נהג רגוע

גם הטענה של בטר פלייס שהם העלו פה, שהם מתקינים לך עמוד טעינה על חשבונם ואין לזה אח ורע בעולם- חסרת משמעות. להם זה עולה כסף וחלק מהמנוי החודשי היקר מיועד להחזר ההשקעה בעמוד הזה. חברות אחרות בעולם לא מכריחות להשתמש בעמוד טעינה כי הן מאפשרות לטעון מהשקע בקיר וכך אתה יכול לבחור לחסוך את הסכום הזה. (אם כי הן ממליצות לרכוש עמדת טעינה ביתית ב 2000 דולר כדי לקצר את זמן הטעינה בארה"ב, שם השקע הפשוט הוא 110 וולט חלשים).

לבטר פלייס- ראשית, תודה שהתאמצתם לענות לשאלותי בזריזות ובפירוט. אין הרבה חברות שמתייחסות ברצינות כזאת. עם זאת לא ממש השתכנעתי מהתשובות. לגבי ביקוש שיתקל בהיצע אפסי בשוק היד השניה, זה בדיוק המצב כרגע, רק שכרגע מדובר על הפלואנס ZE חדשות מהניילונים. אני אסביר- הגיעו מכוניות ספורות בלבד, ולמרות ההיצע האפסי אני לא רואה התנפלות של לקוחות שמוכנים "אפילו לשלם לכם יותר העיקר שתמכרו להם ולא לאחרים" לכן זהו טיעון ריק מתוכן. (אגב אם כן יש לכם לקוחות כאלה, הם שייכים לקומץ שרוצים חדשנות ואוויר נקי בכל מחיר, ויש להם מספיק אמצעים). לגבי האחריות של 4 שנים- זו בדיוק הבעיה. מה יקרה כשארצה למכור את הרכב לאחר תום ה 4 שנים? מי יוכל להעריך את האמינות והעלויות? לוקח זמן עד שהשוק לומד איזה רכב צובר מוניטין טוב ואיזה לא. יתכן שהחשמלית תפתיע מאוד לטובה אך לנחש זאת היום זה סיכון. איכות השירות- אני יודע שמעבר בתחנת החלפה לא יתרחש על בסיס יומי. עדיין יכולים להיווצר תורים, בחגים למשל. אני מניח שלא יהיה לכם כלכלי להכפיל פי 3 את מספר תחנות ההחלפה רק כדי לעמוד בביקוש מוגבר שמתרחש מספר ימים בשנה ולכן עשויים להיות תורים ארוכים. לנושא שחיקת הטווח במצבר לא התייחסתם בתשובה. התקדמות טכנולוגית- זה מצוין שתוכלו לטפל גם במצברים עתידיים של רכבים אחרים, אבל לא זאת הנקודה שהתכוונתי אליה. אני רמזתי לאפקט שראינו בשוק הסלולרי למשל. המכשיר הכי חדש של לפני 4 שנים חסר ערך היום כיד שניה, למרות שחוץ מכמה שריטות הוא מתפקד בדיוק כמו חדש. פשוט ההתקדמות היתה אדירה והסמארטפון הכי זול היום טוב ממנו בכל פרמטר. אז נכון- ברור לי שבענף הרכב לא תהיה התקדמות כל כך גדולה כמו בסלולר, אבל יהיו שיפורים שיגרמו לרכבי הדור הראשון להראות הרבה פחות אטרקטיבים. מי שיקנה אותם ירצה לפחות להרגיש שהוא עשה עסקה טובה- על ידי קניה במחיר זול במיוחד. אני מעריך את זה שאתם מנסים לשכנע ומלאים רצון טוב, אבל בסופו של דבר אתם בעיקר מבטיחים ולא מתחייבים. אתם מבטיחים שיהיה זול, אמין ומתוקתק, אבל גם אני יכול להבטיח שאת דמי המנוי אני אשלם לכם בעוד 4 שנים בצ'ק דחוי ואני מבטיח שלא יהיו לי בעיות בבנק ושתקבלו את כל הכסף אז אין לכם מה לדאוג אני אהיה לקוח מעולה... הבנתם את האירוניה בדברי ? להבטיח זה לא להתחייב. בחוזה שלכם דאגתם להכניס מאות סעיפים שמחייבים את הלקוח בצורה משפטית. מצד שני- לא התחייבתם לטיב השירות והמצברים. בנוסף גם לא התחייבתם חוזית למה שכתבתם פה לגבי מחיר החלפים, או רמת האמינות- והאמת שגם אני לא יודע איך מגדירים בחוזה דבר מעורפל כמו רמת אמינות. מה שאני כן יודע זה שלקוח לא אמור ולא רוצה לקחת על עצמו סיכונים כאלה. בוודאי לא בתעשייה חדשה לגמרי. כולנו רוצים לראות פה רכבים חשמליים הופכים למציאות. עשיתם כמה צעדים שבאופן עקרוני מקדמים את החזון: הקמתם תחנות החלפה ופיתחתם תוכנת ניווט בנסיון לפתור את "חרדת הטווח". לקחתם על עצמכם את הטיפול בסוללה. עכשיו נשאר לכם לפתור את "חרדת הקניה". והדרך לזה היא שינוי מודל למודל של ליסינג פרטי. תחכירו לנו את הרכבים וקחו את כל כאב הראש, הסיכונים, וההבטחות על עצמכם. הרי אם אתם כל כך בטוחים שיהיה ערך יד שניה גבוה, ושהאמינות תהיה מצוינת- הרווחתם. תוכלו למכור את הרכבים בסוף תקופת ההשכרה ברווח גדול יותר.

בטר פלייס, דבר נוסף: אתם צריכים לעשות השוואת עלויות לרכב הכי חסכוני שיש בקטגורית המשפחתיות. הסיבה היא שהנהגים שאליהם אתם פונים הם כאלו המחפשים מכונית זולה לאחזקה, ונהגים כאלה יבחרו בקורולה אם הם שמרנים, ואם הם כבר אמיצים להסתכל על טכנולוגיות אחרות, הם יסתכלו גם על פלואנס דיזל, או רכבי הייבריד. נהגים שמחפשים פרמטרים אחרים כמו ביצועים, בגז' גדול או עיצוב ממילא לא רואים בפלואנס החשמלית אופציה. סביר שיש איזה 1000 איש בכל הארץ שיעדיפו חשמלית בגלל החדשנות והפחתת הזיהום ולא מעניין המחיר- אבל כמו שאגסי אמר המטרה היא להביא את מהפיכת החשמל ללקוח הממוצע, לכל בית. אגב לגבי ערך יד שניה, שכחתי להוסיף שתלוי גם במחיר בהם תימכר הפלואנס ששרתה בציי רכב וחברות ליסינג. אם נתתם להם הנחה גדולה בקניה, הם עשויים למשוך את כל השוק יד שניה לכיוון מטה ולהשפיע גם על רכבים שהיו בשימוש פרטי.

בטר פלייס תסלחו לי אבל להבנתי TCO זה מושג המדבר על Total Cost of Ownership כלומר מכיל בתוכו את עלות הקניה והערך של הרכב בזמן המכירה. בתחשיב שלכם מול הקורולה אין התייחסות לערך יד שניה של הרכב. ערך יד שניה של קורולה ידוע פחות או יותר. לעומתו, ערך יד שניה של פלואנס חשמלית מרופא, אינו ידוע כלל. יש כמה פרמטרים עיקריים שישפיעו: אמינות הרכב כמשומש ועלות התיקונים- מצד אחד, רכב חשמלי אמין יותר בגלל שהמנוע פשוט בהרבה ובגלל שאין גיר. מצד שני, אם הולך רכיב קטן בבקר של המנוע החשמלי, ואף אחד בארץ לא יודע להתעסק עם זה ואומרים לך במוסך "אתה צריך להחליף בקר". כמה עולה כזה רכיב? אולי 10,000 שקל? מחשב רכב למשל עשוי לעלות כמעט 10,000 שקל. ואני מניח שבשנים הראשונות לא יהיו בקרים מתוצרת חילופית ולא יהיו בקרים "מפירוק" והלקוח יהיה בבעיה. בקר זאת רק דוגמא, יש הרבה מערכות שהן ייחדויות לרכב החשמלי ואין תחרות בשוק החלפים עליהם, ולאיש אין מושג מה העלות הצפויה (להבדיל מעלות גיר או מנוע של רכבי בנזין). איכות השירות שתספקו- האם תחנות ההחלפו יעבדו חלק או שיהיו תורים? האם ניתן יהיה לטעון בכל מקום בקלות? האם המצברים שתספקו יתנו טווח של 100% או ידרדרו עם הזמן לכיוון 75% ? מי שירצה לקנות רכב יד שניה יסתכל על המוניטין שצברתם וזה ישפיע על המחיר שהוא יהיה מוכן לשלם עבור הפלואנס המשומשת. פשיטת רגל עסקית- אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם בטר פלייס תפשוט רגל חס וחלילה. מי יתפעל את תחנות ההחלפה? כי סביר להניח שכונס הנכסים יכריח את בטר פלייס למכור את הנדל"ן ולמכור את אלפי הסוללות שברשותה לכל הנהגים (כדי להשיג קצת מזומן לנושים). זהו סיכון עסקי שאמור להיות על כתפי המשקיעים- לא על כתפי הלקוחות. התקדמויות טכנולוגיות שיתרחשו- להבדיל מרכבי הבנזין בהם ההתקדמות מדור לדור היא מתונה, בענף הרכב החשמלי יש הרבה סטארט אפים והרבה חדשנות. האם בעוד 4 שנים יהיה דור חדש של מצברים שנותן יותר טווח, יותר ביצועים, טעינה מהירה יותר, אורך חיים משופר, מחיר מוזל וצורה שמשאירה יותר מקום בבגז' ? כי לדעתי סביר להניח שאכן יהיה שיפור, גדול יותר או פחות. מה זה יעשה לערך של פלואנס "דור ראשון" אפשר רק לנחש.

נהניתי לקרוא. סופסוף כתבה מקצועית בנושא הרכב, וניכר שהתאמצתם לשקלל הרבה גורמים. אפשר לסכם שעלות הטיפולים, זאת שעליה היו אינספור ויכוחים ואמוציות בפורום- היא הפרמטר הכי זניח בעלויות. מתוך המבחן, עבור המשפחתית: 39,000 דלק 5,000 רישוי 13,000 ביטוח 43,000 ירידת ערך 2,500 טיפולים כלומר ירידת ערך היא הפרמטר הכי משמעותי. אבל שכחתם פרמטר משמעותי ביותר שקיים בעולם האמיתי- עלות מימון הרכב. נניח נהג שיש לו 60,000 שקל ביד וצריך לקחת הלוואה בריבית של 6% לשנה כדי לרכוש פריוס שעולה 150,000 , ובעצם משלם עוד 5000 שקל בשנה בצורת ריבית. לעומת רכב כמו 107 שעולה משהו כמו 75,000 ויוסיף לו עלות מימון זניחה בהרבה - כמה מאות שקלים בלבד בשנה.

רשות החשמל החליטה שמחיר החשמל המשמש לטעינת מכוניות חשמליות יהיה זהה למחיר חשמל רגיל. מדובר בערך ב 10 אגורות לקילומטר נסיעה. לכתבה בדה-מרקר

הנה מתחרה חשמלית נוספת, שמגיעה מאותו בית (תוצרת רנו) שאולי תציע בעתיד אפשרות להחלפת סוללות, אבל כרגע הולכת יותר בכיוון של טעינה מהירה (תוך חצי שעה). אמנם זה לא פתרון מלא כמו שמציעים בטר פלייס, כלומר לא מאפשר לנסוע לכל מקום בארץ עם הרכב, אבל המחיר עדיף. הרנו זואי ZOE מציעה מחיר קניה נמוך יותר ( 100,000 שקל) , ועלות חודשית נמוכה יותר: אפשרות להשכרת סוללה+שירותי דרך במחיר של כ 400 ש"ח לחודש. תוסיפו 100-200 שקל עבור החשמל לחודש וקיבלתם חבילה שיכולה להתאים למי שכמעט ולא עושה נסיעות ארוכות ומעדיף רכב קטן יותר. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4200211,00.html

לגבי ביטוח- זה שחברת הליסינג לא עושה ביטוח מקיף לא אומר שאין לה הוצאות. היא החברת ביטוח של עצמה וצריכה לשלם אלפי שקלים כשיש תאונה עם נזק, ולהפסיד עשרות אלפי שקלים במידה ומדובר בטוטאל לוס או גניבת הרכב. מכיוון שהיא סופגת את זה על עצמה והלקוח לא משלם את זה, אפשר להסתכל על זה כהוצאה על ביטוח שבמידה ומפזרים אותה על כל צי הרכב שווה כמה אלפי שקלים לרכב. אם אתה חושב שחברות הליסינג מXיינות את הלקוח, איך אתה מסביר את זה שעובדים לוקחים רכב כזה מרצונם החופשי? סיבה אחת תהיה שכדי לקנות רכב חדש באופן פרטי תצטרך לגייס 120,000 שקל, ומדובר בסכום שחסכת מהנטו שלך וכבר שילמת עליו מס מלא. כנ"ל לגבי דלק- כסף מהנטו שלך שכבר שילמת עליו מס ותשלם עליו מס נוסף- בלו, ואם תקבל החזר נסיעות תשלם מס גם על ההחזר. היום הדלק יורד מהמעסיק ונחשב כהוצאה מוכרת לצרכי קיזוז מס.

ריבית על סכום של כ 120,000 שקל שמישהו הוציא כדי לקנות את הרכב עבורך. ירידת ערך של הרכב מרגע שעלה על הכביש. ירידת ערך נוספת אם הקילומטרז' גבוה. שירות- אנשים שלוקחים את הרכב לטיפולים או מספקים רכב חילופי אם הוא נתקע. טיפולים קבועים ובלאי רגיל של מצבר וצמיגים. אגרת רישוי שנתית. תיקונים לדעתי לא כלולים במחיר- אם זה במסגרת האחריות היצרן מתקן ואם דפקת את הרכב אתה משלם (או לפחות השתתפות עצמית). דלק להערכתי זה בינך ובין הבוס שלך כנ"ל שירותי שטיפת רכב.

אל תשכח שנכון להיום חשמל מרוח ושמש עולה פי 3 מחשמל פחמי. אני לא מסוגל לדמיין את עם ישראל מתנדב לשלם עוד 1000 שקל בחודש על חשמל רק בגלל שזה נקי יותר.

כתבה של טל ברונפר מאוגוסט 2011, ובה נתונים שחשפה בטר פלייס כדי לגייס עוד 300 מיליון דולר: According to the company, the total cost of implementing its solution in Israel – including the construction of battery swap stations, charge spots and service centers – is 240 million euros. To return the investment, Better Place will need to sign up 30,000 4-year contracts – making a profit of 8,600 euros per customer travelling 25,000 annual kilometers כלומר בטר פלייס מעריכים שההשקעה תסתכם ב 1.2 מיליארד שקל בארץ, ושהם צפויים להרויח 43,000 שקל ב 4 שנים מלקוח ממוצע כזה שעושה 25,000 קילומטר בשנה (לא כתוב כמה רווח בזמן מכירת הרכב וכמה מהמנוי החודשי). Agassi claimed that by 2016, “plus or minus a year”, more electric cars would be sold than their gasoline counterparts. The current projections published by the company are much more sober, starting with an optimistic 0.1% share of total car sales this year (about a 1,000 cars), 0.2% in 2012 and then a gradual, one-percent-a-year rise – from 1% in 2013, to 4% in 2016 and 8% in 2019, which is quite a distance from Agassi’s ludicrous statement. אגסי טען בעבר שבשנת 2016 (פלוס מינוס שנה), ימכרו יותר חשמליות מאשר מכוניות בנזין. עכשיו הוא טוען שב 2016 רק 4% מהמכוניות שימכרו יהיו חשמליות, ובשנת 2019 רק 8%. http://www.thetruthaboutcars.com/2011/08/better-place-announces-business-plan-signs-israeli-lease-deal/#more-407065 להזכירכם בתסקיר שהוצג למדינה חישבו שבשנת 2020 יהיו כאן 2 מיליון רכבים חשמליים, כאשר לפי ההערכה המעודכנת נראה שבמצטבר ימכרו בסך הכל 100,000 מכוניות כאלו עד 2020. לכן במקום 14% תוספת לכושר ייצור החשמל, ידרש בערך 1% תוספת וגם זה בשנת 2020 ולא כרגע.

לפני חודש החלו בבנית ארובה רביעית בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. המטרה היא התקנת סולקן המפחית ב 90% את פליטת הגופרית ואמצעים להפחתת מזהמים נוספים. "עלות הפרויקט, 2.2 מיליארד דולר, כעלות מפציץ החמקן, מעידה עד כמה ממשלת ישראל משקיעה בביטחון ובהגנה על חיי תושביה". אמר שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו. "אני שמח לעמוד שכם אל שכם עם השר להגנת הסביבה, בהובלת הפרויקט החשוב כל כך לאיכות החיים ולהגנה על חייהם של התושבים באזור. " http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&article=3388

סחטיין על הסקירה המקיפה ותהנה מהאוטו. לגבי הגיר, נסה אולי להציף את התלונה על הורדות הילוכים ליצרן או למוסכניק או בפורומים. בסוף כשמצטברות בקשות יש סיכוי שיוציאו עדכון תוכנה. אני מניח שתוכנות של משפרי רכב יצאו בעתיד ויפתרו את הבעיה אבל הרכב בליסינג אז אני מניח שלא תחליף תוכנה. לגבי האייפון, יש סיכוי שלא הזנת את התנגדות האוויר הנכונה ואת רכות הקפיצים? רכב רך שוקע בהאצה ולכן מכניס סטיה לאייפון ויוצר תחושה בחיישן של תאוצה חזקה מכפי שהיא. התנגדות האוויר תשפיע על הגרף במהירויות של 100 פלוס. אבל משהו מפריע לי מהסתכלות בגרף כוח-סוס של התוכנה- נראה שהרכב מגיע לשיא ההספק רק בהילוך שני. יכול להיות שהאוטו לא הצליח להוריד את כל הכוח לכביש בראשון ולכן לא הגיע להספק מקסימלי, אבל הייתי מצפה לראות "פיקים" של שיא ההספק גם בשלישי ורביעי- זהים בערכם להילוך השני.

אני דווקא מעדיף שהזיהום יהיה בתחנת הכוח, מחוץ לעיר ובגובה 300 מטר כשיש אופציה להעביר אותו סינון ולנטר אותו 24 שעות. הכי הייתי מעדיף שכל האוטובוסים והמוניות דיזל שמסתובבים בעיר יהיו חשמליים. הרי מונית זה הרכב המושלם לבטר פלייס והם עצמם ערכו ניסוי במוניות עם מצברים מתחלפים ביפן. מונית עושה כ 300 קילומטר ביום רובם בתוך העיר. מונית אחת שמעבירים מדיזל לחשמל חוסכת זיהום אוויר בעיר, כמו גיוס 5 לקוחות רגילים לבטר פלייס. הנסיעה שלה עירונית בעיקרה וזה סוג הנסיעה שמנועים חשמליים מצטיינים בו וצפויים להשיג טווח של 160 קילומטר ואפילו 200. כלומר החלפת סוללה אחת ביום. מבחינת השקעה בתשתית מספיק לשים שתי תחנות החלפה בעיר וזה יהיה נוח מספיק כי המכוניות לא מתרחקות מהעיר. כנ"ל לגבי השקעה ב 2-3 עמודי טעינה מהירה בתחנת המוניות- שיטענו בצהריים כשהנהג בהפסקת אוכל. סה"כ הרבה פחות השקעה והרבה יותר רווח מבחינת זיהום אוויר. אז למה זה לא יקרה? כי נהגי מונית לא משלמים מס קניה ממילא. הטבת המס הענקית שהמדינה מעניקה לרכב חשמלי פשוט לא תגיע אליהם. הם יקנו פלואנס ZE ב 123,000 שקל וימכרו אותה אחרי 5 שנים ב 40,000, סליחה- 20,000 כי היא מונית לשעבר. כבר עדיף להם כלכלית לרכוש מרצדס ב 160,000 שקל ולמכור אותה אחרי 5 שנים ב 80,000, שלא לדבר על אקסטרא פינוק.

אכזבה גדולה: שברולט עוצרת את ייצור הוולט. ולנהג מתחיל- אני לא בטוח שרנו לקחו הרבה מרג'ין על מחיר השכרת הסוללה, מכיוון שהיא חברה שמרוויחה ממכירת מכוניות. עניין השכרת הסוללה בא רק כדי להוזיל את עלות קניית הרכב לצרכן ולהרגיע אותו שהבלאי של הסוללה אינו הבעיה שלו. בנוסף לכך הם יכלו לוותר על מרג'ין ולדעת שבעתיד כאשר ייוצרו סוללות בקצב גבוה יותר המחיר ירד ואילו מחיר ההשכרה כבר סוכם מראש. בכל מקרה- בטר פלייס קונה את הסוללות מרנו (או מ aesc ששייכת לרנו) ולכן ייתכן שהיא בעצמה משלמת מרג'ין למישהו.

תגובה לא רצינית בעליל. המדינה מוותרת על המון מס-קניה כדי לעודד כניסת רכבים היברידיים (בנזין-הייבריד) שמי שרוכש אותם גם ישלם פחות מס על הדלק כי הרכב חסכוני יותר.

בוא נעשה אחד ועוד אחד: השכרת סוללה מרנו עולה באנגליה 490 שקל בחודש, אבל זה עבור 14,500 קילומטרים בשנה בלבד. כלומר, אם נשווה לחבילה של 20,000 קילומטר בשנה המשווקת פה, המחיר יגדל ל 675 שקל לחודש. בטר פלייס גובים עוד 100 שקל לחודש עבור התקנת עמוד הטעינה (כל 4 שנים הם צריכים להתקין כזה ללקוח חדש, לכן 100 שקל בחודש כפול 48 חודשים זה עלות העמוד, בערך). חשמל, (בהנחה שהרכב עושה 130 קילומטר בממוצע, על 22 קוט"ש), יהיה כ 3400 קוט"ש בשנה. שזה כ 150 שקל בחודש. עד לכאן יוצא 925 שקל הוצאות של בטר פלייס בחודש. פורסם שעבור חבילה של 20,000 ק"מ בשנה בטר פלייס גובה 1090 שקל לחודש- לכן ניתן להעריך ש 165 שקל הנותרים הם הפרמיה שמשלם הנהג עבור מרכז הבקרה, שירותי דרך, שיווק, הנהלה ותפעול רשת החלפת סוללות. עכשיו תראו משהו מעניין: נניח שטעיתי, ונניח שלבטר פלייס אין הוצאות על מרכז הבקרה, שירותי דרך ותפעול רשת החלפת סוללות ולכן כל ה 165 שקל הם רווח נקי שלהם- הם עדיין בבעיה מבחינת החזר ההשקעה. אם שי אגסי באמת הוציא 1.5 מיליארד שקל על פיתוח ופריסת הרשת, הוא יצטרך להרוויח 165 שקל בחודש במשך 5 שנים רצוף מ 150,000 נהגים לפחות, כדי להחזיר את ההשקעה. אם בטר פלייס תתמקד בנהגים בעלי נסועה של 30,00 ק"מ בשנה, יספיקו רק 100,000. המסקנה שלי, בהנחה שה 165 שקל כן הכרחיים לכיסוי הוצאות שוטפות של בטר פלייס- היא שאגסי חייב להרוויח כ 20,000 שקל על מכירת הפלואנס עצמה, לאחר ניכוי הוצאות שיווק. כך הוא יכול להסתפק ב 75,000 נהגים בלבד, כאשר כל נהג נוסף יוצר לו רווח גדול. אבל אם הוא יצליח למכור רק דרך ציי רכב וליסינג, כנראה שהרווח שלו קטן יותר. בכל מקרה, נראה שיקח לבטר פלייס שנים ארוכות להחזיר את ההשקעה. לגבי עמודי הטעינה, פורסם שיש דרישה גוברת בעולם לנושא של "טעינה מנוהלת" ברמה של מדינה. אם בטר פלייס תוכיח שהיא פרסה רשת בכל מדינת ישראל, יש לה עמדות הטענה מאושרות, יש לה תוכנה לטעינה מנוהלת ועשרות אלפי לקוחות שעובדים בהרמוניה עם מגבלות רשת החשמל המקומית שלנו- היא תוכל לשווק את הידע הזה בכל העולם ובכך להשתלט על שוק עצום בגודלו. זה מה שמשך משקיעי ענק כמו בנק HSBC שרואה את ההזדמנות העסקית הזאת גם אם ההצלחה אינה מובטחת. הרצון לצבירת מומחיות- זאת הסיבה להערכתי שבטר פלייס מתעקשים כל כך על טעינה מנוהלת כבר עכשיו, כשכמות הרכבים החשמליים אינה מדגדגת בכלל לכושר הייצור של החשמל בארץ.

יש כבר קונה ראשון-

לפותח השרשור הזה- אם נתעלם מכל הפרטים הקטנים שנכנסנו אליהם בהתדיינות ונסתכל על השאלה ששאלת בכותרת השרשור: מה הטעם בכלל בפרוייקט השאפתני של שי אגסי (בטר פלייס) ?? נגלה ששי אגסי בכבודו ובעצמו ענה לך אתמול בהרצאה מרוכזת של רבע שעה, על השאלה הזאת. הוא אפילו מקדיש את זה לאנשים שקוראים לפרויקט שלו "שאפתני". הוא מדבר הרבה על הסתכלות מנקודת המבט של המדינה. (אגב זה מזכיר לי שהמדינה שילמה לאינטל מיליונים מכספינו (ולא שחסר להם כסף) כדי שיסכימו לפתוח מפעל שלהם בישראל.) קישור להרצאה בכלכליסט http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3905-0-3563632,00.html לפי מה שקראתי הם טוענים לטכנולוגיה חדשה.

שימו לב לדומה ולשונה במחירים של הפלואנס ZE באנגליה. שם אין שירות החלפת סוללות, והתשלום החודשי נועד לשכירת הסוללה בלבד- מחברת רנו. לצרכן באנגליה, הרכב עצמו עולה 17,850 פאונד, שזה 107,000 שקל. זה אחרי שהממשלה באנגליה סיבסדה את המחיר ב5000 פאונד (שזה 30,000 שקל, כלומר המחיר היה 137,000). חבילה של 9000 מייל לשנה עולה 81 פאונד לחודש- שזה 14,500 ק"מ ב 490 שקל לחודש. באתר של רנו מופיע וידאו ובו הם מתחייבים שהסוללה תהיה לפחות 75% מהקיבולת שלה כחדשה. בגארדיאן גם כתוב שהטווח לפי בדיקת מעבדה NEDC הוא 115 מייל, אבל נהג כמו קלארקסון יכול להגיע לטווח של 50-60 מייל. הצרכן נאלץ לרכוש גם עמדת טעינה במחיר 800 פאונד (4800 שקל). זה אותו מחיר כמו בארץ למרות ששעת עבודה בארץ זולה יותר. http://www.guardian.co.uk/environment/2011/oct/31/renault-fluence-ze-electric-car באתר פארקר מוזכר למי שרוצה לקנות פלואנס יד שניה שהוא צריך לחתום על חוזה שכירות הסוללה מול רנו: Don’t forget that when you buy a second-hand Fluence Z.E., you’ll have to sign over paperwork that transfers the battery’s lease to you http://www.parkers.co.uk/cars/reviews/renault/fluence/saloon-2012/buying-selling/ רנו ZOE שתוכננה מראש כחשמלית, תציע מחיר נמוך בהרבה מהמקובל היום למכונית חשמלית. 14,500 פאונד לאחר הסבסוד מממשלת אנגליה. שזה רק 87,000 שקל. והשכרת סוללה ב 65 פאונד בלבד. (390 שקל). ושמועה חדשה על דור שני ל ZOE, שיציע טווח של 350 קילומטר במחיר הגיוני (להבדיל מטסלה). http://www.nextgreencar.com/news-item.php?Renault-Zoe-could-have-220-mile-range ההבדל העיקרי ששם אין תחנות החלפה ולא מנסים לרכז את המכירות ללקוחות עם קילומטרז' גבוה, כמו אצלנו. לכן יש חבילות גם לפחות מ 20,000 ק"מ בשנה. ונתון מפתיע לגבי חרדת הטווח הקצר: בארה"ב, על כל שברולט וולט בעלת הטווח הבלתי מוגבל נמכרות 7 ניסאן ליף , שלה טווח מוגבל ודומה לזה של רנו פלואנס.

קחו דברים בפרופורציות. ישראל במקום טוב באמצע מבחינת מדינות אירופה בנושא מיסוי על הדלק והמחיר לליטר. המס קניה על רכבים הוא אכן מוגזם. אגב לדעתי הוא צריך להיות פרוגרסיבי, כמו המדרגות במס הכנסה- בלי קשר להטבת מס לרכבים "ירוקים". מכוניות רגילות (הן בבחינת "צורך קיומי") ישלמו פחות מס מאשר היום, מכוניות יוקרה ישלמו יותר מס. (הן בבחינת "מותרות"). ההטבה לאגסי (ויתור על רוב מס הקניה ברכבים חשמליים) היא זניחה בנתיים. על 100 מכוניות שהובאו לפה זה בערך 5 מיליון שקל (אחד חלקי 100,000 מתקציב המדינה). בהתחשב בזה שעד היום נשפכו כמיליארד שקל על ידי בטר פלייס- כסף שרובו מחוץ לארץ והגיע לעובדים ישראלים- הרי שהתרומה של אגסי למדינה היא במאזן חיובי כרגע.

בטר פלייס כגוף גדול מחויבת לרכוש את החשמל שלה בתעריף תעו"ז. לכן, כפי שכתוב בחוזה ההתקשרות איתם- הם רוצים להחליט עבורינו מתי הרכב ייטען. הם משלמים על זה יותר או פחות בהתאם לשעה ביממה. אנחנו משלמים להם מחיר חבילה "פיקס" , והם יכולים לקבל חשמל בזול יותר אם הם יצרכו אותו רק בשעות השפל לפי הגדרת חברת החשמל. קשה לי גם להאמין שתיפרס תשתית של עמדות לטעינה מהירה. כזאת שתוכלו להיכנס לסופרמרקט עם מצבר על 20% ואחרי חצי שעה לחזור לאוטו ולגלות שהמצבר עלה ל 90%. הסיבה היא חימום הבטריה בתהליך וקיצור חייה. מכיוון שהמצבר הוא רכוש בטר פלייס יש להם אינטרס לשמור על חייו ככל האפשר. כך שאין הגיון בהקמת עמדת טעינה מהירה מסיבית ויקרה על חשבונם ואז גם לקצר את חיי המצברים שלהם. בדו"ח מרתק בשם: סיכום והמלצות דיון פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן הטכניון מיום 1.6.2009 מתדיינים מומחים לאנרגיה, אנשי חברת חשמל, משרד התחבורה ומשרד התשתיות בנושא רכב חשמלי והיברידי. מופיע שם נציג בטר פלייס, דן ויינשטוק. בדיון שם, דן וינשטוק אומר שבטר פלייס תקים 120 תחנות החלפת מצברים. שימו לב שלפני שנה הודיעו שברן תקים עבור בטר פלייס 51 תחנות החלפה. עכשיו מדברים על פריסה של 40 תחנות החלפה ב"שלב הראשון". ונכון לרגע זה בטר פלייס פרסמו מפה ובה 33 תחנות בלבד. להזכירכם הנושא לא מוזכר בחוזה בין הלקוח לבטר פלייס: מספר תחנות ההחלפה הפעילות, הפריסה שלהן, ואיכות המצברים שהן תספקנה ללקוחות- אינם מובטחים בהתקשרות החוזית. נקודה מעניינת נוספת מהדו"ח- אותו וינשטוק גם מצטט ממחקר של משרד התשתיות הלאומיות- לפיו אם ב 2020 כל הרכבים בארץ יהיו חשמליים, תדרש תוספת של 14% לכושר ייצור החשמל. אז תבינו, במילים אחרות- גם כשיהיו פה 150,000 מכוניות, בסך הכל מדובר על 1% נוסף בצריכת החשמל הארצית. ולמרות זאת מונעים טעינה מהשקע הפשוט. להזכירכם עידן עופר נוהג בטסלה חשמלית, שי אגסי נוהג ב Rav 4 EV חשמלית, ושתיהן נטענות מהשקע הרגיל. בסיכום הדו"ח הוחלט שחייבים לעבור לטעינה מנוהלת, מכיוון שהיא תמנע לחלוטין את הצורך בהגדלת התשתיות. כלומר ניהול הטעינה כך שתתבצע בשעות בהן אין עומס, תאפשר לצרוך את ה 14% הנוספים תוך שימוש בתשתית החשמל הקיימת. אבל אני מזכיר שאין שום סיכוי שכל הרכבים בארץ יהיו חשמליים עד 2020, וקשה להאמין שאפילו רבע מהם יהיו. ברור גם לי שהגדלת כושר ייצור החשמל ב 14% תעלה למשק מיליארדים ולכן עדיף להימנע, אבל גם בניית 2 מיליון עמודי טעינה תעלה 10 מיליארד שקל וסכום זה אינו מוזכר בדיון. ולסיום- דן וינשטוק אומר שלקוח שירצה לעקוף את הטעינה המנוהלת ולקבל טעינה מיידית, עכשיו- יוכל ללחוץ על כפתור "טען אותי עכשיו". הזכות הזאת אינה מופיעה בחוזה שבטר פלייס פרסמו. הדוח- (ללחוץ על התמונה) http://www.neaman.org.il/Neaman2011/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&TMID=581&LNGID=2&FID=646&IID=8052

נראה שלובינסקי עלו על הטריק של בטר פלייס- לשווק את הרכב החשמלי שלהם- פיז'ו ION, בלי הסוללה- כך שמחירו נחתך מ 160,000 שקל ל 100,000 שקל בלבד. אני מניח שגם שווי השימוש במשכורת יקטן בהתאם. המצבר ישאר רכוש לובינסקי והלקוח ישלם 1100 שקל בחודש שכירות- כמו בחבילה הזולה של בטר פלייס. החסרונות הם רכב קטן יותר, אין אפשרות להחלפת סוללות והארכת הטווח, והתשלום על החשמל החודשי נשאר של הלקוח (עוד 100-200 שקלים). http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3563447,00.html

לגבי המונופול- כתבה מהיום: חברות פנגו וג'ינרגי יקימו מערך עמודי טעינה מתחרה. http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3563492,00.html dny למיטב ידיעתי מי שפיתח את הסוללה זו רנו. לגבי הממשק בין הסוללה לרובוט המחליף ובין הסוללה לרכב, אני מניח שזה שיתוף פעולה של רנו ובטר פלייס.

מנוע טורבו שמגיע לשיא המומנט בסל"ד מאוד נמוך, ושיש לו אזור רחב של הספק מרבי (למשל ב TSI מדובר על הספק מקסימלי ברצועה של 5000 עד 6000 סל"ד) יתן ביצועים כמעט זהים למנוע החשמלי (באותו כוח סוס, כלומר 95 מול 95 וברכבים באותו משקל). לטורבו יש חסרונות שלוקח לו חצי שניה לפתח כוח מקסימלי בגלל השהיית טורבו, ואם אתה דורש קיקדאון זה יכול לקחת שניה שלמה עד לקבלת כוח מקסימלי. במנוע חשמלי הכוח מיידי. בנוסף לכך אם הגיר שלך הוא ידני אתה מפסיד זמן בהעברות הילוכים. אם הגיר שלך אוטומטי הוא בולע כוח, וגם בדרך כלל ההילוך הראשון שלו ארוך יחסית ולכן אין לו כוח מתפרץ ביציאה מהמקום. רק גיר כפול מצמדים ( DSG) מנצל את כל היכולת. והדבר האחרון הוא השקט והחלקות של המנוע החשמלי, גם במקסימום תאוצה. אז מנוע TSI עם 105 כ"ס וגיר DSG יתנו האצה מהירה יותר, בוודאי כשמדובר ברכב קל יותר (אוקטביה שוקל 1300 קילו לעומת 1600 בפלואנס). מצד שני התגובות יהיו פחות מיידיות והמאמץ יותר מורגש. במילים אחרות, במזג אוויר קר המצבר נגמר מהר יותר כי החימום של הרכב צורך המון אנרגיה. (כמו שגילו מי שרכשו שברולט וולט במדינות מושלגות בארה"ב). אגב דווקא ברכב בנזין זה לא קורה, כי החימום מאפשר להציל חלק מהאנרגיה שמנוע הבנזין הבזבזני הפך לחום במקום להניע את הרכב.