שלום, רן,
אולי אוכל להוסיף מעט.
בניגוד למה שמשתמע ממה שכתב אילן, ה-132 כבדה למדי וגם במנועי ה- 1800 וה- 2000
היא ממש לא זריזה. מה שכן, לאחר האצה, היא גם לא איטית מדי. מנוע ה-1800 נחשב עדיף על ה-2000 - יותר "אוהב סל"ד" וספורטיבי.
ההגה, כמו שנכתב, מעורפל מאוד (גם בגרסאות נטולות ההגברה). המתלים רכים למדי, מה שגורם
לזויות גלגול מפחידות למדי בסיבובים, ושקיעת הפרונט בבלימה. בכלל, המכונית רחוקה מספורטיביות.
לגבי 132 כרכב אספנות: כמעט לא ניתן להשיג חלקים יחודיים ל- 132. החלקים המכניים ברובם
משותפים לדגמים אחרים (כמו ה- 124) וניתנים להשגה. חלקי הפלסטיק הפנימיים נוטים להסדק
ולהתפורר ולא ניתנים להשגה. כמו כן, כמעט בלתי ניתן להשיג פנסים ובקליות, ניקלים למיניהם,
מפסקים וכו'.
הפח של ה- 132 נוטה לחלודה, יותר מהממוצע ב"משפחה". ל- 132 יש הרבה פח, מה שאומר,
הרבה חלודה... חשוב לבדוק חלודה בסילים, חיבורי מתלים אחוריים, רצפה ומסגרות של חלונות,
כנפיים פנימיות - מאחורי גלגלים קדמיים ולפני אחוריים, בית גלגל רזרווי, מאחורי הפנסים הקדמיים
והאחוריים, ואפילו בתקרה.
מערכת החשמל, כפי שנכתב בעייתית. בעיקר בעיות מגעים - אבל אלו הבעיות הכי מעצבנות.
האיבזור בדגמים המפוארים (מזגן, חלונות חשמל וכו' איננו עמיד) ככה שעדיף דגם "פשוט".
מבחינה מכאנית, המנועים אמינים מאוד (בעיות עיקריות - קריעת רצועת טיימינג, ונזקים
מהתחממות יתר) - הגיר הבקאקס רגישים, ויקרים במיוחד לתיקון. נזקים - קפיצה מהילוכים,
ושריקה רמה (בהתאמה).
הדגמים המועדפים הם דור ראשון - ומנוע 1800, או ארג'נטה עם מנוע 2000 מוזרק. אני בספק
אם שרדו כאלו - או כאלו במצב נסיעה בארץ.