Doc Slow

אם כבר, אז את נעימת הנושא מ-"בשירות הוד מלכותה". בכונן ה-USB שלקחתי לטיול בגרמניה היה אוסף של שירים מסרטי ג'יימס בונד. אין על זה בכביש אירופאי מתפתל. אפילו אם אתה נוהג ברכב של "הרעים" (מרצדס).

מה אתה רוצה? דרך איפה יסעו? פעם חציתי את כל הארץ כמלווה של משאית נושאת טנקים וכל הדרך זחלנו ב-50-60 קמ"ש. פעם אחרת, בנסיבות משמחות פחות, נסענו בכביש מהיר בשיירת קומנדקרים ב-50 קמ"ש... נהיגה של 10 קמ"ש בכביש מהיר מהווה לכאורה עבירות על חובת הזהירות הכללית ואי הפרעה למשתמשים אחרים בדרך.

לא משהו שאמור לרגש נהג עם כמה שנות ניסיון על כבישי ישראל ובמיוחד באיזור המרכז העמוס/פקוק/לחוץ. פשוט לנהוג לפי החוקים ותנאי הכביש ולא להתרגש מאיזה נהג גרמני עצבני שצופר עליך כי לא פינית מספיק מהר את הנתיב או הססת בפניה כי אתה לא בטוח. אני מאמין שזה גם תלוי איפה אתה בדיוק בגרמניה, באופן מסורתי אלו מבאווריה שבדרום נינוחים יותר מהפרוסים שבצפון. אני חייב לציין שהנהיגה לא הייתה נינוחה כמו במערב קנדה והרושם שלי שהנהג הגרמני פחות סבלני ואדיב מזה הקנדי, אבל עדיין כמעט ולא צופרים, כמעט ולא חותכים ולא מקובל לנעוץ מבטים רושפים בנהג שעומד לצידך בדרך כמו בישראל. חלקים גדולים מהדרך נסענו עם גג מקופל ולהבדיל מנסיעה ברכב דומה בישראל (הדגם לא משנה - כל רכב פתוח), לא הרגשנו כמו אטרקציית קרקס ניידת. לגבי מושבי בטיחות - אמור להיות להם דירוג משקל. יכול להוית שבוסטר בסיסי לא יהיה מספיק לילדה בת 4.

גם זה היבואן יהיה המפכ"ל בכבודו בעצמו, זה לא ימנע ממתנ"א את דובדבן היח"צ של כותרת בעמוד האחורי של עיתון - "נתפס במכונית-על ב-180 קמ"ש" בליווי תמונה על קצין משטרה מחייך מעל האסטון. האמת שכבר כמה שנים יש כל מיני אקזוטיות פחות או יותר בישראל. מזארטי ופרארי יש כבר כמה שנים - בנמל תל אביב חנתה קבוע מזראטי במקום אסור (פעם אחת גם ראיתי שוטר גיבור מצמיד דו"ח לשמשה תוך התעלמות מצעקות הבעלים). לאחרונה בבית החולים בו אני עובד חנתה פרארי בחוץ כאחרונת הקורולות. כמובן שבמקום אסור. יש SLS מסתובבת באיזור קרית אונו והיא ממש לא היחידה. גם לא חסרות בארץ עוד מרצדס AMG שחלקן עולות כמו האסטון-מרטין האלו. ולעניין - מכוניות מאוד יפות. מאוד-מאוד יפות. למרות שמה שמתחת לעור כבר די מיושן. האמנם הדור הבא של המכונית לג'נטלמן הממהר תכלול מנועי AMG?

הופך את הרכב לרלוונטי לרוב הישראלים

לא מספר מרגש, בעיקר ברכבים יפניים מסוימים וכמובן לא ברכבי דיזל. את הקורולה 98 שלנו מכרנו שהיא בת כ-14 שנה ועם יותר מ-350K ק"מ, חוץ מהקילומטרז' היו גם בונוסים בצורת קילופי צבע אחרי תיקון מכסה מנוע כושל, קצה שלדה (למעשה - קצוות שלדה - גם מלפנים וגם מאחור), דליפת שמן. לא ביקשנו הרבה והרכב עף מהחניה שלנו תוך זמן קצר מאוד ולמיטב ידיעתי עדיין דוהר בין כפרי הצפון. מרצדס דיזל מחליפות ידיים גם אחרי 500K ק"מ.

יש דבר כזה (בערך) בחו"ל - קוראים לו "דאצ'יה סאנדרו". הדגם הערום (ואני מתכוון ערום כמו בחוף הנודיסטים) עולה באנגליה 6000 ליש"ט. 25% פחות מהמחיר ההתחלתי של ה-UP! (שגם היא די ערומה בגרסת הפתיחה שלה). האמינות כנראה בסדר, בשביל בטיחות צריך לשלם עוד קצת (ABS/ESP וכריות אוויר)

אתה נראה נעול על אאודי וספציפית על אאודי סדאן. כפי שאמרת בעצמך - או שתרחיב תקציב, או שתמתין שנה-שנתיים ש-A3 סדאן ישתחררו לשוק המשומשות, או שתחפש A4 ישנה יותר. לגבי "יצוגי" - אני לא מבין בדיוק את הכוונה בזה. אבל אם אתה במקצוע שדורש להפגין עושר והצלחה בפני הלקוחות (אם אתה לדוגמא בתחום הפיננסים או עו"ד פלילי) הייתי הולך על מרצדס או BMW - זה גם מרשים יותר וגם פותח לך עוד אפשרויות בחירה.

כמה פעמים שמענו על פאנלים מתחלפים וצבעים בהתאמה אישית. ש-BMW הוציאו את ה-Z1 הם היו מאוד גאים ביכולת להחילף בזריזות את הפאנלים החיצוניים. yeh right. ז"א אפשר היה להחליף את הפאנלים אבל זה לקח הרבה זמן ופאנלים חדשים בצבעים שונים לא היו בדיוק במחיר מציאה. שמרצדס וסווטש (מי זוכר) הכריזו על ה-"סמארט" הם קשקשו המון על ההתאמה האישית של הצבעים והיכולת של הלקוח להחליף צבעים לפי מצב-רוח. לגבי לנצ'יה, יש לי תחושה לא טובה שהמותג אמנם יקום לתחיה, אבל בתור מותג מדבקה למוצרי קרייזלר בשווקים שונים. הזהר במשאלות שלך, בימים עברו "אופי" לא תמיד היה דבר מבוקש אצל לקוחות של חברות מסוימות.

אפשר לראות תמונות? אם אתה מתכוון לערפול של הפלסטיק וסדקים זעירים זאת בעיה כמו שאתה מתאר קיימת בהמון מכוניות. היא עשויה להחמיר אם משתמשים בנורות לא תקניות.

תיקון - גולף באירופה הן כמעט תמיד דיזל (בערך שני שליש - כאשר חלק לא מבוטל מהבנזין הן בכלל GTI)

כמובן אל תשכח איזה יופי חוזרות ידיות האחיזה למקום וכמובן רק מי שקונה גולף יכול להעביר יד על הפלסטיק המחוספס קלות של הדשבורד ולגנוח מאושר "אין על הגרמניות". על השיכוך של ידיות האחיזה כבר דיברתי? אה, כן? בכל מקרה טוב להזכיר את זה שוב כי כידוע זה משהו שיש רק בגולף. ברצינות - הרכב נמכר מצוין בחו"ל, במיוחד בבריטניה. אבל זה גם פונקציה של תמורה ובישראל, מה לעשות, התמורה לא משהו.

זכור לי שלפני שנה וחצי עליתי על ההגה של רכב שכור ידני (מונדיאו) וביום הראשון לנסיעה כשהגיע העת להחליף הילוך, דבר ראשון חיפשתי את הכפתורים מאחורי ההגה. גם לי כבה המנוע בעצירה הראשונה. מהר מאוד התרגלתי ונהגתי כרגיל, אבל מאחר והרכב ממש לא היה ספורטיבי והנסיעה מנהלתית מאוד, לא הפקתי כל הנאה מהגיר.

תעברו על פורום "קניית רכב". היום שכל מיני סטודנטים שמרוויחים מינימום וקצת או משפחות חנוקות ממשכנתא רצות לקנות רכב "מהניילונים" כי יש "עסקה מצוינת", אף אחד לא סופר כמה אלפי ש"ח. במיוחד שרוב היבואנים באמת הקפידו להביא את הגרסאות הידניות עם מנועים עתיקים וחלושים ו/או רמות אבזור שהן אפילו לא מעליבות אלא כבר מצחיקות. הלך מחשבה של לקוחות ישראלים רבים בימינו -- יש לי 20K ביד ואני רוצה אוטו חדש, נראה לי שרכב קטן מספיק לנו וגם הציעו לי איזה עסקת מימון מצוינת על ה-X החדשה. הלכתי לראות את הגרסה הידנית ב-65K, רגע? חלונות אחוריים ידניים? מנוע אסטמתי? אה, יש גרסה אוטומטית ב-75K עם הכל חשמל והסוכן הנחמד אמר שאפשר לפרוס ליותר תשלומים כך שבעצם אני משלם אותו דבר בדיוק. וגם מקבלים חיישני חניה חינם! חיישנים נשמע ממש יוקרתי. אה, אבל אם כבר 75K, אז אולי כבר נקנה רכב משפחתי "אמיתי", הרי השכנים קנו עכשיו. נזכרתי שפעם בשנה אנחנו הרי נוסעים לירושלים ולא רוצים להתקע עם אוטו קטן. הסוכן אמר שיש להם את ה-Y החדשה במבצע ב-110K עם מנוע 1.6 ואוטומט! זה מחיר מיוחד "לחבר", הסוכן בא לקראתי ומציע לנו את אותה הנחה! כולה עוד 200 ש"ח לחודש! מה בלון? איזה בלון? לא מודאגים, הבטיחו לנו טרייד-אין במחירון וגם יש קרן השתלמות, יהיה בסדר. איפה חותמים?

אני לא חי באשליות לגבי המחיר. בישראל הדאסטר חייבת להיות עם מזגן ו-ESP בין אם היבואן רוצה או לא וזה כבר יעלה את המחיר. אני גם לא אתקרב לסוכנות אם הם יביאו אותה עם שתי כריות אוויר בלבד. גם המזגן חייב להיות גיבור עם כל כך הרבה שטח זכוכית. על השאר אני מוכן לוותר - פגושים וידיות שחורות מבחינתי הן יתרון ברכב כזה. מערכת סטריאו סוג ב', חיישני חניה סינייים בשקל ועשרים, גם על כל אלו אני מוכן לוותר (ולהתקין בעצמי - איכותי יותר ובחצי מחיר). 110K בשביל דיזל 4X4 עם האמור מעלה נראה לי סביר. ה-0.9TCe עם כל הכבוד מפספס את הנקודה ברכב הזה, לא מספיק מחץ מחד ועדיין ללא מוניטין אמינות ועמידות כמו של ה-1.5 דיזל מאידך.

עם כל הכבוד לפונטיאק - מי שידע להשתיל מנוע אמריקאי כוחני בגוף קלאסי זה עוד מותג שהלך מאיתנו ומחכה לביאת המשיח - Iso האיטלקי. אותה חברה שהביאה לנו את ה-Isetta.

הדאציה דאסטר ממש עוררה בי עניין. אנחנו כנראה נאלץ לקנות רכב שני בטווח של חצי שנה עד שנה וחשבתי עד היום על מרצדס C200 ממונית. אבל הדאסטר נראה לי מתאים יותר למשפחה שלנו - רכב קשוח, יחסית חסכוני, מרווח וכבונוס הוא גם יודע לרדת לשבילים. יש לי גם תחושה שלמרות המותג הרעועה גרסת הדיזל 4X4 תהיה עם שמירת ערך טובה. אני ממתין לראות את המחיר והאבזור שיהיו בארץ.

גם אלן דלון לא יצליח לשכנע את פיז'ו לחזור לשנות ה-80 וה-90. אחלה מכוניות, ביצועים פיננסיים על הפנים. SAAB זאת באמת טרגדיה. באמת שניסו וניסו, אבל זה לא הלך. היה נחמד להחיות את המותג עם סונט חדשה, ה-CR-Z היא קריאת כיוון, אבל כבדה מדי, לא עליזה מספיק ובלי הסמלון הנכון על החרטום. מנוע קטנטן (900 סמ"ק טורבו לדוגמא) עם תגבור היברידי, משקל של 900 ק"ג או פחות, צריכת דלק של 3 ליטר ל-100 ק"מ, ביצועים טובים אבל לא חייבים להיות מדהימים. פיסקר, עם כל הכבוד, הוציאו רק מכונית אחת לפני שפשטו את הרגל. בצילום במעבורת בין האי וונקובר ליבשת. למרות העיצוב האגרסיבי וצמד המנועים החשמליים ובגלל המשקל הרב, הקרייזלר שחונה מאחוריה מהירה יותר במיאוץ ל-100 קמ"ש...

זה לא מצחיק. זה עצוב. אבל אל דאגה, לפי המצגות של מרקיונה הג'וליה החדשה כבר אוטוטו באולמות המכירה.

עם המנועים המודרניים הטורבו לאג לא רלוונטי לרוב הנהגים ברוב המצבים. האמת שרוב הנהגים לא ידעו בכלל לזהות אותו. הרכב שלנו עם טורבו בלחץ נמוך (מנוע 1.4 עם 120 כ"ס) ועברנו אליו מסדרה של אטמוספריות, הדבר היחיד שאני מרגיש הוא הרבה יותר "משיכה" החל מסל"ד נמוך. לאחרונה נהגתי 1940 ק"מ ברכב עם טורבו בלחץ טיפה גבוה יותר (מנוע 1.8 עם 180 כ"ס) שגם לחצתי עליו יותר (תאוצות במצערת פתוחה עד הסוף ועקיפות במהירות גבוה), הייתה השהיה? אולי, לא שמתי לב.

היא לא קפריזית ולא כלום, מדובר בפרשנות האיטלקית לגולף. היא פשוט נדירה על הכביש, זה הכל. יש לכך השלכות בנוגע לזמינות חלפים וכמות המוסכים שמכירים את הרכב. מי שמגיע מקורולה זה עשוי לשנות לו. לא רק שהגיר הרובוטי של הבראבו יותר טוב מזה של טויוטה, הוא פשוט נמצא בליגה אחרת לחלוטין. אשתי התרגלה אליו ביום (כל הזמן במצב אוטומטי), ממושב הנוסע החלפות ההילוכים כמעט ולא מורגשות (גם בנסיעה במושב ליד הנהג ב-159 עם גיר דומה לא הרגשתי את ההחלפות) ובמצב ידני התפעול שלו ... איך אומרים את זה ביפנית? ... די כיפי. ועוד משהו - אפילו בלי הכפתורים מאחורי ההגה, מיקום הידית כל כך נכון ביחס להגה והתפעול של התיבה כל כך אינטואיטיבי גם בזמן נהיגה תובענית. אין מה להשוות לידית המטופשת של הפוקוס הבסיסית (עם כפתור ה-+/- הדבילי על הידית) ואפילו לידית ההילוכים סטייל מרצדס שבה נתקלתי פעמיים (בקרייזלר 300 וב-SLK) עם התפעול הידני ימינה/שמאלה ומיקום מרוחק מדי מההגה.

טוב - לעידוד האווירה הלאומית השפופה ושיפור המוראל - הנה שרשור נוסטלגי שיאפשר לבטא כל מיני פנטזיות (או סטיות) מוטוריות. כידוע לכל חובב רכב - בבעלות חברות הרכב היום יש מאות מותגים שפעם נישאו בגאווה על חרטומיהן של מכוניות מוצלחות יותר או פחות. חלק מאותם מותגים חזרו לתחיה (בוגאטי), חלק עברו החיאה לא מוצלחת ושבו לתהומות הנשיה (מייבאך) ורבים אחרים ממתינים לתורם. המותג הראשון שקופץ לי לראש ושראוי להחיאה הוא - דוזנברג - החברה נוסדה על ידי האחים דוזנברג, נרכשה בהשמך על ידי קורד ואחראית לכמה מכוניות שנחשבות לטובות ביותר של תור הזהב הקלאסי (שנות ה-20 וה-30). יש כאלו שאומרים שה-SJ (וה-SSJ החזקה יותר) הייתה המכונית הפאר הטובה והחזקה ביותר בעולם בשעתה. היא בהחלט הייתה חזקה ומהירה יותר מה-770K ואפילו מהבוגאטי רויאל. עם 400 כוחות סוס בחלק מהגרסאות ומהירות מרבית של 220 קמ"ש זאת הייתה הוויירון של שנות ה-30 (אם כי יחסית לווירון היא הייתה מציאה לא נורמלית - רק 200-250 אלף דולר בשקלול אינפלציה). המותג נעלם ביחד עם קורד וניסיונות החיאה בהמשך כשלו. המותג היום לא שייך לאף חברת רכב גדולה, אלא לחברה קטנה בשם "דוזנברג" שאינה פעילה. אם להחזיר את המותג - אז רק בצורה שראויה לו - כמכונית מהירה מאוד ומפוארת מאוד, עם מנוע יוצא דופן הראוי למורשת של האחים דוזנברג. זאת צריכה להיות המכונית שתראה לאירופאים וליפנים מאיפה משתין הדג. מה שראוי למותג הזה הוא מרכב הנעה אחורית (או כפולה) גדול עם מנוע V12 מאוד חזק. למרות שגם V8 מודרניים עשויים לעשות את העבודה. 600 כ"ס זה די מינימום והם חייבים לבוא בצורה לינארית ומעודנת. הנעה היברידית מחוכמת גם באה בחשבון. כמובן שהתחיה חייבת להיות על ידי חברה אמריקאית - אולי פורד? הרי לינקולן זה לא ממש מותג יוקרה. אז זה המותג הראשון שאני חושב שראוי להחיאה, יש לעוד מישהו רעיון לטובת קצת אסקפיזם?

טוב, אז בדקתי. אין רובר אז יש Roewe. אני לא דואג לעו"ד המסכן כי הכסף קנה את הדבר הטוב היחיד שהיה למותג הבריטי האומלל ההוא - את ה-75 עם כל ההשקעה האדירה ששפכו עליה הגרמנים. המותג היום שייך לטאטא והסיכוי שהם יחיו אותו דומה לסיכוי שמרקיונה יכריז על החיאת המותג דה-סוטו...

האמת שהמותג "רובר" כל-כך חסר ערך שלא שווה אפילו לבזבז שתי דקות ולבדוק למי הוא שייך. עוד מותג מת שמצטרף למאות מותגי הרכב המתים האחרים.

תראה, אנחנו די מרוצים מהרכב, יש לנו מוסך שמבין בו. אבל הלקוח הפוטנציאלי "הממוצע" חייב להבין שלא מדובר במשפחתומטית טיפוסית.