Jump to content

חן ג.

  • הודעות

    6,457
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

כל מה שפורסם על ידי חן ג.

  1. אני מצטרף להמלצה המקצועית להחליף רביעיה. אני גם חושב (מהיכרות אישית) שכדאי ללכת אצל זיתוני. עם זאת, לדעתי לא כדאי למי שמחפש נוחות ללכת על צמיגים ספורטיביים - הם לרוב קשיחים, נשחקים מהר ולא בהכרח אוחזים יותר בשעה שאינם תחת עומס. כל צמיג של מותג גדול, במחיר סביר - יעשה את העבודה - ובלבד שיהיה טרי (פחות משנה לכל היותר).
  2. ואוו, מעולם לא קובצו יחד שורת המלצות כל כך לא חכמות, שלא לומר מסכנות חיים! אני מבין שהכוונה טובה, אבל כל הרעיון של החלפת כריות אוויר שהיו בשימוש בכריות חלופיות ועוד משומשות ושהוצאו מתוך רכב אחר - הוא פשוט שטות מהמעלה הראשונה. לגבי המותחנים - אופן הפעולה שלהם זהה לחלוטין לזה של כריות האוויר ולכן יש להחליפם וביחד איתם להחליף את החגורות עצמן. לנסוע בלי כריות אוויר זה כבר בכלל שטות בליגה אחרת... כשמדובר על בטיחות כל כך בסיסית - או שמשלמים (ואפילו הון עתק) או שמוותרים על המכונית - ובלבד שלא נחשוף את עצמו לאפשרות של סכנת חיים שכזאת, ולא משנה איך נוסעים והיכן!
  3. חן ג.

    "אוי, אני כל כך שחוק.."

    צמיגים הם גורם כבד משקל לתאונות דרכים, והחלק החשוב ביותר ברכב! צמיגים יכולים להתפוצץ ולגרום לאבדן שליטה ותאונה, הם יכולים "להתקלף" מהחישוק ולגרום להתהפכות, הם יכולים לעוף ולפגוע בעוברי אורח או ליצור ניצוצות שגורמים לשריפות ברכב, הם יכולים לכפות על הנהג עצירה במקום לא בטוח שמסתיימת בתאונה קשה, או להאריך מ א ו ד מרחקי עצירה, לגרום להחלקה מסיבובים או לציפה על כביש רטוב...יש עוד אבל אני חושב שהבנתם את העניין! לכן, בכל מה שקשור לצמיגים ולתחזוקה שלהם צריך להיות בגדר בית שמאי, גם אם אתה רק נוסע לעבודה ובחזרה. החלפה בזמן קצוב (אני מדבר על אחת לשלוש שנים או 60 אלף בממוצע), רכישת רביעית צמיגים חדשה ואיכותית (וטריה!), בדיקה והצלבה כל עשרת אלפים או שנה, בדיקת לחץ אוויר עם מדיד אישי מדויק אחת לשבוע ובדיקה בעין לפני כל נסיעה.
  4. חן ג.

    וזה שאינו יודע לחנות...

    אני לא יודע לגבי "לא יודע" לחנות - נראה לי יותר שהוא פשוט בחר מקום חניה לא מתאים. עדיף ללכת עוד 200 מטרים ממקום החניה שלנו, ובלבד שלא נצטרך להידחף בכוח ועדיף גם שמקום החניה שלנו יהיה "מוגן" יחסית. אגב, אותם נהגים שמעורבים בתאונות נזק בחניה כמו אלו - הם אותם נהגים שאחר כך מעורבים בתאונות עם נפגעים בכביש. קלות ראש בנהיגה (אם לקרוא לזה כך) היא אותו דבר גם בחניה וגם בכביש החוף! בכל מקרה, שיפור יכולות התמרון בחניה הוא דבר שהרבה נהגים מנוסים ומיומנים יכולים לשאוף אליו...
  5. שתי עוולות אינן יוצרות צדק ולכן כל משתמש דרך צריך לקבל כמצב קיים את הסכנה שנהג אחר יסטה לכיוונו, ולא רק בישראל. גם נהג שעצר בשוליים כדי להחליף גלגל כשגופו חשוף לתנועה במהירות תלת-ספרתית, מזלזל בחיים שלו, בין כיוון שעצר כשיכול היה להמשיך או לכל הפחות כי הוא ניסה לבצע בעצמו פעולה שמותרת רק לאחר גרירה למקום בטוח או חסימת הזירה על ידי כוחות החירום, ושאסורה לפי כל הנחית בטיחות שקיימת בעולם (ע"ע ה-Highway Code הבריטי).
  6. משהו מעניין מאוד קורה בשרשור הזה. לדעתי, אם כמה מגיבים לא היו מתחילים לדבר בנימה חיובית על כבישי הארץ - השרשור כולו היה הופך לשרשור התלהמות וקיטרוגים על כבישי הארץ. אבל בגלל ש"משכנו" את הדיון למקום חיובי - לשם הוא גם המשיך. מעניין אם אפשר לעשות את אותו הדבר גם בכביש... כמובן שגם המצב בשטח מתאים לרוח הדברים - בעיקר בהשוואה לארצות הברית יותר מאשר לאירופה (להוציא את ארצות הבלקן ומזרח אירופה).
  7. איך נוצרים הבורות? פשוט מאוד: שכבת הבסיס שמתחת לכביש (לרוב פשוט עפר מהודק מאוד) ניזוקה מעומסים או מחלחול של מים - והדבר יוצר על פני הכביש "סדקי קרוקודיל" (נראים כמו העור על גבו של קרוקודיל). עם העומס של המכוניות הנוסעות וגם גשם - חתיכות אספלט בין הסדקים ניתקות ממקומן ונשאר בור.
  8. שום שוליים בשום רוחב ובשום ארץ אינם ערובה לבטיחות. כל הרוכבים, והולכי הרגל, והנהגים (...) שנהרגו בשולי הדרך, לא נהרגו דווקא כי הם עצרו במקום צר ונפגעו מרכב שנסע בנתיבו, אלא מפני שהם היו בשוליים ורכב סטה ל כ י ו ו נ ם! במצב כזה, שום שול רחב ושום אפוד זוהר, משולש אזהרה, אורות וכל השאר - לא יועילו. הפתרון היחיד הוא לא להיות בשוליים - לא באופניים, לא ברגל ואפילו לא בתוך רכב. זה נכון גם ב"אירופה המהוללת" בדיוק כמו בישראל ובכל מקום אחר. אף אחד לא אמור לעמוד (או לנסוע לאטו) לצד תנועה שנעה במהירות תלת-ספרתית, ובטח שלא בגוף חשוף! לכל היותר - או שתהיו מאחורי גדר הבטיחות או שתשיגו רכב שיסע מאחוריכם ויהווה מחסום קשיח.
  9. אין כזה דבר שול רחב מספיק! גם עשרה מטרים נעלמים במהירות נסיעה בינעירונית תוך שבריר שניה. רוכבי האופניים לא נהרגים כי הם רוכבים על שול צר אלא בגלל שהנהגים סוטים דווקא לכיוונם. מה לעשות שאנו נוהגים לכיוון אליו עינינו משקיפות! הפתרון הוא לא לרכוב בשוליה של דרך בינעירונית פתוחה ואם מישהו ממש חייב - אז לארגן רכב שיסע מאחור עם אורות מצוקה בתור מחסום קשיח.
  10. גם לדעתי כמות העצבים שיוצאת על איכות הכבישים בארץ קצת מוגזמת. נכון שניתן לשפר וגם צריך, אבל מה שיש כיום באופן כללי הוא בגדר הסביר. לכו תראו איך נראים הכבישים בארצות הברית - ותרוו קצת נחת מכבישי הארץ. אגב, גם בארצות שאנחנו כישראלים חושבים שיש בהן כבישים מצויינים (כמו בריטניה), המקומיים מתלוננים...
  11. אין שום דמיון בין רכיבת אופניים בשולי נס הרים לבין כביש 4. מבחינת הרוכב שבצד הדרך, אין שום הבדל בין כביש 4 או כל דרך דומה לבין כביש מהיר. דווקא בדרך מפותלת כמו נס-הרים, הנהגים, גם אם הם ממהרים, נאלצים להתרכז בכביש בגלל תוואי הדרך. בכביש ישר, פתוח ומהיר כמו כביש 4, קיימת סכנה מוחשית, גם באזורים בהם השוליים רחבים, שנהג יסטה מנתיבו ויפגע ברוכבים במהירות בינעירונית שלא משאירה להם שום סיכוי לשרוד. עניין החוק לא קשור לכאן כלל - זה עניין של ערך החיים!
  12. החומרים של STP עושים עבודה מצוינת! מומלצים במיוחד לשימוש בדשבורד, גומיות החלונות והדלתות וכן על דפנות הצמיגים, עדיף בעזרת החומר הייעודי לצמיגים. גם לחלקי עור מומלץ להשתמש בחומרים ייעודיים (לא יודע אם ל-STP יש כאלו).
  13. מדובר על שיטה "עקיפה" למדידת לחץ אוויר בצמיגים, שיטה אשר מתבססת על חיישני ה-ABS כדי למדוד את מהירות סיבובי הגלגלים. כיוון שמהירות הסיבוב מתבססת על הרדיוס הדינמי של הצמיג, הרי שצמיג שחסר בו אוויר מקבל צורה פחוסה שמגדילה את הרדיוס שלו ולכן יוצרת פערים בינו לבין הצמיגים האחרים. החסרון בשיטה הוא חוסר דיוק וגם אי-מתן התרעה במצב שבו כל הצמיגים מאבדים אוויר בקצב דומה. בכל מקרה, צמיג לא בודקים חזותית, אלא בעזרת מדיד לחץ אוויר אישי ואיכותי. בדיקה ויזואלית טובה כדי לאתר פגמים וחפצים הנעוצים בצמיג או ירידה פתאומית של האוויר (ואני מדבר על חוסר של 60-70% לחץ וגם אז בקושי רואים). מדברי ניתן להבין כי אין תחליף למדידה מדויקת של לחץ האוויר אחת לשבוע.
  14. זוהי הסיבה שבנוסף למדידת הלחץ, גם על ידי החיישנים וגם בעזרת מדיד אחת בשבוע, יש לבדוק את הצמיגים בעין עבור אותם מסמרים וברגים - לפני כל נסיעה בבוקר ועדיף - לפני כל פעם שנכנסים לרכב. אגב, החיישנים מקומם אכן על החישוק (בחלקו הפנימי) וצורתם כמו קופסה קטנה. אם הם לא שם - אין לך חיישנים. ייתכן והמודול עצמו מותקן בלוח השעונים מבלי שהחיישנים יותקנו ברכב. אני ממליץ להשיג את החיישנים הללו בכל מקרה!
  15. אני עדיין לא מגובש בנושא, אבל לדעתי אין שום תחליף לתכנון מוקדם: כולם יודעים שיש צפירה ויודעים מתי ולדעתי צריך לתכנן את הנסיעה כך שבשעת הצפירה לא תימצאו בדרך בינעירונית. כפי שציינתי בשרשור המוקדש לכך, העצירה כל כביש בינעירוני מסוכנת ולא משנה אם עצרת במתינות או בפתאומיות, על הנתיב או לידו ואפילו על השוליים במרחק של 10 מטר מהכביש - זה מסוכן לך וזה מסוכן לנהג שיסטה מנתיבו ויפגע בך. לגבי מה עושים במקרה שכן נמצאים בכביש בינעירוני בזמן הצפירה אני לא בטוח (טרם נועצתי באנשי מקצוע) אבל לדעתי נראה כי זה לא שווה את הסיכון.
  16. חן ג.

    עצירה בשוליים

    נסיעה אטית בשוליים הימניים עם אורות מצוקה דולקים - עדיפה על עצירה, תמיד!
  17. לאור מספר תאונות שקרו לאחרונה, ראיתי לנכון לכתוב (שוב...) בצורה מרוכזת על נושא קשה בכבישים והוא עצירת מכוניות בשולי הדרך. אולי זה ימנע מהנהג התמים הבא לעצור בשוליים ולהיהרג. לאחרונה, בין השאר, נהרג נהג רכב שנפגע על ידי משאית (!) בזמן שעצר באור יום (!!) בשולי כביש 6 ואף בתוך המפרץ הייעודי!!! ללמדנו, שהסכנה אינה קשורה בשאלה היכן עוצרים, מתי וכיצד - אלא בעצם העובדה שעוצרים. זה לא משנה אם נעצרתם על נתיב הנסיעה או על שוליים ברוחב 10 מטר - ברגע שעצרתם בכביש בינעירוני אתם בסכנת נפשות מיידית! מה הסכנה בעצירה בשוליים? הסכנה בשוליים היא שנהג רכב מנתיבי הנסיעה יסטה ויפגע דווקא ברכב העומד בשוליים או באנשים שמצויים שם. הרבה אנשים חושבים שהסכנה קשורה ברוחב השוליים ובמקומות שבהם הרכב העוצר בצד בולט לתוך נתיב הנסיעה הימני ורכבים אחרים העוברים בסמוך עלולים "לקחת" אותו עמם. זה לא נכון! הסכנה היא שעצם נוכחות הרכב בשוליים תגרום לנהגי רכבים, בעיקר באיזשהו מצב של ערפול חושים, הסחת קשב וכדומה - לכוון את הרכב לנקודה אליה הם מביטים שהיא - הרכב שעומד בצד הכביש. מכירים את האופן שבו העין "קופצת שורה" שכשקוראים טקסט צפוף? בדיוק אותו דבר קורה להרבה נהגים בדרך בינעירונית: לרגע הם לא מבדילים בין השול לנתיב. לעתים גם אלכוהול (או עייפות רבה) משחקים כאן תפקיד ובמצב הזה הנהג עצמו רואה כפול. וברגע שזה קורה - גם עשרה מטרים של שוליים נעלמים ברגע וגם המעטה המגונן של רכב חדיש - לא בהכרח יעזור הרבה. אף על פי שהמצב טוב יותר ברכבים חדשים - עדיין העובדה היא שמכוניות פשוט לא תוכננו לספוג מכה חזקה מאחור, ואני לא מדבר על האפשרות שהרכב שיסטה יהיה סמי-טרייילר. אילו חלופות יש לעצירה בשוליים? כל מקום שהוא מופרד מהכביש כמו כביש צדדי, כביש שירות, כניסה ליישוב, יציאה מהכביש, שטח פתוח או פרצה בגדר הבטיחות - הוא מקום בטוח שניתן לעצור בו אם צריך. בשוליים, אפילו אם הם רחבים, אפילו אם יש בהם "מפרץ" או תחנת אוטובוס - לא עוצרים! בארצנו הקטנטונת יש מקומות סבירים לעצירה - כאלו שמופרדים מהכביש - בטווחים קצרים יחסית. לכן, כל עצירה בגלל מטען רופף, ילד שבוכה, שלפוחית רגיזה, החלפת פרטים, עייפות, עיון במפה, תפילה, צפירה ומה לא עוד - אפשר לדחות (או להקדים) לעצירה במקום בטוח! הסיבה השניה והדוחקת יותר היא תקלה ברכב. גם כאן התשובה הגורפת היא לא לעצור! כמובן שיש להקפיד על תחזוקה איכותית כדי למנוע את התקלות, אבל גם במקרה של תקלה כזאת - יש להגיע למקום בטוח ולטפל בתקלה שם. אם יש תקר בצמיג - הצמיג גם ככה הרוס ולכן אין בעיה לנוסע עליו במהירות אטית (10-20 קמ"ש) למרחק של מאה-מאתיים מטרים ובלבד שניסע על השוליים ולא ניעצר. גם אם המנוע מתחיל להתחמם - שימוש במזגן ובחימום תוך נסיעה אטית יאפשר לרכב להתקרר טוב יותר מעצירה מיידית וכיבוי המנוע (מה שגורם לעתים לסדק בראש המנוע או - בראש הנהג!). אותו הדבר נכון לגבי נורת שמן או תקלת בלמים. גם אם מדובר בתקלה שגרמה למנוע לכבות לפתע - ניתן לגלוש די רחוק בעזרת הילוך סרק (ניוטרל - גם באוטומט) וברכב ידני ניתן גם להזיז את הרכב לאחר העצירה בעזרת המתנע. כל האמצעים כשרים וגם אם ייגרם נזק לרכב - זה שווה את זה! ופניה לרוכבי האופניים - אם אתם ממש חייבים לרכוב בשוליים, יש פתרון מועיל - לא פתרון קסם (כי תמיד עדיף לא להיות בשוליים כלל!) - והוא לארגן בקבוצת הרוכבים שלכם נהג תורן ברכב שייסע מאחורי השיירה עם אורות מצוקה בתור מחסום קשיח. זה הפתרון היחידי מלבד הפתרון המתבקש שהוא לא לרכוב בשוליים בכביש בינעירוני (להבדיל מרכיבה עירונית או רכיבה בנתיב לאופניים). אילו צעדי בטיחות יש לנקוט בזמן עצירה בשוליים? במידה והרכב בכל זאת נעצר (בגלל מנוע ששבק וכדומה) בשוליים, זה לא אומר שאתם צריכים להיות שם. לכן, מייד יש לעבור את גדר הבטיחות ולהמתין מאחוריה. כמובן שיש לעצור את הרכב עצמו רחוק ככל הניתן מנתיבי הנסיעה וגם להשתמש באפוד הזוהר ובמשולש אזהרה - אבל אמצעים אלו אינם ערובה לבטיחות. הדבר היחיד שניתן לסמוך עליו הוא המחסה המגונן של גדר הבטיחות! את המשולש יש להציב במרחק מאחורי הרכב כאשר ניגשים לשם ממעבר לגדר הבטיחות. גם אם התקלה ברכב ניתנת לטיפול כמו גלגל שניתן להחליף, אפילו בצד שאינו פונה לכיוון הכביש, או משהו פשוט - עדיין אסור לטפל בה בעצמכם בשום אופן! יש לקרוא לשירותי חילוץ וגם למשטרה כדי שיתחמו את המקום. ראיתי יותר מדי נהגים רוכנים מטה מול חישוק פלדה כבד או אפילו נכנסים מתחת לרכב. מה שקורה להם אחר כך בזמן פגיעה הוא חומר טוב לכותבי סרטי אימה...
  18. חן ג.

    העברת הילוכים נכונה?

    יש כאן מסר חשוב מאוד והוא: נהיגה מתונה. מתינות וליניאריות בנהיגה הם דבר חשוב שמטיב לא רק עם צריכת הדלק והקטנת השחיקה במכלולים אלא גם תורם מאוד לנהיגה בטוחה. אין טעם להאיץ רק בשביל להאט חזרה לאחר שתיים-שלוש שניות ולכן יש להישאר ב"דלק קבוע" ובמהירות קבועה. אין טעם להעביר הילוך אם עוד שלוש שניות תוריד או תעלה חזרה.
  19. אתה טועה! גם למנוע ולמערכת הקירור יש תרומה לבטיחות באופן עקיף: רכב אמין מכנית שפועל "כמו שעון" הוא רכב שבפירוש קל יותר לנהוג בו ולהתרכז בו בנהיגה. כמו כן, כוח המנוע חשוב בטיחותית בזמן הנסיעה לצורך השתלבות או עקיפה בטוחה. נקודה נוספת: עצירה בצד הדרך עם מנוע שהתחמם היא אחד הדברים הכי מסוכנים שיש, וגורם שכיח לתאונות דרכים. לכך יש להוסיף סכנת כוויות ובעיות כמו התייבשות או אף סכנה של ביטחון אישי בזמן שתקועים באמצע שום-מקום. נקודה נוספת ואחרונה: כל גרוש שאתה מוציא על תחזוקת שבר של הרכב (להחליף רדיאטור כי השתמשת במי ברז וכדומה) הוא גרוש שאתה לא מוציא על בטיחות (צמיגים, בלמים, הדרכות נהיגה ועוד). לכן, כל נהג בכל רכב צריך להשקיע את המינימום הנדרש מבחינת טיפולים: כולל שימוש בנוזל קירור איכותי, בדיקה שלו (גם במיכל וגם ברדיאטור) באופן תדיר ורענון של הנוזל לפי דרישות היצרן, וגם החלפה של צינורות ושאר חלקי גומי כשהם מתחילים להיסדק (או החלפה יזומה לאחר כשמונה שנים). מי שלא יכול להרשות לעצמו את המינימום הזה - לא יכול להרשות לעצמו לנהוג!
  20. הקטנת מעבר קרני שמש פירושו הקטנת הראות. "לראות" זה לא מונח בינרי: זה לא שרואים או שלא רואים - תמיד אפשר לראות טוב יותר. לכן, יש לעשות את כל מה שניתן כדי לראות טוב יותר וזה כולל: שמירה על שמשות נקיות, הימנעות ממדבקות על השמשות ותלאים בתוך חלל הרכב (ע"ע עץ ריח על הראי), הימנעות משימוש בצלונים לחלונות הצד הקדמיים, מוילון אחורי בשמשה מאחור ומהכהיה. בחלונות הצד האחוריים ניתן להשתמש בהכהיה או מגיני צל, ובלבד שעדיין נוכל לראות. בשמשה האחורית עדיף לא לגעת בכלל, מה גם שהיא חשובה גם לניראות כלומר ליכולת של הנהג מאחורה לראות דרכה לתוך הרכב ואף אל מעבר לו.
  21. חבל שאנשים מקטינים ראש, ותרשו לי להיות בוטה ולשאול - את מי מעניין החוק? מה שמעניין זה הביטחון שלנו ושל זולתנו. מבחינה בטיחותית (ושוב, את החוק תזרקו מהחלון) אסור להשחיר את השמשה הקדמית ואת חלונות הצד הקדמיים וגם את השמשה האחורית. בחלונות הצדיים האחוריים אפשר לבצע הכהיה ובלבד שעדיין נוכל לראות דרכם בצורה סבירה כשנצטרך. נכון שיש רכבים ללא מראה פנימית, אבל זו לא סיבה לחסום במכוון את שדה הראיה של הראי הפנימי במידה וישנו, כמו שאתה לא מתקין מערכת בלמים פנאומטית מיושנת ברכב הפרטי שלך במקום המערכת החדישה שקיימת בו...
  22. אני חושב שצריך לקחת את הנתון הסטטיסטי הזה בזהירות רבה: יש לזכור שכאשר המשטרה בוחנת התנגשות, הדבר נעשה מנקודת מבט משפטית ולא תעבורתית טהורה. כלומר, מחפשים סעיף לכתב אישום יותר מאשר לרדת לעומק הגורמים המהותיים להתנגשות עצמה או לאופן שבו ניתן היה למונעה. לכן, הנתון של 4% תאונות שנגרמות עקב "מהירות מופרזת" יכול להיות שגוי לכל אחד מהכיוונים, ואכן מדומני שהוא שגוי בשניהם בעת ובעונה אחת. מצד אחד, מהירות אינה גורמת לתאונות לעולם (להוציא אולי מצבים של החלקה אל מחוץ לסיבוב או ציפה בדרך רטובה). מצד שני, היא גורם תורם בהמון תאונות. ההגדרה של "גורם תורם" ו"גורם מחולל" לא תמיד עושה צדק עם המציאות: מהירות כגורם תורם יכולה להיות בעל משקל רב אפילו יותר מזה של הגורם המהותי של התאונה, קצת כמו שבהחלקה של המכונית על קרח, מקדם החיכוך של הקרח עצמו לעולם לא יהיה הגורם להחלקה, ובכל זאת ברור לכולם שתרומתו לעניין - מכרעת. לדעתי, אם נדבר על מהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך - נראה שאפשר לייחס גם תאונות רבות הנחשבות לתאונות של אי-שמירת רווח או סטיה מהנתיב למהירות ולכן נגיע לאחוזון מכובד מאוד מן התאונות. לעומת זאת, אם נדבר על מהירות אבסולוטית או על עבירת מהירות ביחס לחוק היבש (היינו, מגבלות המהירות) - לדעתי נגיע גם לפחות מ-4%. השאלה האמתית היא: עד כמה מגבלת המהירות הקיימת מייצגת נאמנה את המהירות הסבירה ביחס לתנאי הדרך (במצב סביר) על קטע כביש נתון. בדרך כלל, בערים, בכבישים חד-מסלוליים, דרכים הרריות, ירידות וכדומה - הגבלות המהירות נכון להיום מייצגות יחסית טוב את המהירות שהולמת את תנאי הדרך. בכביש הפתוח, בתנאים המתאימים - הן בפירוש לא! אגב, המהירות המתאימה לתנאי הדרך נקבעת בעיקר על פי השוואת מרחק העצירה לעומק שדה הראיה. אם אני יכול לראות קילומטר וחצי קדימה (ולעתים אפשר!) - כמעט ולא קיימת מהירות שבה לא אוכל להבחין במכשול בזמן ולעצור. כמובן שישנם שיקולים נוספים וברור שגם כביש 6 הוא כביש כמו הכביש בשכונה ולכן אין סיבה שתהיה לו הגבלת מהירות "פתוחה" - אבל ברור שאין סכנה במהירות של אפילו 140 קמ"ש בדרך שכזאת.
  23. דעתך שהבעת מבוססת על חוסר היכרותך וגם חוסר הבנתך את השיטה. אם אני מאט מוקדם ומצליח לאסוף את התנועה מאחורי תוך כדי תנועה - אין לי שום סיבה לעצור מוקדם ואמנם אני לא עוצר מוקדם במצב כזה ולא נוהג כך. אני עוצר מוקדם רק כשאין אף אחד מאחורי בכביש ברגע העצירה ולכן עלי לוודא שגם אם מישהו יגיח לאחר שנעצרתי - אוכל להגיב למצב שבו הוא לא יעצור ויאיים עלי מאחור. ישנו גם כזה דבר להתחיל להאט מוקדם מדי וזה מתייחס לכבישים יחסית מהירים עם נתיבי האטה שבהם יש להאט (במידת האפשר) רק בתוך נתיב ההאטה ולא על נתיבי הנסיעה. מן הסתם יש להיכנס לנתיב ההאטה בתחילתו ולא באמצע הדרך...
  24. איך אפשר להפריע לתנועה כשאין תנועה? אני חוזר שוב: השיטה של עצירה מוקדמת היא שיטה שבה אנו משתמשים רק כשאין לנו ברירה: תמיד עדיף לאסוף את התנועה בזמן שאתה נע בעצמך, אבל במידה ואין תנועה מאחוריך, אתה צריך לעצור מוקדם ולחכות שיגיעו רכבים מאחוריך או שתוכל להמשיך לנסוע לפנים. זו אינה פרנויה: התנגשויות מאחור הן מציאות יומיומית ורצוי שנעשה כל שביכולתנו להימנע מהן ואם אי אפשר (וזה כבר ממש נדיר) אז לפחות נצמצם את תוצאותיהן כך שלא יהיו נפגעים.
  25. למה? כשתקבל "מנה" מאחור תשאל למה. השיטה עובדת ואני מכיר מקרים שבהם היא מנעה פגיעה או לפחות צמצמה את עוצמתה, וגם בציי רכב השיטה מפחיתה פגיעות מאחור בלפחות 50%. הרעיון הוא...ובכן, לא לקבל מכה מאחור! וכי מתי אדם מקבל מכה מאחור? בוא, אני אגלה לך: כשאתה עומד בקצה הטור (או לבד בלי טור) ובא רכב אחר ודורך לך על הזנב. אז מה הפתרון? לא לעמוד בקצה הטור של המכוניות ממול, אלא לעמוד בראש טור המכוניות שמאחוריך! הכיצד? פשוט: מאטים מוקדם מאוד וחלש מאוד וכך המכוניות שמאחוריך מדביקות אותך תוך כדי שאתה עוד בתנועה ולכן נאלצות להאט וכך אתה כביכול "אוסף" מאחוריך טור מכוניות ומאלץ אותם להאץ ולעצור. אבל רגע, יש עוד! אני מתחיל להאט ומביט במראה - ואלה, אין רכב מאחורי. ממשיך להאט - מה אתה יודע, עדיין אין איש. וכי מי לידי יתקע שלאחר שאני אעצור ואמתין, יבוא לפתע רכב ויפגע בי? זה בדיוק המצב שבו צריך לעצור מוקדם, ולא רק שלוש מטר אלא מאוד מוקדם! אני מדבר על מרחק בגודל של שתיים-שלוש מכוניות ועל נתיב מילוט אופציונלי הצדה ואם אני לא מוצא כזה אז אני עוצר עוד יותר מוקדם (גם במרחק חמש-שש מכוניות) ומחכה. אין מכוניות מאחורי ולכן ממילא אין שום סכנה שעצירתי המוקדמת תגרום להפרעה או לסיכון. היא גם לא גורמת לעיכוב שלי או לשחיקה (מלבד שחיקה זניחה במיסב הלחץ ברכב ידני - כיוון שאני עומד עם הילוך משולב! בשביל זה אין גיל "נכון" - יש רק שכל ישר!
×
×
  • תוכן חדש...