לא.
זה הפרצוף של אירגון שמאל קטן, שאם אני לא טועה תומך גם בBDS.
זה הפרצוף של הטיעונים הימניים?
נמצא מישהו ממש קיצוני ושולי שמתנגד לטראמפ ונגיד את זה ככה שיראה כאילו כל המתנגדים הם כאלה?
לא נמאס לך?
אם אני לא טועה, להרבה תרופות נפוצות,ביחוד כאלו שלא דורשות מרשם, יש תחליפים ממותג הבית של הרשת, כמו life.
הרשתות מעדיפות למכור את המותג שלהן, כי מן הסתם מרוויחות עליו יותר.
ראיתי את הפירסומים.
הם משווקים את רחובות כאיזה עיר סטודנטיאלית, למרות שהיא לא ממש כזו.
מדובר בקומפלקס דירות, עם הרבה שירותים מסביב, שידרוש עלות אחזקה חודשית, מעבר לשכר דירה.
וכל זה עוד לפני שבדקנו, אם בכלל יש אישורים ומימון, ואם יש לוח זמנים הגיוני לביצוע.
אני גר בקומה 11 והחוק לא מחייב התקנת סורגים על החלונות.
התקנתי בכל זאת, כי לא בא לי לגרד את הילדים שלי מהאספלט בחניון.
בלי להיכנס לך לכיס, החוק נחקק כדי לשמור על הילדים שלך, לא ממליץ לחפש דרכים יצירתיות להתחכם.
סוריה מעולם לא יצאה למלחמה נגדנו לבדה, למעט כשנאלצה להגיב, בשלום הגליל.
השלום עם מצרים ולאחר מכן עם ירדן, הם אלו שמנעו מסוריה להילחם בנו ולא שום הרתעה.
למעשה התגובה שלך רק מצדיקה יותר את הסכמי השלום.
אתה באמת לא יודע מה הקשר?
הדיון היה סביב השאלה עד כמה המדינה צריכה לדאוג לרווחת אזרחיה, כשברור שיש משוואה:
יותר רווחה => פחות חופש (יותר מיסים, יותר חוקי עבודה)
אז אין קשר בין גיל ומצב משפחתי לסדר עדיפויות כלכלי?
צעיר בריא ומשכיל יתעדף שכר מינימום באותה מידה כמו אם חד הורית?
לכל דבר יש פעם ראשונה.
אז זו הפעם הראשונה שאני מסכים עם כל מילה בפוסט של אייל.
אם הייתי כותב בפורום לפני 25 שנים, כנראה שהייתי בצד של נטכו.
יכול להיות שבעוד 20 שנים אחשוב אחרת.
מצער אותי שגרמתי לדיון לסטות לכיוון שולי.
בסה"כ רציתי לציין שיש קורלציה בין גיל ומצב משפחתי, לדעות כמו של נטכו.
אור,
אם צד בבית משפט מציג עד מומחה, אסור לצד השני לחקור אותו על הרקע, ההשכלה והנסיון שלו?
אם הייתי אומר שהדעה שלו לא נכונה, כי הוא נמוך, מכוער, דתי וטבעוני, זה היה אד הומינם, כי אין לתכונות האלו קשר לויכוח.
הדעות שלו הן לאו דווקא שגויות לדעתי, אלא בעיקר קיצוניות. ידוע שצעירים נוטים לדעות קיצוניות, אשר בד"כ מתמתנות עם השנים.
בכל מקרה, לא הייתה פה כוונה להתנשא, או להעליב.
לא אד הומינם ולא נעליים.
הוא פשוט הזכיר לי שלב בחיים שגם אני עברתי.
מרטינס, אפשר לפתוח על זה דיון נפרד, אבל באמת לא ברור לי איזה איכות ספרותית יש לספרים שלה.
דמויות שטוחות, עלילה בנאלית, ונאומים של עשרות עמודים.
נטכו,
לא רוצה להישמע מתנשא, אבל נשמע שאתה צעיר, בשלב ה"איין ראנדי" של החיים.
זה בד"כ עובר עם הגיל, והפרספקטיבה שמקבלים עם החיים, ועם ילדים.
אז גם מבינים שהספרים האלו לא רק גרועים מבחינה ספרותית, אלא שגם הפילוסופיה שמאחוריהם לא עומדת במבחן המציאות.
אתה באמת לא מצליח להבין את ההבדל בין:
"אני לא רוצה במדינה שלי רוב ערבי ולכן אני רוצה שערבים יגורו במדינה נפרדת בה הם יהיו אדונים לגורלם"
לבין
"אני לא רוצה שכנים ערבים, אז אל תשכירו להם דירות, ושיחיו בערים נפרדות כשאני עדיין שולט עליהם"
?
המציאות היא לא ספר של איין ראנד.
אם לא יהיה שכר מינימום, אנשים יעבדו בשכר שלא יספיק לקיום מינימלי (כי לעבודות כאלו תמיד יש יותר היצע של עובדים מאשר ביקוש של משרות).
ואז, או שאנשים ירעבו למרות שהם עובדים, או שהמדינה תיאלץ לשלם במקום המעסיק, בצורת השלמת הכנסה, קיצבאות, וכו'..
רק במדינה שבה ראש הממשלה שואב את כוחו מהסתה ושיסוי של אזרחים אלו באלו, הכותרת האוטומטית לאירוע היא "פיגוע דריסה" והדורס הוא כמובן מחבל.
גם אם הבדואים יושבים על אדמה שחייבים לפנות, וגם אם הנהג נכנס לרכב מתוך מטרה לדרוס שוטרים, גם אז מדובר באירוע פלילי.
להתייחס לזה, כאילו פעיל אל קעידה נסע לתוך המון של ארחים תמימים...
פשוט רידוד של השיח לאנחנו והם, יהודים מול ערבים, טובים מול רעים, עומדים עלינו לכלותינו.
ירון יש הבדל בין שיפורים טכנולוגים, לקפיצת דרך.
המעבר למקרר חשמלי, ייתר את כל המקצוע של יצור וחלוקת קרח.
המעבר לכלי רכב ממונע, הפך את הנסיעה למהירה יותר, וגם ביטל את הצורך בעגלות עם סוסים.
פה, בסה"כ מחליפים נהג בנהג.
יש פה יתרונות, בעיקר המחיר, אבל גם חסרונות.
זו תמימות לחשוב שהמניע העיקרי לחוק, היה רצון למנוע תאונות.
כרגיל במדינתנו, חפש מי הרוויח מהחוק.
הרי רוב החברות לא מספיק גדולות בשביל להחזיק מענה אנושי 24/7, ולכן איך שנכנס החוק לתוקף, כבר היו חברות ששמחו להציע שרותי מרכזיה עבור חברות אחרות. שים לב שבהרבה מכוניות יש בדיוק אותו מספר טלפון על המדבקה, למרות שמדובר בחברות שונות.
מבחינת הבעלים של אותן מרכזיות, החוק השיג את מטרתו, הם גזרו את הקופון שלהם.
הטענות לגבי פחד מקדמה והשוואות למקררים וקרח, הן לא במקום.
אין פה שום התקדמות טכנולוגית. בשני המקרים מדובר באדם שנוהג ברכב ומסיע אדם אחר.
השאלה היחידה שצריכה להישאל, היא, האם טובת הציבור היא שהתחום יהיה מפוקח?
וצריך להתחשב בכלל הציבור, לא רק בנוסעי המוניות.
אייל,
איך היה מגיב אותו קצין אם הייתי מפתה את הילדים שלו בסוכריות ומגלה להם שעובדים עליהם ואין בכלל אלוהים? נותן להם כמה שיעורים על ליברליזם ושיוויון האישה?
היה מקבל את זה בחיוך?