Doc Slow

יהיה לך קשה למכור את שתי המכוניות האלו, חותמת הליסינג בהחלט תגרע עוד כמה אחוזים. אני הייתי שמח לומר לך בדיוק כמה תקבל על כל מכונית בעוד 5 שנים, אבל כדור הבדולח בשיפוצים. כנראה שבחישוב שנתי ההבדל לא יהיה מאוד גדול. חשבת על הרעיון המהפכני של לנהוג בשתי המכוניות, להתרשם בעצמך מהמרחב הפנימי, הבדלי האבזור, התנהגות המנוע-גיר והביצועים ואז לקחת זאת שאתה אוהב יותר?

מנוע V8 דיזל. בפורד heavy-duty (בשימוש צה"ל) גם מותקן V8 דיזל בנפח דומה (6.7) בהאמר (הצבאי) מותקן מנוע V8 בנפח 6.5 ליטר ככה האמריקאים אוהבים את המשאיות הקלות שלהם. אלו עוד האופציות השפויות, אתה יכול למצוא דברים רציניים יותר אם תבחר באופציה של הבנזין, כמו מנוע ה-V10 בנפח 8.4 ליטר שהיה מותקן בעבר בטנדרים של דודג'...

אני לא מדבר על בלאי מבצעי. אני גם יודע מה קורה לסאלון של רכב מבצעי. הטענות שלי היו על נזקים מכניים מסוימים שלא אמורים להיות במנועים כאלו אחרי 3-4 שנים ו-200-300 אלף ק"מ. אם לא תשמור - לא יהיה לך במה להשתמש.

אבקש לתקן "אלו שקנו בשביל השוטרים את הניידת שללא ספק מילאו ברדיאטור שלה מים מהברז ובאופן כללי לא טיפלו בה כראוי" ל-"קיים חשד שמילאו מי ברז ברדיאטור וטיפלו שלא כראוי". זאת לא מחשש עניין לשון הרע (שלא רלוונטי מול מוסד מדינה) אלא מתוך רצון להאמין שרוב השוטרים כן שומרים על הרכבים ושאם נעשו טעויות, אז אני מאוד מקווה שהן נעשו בתום לב. עדיין - מצב הרכבים לא לעניין וגורמי אכיפת החוק צריכים, לפי דעתי, לעשות יותר על מנת לשמור על הציוד שנרכש עבורם על ידי משלם המיסים.

איך הם הצליחו להשמיד ככה את המכוניות? מילא כל מכונית שם דפוקה מכל הכיוונים ריפודים קרועים ופלסטיקה פנימית מרוסקת, אבל גם המנועים גמורים ואלו מנועים שאין להם בעיה לעבור קילומטרז' כזה (ע"ע מוניות). לכאורה יש כאן הזנחה וזלזול מוחלט בכספי משלם המיסים (אלו שקנו בשביל השוטרים את הניידת שללא ספק מילאו ברדיאטור שלה מים מהברז ובאופן כללי לא טיפלו בה כראוי).

כצפוי מבית היוצר של ה-BBC וטופ-גיר, ערכי ההפקה מאוד גבוהים והתוכן יודע להיות עממי ונגיש מחד ועדיין מעמיק. מאוד נהנתי ואני ממתין לפרק הבא. כמה הערות -- * כמובן שניתן להתווכח שעות וימים מי הייתה "המכונית העממית" הראשונה. מעניין שטופ-גיר עצמם, בשנת 1988 (!), עשו ספיישל של "מכוניות העשור". מכונית העשור של שנות ה-30 הייתה האוסטין 7. מכונית מאוד קטנה, פשוטה וזולה שיועדה לפועלי בריטניה. הרכב התגלגל והפך להיות גם מכונית הנוסעים הראשונה של BMW ושל ניסאן. המכונית הזאת תוארה כמכונית הפרקטית הראשונה לעם. * הפיאט 500 לא הגיעה משום מקום. הרעיון של מכונית קטנה מאוד ועממית היה כבר קיים אצל היצרן לפני המלחמה בצורת ה-500 המקורית ("טופולינו"). לאחר המלחמה המנוע הפך לקומפקטי יותר ועבר לאחור, המתלים קומפקטיים יותר וניצול הפנים השתפר. אבל הפיאט הראשונה בתצורה הזאת לא הייתה ה-500 החדשה, אלא דווקא ה-600 (שהייתה די פופולרית בישראל). * כמובן שהרעיון להעביר את המנוע לאחור הגיע עוד לפני ה-500 ואפילו לפני החיפושית. למעשה העגלות הממונעות הראשונות ביותר עם מנוע שהותקן מאחור. בתחילת המאה ה-20 המנוע עבר לשכון בחרטום ונמוך יותר (ספציפית - החל מ-1901 והופעת המרצדס 35). מהנדסי רכב חזרו להתקין את המנוע מאחור משיקולים אירודינמיים (כפי שציין זאת ג'יימס מאי) ומשיקולים של ניצול יעיל יותר של מרחב פנים. TATRA היו חלוצים בתחום וכל מי שמחזיק מעצמו חובב רכב יודע שפורשה קיבל מהם הרבה מאוד "השראה". חברה נוספת שניסתה לתכנן רכב עממי קטן, אירודינמי ועם מנוע אחורי הייתה לא אחרת מאשר דיימלר-בנץ. ה-130H, 150H וה-170H משנות השלושים (H משמעותי "אחורי"). המכוניות (שהיו עם דימיון לא מבוטל לחיפושית שבאה אחריהן) סבלו מהתנהגות כביש לא טובה ותמחור גבוה ונמכרו בצמצום.

אתה יכול לשער כמה היה דורשים בארץ על השאראן (שהיא המקבילה עם סמל VW בחזית). לא היו מכירות כלל...

כן ראיתי, לכן רשמתי - "לעבור דרכו"... אני לא חושב שיש בעיה סגולית במיניואן הזה, פשוט ציינתי את ההרגשה שלי. אני ממש לא איזה אנין הגה שלוקח מכוניות-על למגבלות, אבל שאני בחו"ל (מה שלמרבה הצער קורה מעט בגלל עומס אינסופי בעבודה) אני כן מחפש להנות גם בשעות הארוכות שאני מאחורי ההגה - and that's not my kind of fun. ציינתי את רגשותי כנ"ל. זה הכל. בצפ' אמריקה מקובל גם עם שני ילדים "בלבד" לנסוע עם מיניואן או SUV. שהגענו לפני שנה לשד"ת שם אשתי רצתה לבצע מחטף ולהמיר את ה-300 בגראנד-צ'ירוקי. אחרי שסיימנו את הנסיעה ההיא אמרתי שפעם הבאה אכן נשכור עגלה כנ"ל. השנה הזאת טסנו בלי הילדים, שנה הבאה נהיה איתם ואני די מתכוון לחזור בי...

משום מה הביקורות על מיניואנים ממש לא עושות לי חשק (גם לא ביקורת שהייתה על S-MAX לפני מס' שבועות). תיאור העקיפה נשמע רע מאוד, המכונית הנכונה למשפחה אבל בכבישים הלא-נכונים (או להיפך). אני שמח שהמשפחה שלנו פחות מורחבת ושנה הבאה נארוז רזה כדי שנוכל לשכור מכונית רזה (היכן שלא ניסע). ולפות"ש - אתה לא יכול להיות חשאי לגבי המיקום ולשים תמונה שבה שלט עם שם בית ההארחה... האיזור הזה (או לפחות מעבר דרכו) מסומן אצלי כאופציה לחופשה זוגית לפעם הבאה שאנחנו נמצא מישהו שיסכים לשמור על הילדים. כנראה ב-2020...

המחירון לא יכול להתייחס למכוניות נישה או כאלו במצב חריג. טנדר סובארו 4X4 עם מחירון של 8-12 (תלוי בשנתון). אני מכיר אישית אנשים שיתנו 30 ומעלה על טנדר כזה במצב טוב (דבר שהוא נדיר ביותר). במוו סדרה 3 משנות ה-80 וה-90, במיוחד קבריולט, אם תמצא אחת ידנית מקורית ולא שחוטה (נדיר ביותר) תדרש לשלם הרבה מעל המחירון בשביל לבצע עסקה. לעומת זאת, יש הרבה שחיים בסרט ומבקשים מחיר הזוי על רכב יחסית נפוץ בעל נתונים ממוצעים. ככה נראה על פניו המקרה של ההוא עם הבוקסטר בת ה-15 "מהדגם הכי מוצלח".

תלמד ראשי תיבות באנגלית - TCO, שים לב שעלות האחזקה הכוללת (לרוב מחושבת על פי בסיס חודשי או שנתי) היא סכום המורכב מפקטורים שונים אותם, על זה תוסיף עוד 10% פקטור "מנחוס" (למעשה זה פקטור שמקזז את האופטימיות שיש לך בחלק מהחישובים - לדוגמא - הרכב לא באמת יעשה 1:16. טיפול ראשון במוסך מורשה לא באמת יעלה 500 ש"ח וכו'). תנסה למצוא את הביטוח הזול ביותר (תבדוק אם למישהו מההורים שלך יש הסדר דרך העבודה), לאחר מכן שב עם ההורים שלך מול גיליון נתונים ממוחשב, תוסיף לזה את שאר העלויות הצפויות (תנסה להיות ריאלי). תביא בחשבון גם שיש סיכוי מצוין שתדפוק את האוטו לפחות פעם אחת (השתתפות עצמית, עליה בתשלום הביטוח שנה לאחר מכן). אחרי שתשקלל הכל תראה אם יש לך את הסכום החודשי (לא הח"פ!) הדרוש להחזיק רכב חדש בארצנו היקרה.

1:6 בתוואי עירוני פרופר. 1:11 בתוואי שהוא רובו בינעירוני רגוע אבל מאוד הררי. זה נתון לפי תדלוקים. הפיתוי ללחוץ נמנע (רוב הזמן) בגלל חוקי תעבורה דרקוניים באיזור שבו נהגתי וילדים באוטו. סיימתי את הטיול עם הרבה מאוד הערכה לרכב ההוא (אני מדבר על ה-300). הוא הרבה יותר טוב מהתדמית שלו. לא יצא לי לנהוג על מנועי ההמי החזקים יותר, אבל בהחלט מדובר בבסיס מצוין. צריכת דלק מעורבת רשמית 1:9.7 (לפי שיטת המדידה האמריקאית).

כן - תעשה טיפול כל 10K. במיוחד עם הונדה סיוויק שהוא רכב מאוד אמין, בתנאי שהוא מטופל כראוי!

ברכב שלנו ממליצים באופן ספיציפי על SELENIA שלא ניתן להשיג בארץ. לא התעצלתי, בדקתי וראיתי שברכבי אלפא עם מנוע פחות או יותר דומה ממליצים על AGIP. לא יכלתי לגשת למוסך בטיפול האחרון, אשתי הלכה לשם עם הנחיות ספציפיות שלי שהעתקתי מהספר (הטכני!) של אחזקת הרכב והמוסכניק כמובן צחק עליה. שם "פז" שאמנם היה עם הדירוג הנכון (אני לא דואג מבחינת נזק - אבל התרגזתי שלקחו על השמן no-name הזה כפול ממה שעולה ה-AGIP) לקינוח המוסכניק גם שם תוסף דלק (שגם עלה כמו סינגל-מאלט 20 שנה). זה ברכב מודל 2009. לא מצאתי בספר הטכני שום התייחסות לתוסף דלק וביקשתי "טיפול לפי הספר". מה שכן היה כתוב בספר זה שצריך לבדוק או להחליף שמני גיר וקלאץ' - המוסכניק צחק על זה ואמר "שלא נוגעים בשמנים האלו". וואלה? לכן פעם הבאה, עם כל הכבוד "למחלקה הטכנית של היבואן", אני לוקח את הרכב למוסך מומחה.

בתנאי שאתה בטוח שהמוסכניק לא יעשה לך נזקים כל פעם שהוא מחליף שמן. ד"א - השמנים האלו מאוד מזהמים ואם לא שולחים אותם באופן מסודר למיחזור, אז החלפת שמן בכזאת תדירות בהחלט מזיקה לאיכות הסביבה. אין ספק שאם המהנדסים באיטליה שכתבו את הספר המליצו על שמן סינטטי מאוד מסוים והמכונאי במוסך היבואן פוסק שיש לשים שמן "פז", אז המכונאי מבין יותר.

תודה על ההמלצות. האמת לא חשבתי לברר בכיוון של מומחי אלפא, למרות שהמנוע והגיר הם כמעט זהים לחלוטין מבחינה מכנית. אני רוצה להדגיש שאין לי טענות כלפי המוסך המורשה, אני פשוט מחפש מישהו שמבין ברכב ולא דבוק להוראות היבואן (שמבירור שלי לא תואמות לחלוטין את הנחיות היצרן) ולתעריפון של מוסך מורשה... אני אריץ עוד חיפושים בפורומים השונים על המוסכים שהומלצו כאן ואחליט בידי מי אני אפקיד את הרכב של אשתי.

המנוע שונה מאוד, אבל לא מתוכנן ובנוי "מאפס". בלי קו היצור ההמוני וכל ההשקעה במו"פ שהלכה ל-5.7, לא היה לו זכות קיום כלכלית.

או של פיקנטו אוטומטית אחת. הדודג' צ'ארג'ר הספציפית הזאת היא אמנם רכב נישה, אבל מנוע ה-V8 שמותקן בה (בגרסתו הבסיסית) דווקא הולך חזק בארה"ב ונמכר בכמויות בתוך מגוון דגמי המותג (300, צ'רג'ר, צ'לנג'ר, גראנד צ'ירוקי, דודג' ראם). כי אם הקוריאנים ממשיכים לייצר מכוניות קטנות אוטומטיות מטרטרות וקופצניות שמסוגלות לעשות רק 9-10 ק"מ לליטר, אז למה שקרייזלר יפסיקו לייצר מכוניות V8 מפנקות שעושות 8-9 ק"מ לליטר?

לגבי החלק האילוסטרטיבי של הפוסט שלך - עשית את המבחן בגרמניה או שיש לך תמונות שאתה מסתיר מאיתנו?

שלום רב. ברשותנו מזה שנתיים פיאט בראבו מודל 2009. הרכב כעת מתקרב ל-105K. טיפול אחרון היה ב-90K ולפי הוראות היצרן הטיפול הבא ב-120K או בסוף השנה. אני מעוניין להקדים את הטיפול לחודש זה או הבא. הטיפול אמור לכלול גם החלפת רצועת טיימינג. אני גם רוצה להחליף בולמי זעזועים, אבל זה כנראה יחכה לעוד כמה חודשים. סך הכל כוונתי לעשות לרכב מעין ישור קו די רציני במהלך החצי שנה הקרובה (אני שוקל גם לשפץ משאבת גיר, אבל זה נושא לדיון נפרד). טיפול אחרון היה במורשה ברעננה. סך הכל עשו רושם מקצועי ואני יודע שיש להם ניסיון עם הדגם הספציפי הזה, אבל המחיר היה לא לעניין (כנראה גם בגלל שמי שהלכה למוסך הייתה אשתי) ולא הייתי 100% מרוצה מהשמן שהם שמו (ישראלי) או מכך שטענו שלא צריך לגעת בשמן גיר (למרות שראיתי בהוראות יצרן שמומלץ להחליף - אבל יכול להיות שאני טועה). חוץ מזה - אשתי כבר לא עובדת שם ואין טעם לנסוע במיוחד לטיפול אם יש מוסכים מומלצים קרובים יותר. לא חייב להיות מורשה, יכול להיות גם מומחה, העיקר שיש ניסיון מוכח עם פיאט בראבו טורבו עם גיר רובוטי. מוכן לשלם אקסטרא כמה מאות ש"ח בשביל מוניטין כנ"ל.

אני לא לגמרי מסכים, בארץ אנחנו מחזיקים מכונית טורבו בלחץ נמוך (1.4 טורבו 120 כ"ס) ובטיול האחרון שכרנו מכונית עם מנוע בטכנולוגיה דומה (1.8 טורבו 180 כ"ס). הטורבו מתחיל לפעול מאוד מוקדם ויש המון דחיפה כבר מ-2000 סל"ד. זה אומר שבנהיגה נינוחה יש לך הרבה דחף בלי להוריד הילוך ובלי להתחרע על המצערת. זה אומר לטפס עליות בהילוך גבוה בלי שהמנוע מתאמץ. טורבו לאג? לא מורגש ברוב המוחלט של המצבים. צליל מחרמן? לא מעניין את רוב הנהגים (ויש מנועי טורבו עם צליל טוב ד"א). אמינות? לפחות במנוע שמותקן ברכב שלנו לא ידוע על בעיות ידועות. מגדש הטורבו עצמו כמובן אמין כמו בלוק.

צודק - אם כי על כבישים ציבוריים מכוניות מוגדשות הופיעו בשנות ה-20 (יכול להיות שהיו מופיעות עוד לפני כן אם האוסטרים והגרמנים לא היו מחליטים להתחרפן באוגוסט 1914) בשורה התחתונה - טכנולוגיה וותיקה מאוד שהושקע המון בפיתוח שלה. לגבי 200 כ"ס ממנוע ליטר. גם זה קיים כבר הרבה מאוד שנים על מסלולי המירוצים. http://en.wikipedia.org/wiki/BMW_M12 1400 כ"ס ממנוע 2 ליטר (כאשר הותאם למקטעי דירוג - 800-900 כ"ס בהתאמה למירוץ עצמו). זה ב-1986. שים לב שהמנוע הזה התבסס על תכנון מתחילת שנות ה-60! אה, דיברנו רק על 200 כ"ס מליטר? את זה כבר השיגו בסוף שנות ה-30. אם נצא מהמסלול ונעבור למכוניות כביש - נתון של 150 כ"ס לליטר קיים כבר שנים, 200 כ"ס ומעלה מליטר יש במכוניות טורבו משופרות (לא באופן קיצוני מאוד ד"א) ולאחרונה הגיע מגרמניה ה-A45 AMG אשר מוציאה 180 כ"ס מכל ליטר.

מנוע וונקל הוא כישלון, כל הכסף שהושקע בו היה בזבוז מוחלט. עד שסוף-סוף פתרו את בעיות האמינות נתקלו בבעיות של צריכת דלק וזיהום אוויר. 1.3 ליטר של וונקל זה לא כמו 1.3 ליטר של מנוע בוכנות. ד"א- אין בעיה להוציא 200 כ"ס מנפח של 1 ליטר. אתה לא תאמין כמה כסף שפכו על מגדשי-על. הטכנולוגיה הופיעה במטוסים בשנות ה-20 ומעט לאחר מכן במכוניות . היא גם יושמה במנועי דיזל. במהלך שנות ה-30 ותחילת ה-40 כמעט כל מנועי המטוסים שנבנו בגרמניה ובאנגליה (מנוע הרולס-רויס מרלין המפורסם לדוגמא) היו עם מגדשי על והושקע הון רב בטכנולוגיה זאת. גם לאחר המלחמה המשיכו לפתח את הטכנולוגיה בתחום הרכב וניסיונות פיתוח המשיכו גם לאחר שמגדשי טורבו הפכו לנפוצים יותר ויותר. לנצ'יה לדוגמא הציגו שילוב של מגדש-על וטורבו במנוע אחד ובשנות התשעים מרצדס החזירו את מגדשי העל (קומפרסור) בגרסה מודרנית יותר. העניין הוא שלטורבו היה יותר פוטנציאל וככל שהטכנולוגיה התקדמה, החסרונות הלכו ונמוגו ונשארנו עם יעילות ואמינות עדיפים ביחס למגדש-על.

ישראל אקלים קשה? אקלים קשה זה (לדוגמא) ברלין ועוד כמה ערים אירופאיות גדולות - קפוא בחורף ו-35 מעלות בקיץ. זה קשה. מלח על הכביש זה קשה. קרח, שלג ובוץ שנתקעים לך מתחת למנוע ולתיבת הילוכים זה קשה. נסיעה על שרשראות זה קשה. כבישים סדוקים משינויי אקלים זה קשה. ישראל מדינה עם אקלים בונבון למכוניות. לא סתם בארה"ב מכוניות מפלורידה או קליפורניה נחשבות לכאלו שנשחקות פחות.

המנוע אכן גדול ועם שסתומים עיליים. אבל אתה יודע מה - נהגתי על הגרסה "העממית" של המנוע הזה (5.7 ליטר) והוא היה חלק כחמאה, עם אינסוף רזרבות כוח, שקט כמו גוויה רוב המוחלט של הזמן ואפילו לא שרף משמעותית יותר דלק מאחיו האירופאים. המנוע הזה התאים יופי לתנאי הנהיגה הצפון אמריקאיים שניתקלתי בהם. אז אניני ההגה יעקמו אף למשמע הטכנולוגיה המיושנת. אבל זה עובד. תן כבוד לאמריקאים. כי את הטכנולוגיה שמאפשרת היום את הקטנת המנועים במכוניות האירופאיות הם המציאו. מגדשי טורבו למנועי מטוסים פותחו בארה"ב (הגרמנים והאנגלים העדיפו מגדשי על) ומכונית הנוסעים טורבו-בנזין הראשונה הייתה אמריקאית!