראה שאין ממש פוטנציאל.

השיקולים בבחירת רכב ליסינג הם שונים מאשר בקניית רכב פרטי. אמינות, סחירות, צריכת דלק (ברוב המקרים) - כל אלו לא רלוונטיים. תעשה נסיעות מבחן על המכוניות (ככל שיתאפשר לך) ותבחר את זאת שהכי מצאה חן בעיניך (שזה כמובן שיקול מאוד סוביקטיבי) ומתאימה לצרכים (מרווח ונוחות לנהג, נוסעים מאחור, תא מטען), כולן מכוניות ראויות.

KERS; אני לא יודע כמה המערכת הזאת רלוונטית מחוץ למסלול המירוצים. מצד שני, רוב הסופר-פרארי האלו לא יסעו על כבישים ציבוריים וחלקן "יסעו" רק עטופות בברזנט בתוך מוסך ממוזג. שבתורם קיבלו "השראה" מדגמי פרארי עוד משנות ה-80 (ראה את ה-512, 348 וכו' - אבל עם זוג פנסים בכל צד) וכמובן מופיע גם ב-458 החדשה יחסית. קונצרן פיאט מרבה להעביר אלמנטים עיצוביים בין המכוניות, למרות שהוא לא שומר על שפה עיצובית אחידה. ג'יוג'ורו למשל עיצב את המזארטי קופה והעביר אלמנטים מעיצוב החרטום שלה לפיאט פונטו. בהמשך החרטום הזה עבר לבראבו ובכלל העיצוב הזה שואב הרבה מעיצוב של פרארי.

אם הוא מחפש יוקרה סולידית ולא מחפש פאר מוחצן, איבזור יחודי או "לתת בגז" אז שיעיף מבט באודי A8 3.0 דור שני (D3) - מכונית ענקית ומפוארת אולם לא מנקרת עיניים. המכונית קלת משקל יחסית לקטגוריה והביצועים מצוינים גם עם מנוע 220 כ"ס. גם האבזור "הבסיסי" הוא מאוד מרשים. המכוניות האלו נשחטו במחירונים ובתקציב שלו יש 2005 במצב טוב. שיבדוק היטב את עלויות הביטוח ועלות אחזקה ותקלות נפוצות.