היא תעמוד קצת במגרש שלהם. יבואו כל מיני אנשים בתקווה שתבוא איזה גברת לא מבינה עניין במיוחד ויספרו לה שזה רכב ש300,000 קילומטר בשבילו זה כלום. ואז ישאלו אותה כמה את נוסעת? והיא תגיד "לא הרבה 10,000 בשנה".
"אז מצויין! זה יתאזן לך תוך כמה שנים לממוצע!" ואז הם כמובן יספרו לה שהממוצע השנתי זה 35-50 אלף.
ואז ימציאו לה איזה מחירון מפוברק ואז יורידו לה מהמחירון 20,000 והיא ממש תתלהב כשבפועל באותו הכסף היא תקנה בשוק היד 2 הפרטי את אותו הרכב עם שליש נסוע.
כמובן שגם יספרו לה שהיא מקבלת "השבחה" שכוללת "תיקון כל פיפס ברכב" והיא תצא משם עם חיוך מאוזן לאוזן כשיש לה חצי שנה אחריות מנוע - גיר שלא כוללת מנוע וגיר.
אם כל זה לא יעבוד והגברת לא תגיע ולא תקנה הרכב הזה יועבר למגרש קטן "אל תדאג אח שלי הרכב בובה".
אם גם הקטע עם המגרש לא יעבוד הרכב ימכר לאיש מקסים שגר בשטחים שיקח אותו במחיר של שישיית בירה בערך.
בהמשך חבר של האדם המקסים יגיע לשטח מדינת ישראל ויגנוב רכב דומה אבל שלא שחטו אותו.
קצת תרומת איברים, קצת הוקוס פוקוס במוסכים של הכפר והינה לך רכב כחדש שיסע עוד 300,000 קילומטר בשטחים או בשטחי מדינת ישראל.