נהג רגוע

החברה שמכרה לו את הרכב חודשיים לפני זה

היה לי סיפור דומה- קניתי רכב מאדם פרטי לפני כמעט 15 שנה, ובפעם הראשונה שנכנסתי לתדלק שמתי את הפייה, לחצתי, ובסיום, כשרציתי לשלם, לא הבנתי מה הסכום שאני אמור לשלם לתחנה. הסיבה התבררה מהר-הרכב היה עם פזומט פעיל, והתדלוק שולם אוטומטית... קצת קשרים וטלפונים לפז והסתבר שהרכב עם פזומט כבר הרבה שנים, ושיש את כל התדלוקים שלו כולל קילומטרז', מה שמוכיח שלרכב יש 250,000 קילומטר ולא 150,000 כמו שקניתי אותו. שלא לדבר על זה שהוא מחברה, ואפילו היה אצל חברה אחרת לפני זה. עוד טעות שלי, שכשקניתי לא הסתכלתי על תאריך הבעלות של זה שמוכר לי. הוא קנה את הרכב חודשיים קודם בסך הכל. מסתבר שהוא קנה את הרכב מהמעסיק שלו, כי הוא הכיר את הרכב ואת ההיסטוריה שלו בעבודה, ואת הקילומטרז'. התקשרתי למעסיק והוא סיפר לי אפילו את המחיר שבו הבחור קנה את הרכב (25% פחות ממה שאני שילמתי חודשיים אחר כך !) בקיצור, עם קצת איומים מנומסים ולאחר שהערכנו שהוא לא יהיה מוכן לקנות את הרכב בחזרה- הוא הגיע עם סטיפה של מזומן ופיצה אותי על ההפרש הזה. אחרי איזה שנה, במוסך גם הסתבר שיש לו שאסי רציני. מה שאומר שגם בבדיקה שעשיתי בקומפיוטסט בראשון (המוכר הציע שניסע לשם), היה לו משתף פעולה שהרגיע אותי שהפגיעות שיש זה כלום. האוטו אגב היה אמין באופן מפתיע ושירת אותי כמה שנים טובות...

יש לך כאן טבלאות נסועה שהם ברמה של שעה, כלומר ממש רואים איך בשעות הבוקר ספירת הרכבים מזנקת ואז דועכת שוב בלילה. זה גם מחולק לפני מקטעים, בין מחלף למחלף, ונספר בשני כיווני התנועה. אני לא חושב שיש נתונים ליום העצמאות אבל יש לשבתות נדמה לי. http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=852

אני מתחיל לקבל את הרושם שהמיזם הזה פשוט לא יתרומם. עד עכשיו חשבתי שבמינימום, בזכות הטבות מס ענקיות- הוא יתרומם מספיק בישראל כדי להחזיר את ההשקעה במשך ה 4-5 שנים הקרובות, לא ישוכפל למדינות אחרות, ולבסוף ידעך בגלל נחיתות טכנולוגית של רעיון החלפת הסוללות. אבל עכשיו אני גם לא בטוח בקשר לזה. התשובות המתחמקות, הקושי במכירות, מהפיכת רכבי המיני החסכוניים, חוסר הרצון לקחת את סיכוני האי ודאות מהלקוח על עצמם, העיכוב החוזר ונשנה עם הלו"ז של תחנות ההחלפה, הטכנולוגיות המתחרות, המיתון שמתקרב, שנאת השקשוקה בציבור, שנאת המודל של התחייבות כמו בסלולר, רכב לא מוצלח במיוחד, עלויות השקעה בתשתית גבוהות בהרבה מהצפי, טווח קטן ביחס למה שפמפמו לנו שנים, והכי חשוב אולי- עלויות יצור גבוהות של הרכב כי הייצור לא הגיע להיקפים שהעריכו, מה שהורס את כל האטרקטיביות של החבילה לצרכן.

אני מציע להירגע עם עניין הבלמים. ברכב רגיל יש רק דיסקים שיכולים לעצור. ברכב חשמלי יש 2 מערכות: גם הדיסקים הרגילים, וגם מנוע חשמלי (שהוא מגנט ענק בעצם). ברכב רגיל יש בלימת מנוע שנובעת מהחיכוך במנוע והיא די חלשה בסך הכל. ברכב חשמלי המנוע יודע להפוך את הזרם (אם רוצים, עניין של תוכנה). מה שאומר שאותו כוח חזק של האצה מרבית, מתאפשר גם הפוך, לצורך בלימת האוטו. והערה- ברכב רגיל עם גז שנתקע והילוכים שהועברו לניוטרל, יש בלימה. המנוע הרי פועל (אפילו בפול גז) ולכן יש לחץ בבלמים. אבל גם עם מנוע מכובה אפשר לעצור. פשוט צריך ללחוץ חזק ולוקח זמן עד שמרגישים שהאוטו מגיב.

תודה על התשובות.

השאלות שלי: 1- האם אתם מתחייבים לכמות התחנות הפעילות שיהיו, ולתאריך בו הן תפעלנה. האם יש מודל של פיצוי כספי במידה ונהגים כבר התחילו לשלם לכם אך מסיבה כלשהי הכיסוי שלכם עדיין לא בפריסה מלאה או תפקוד מלא. 2- האם אתם מתחייבים למקסימום תורים שאתם תרשו שיצטברו בתחנות שלכם ? האם יש מודל של פיצוי כספי לנהגים שהגיעו לתחנה ונאלצו להמתין 15 דקות למשל ? 3- במידה ונהג החליט להפסיק את המנוי. האם לוקחים לו את עמדת הטעינה? או מחייבים אותו בתשלום עליה? האם הוא מחויב לקנות סוללה חדשה מכם במחיר 77,000 שקל כדי שיוכל לנסוע ברכב? 4- מי משלם על העברת עמדת טעינה ממקום העבודה ישן למקום חדש? 5- האם גם נהג בעל קילומטרז' נמוך מקבל עמדת טעינה במקום העבודה? 6- האם תפזרו עמדות ל"טעינה מהירה" במקומות ציבוריים? 7- האם אתם מתחייבים להוציא מהמחזור סוללות שהטווח שלהן נשחק, כלומר הקיבולת ירדה ? (זאת כדי למנוע מצב שנכנסים לתחנת החלפה ויוצאים ממנה עם מצבר שאמנם טעון עד הסוף אבל בעל טווח מוגבל). אם כן, באיזה אחוז קיבולת ביחס למצבר חדש? 8- האם מתוכנן מודל של buy back או ליסינג, עבור לקוחות פרטיים?

כסף קטן שמגיע כמובן מהלקוחות. רכבים על דלק יכולים לדאוג להימנע ממילוי ביום של ליל הסדר, פשוט על ידי מילוי יום או יומיים קודם, גם אם המיכל לא התרוקן. ברכבי החשמל, ממילא הנחתי שהם יוצאים לדרך טעונים עד הסוף. בממוצע, בוודאי שאגסי צודק. לא יזדקקו להרבה כניסות להחלפה. אך מספר התחנות חייב להיות מותאם לשעות השיא הנדירות. זה סוג של בזבוז. כמו הסיסמא צריך ליישר את הקו של חברת החשמל. וגם קצת כמו כבישים, שבנויים לעומס ממוצע ולכן נסתמים ם בשעות העומס

אם אני לא טועה, אגסי אומר שמספיקה תחנת החלפה אחת לכל 2500 לקוחות. אז אם תחנה אחת משרתת 12 לקוחות בשעה, זה אומר שהם מניחים שבכל רגע נתון פחות מחצי אחוז מהלקוחות זקוקים להחלפה. אני לא מבין איך המספרים האלה מסתדרים. נניח שיש 100,000 לקוחות ו 40 תחנות. נניח שביום העצמאות 20% מהם מחליטים לנסוע לטיול. זה 20,000 מכוניות. מתוך המטיילים רק 8,000 נסעו למרחק שדורש החלפת סוללה כבר בכיוון הלוך. נניח שה 8,000 האלו יצאו בשעות שונות אחד מהשני, למשל בין 6 בבוקר ל 11 בבוקר. אז 1600 רכבים בשעה יצטרכו החלפה, (גם זה בתנאי שהם התפזרו שווה בשווה על כל 5 השעות האלו). 1600 רכבים על 40 תחנות, יוצא 40 מכוניות לשעה בתחנה. כבר פי 3 מהיכולת. ובעצם בטוח שהרכבים לא יתפזרו שווה בשווה על 40 התחנות שבארץ. סביר יותר שמסה גדולה של לקוחות גרה בגוש דן, והמסה הזאת תאלץ להחליף באותן תחנות בדיוק. אלו התחנות שנמצאות על טבעת דמיונית ברדיוס של בערך 120 ק"מ מגוש דן. אז שם יתכן עומס של פי 6 מיכולת התחנה. (70 החלפות בשעה). גם אם תהיה ערימה של 300 מצברים טעונים (4 מיליון דולר של מצברים) שמחכים ללקוחות מבעוד מועד, עדיין הרובוטיקה תאלץ לבצע החלפה בפחות מדקה, פי 5 מהר יותר מהזמן כיום. עכשיו תחשבו על ליל הסדר לדוגמה, שם כמעט כל המשפחות בארץ מבצעות נסיעה, והפעם זה לא מתפזר על שעות שונות כי כולם רוצים להגיע ליעד בסביבות 6 בערב.

אחת הבעיות של רכב חשמלי, בין אם בשיטה של עמדות טעינה מהירה או תחנות החלפה- זה שעת שיא הביקוש. למשל שבת בבוקר, בה אנשים רבים יוצאים לנסיעה ארוכה מדי לטווח המצבר. גרוע מזה זה חגים. יום העצמאות למשל (גם דתיים נוהגים). לכן מספר התחנות חייב להיות מותאם לזה. אם יגיעו 16 בשעה והתחנה מתוכננת ל 12, אז יווצר תור של 4 רכבים, ותוך שעתיים תור של 8 רכבים.

אני לא בטוח אבל יכול להיות שעלות ההפקה של נפט כיום היא דולרים בודדים לחבית. המחיר הוא 100 דולר לחבית בגלל שזה קרטל ואין ברירה אלא לקנות. אם זה כך, הרי שגם הכפלה או שילוש של עלות ההפקה לא תשפיע כמעט על המחיר הסופי.

בשיטה שלך אפשר לייצר בלימה פי כמה יותר חזקה מיכולת ההאצה של הרכב. אמרתי שהבלימה תהיה מוגבלת ליכולת ההאצה מבחינת העוצמה, כדי שהאלקטרוניקה של הבקר או הדרייבר תעמוד בזה, ותוביל את הזרם חזרה לסוללה "טעינה מהירה"

אם אתה גר בירושלים, יוצא בבוקר עם 100%, מגיע עם 98% ליציאה מהעיר, ומשם ירידה של 400 מטר גובה עד שער הגיא. יכול להיות שהמצבר יתמלא לגמרי כבר באמצע הירידה.

בעיקרון עוצמת הבלימה של אפקט הדינמו יכולה להיות שווה לעוצמת התאוצה המירבית של הרכב. זה שהיא מתוכנתת להיות עדינה וחלשה יותר זה רק פרמטר בתוכנה. סביר להניח שהנחת הרגל על הבלם תפעיל יותר עוצמה, וזאת עדיין מבלי להשתמש בדיסקים. כך שבהחלט יתכן שמה שקרה למיניואן בטבריה היה נמנע אם היה מנוע חשמלי. השאלה אם ניתן להפעיל את הבלימת מנוע הזאת גם כשהסוללה מלאה עד הסוף (אין לאן להכניס את החשמל שנוצר).

אפשר לבטל את תצוגת המהירות בוויז, בהגדרות (לפחות באנדרואיד)

בהחלט נראה שהם מנסים ליצור תקן עתידי לבטריה/בטריות שמתאימות לתחנות ההחלפה כך שיצרנים יוכלו להתיישר לפיו. לפי הלינק הבא, בטר פלייס חברה בקונסורציום של חברות הנתמכות על ידי האיחוד האירופי ומנסות להגיע להמלצות מוסכמות בנושא עד יוני 2013. http://www.easybat.eu/index.php?id=home

אני לא שמעתי שנגרם נזק לדיפרנציאל רגיל (לא 4X4) בגלל צמיגים קדמיים שאינם זהים בדיוק בקוטר שלהם. הדיפרנציאל מטרתו לאפשר מהירויות סיבוב שונות בין הגלגלים, ללא שום עומס. יתכן שבדיפרנציאל ויסקוזי או מוגבל-החלקה ייגרם נזק לטווח הארוך אבל לא שמעתי על חשש כזה בדיפרנציאל של רכב רגיל.

לפי אתר בטר פלייס יש 36 תחנות בשלבי הקמה שונים. לפי המפה 38. http://israel.betterplace.com/the_solution/bss/bss-map/Pages/default.aspx כאשר מבחינת מרחקים יש כמה רחוקות- נסיעה לאילת דרך הערבה: מערד לספיר = 93 ק"מ מספיר ליוטבתה = 87 ק"מ ואם באת דרך מצפה רמון: ממצפה רמון ליוטבתה = 110 ק"מ שי אגסי כנראה היה צריך לתמצת בראיון מפאת חוסר הזמן, ולכן הזכיר שהמרחק בין התחנות לא עולה על 40 קילומטר , אך לא הזכיר שזה למעט אזור הנגב. יש פה כמה חברי פורום שטוענים שעם רגל כבדה לא תגיע ל 110 קילומטר.

אין לי שום בעיה עם החלפת סוללות במקום טעינה מהירה, אבל כדאי להבין את היתרונות והחסרונות של כל שיטה. טעינה מהירה אינה תלויה בצורת הסוללה. כל יצרן מפתח את הסוללה שהכי מתאימה לצורת הרכב שלו. היצרן יכול להוציא בעתיד צורות חדשות ושונות של בטריות בלי שום בעיה, שזה דבר שמצריך שדרוג של כל התחנות החלפה הקיימות. ברכב לא צריכים מנגנונים מיוחדים של טעינה/פריקה או חיבור/ניתוק. עמדת טעינה כזו הרבה הרבה הרבה יותר זולה מתחנת החלפה. תאר לך שבמחיר של תחנת החלפה אחת פורסים 100 עמודי טעינה מהירה. תחנות החלפה יקרות, מחירן כנראה מעל מיליון דולר. לכן מנסים לחסוך בהן ולשים רק 40 על כל הארץ. לא היה עדיף לשים 4,000 עמודי טעינה מהירה? שתוכל להימנע מלסטות מהמסלול שלך לצורך חיפוש תחנה? שתוכל לסחוט את טווח המצבר עד האחוז האחרון של הסוללה כי כל כמה קילומטרים יש מקום לעצור ולטעון רגע ? שתוכל למלא רק רבע סוללה ולהמשיך אם אין לך צורך ביותר? אולי אפילו הפיזור יהיה כל כך נוח, שלקוחות רבים יעדיפו לחסוך כסף רב, ובמפתיע דווקא יזמינו את האוטו עם סוללה קטנה יותר, מה שגם ישאיר יותר מקום באוטו. ברגע שטעינה מהירה תגיע ל 5 דקות אין שום הצדקה לקיומן של תחנות החלפה למעט אולי הנוחות בכך שלא צריך לצאת מהאוטו. היום אנחנו נוסעים על בנזין. מישהו מעוניין במנגנון להחלפת טנק דלק ריק בטנק דלק מלא? לא הלקוחות ולא היצרנים. הרי כל יצרן מתקין מיכל דלק בצורה שונה לפי צרכיו, והלקוחות פשוט ממלאים אותו עם צינור. צינור שמתאים לכל רכב קיים או עתידי. מה גם שסוללה זה דבר הרבה יותר גדול ממיכל דלק ולכן קריטי איך לעצב אותה כך שתתאים לרכב. לדעתי הצורך להתאים את כל העולם לתחנות ההחלפה והסוללות שלהן רק יגביל ויאיט את המעבר לרכבים חשמליים.

Wil צודק כי הוא דיבר על הספק. הכוח של התנגדות האוויר עולה בריבוע למהירות. למשל אם מגבירים מ 100 קמ"ש ל 200 קמ"ש אז הכוח שבו האוויר מתנגד יעלה מ 30 ק"ג ל 120 ק"ג. הספק זה כוח כפול מהירות. אז עכשיו יש לנו פי 4 כוח מוכפל בפי 2 מהירות = פי 8 יותר הספק. יהודה, לא זוכר איפה קראתי אבל הליתיום טיטנייט מכילה בערך 20% פחות טווח נסיעה או משהו באזור. אבל אם אתה יכול לעצור כמעט בכל נקודה למשך כמה דקות ולהמשיך טעון, זה לא נורא. חוץ מטעינה מהירה היא יכולה לתת המון זרם לצורך תאוצות חזקות.

מה שהכי משפיע זה סגנון נהיגה ומהירות נסיעה. לזה התכוונו בבדיקות של הליף. יש כבישים עם האצות ובלימות ברמזורים, ויש מהירות 60 קמ"ש קבועה. במהירות 24 קמ"ש אין התנגדות אוויר ולכן הטווח גדל מאוד. מבחינת אקלים, ההערכה שלי שמזגן דורש רק 1 קוט"ש , ולכן המכונית יכולה לעמוד 22 שעות עם מזגן. אז הוא לא צפוי להשפיע בקיצוניות אם משך הנסיעה הוא שעתיים. חימום אולי דורש כפול מזה (ויש בעיה חמורה שקור קיצוני גורם לקיבולת הסוללה לרדת). הליף והפלואנס יתנהגו דומה. פיזיקה זהה לכל המכוניות. המספרים המדויקים אולי שונים מעט. מהירות נסיעה גבוהה תקטין טווח משמעותית. כנ"ל בלימות שאינן עדינות ושהמערכת לא מצליחה לאסוף מהן הרבה חשמל חזרה.

אולי לפי מגזין אוטו, אבל לפי קרלוס גוהן עלות תחנת החלפה היא יותר ממיליון דולר. http://www.youtube.com/watch?v=o4alG3T1kuU&

רכבים של בטר פלייס ראיתי להערכתי 20 פעם כבר. כביש החוף ליד וינגייט, כביש 5 ליד הכפר הירוק, ובתוך תל אביב כמה פעמים. בקיצור, אין ספק שהפרויקט קורם עור וגידים כמו שאמרו פה, אבל להערכתי האויב מספר אחת של עתיד תחנות ההחלפה היא טכנולוגיית ה Lithium Titanate. טושיבה מייצרת כבר היום את הדור הראשון של סוללות כאלו, שנקראות SCiB , ומתחילה לשתף פעולה עם מיצובישי לייצור סוללות כאלה למכוניות חשמליות. הסוללות האלה יודעות להיטען ב 5-6 דקות בלבד, ללא שום נזק. Toshiba Corporation announced that it is working with Mitsubishi Motors Corporation to bring its SCiB battery to electric vehicles. The SCiB is Toshiba’s rechargeable lithium-ion battery that combines high levels of safety with a long life and rapid recharging. More than 90% of the SCiB cell capacity can be charged in just 5 minutes The use of new oxide-based materials in the current SCiB cells results in capacity loss after 3000 charge-discharge cycles of less than 10%; SCiB cells achieve more than 6000 charge-discharge cycles. http://www.greencarcongress.com/2010/07/scib-20100702.html טוענת 90% מהקיבולת שלה תוך 5 דקות. שומרת על 90% יכולת גם אחרי 3000 מחזורים מלאים (שווה ערך לקילומטרז' של 360,000 )

הבנת את זה שטקר? שטקר ?? מה לא שמעת שמותר להתחבר רק לעמדת טעינה חכמה ? עלות הרכב לבטר פלייס אינה ידועה לי, אנשים ניסו להעריך. זה יכול להיות כל דבר בין 40,000 ל 90,000 שקל. הרי היצרן מוסיף לעלות הייצור האמיתית עוד כסף להחזר הוצאות הפיתוח שלו, והוצאות הקמת קו הייצור. זה יכול להיות משמעותי ברכבים שלא נמכרים במספרים גדולים. מידע שיותר קל להשיג זה עלות הסוללה. לפי מה שקראתי באינטרנט עלותה מוערכת ב 10,000 יורו. בטר פלייס דורשים עליה 77,000 שקל. אני מניח שהסוללה מחויבת במע"מ. אני לא יודע אם החילו עליה מס קניה ואם כן האם מדובר ב 8% כמו על הרכב החשמלי עצמו.

א- תירגע ב- נכון יפחיתו במשך מספר שנים מה שאומר שלא יהיה מס חברות לשלם במשך מספר שנים ג- רכב חשמלי מצריך הוצאות מט"ח גדולות כי קונים סוללה יקרה מאוד (יותר יקרה מהכסף שיוצא מפה לצורך קניית משפחתית ממוצעת)