אני חייב לחזק פה את עידן.
בתור אדם שמתעסק במכירת רכבים חדשים ומשומשים, כל עוד אין חוזה חתום ומקדמה, הרכב יכול להימכר לכל אחד.
בדיוק כמו עידן, אם הייתי מקבל שקל על כל לקוח שאמר לי "מחר/מחרתיים/שבוע הבא אני בא לעשות הזמנה/עם צ'ק בנקאי" כבר הייתי קונה בית או שניים ומחזיק E30 M3 בחניה הפרטית ליד הM235 של היום-יום. כמובן שאני מקצין בכוונה.
היו גם לא מעט מקרים של לקוח שאמר שהוא יחזור ובאמת חזר, אבל מאוחר מידי. עד שהוא בא, הרכב כבר נמכר ונוסע על הכביש.
מי שמשלם, לוקח. ככה פשוט. כמובן שבמידה ויש לקוח שהולך מבלי לסגור עסקה אבל הוא מאוד רוצה את הרכב, מבהירים לו את העניין הזה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים.
אחרי שאמרנו את זה, צריך גם לסייג מעט.
יש לקוחות מוכרים, אנשים שקנו לא מעט רכבים באותה סוכנות, שכבר לומדים להכיר אותם ויודעים לסמוך על המילה שלהם.
כאשר לקוח כזה היה מגיע, והיה אומר שהוא רוצה רכב מסוים (לא רק מתעניין, אלא רוצה) ומבקש שנשמור לו אותו עד יום X כדי שיבדוק כיצד להעביר את הכסף או כל דבר אחר שמעכב את ביצוע ההזמנה, כנראה שהייתי עושה את זה. לפי מה שאני מבין, פות"ש הוא לקוח מהסוג הזה באותה סוכנות, אז אולי כן היה מקום לשמור לו את הרכב ליום-יומיים.
שוב, הכל תלוי במה אומר הלקוח, האם מבקש שישמרו לו כי עדיין לא החליט או רוצה לבצע בדיקות נוספות, או שמבקש שישמרו לו כי צריך לשחרר כסף מתוכנית חיסכון או משהו בסגנון והעיכוב נובע מביורוקרטיה ולא מחוסר גמירות דעת לגבי העסקה.
אבל זה כמובן עבור לקוח שכבר מכירים ויודעים את טיב העסקים איתו.
חשוב לציין שמעטים המקרים בהם לקוח שאנו מכירים לא שם מקדמה מראש. זה מקרה מאוד נדיר. הם יודעים איך העסקים עובדים ולא באים לבקש טובות מאף אחד.
בכל מקרה, טרם מכירת הרכב ללקוח אחר, הייתי מרים טלפון לאותו לקוח ומסביר לו שאני חייב שהוא ישים מקדמה או שהרכב יימכר לאדם אחר, כמובן שבצורה נעימה ולא מתלהמת.
מה שמעניין אותי, זה עניין המשפטי.
היה וסיפור כזה הגיע לבית משפט, האם העובדה שנציגי המכירות נתקלים בהבטחות שווא על בסיס יומי לא מספק להם טיעון חזק כנגד הסכמים שבעל-פה או הסכמים של לחיצת יד?