Doc Slow

גם ברוב רכבי האספנות שנמכרים - המחיר לא משקף את ההשקעה האדירה בכסף ובזמן. אלו מקרים מאוד נדירים. שקול למציאת ואן גוך מקורי בשוק הפשפשים או סתם זכיה בלוטו. זה גם לא משהו שניתן לחזות מראש. אחרי מלחמת העולם השניה הסתובבו באירופה כמות לא מבוטלת של רכבי יוקרה משנות השלושים שנמכרו במחירים מגוחכים (אלפי דולרים בודדים במונחים של היום), המכוניות האלו נחשבו למיושנות ולא אופנתיות (עיצוב הרכב השתנה באופן דרמטי באותה תקופה) וחלקן לא מצאו רוכש ונגרטו. אני מדבר על מכוניות כגון מרצדס 540K, בוגאטי למינהן, היספנו-סוויזה ועוד ששוות היום מאות אלפי דולרים (וחלקן מיליונים). אולם מכוניות אלו זכו לערך אספני אדיר משום שהן יצגו תקופה שנחשבת היום לתור-זהב, משום שהעיצוב שלהן היה יחיד במינו, סדרות היצור מאוד מצומצמות (לעיתים מכוניות בודדות שיוצרו) ואיכות העבודה מדהימה (הן נבנו ביד). סיאט ליאון 1.8 טורבו היא לא כזאת. הסיכוי של הליאון להפוך לאיקון אספנות הוא אפסי - היא יוצרה בכמויות גדולות, היא לא הייתה פורצת דרך, העיצוב שלה לא מרהיב או יחודי, אין לה היסטורית מרוצים ראויה לציון וכו'.

תקנה אופניים: עוד יותר זול, חסכוני יותר, יש המון אוויר מסביב, לא צריך אחריות (אם מתקלקל מתקנים לבד). למה לשבור את הראש... ד"א, אם היית מבטל מרצדס S500 וקונה קיה ריאו במקום לחסוך רק 8000 ש"ח עלובים היית חוסך 800,000 ש"ח! על זה בטח לא חשבת!

לגבי פולקסווגן - כנראה שעורכי וויקיפדיה באנגלית ובגרמנית טועים ואתם צודקים. תשלחו גם מייל זועם לגוגל כי תוכנת התירגום שלו מתעקשת להגות Volk כ-Folk. ו-Volkswagen כ-Folks-vagen יש אותו סיפור עם הדרך הנכונה להגות את תואר האצולה (או מילת היחס) הגרמני Von (צ"ל - "פון שליפן" ולא "ואן שליפן" כמו שההולנדים לדוגמא היו אומרים) יותר מדי השפעה אמריקאית... מי אמר פורש ולא קיבל?

מחקרים מחו"ל דווקא מצביעים על כך שנהגים במכוניות יוקרה נוהגים מהר יותר וצוברים יותר עברות תנועה.

גם אני חשבתי ככה. לא התעצלתי ופתחתי וויקיפדיה שבה רושמים את ההגיה הפונטית המקובלת של שמות בשפה המקורית. [fɔlksˌvaːɡən] הטעמה על העצור הראשון שמבוטא כמו fuss באנגלית. באופן כללי - volk (עם/עממי) אמור להיות מבוטא כ-פולק. עם פ לא דגושה ומוטעמת. יכול להיות שיהיו גרמנים שיגידו "וולק", אבל זאת לא הדרך "הנכונה" לבטא את השם (כמו שהרבה ישראלים לא מדברים עברית נכונה). מרצדס-בנץ - [mɛʁˈtseːdəs ˈbɛnts] ולא מרסדס כמו שאומרים באנגלית. פורשה (עם משהו שדי דומה לפתח על ה-ש) וממש לא פורש. אודי/אאודי זה בכלל שם בלטינית (כמו וולבו) והאמת שאין לי מושג מה הדרך "הנכונה" להגות אותו. כנראה א-אודי.

בדקתי בשבילך - פחות מ-21 ליש"ט כולל משלוח מאמזון בריטניה. עכשיו תחליט אם כל שעות החיפוש אחר טורנט או קישור הורדה מפוקפק שווים לך את הסכום הזה.

מוסר ההשכל הוא בעיקר שאסור לעשות עסקאות טרייד-אין לפני שמנסים למכור את הרכב בחוץ. כי כמו שכבר כתבו בפורום אחרים, ברקע שזה טרייד-אין אז המחיר המוצע הוא מעליב והמחיר המבוקש הוא מחירון בלי שום פשרות. פיז'ו 206 זה רכב די מבוקש והמחיר שקיבלת עליו נשמע הוגן לכל הצדדים (בהנחה שהרכב היה במצב סביר). הצעה שקיבלת בכלמוביל על הפיז'ו לבדה הייתה כה מעליבה שרק על זה הייתי עוזב בזעם. 7000 ש"ח היה המחיר שבו מכרתי לפני כחצי שנה קורולה 98 עם פגיעת שאסי קטנה מאחורה והחלפת מכסה תא מטען, לאחר החלפת חזית ומכסה מנוע, מצב צבע מזעזע, פח דפוק לחלוטין מכל הכיוונים כולל דלת מעוכה קשות וצריכת שמן של ליטר ל-1000 ק"מ (הקונה ידע על כל הבעיות). מעניין כמה היה מציע לי הבחור מכלמוביל עליה - חפיסת מסטיקים אולי... תתחדש על המצלמה, את שאר הכסף הטוסון כנראה ישתה לך במשאבה...

דווקא בישראל הוגים את השמות פולקסווגן ומרצדס יותר טוב מאשר בארה"ב. גם BMW בהגיית האותיות הגרמניות זה יותר טוב מאיך שעושים את זה בארה"ב. כנ"ל סיטרואן.

אומרים KI-A, אבל כפי שנכתב כאן, שהביאו את המכונית לארץ היבואן רצה להמנע מבדיחות והשוואות להפרשות גוף שונות ויצא בקמפיין KA-YA. בפרסומת היה יפאני שדפק את הראש בקיר. היום שהמותג מוכר ובעל מוניטין חזרו לשם המקורי. האמריקאים לא יודעים (ולא מנסים) להגות כמו שצריך שום שם שהוא לא אמריקאי. הם גם בטוחים שדרך ההגיה שלהם היא הנכונה. אנחנו מצידנו מתעקשים להגיד שברולט, מה שבוודאי היה מעצבן מאוד את לואי שברולה.

יש בישראל פחד ותיעוב מגיר רובוטי. אומרים שהוא מטלטל, מזעזע, מתקלקל כל הזמן. כמה הפחידו אותי לפני שרכשתי את הבראבו הרובוטית, אמרו שאני אסבול גם בנהיגה וגם במוסך ובסוף אני גם לא אצליח למכור את הרכב. לעולם ולעלמי עלמיא. בחינם לא יקחו אותו ואני אאלץ להקבר בתוכו בחלקת הפריארים של בית העלמין. בנתיים אני לא סובל בנהיגה (אפילו נהנה, מאוד נהנה), אשתי נוסעת רק במצב A וגם לא סובלת. טפו-טפו-טפו הרכב כמעט 7000KM אצלי (וכמעט 70KKM על כבישי ישראל) וטרם פיזר חתיכות גלגלי שיניים וחלקי מכטרוניקה על האספלט הרותח. עלות התיקון, כאשר זה יקרה, תהיה כמו תיקון גיר אוטומטי רגיל. הרבה כסף. אבל בכלל להחזיק רכב זה עסק יקר. לא יודע לגבי שמירת הערך והשוק העתידי, אני לא מגלה עתידות. קניתי את הרכב יחסית לשנתון ולאבזור בזול ואני משער שאני גם אמכור אותו בזול. עד כאן לגבי גיר רובוטי הספציפי שלי והאמת ששמעתי ביקורות סבירות על גירים רובוטיים דומים במכוניות אחרות. אבל - פיאט פונטו לא צעירה עדיף עם גיר ידני. למעשה כל סופרמיני אירופאית לא צעירה עדיף עם גיר ידני. הפיאט פונטו ספייס עם הגיר הרציף נחשבת לחריג - הגיר הרציף היפני זוכה לביקורות אמינות לא רעות בתנאי שהוא מטופל כראוי. הבעיה - הרכב נעשה מבוקש בשנים האחרונות והמצאי והמחיר בהתאם.

אל תשקיע בסטריאו - סע עם רדיוטייפ משנות ה-80. אל תשקיע בקוסמטיקה - שכל הרכב יהיה דפיקות ומכוער. אל תשקיע באיבזור - אז הנעילה המרכזית מקולקלת, פותחים עם מפתח. אבל אל תחסוך על צמיגים, בלמים, בולמים, נורות, בדיקת מוסך לציוד בטיחותי וכו' !!! זה נכון במיוחד אם אתה נוסע ברכב מיושן ולא בטיחותי וכל מה שמחבר אותך לכביש זה 4 פיסות גומי צרות. אם אין לך כסף לדברים הבסיסיים האלו - סע באוטובוס. ד"א - מה זה בדיוק פניות חדות ב-90 קמ"ש? מחליק בכיכרות? זה נקרא אצלך נסיעה סבירה? אני עם רכב מודרני ועל צמיגי פרימיום ברוחב 205 לא מעז לנהוג באופן כזה. אז אם כבר צמיגים סיניים צרים - לפחות תנהג בהתאם ורחוק ככל האפשר מגבולות האחיזה. במיוחד בכבישים רטובים. ושמור מרחק - כי אם תרכב על התחת של מכונית מודרנית עם צמיגים טובים (כמו הרכב שלי) שתדפוק בלימת חירום - אתה תמצא את עצמך בתוך תא המטען שלה.

תתחדש.

VGG, אין חכם כבעל ניסיון. אבא של חבר שלי למד מניסיון על האמינות השבדית המהוללת אחרי שהוא החזיק סאאב. אני למדתי על תחזוקת (או התפוררות לצורך העניין) הרכב הצרפתי עם הקליאו שלי. יש כאן בפורום משתמש שגילה כמה עולה תחזוקת סדרה 7 ישנה ומה קורה לחשבון הבנק שלך כאשר הגיר שלה מתפגר. חבר שלי קיבל שיעור על צריכת דלק ועלויות אחזקה ותיקון של מכונית ספורט עם ה-350Z שלו. הרבה מהניסיון הזה נמצא זמין לכל בפורום זה ובפורומים אחרים ונגיש דרך מנגנון החיפוש. אתה תגלה בחיפושך שרכישת רכב מפואר וישן היא הרפתקאה שצריך מזל, עצבי ברזל וכיסים עמוקים כדי לצלוח אותה בשלום. אבל יש אנשים שלא סומכים על ניסיון של אחרים. חלקם מעיזים ומצליחים, רובם נופלים על האף. כמובן שהרבה ידע, יכולות טכניות וידיים טובות מצמצם את הסיכון, אבל עדיין יש אלמנט אי וודאות גדול מאוד. או כמו שאמר הארי המזוהם - Do you feel lucky?

מגאן מכונית מאוד מאובזרת ובטיחותית. אני חושב שפותח הדיון צריך לעשות סיבוב בסיוויק 2006 ולהחליט בעצמו אם ההבדל שווה 25K.

לא-לא-לא אלפא 156 כרכב המשותף והיחיד שלכם. ממש, אבל ממש לא. אם חברתך לא בקטע של מכוניות - כל תחזוקה ותקלה קטנים תמיד יפלו עליך (גם אם האוטו בדיוק יהיה אצלה במרחק של 100 ק"מ). אשתי בקושי ממלא אוויר בגלגלים, באופן עקרוני לא בודקת שמן, מים, לא אכפת לה מתי הטיפולים ומה עושים בהם וכו'. לפי דעתי היא לא יודעת להרים את מכסה המנוע. אלפא 156 לא תסבול התנהגות כזאת. הרכב לא יהיה אמין כמו ה-I30, מי שמספר לך אחרת סובל מהזיות ובנוסף - הטיפולים במוסך יהיו ארוכים יותר (זמן המתנה לחלקים, פחות אנשים במוסך שיודעים לבצע את הפעולה) ומה תעשו שהאוטו בטיפול, תסעו במוניות? הטיפולים יהיו יקרים יותר, עם פוטנציאל קטסטרופה שלא רואים בד"כ במכוניות מזרח אסיאתיות "סטנדרטיות", כמה החברה תהיה סבלנית לדברים כאלו? מה תהיה התגובה שלה שבמקום נופש בחו"ל צריך להחליף משולשים באלפא? מבחינתה משולש זה צורה גאומטרית תמימה ולא חור בוער בארנק. רוצה כיף מוטורי בתקציב מצומצם? תשאיר את החברה עם ה-I30 שלה ותחסוך לרכב כיפי משלך. כזה שיהיה אפשר להשבית במקרה של תקלה כבדה עד שיהיה כסף, כזה שרק אתה מתעסק איתו ודואג לו. זה כל כך נכון.

מרצדס היו מחלוצי מגדשי העל במכוניות ספורט ונוסעים. ה-540K וה-770K היו מכוניות יוקרה עם ביצועים מקבילים למכוניות-על בזכות אותו "קומפרסור" (ה-770K הענקית ידועה לשמצה בשל היותה רכב הת"ש של היטלר). בשנות ה-90 הם חזרו להשתמש במגדשי-על ובשם "קומפרסור". היום הם משתמשים במגדשי-טורבו (ושמטו את השם "קומפרסור"). מגדשי על מונעים על ידי רצועה מהמנוע ושימושם המוקדם העיקרי היה במנועי מטוסים - במיוחד כאלו שיוצרו ביבשת הקלאסית. מנוע המרלין המפורסם של הספיטפייר היה מצויד במגדש-על וכך גם מנוע המרצדס ששכן במסרשמידט BF-109. מעבר לאוקינוס האטלנטי מנועי מטוסים היו מצוידים בעיקר במגדשי טורבו שכאמור מופעלים על ידי גזי הפליטה. מעבר להיותם חלוצי הטורבו בתחום התעופה, האמריקאים היו גם מחלוצי הטורבו במכוניות נוסעים, GM התקינה מגדש טורבו בקורבייר כבר בשנת 1962!

מה אתה רוצה שיגידו לך סוכן מכירות - "זאת הגרסה עם האבזור החסר"? ברור שיגיד שזה דגם מאובזר. אפילו אם האבזור זה הגה ו-4 גלגלים. בגלל זה אתה חייב לפתוח גוגל ולחפש בעצמך. אחרי שאתה מחפש אתה מגלה שהיו לסיווק סדאן שתי גרסאות בשנת 2007 - דגם LS ו-ES, כאשר הראשון (שהוא זה שמציעים לך) - מאובזר משמעותית פחות. על פי מחירון יד2, דגם ES שווה 75K ודגם LS כמה אלפים פחות (69.5K).

המגאן שלך שווה מעט מאוד. אם מדובר בדגם 1.6 אוט', תוכל לקבל עליה, עם המון מזל - סביב 25K. מדובר באחת המכוניות עם השוק החלש ביותר. אבל עדיין - טרייד-מוביל מציעים לך הרבה-פחות ממה שתקבל בשוק הפרטי. לגבי הסיוויק - אני מניח שאתה מדבר על דגמי הסדאן ועם גיר אוטו' בלבד. אם מדובר בצורה הישנה - אז אני לא מבין מה אתה מוצא בסיוויק 2006 ולמה אתה חושב שמדובר בשידרוג ביחס למגאן. מדובר בדגם אפרורי, לא חזק במיוחד וכנראה יהיה מאובזר פחות מהמגאן (וגם בטיחותי פחות). על זה לשלם עוד 25K ? דגם 2007 מהווה שיפור משמעותי, גדול יותר, חזק יותר ועדיין די חסכוני. אולם על פי המודעה בטריידמוביל מדובר בגרסת גימור LS הדלה. בשביל הדגם הזה 55K בנוסף למגאן שלך זה מחיר מאוד גבוה - למעשה מעל המחירון!

מגדשי טורבו קיימים במנועי מטוסים משנות ה-40 ובמנועי מכוניות משנות ה-50. מערכות כאלו נמצאות בניסויים של חברות מרוצים או על המסלולים כבר הרבה שנים (ב-F1 הגיעה הטכנולוגיה לשיא בשנות ה-80 המוקדמות) כך שכמעט כל האופציות כבר נוסו. לתוספת כוח לזמנים קצרים כבר עשרות שנים משתמשים בהזרקת NO, מתנול ומים. אינטרקולר קיים כבר עשרות שנים וכך גם פטנטים של התזת מים על פניו. הזרקת חמצן טהור לא פרקטית מהסיבות שנמנו כאן. בכל מקרה המגבלה היא לא ביכולת המנוע לנשום, כבר מזמן יצרו מנועי 1.5-2 ליטר עם הספקים של 500 כ"ס ויותר עם טורבו "סטנדרטי". הבעיה היא בעמידות של הבוכנות, גלי ההנע, השסתומים וכו' בעומס כזה לאורך זמן.

אם אבא שלך עובד מדינה אולי הוא יוכל לקבל הצעה טובה יותר דרך חברות הביטוח שבהסדר.

המפקד, אכן החמירו את התנאים. בנוסף, יכול להיות שאכן ביקשתם את התו תחת הקריטריון "הלא נכון". כאמור יש את הקריטריון שהוא זה שלרוב תקף לאנשים הסובלים מבעיות כרוניות של האוכלוסיה המבוגרת הפוגעים בניידות. שים לב שקריטריון זה לא מתייחס ספציפית לרגליים (כי אתה אומר שאמא יכלה לעמוד עם מקל) אלא לפגיעה כללית המרתקת אדם לכסא גלגלים. בנוסף רבים מהקשישים הרתוקים לכסא גלגלים לא סובלים מבעיה אורטופדית ספציפית, אלא ממגוון בעיות שחברו יחדיו לפגיעה בניידות וניסוח המסמכים הרפואיים צריך להתייחס הן לבעיות הספציפיות והן לתוצאה הסופית. על כן, מבלי להתייחס לבעיות הספציפיות של אמא. אתה צריך להכין תיק רפואי שיכלול התייחסות של רופאים מומחים למגוון בעיותיה וסיכום של רופא מומחה רלוונטי (לפי דעתי רופא גריאטר ולאו דווקא אורטופד) שמתייחס לכך שלאור כל הבעיות הרפואיות הנ"ל, המטופלת לא מסוגלת להתנייד מחוץ לביתה ללא עזרת כסא גלגלים.

יש בודדות

יש קריטריונים לקבלת תו נכה ובשנים האחרונות יש הקפדה יתרה על חלוקת תווים בגלל הרבה אנשים "טובים" שהוציאו תווים שלא כדין וניצלו תווים לרעה. שני הקריטריונים הרלוונטים בעיקר לאוכלוסיה הקשישה הם של נכות קשה ברגליים ושל תלות בכסא גלגלים וצורך ברכב לצורך ניידות. הקריוטריונים מופיעים באתרי האינטרנט הרלוונטיים. חוות הדעת והמסמכים הרפואיים צריכים להיות רלוונטיים לבעיה ולקריטריונים הנ"ל. פתק מרופא אורטופד מהמרפאה לרוב לא תופס. את הרופאים בבט"ל ובוועדות לא עשו באצבע, הם יודעים שרופא במרפאה יוציא כזה פתק בלי הרבה חשבון. בנוסף - המסמך צריך להגיע מהרופא הרלוונטי. לדוגמא - אדם עם אי ספיקת לב קשה שלא מסוגל ללכת יותר מ-3 צעדים, צריך מסמך מקרדיולוג (או פנימאי) ולא מאורתופד ולצרף לכך פיענוח בדיקת אקו-לב וסיכומי אשפוז/מרפאה אחרונים בהם מוזכר באופן מפורש שרמת המוגבלות שלו (NYHA) היא 3 או 4. רופא בעל בקיאות ברזי בט"ל ומומחיות רלוונטית לנכותו של המבקש יכול לכתוב חוו"ד מסודרת שעשויה לשפר את סיכויי קבלת התו. הבעיה היא שלהבדיל מפתק מהרופא המטפל או הוצאת סיכומי מחלה, חוו"ד כזאת לרוב עולה אלפי ש"ח. חשוב לזכור שרבות מההטבות הניתנות לרכב עם תו נכה תקפות רק שהנכה נמצא ברכב. קרוב משפחה של נכה שמנצל את התו בשביל לחנות בחניית נכים (אני עובד בבי"ח ואני רואה הרבה מקרים כאלו) גרוע יותר בעיני מסתם אדם שעושה כן.

לא משנה כמה אתה מתעצבן - לעולם אל תצא מהרכב בשביל לצעוק/לריב עם נהג אחר. לעולם לא. אם מישהו יוצא אליך עם פרצוף בבון וידיים מתנפנפות כשימפנזה, תתעלם ככל שניתן, תסגור חלונות ותן גז. אל תצא אליו! בשביל לנחם אותך הרשה לי לגלות לך שתרבות הנהיגה היא מזוויעה בהרבה מקומות בעולם - במרכז ודרום איטליה לדוגמא רמזורים הם נורות קישוט לחג המולד וחניה כפולה היא רק בסיס לחניה משולשת, היוונים גרועים יותר ובהודו בכלל רצוי להכין צוואה לפני כל נסיעה. בארה"ב בהרבה מקומות לא שומרים מרחק בכביש המהיר ברמה שתבהיל אפילו נהגים ישראלים, בברוקלין דופקים מכוניות בחניה בלי הרבה חשבון (ובאופן כללי הכבישים בארה"ב מסוכנים מאשר פה). אז תסע בזהירות ואם מישהו מעצבן אותך על הכביש - אל תקח ללב, תחליק ותמשיך הלאה.

אצלנו זה היה עם הפיז'ו 205 הצבאית. אבל היום יש יותר גשרים והכביש באופן כללי סביר יותר לנהיגה.