חן ג.

לחץ השמן עצמו נבנה תוך כמה שניות, אבל כדי שהשמן באמת יגיע לכל החריצים וגם כדי שסיבובי המנוע יתייצבו, לוקחות עוד כמה שניות. זה סביר ורצוי לחכות 10-15 שניות ברכב פרטי, וברכב עם מגדש - לחכות חצי דקה עד דקה. לא צריך "לחמם" את המנוע - רק להמתין קצת.

אין שום סיבה שסיבובי סרק יפגעו במגדש. אדרבה, אם יש משהו שחשוב לעשותו על מנת שלא לפגוע בטורבו, הרי שזה להמתין בסרק: רצוי להמתין כדקה כדי שהוא יקבל סיכוך טוב (לעומת כחצי דקה או פחות ברכב ללא מגדש). כן צריך לעמוד במקום ולא להתחיל בנסיעה מיד, מה לעשות?! גם לפני כיבוי רצוי לחכות לפחות חצי דקה (לאחר נסיעה רגועה) ויותר לאחר נסיעה מאומצת. שימוש בשמן מתאים, סינתטי (עדיף "פרימיום"), איכותי ובעל אחוז גבוה של אבץ ואחוז נמוך של מוליבידיניום, והחלפתו בזמן (ועוד לפני כן בתנאים מכבידים) חשובים גם הם.

חומרים טובים כמו אלו של STP אינם מטגנים את הצמיג (לפחות בשימוש נכון) אלא מגנים על דפנותיו. לגמישות הדפנות יש חשיבות רבה לעמידות הצמיג בחום, לשיכוך מהמורות, לעמידה בכוחות צד ולהיזון חוזר. החלפת צמיגים ממוצעת צריכה להיות בין 3 שנים ל-60 אלף קילומטרים. בעזרת הקפדה על לחצי אוויר וסבב גלגלים במועדו, חניה בצל, נהיגה עדינה וכן - שימוש בספריי - ניתן להגיע עד לארבע שנים או 80 אלף! בכל מקרה, צמיגים אינם חלק קוסמטי ולכן לא משנה כמה יפים הם נראים אלא מה יכולותיהם. יש למשל הרבה צמיגים שגם לאחר שיאבדו את מרבית תכונותיהם החיוביות - עדיין ייראו תקינים.

ייתכן, אבל אני מוחזק בעיניך (ולו רק מרושם הקריאה) כאחד המשתוללים? אין שום קשר בין ספורט מוטורי לבין השתוללות, נהפוכו! את זה יודע כל ילד שנוהג בקארט וכל חובב שצופה במירוצים. ספורט מוטורי יוצר תרבות נהיגה!

לנהג המוביל בתחילת המירוץ מותר לבצע חסימה אחת. מעבר לכך - אסור! כמו כן, רכב שיושב קדימה ופנימה לקראת הסיבוב (לצורך עקיפה) - יש לאפשר לו להיכנס ולעבור.

נדב, נהיגת מירוצים אינה "השתוללות" אלא ספורט מסודר עם חוקים ועם רוח ספורטיבית, הגינות ועוד ערכים חיוביים לנהיגת כביש - החוקים נוקשים וכל סטיה קלה מהם גוררת ענישה חמורה. הנהגים הם ספורטאים אחראיים שתמיד נוהגים כשהם בכושר, לעולם לא נוהגים מעבר ליכולתם וליכולת המכונית וגם תפעול הרכב אינה גס ואגרסיבי אלא עדין, מדויק, זורם וחלק - וכל אלו דברים חיוביים לנהיגת כביש. חלק מהתקווה של הנפשות הפועלות בתחום הספורט המוטורי בישראל היא שהעיסוק בספורט מוטורי או אף עצם הצפיה בו, ישפרו את תרבות הנהיגה בישראל.

זה לא מעקה חדש, זה "אלמנט קצה" של מעקה קיים. מטרתו של ההתקן היא לספוג אנרגיה באופן מדורג כבולם זעזועים בזמן פגיעה חזיתית בקצה הגדר, היכן שהגדר עצמה היתה משפדת את הרכב (והיו דברים מעולם) או גורמת לגלגולו או כדי למנוע פגיעה בקיר בטון. האלמנט נחשב לבעל תרומה חשובה להפחתת פציעות ואף אבדן חיים בתאונות.

ספריי אמין וייעודי לצמיגים כמו זה של STP הוא כן יעיל. כל עוד מקפידים לרסס רק על הדופן - אין שום בעיה וזה אפילו מומלץ כדי להפחית קצת את נזקי הזמן לגמישות הצמיג. גם שטיפה במים, אם להתייחס לתחליף ביתי, יכולה להועיל לגומי - וחלק מהצמיגאים רוקחים "תרופות סבתא" כמו שמנים טבעיים כגון קנולה או זית או תוך שימוש בחומרים אחרים.

ישנן עוד כמה סיבות נפוצות לכך: 1. נעליים לא מתאימות: בין אם מדובר בנעל רחבה מאוד, בכפכף, בנעל עם עקב גבוה או סתם בנעל עם סוליה בוצית או עם שרוכים פרומים - יכולה להחליק מדוושה לדוושה. 2. נסיעה אחורה: כאשר נוסעים אחורה כשהגוף מוטה מסביב (במקום להביט במראות כנדרש) אפשר להתבלבל בין הדוושות, בעיקר כאשר מתחילים נסיעה ברוורס (בתחילת נסיעה אנו תמיד פחות מרוכזים). הפתרון: לנסוע עם נעליים מתאימות ואם צריך - לנגב את הסוליות החלקות בסמרטוט, ולנסוע אחורה כשהעיניים מביטות במראות, ורצוי לא בתחילת נסיעה.

יש הרבה דרכים להשפיע על תרבות נהיגה, ואין סיבה שלא לפעול בכל הגזרות האפשריות: גם שיפור צי הרכב יכול לשפר את תרבות הנהיגה, גם שיפור החינוך מגיל צעיר, גם שיפור הכשרת הנהג וגם אמצעים נוספים כמו חשיפה לספורט מוטורי - כל אחד מהצעדים הללו חשוב לשיפור תרבות הנהיגה. גם השפעות עקיפות תופסות! אפילו עליה במחירי הדלק קשורה לשיפור בתרבות הנהיגה ולפחות תאונות! כמו שאמרתי, רוב הנהגים לא רעים - הם פשוט לא מספיק טובים!

דיגרסיה קצרה, ברשותך: חשוב גם שאתה וגם שאר ה"צדקנים" (כן, גם אני) ייעשו בדק בית ויוודאו שהם באמת צדיקים כמו שהם חושבים. לדוגמה, הרווח שה"רכב ב'" שלך צריך לשמור מרכבים אחרים - יכול להיות גדול מאוד (כשלוש שניות) ולכן גם מרחק שעלול להיראות סביר למהדרין - עלול להיות קצר מדי! זו רק דוגמה אחת מני רבות לנהגים שאינם נהגים רעים, הם פשוט לא מספיק טובים! וגם את זה יש יותר בסגמנט של רכבים שטח וגם "כאילו שטח." כאשר מתייחסים לרכב כתכשיט עם גלגלים, ממילא רמת המודעות לסכנות שכרוכות בנהיגה בו (וכי איזו סכנה יש בתכשיט?) נמוכה יותר.

אני אגיד לך יותר מזה: גם לא "ערסוואתים" (מה זה? אני מכיר "ערס" שפירושו סרסור של אחותו) נצמדים מאחורה - ולא רק אלי אלא גם אל אחרים. לאו דווקא יושבים "על הזנב" אבל בהחלט קרובים מדי. מדובר על נהגים רגילים והגונים שפשוט לא מקפידים או מתנהגים באגרסיביות או חוסר סבלנות וזה נמצא אמפירית יותר בקרב נהגי הרכבים הגבוהים. תפעל לשינוי צי הרכב - ותשנה את תרבות הנהיגה!

הרמת הרגליים ברכב באופן כללי (גם במושבים האחוריים) כמוה כהסרת חגורת הבטיחות: הגוף מיד צולל מתחת לחגורה ואפשר להיפרד מפלג הגוף התחתון. לא הייתי רוצה להיות אחראי לכך כנהג...

הדבר הוכח, בעיקר בארצות הברית, שם הג'יפונים הללו זוכים לפופולריות יתרה (וכמוהם גם ג'יפים וטנדרים), שם נמצא כי נהגי רכבי פנאי (SUV) נוטים יותר להתנהגות של היצמדות לנהג ממול וגם למפגני אגרסיביות וסיכון עצמי בכביש - יותר מנהגי רכבים משפחתיים. תרבות הנהיגה קשורה לצי הרכב. אם תשנה את צי הרכב - תשנה את תרבות הנהיגה. לא סתם באירופה מקובלים רכבים קטנים וידניים. משהו ברכבים הללו מעודד את חווית הנהיגה וגם מתגמל נהיגה נכונה יותר, בעיקר בתנועה. כך, לדוגמה, לנהג ברכב ידני יש אינטרס ברור שלא להיעצר בתוך עומס תנועה, בעוד שנהג ברכב אוטומטי נוסע בסגנון של "זינוקים" קצרים שבסופם הוא בולם ונעצר.

אני לא חובב של סגנון כתיבה שמכוון לניפוץ מיתוסים. בסך הכל מידת ההשפעה של כמות האחיזה על ההתנגדות לגלגול היא לא כל כך גדולה ויש משתנים אחרים במבנה הצמיג וצורת המדרס שחשיבותם לעניין זה גדולה אף יותר. כמו כן, כאשר מדובר בצמיגים חדשים, הצמיג עצמו עובר תהליכים במהלך השימוש בו שמשנים את ההתנגדות לגלגול: בין אם זה שחיקת שכבת הסיליקון, "עיוות" רשת הפלדה, שחיקה, ירידה באיכות הגומי ועוד.

ברכישת רכב גבוה יש הרבה הגיון - אם יש צורך בגובה הזה לשם עבירות, למשל. הבעיה של ג'יפונים היא שכל מטרת הייצור שלהם כסגמנט היא לנגן על יצר הראוותנות שעד לאותה עת היה שייך רק למי שהרשה לעצמו לרכוש ג'יפ אמתי, שגם כן נעל צמיגי כביש ולא היה רואה טיפת שטח בימיו. אם יש לך צורך פרקטי בג'יפון - מצוין. אם אין לך - אז לא קיימת סיבה לרכוש אותו. ביצועיו הנמוכים של רכב גבוה ובעיות נוספות הכרוכות בו - עלולות להיות לרועץ במגוון מצבים בנהיגה, כולל גם מצבי קיצון (בלימות ושינויי כיוון) וגם מצבים יותר פשוטים כמו תמרונים מדויקים במהירות אטית. ובכלל, כל הטיפוח של הראוותנות הזאת (בהתייחס לרוב רוכשי הג'יפונים - שאין להם שום צורך פרקטי בג'יפון) עושה דברים רעים לתרבות הנהיגה בארץ ואת התוצאה רואים בכביש. גם רכישה של רכב ספורטיבי מבלי שהנהג אי פעם יחוש צורך לאתגר את עצמו בפיתוליו של כביש הררי כלשהו או במסלול דינה זהה.

גם לדעתי בקרת לחץ אוויר (ובתנאי שמדובר במערכת TPMS איכותית) היא דבר מועיל מאוד. ברור שהיא לא מחליפה (תנו דעתכם) את בדיקת לחץ האוויר במדיד מדויק (עדיף אישי) אחת לשבוע עד שבועיים, ובדיקה חזותית לפחות לפני כל נסיעה בבוקר.

איכות הדלק בהחלט יכולה להשפיע על תגובת המנוע, אבל כיום בדרך כלל ההבדלים בין איכות התמהיל בתחנות השונות די זניחים.

חצית קו לבן היא לא לעניין. יש לזה מגוון סיבות, אחת מהן היא פשוט יצירת הרגל שלא לחתוך את הסיבוב גם בנהיגה ספורטיבית בעומס גבוה; סיבה נוספת היא שבכל פעם שאנחנו עושים "טיול" לסדום-ערד אנחנו מייצגים את עולם הנהיגה הספורטיבית וברגע שנהג כלשהו יראה אותנו עושים משהו כמו לחתוך קו לבן – הוא יפרש זאת על הצד הלא טוב וככה אנחנו מוציאים שם רע לנהיגה ספורטיבית באופן כללי. כמו כן, כאשר אנו מגדילים את קו הסיבוב, אנו גם נוטים להגדיל את המהירות באותו זמן. כיוון שהגדלת המהירות מעלה את הכוח הפועל על המכונית בריבוע, סביר להניח שהתוצאה בסופו של דבר תהיה שהעומס הפועל על המכונית לא יקטן אלא יגדל. כמו כן, הנטיה של הנהג להיכנס לסיבוב מוקדם יותר – תגדל וכך בעיות אחרות כמו שדה ראיה או כניסה מוקדמת מדי - יוחרפו.

אל תערב את התחומים בין הסטת הדיון לבין דיגרסיה מכוונת. הראשון הוא שטות והשני הוא תרגיל רטורי מסורתי שחביב עלי מאוד. בכל מקרה, אני מסכים עם השקפתך - גם אם כך הדברים היו מתנהלים בכל העולם, זה לא היה מצדיק את זה. מה שכן, אני בכל זאת מאמין שתרבות ההלנה (כמקובל בטוקבקים ובשאר מני מדיה דיגיטלית) לא תורמת אלא רק מזיקה.

נו ב א מ ת ....מהיכן הבאת את ה"ידע" הזה? צא ועשה סיבוב ברחובות פריז. ייתכן שתופתע מהנוהג המקומי וגם ממראה הפגושים...

כל נהג אמור לנהוג במהירות שתאפשר לו להבחין בבור גדול (כל עוד לא מדובר בסדק קטן שקשה להבחין בו) בכביש בזמן ולעצור לפניו. העצירה לפני המכשול קודמת לסטיה סביבו ולמקרה שיש צורך בסטיה - תמונת המצב מסביב אמורה להיות ידועה מראש על ידי בדיקת מראות תדירה בזמן הנהיגה.

מסרב להבין? הדבר היחיד שאני מבין הוא שהשימוש בטיעונים לגופו של אדם לא יובילו אותך לשום מקום בדיון הזה. מה שכן יוביל אותך לאמת הוא בדיקה אמפירית של צרכיהם של רוב משתמשי הג'יפונים (ואני כבר לא מדבר על מי שקונה ג'יפ "King Size" עם צמיגי כביש שלעולם לא יאכל טיפה של עפר). צרכים פרקטיים אני מוכן לקבל: מי שצריך את החלל הפנימי של רכב פנאי, או מי שזקוק לביצועים של מכונית ספורט, לכושר הנשיאה של משאית חלוקה או לעבירות של רכב שטח - נגדו אין לי טענות. למי שמחפש ברכב את גודל הכלי - נגדו יש לי ועוד איך! עכשיו השאלה היא לאיזה צד משתייך הישראלי המצוי המתנשא לגובה מעל השחור-השחור הזה... ואגב, הכנסתי המון ילדים והרכבי המון מושבי בטיחות ובכל סוגי הרכבים (כולל משאית, או שזה לא "רכב גבוה" לדעתך?), ואני לא זוכר איזושהו יתרון לרכב הגבוה.

וזה נכון וגם הודתי בכך בין השורות. אין לי שום טרוניה למי שרוכש ג'יפון מטעמים פרקטיים. השאלה היא מהם הנימוקים של הישראלי הממוצע (או האמריקני) בג'יפון והאם יש לו צורך בו? נראה לי שאם תבדוק - רובם בכלל לא יעלו על הדעת את היתרונות שאתה מציג, אלא בדיעבד. הנהגים הללו הם יריביה של תרבות הנהיגה, לא פחות!

והאם אופן ההתנהלות של הדברים בארצו של הדוד סם הופכת את הדברים ללגיטימיים? גם אם תרבות הנהיגה האמריקנית היתה ללא רבב (והיא גרועה לפחות כמו זו הישראלית), זה עדיין לא היה מבסס במאומה את התועלת שניתן להפיק מרכב פנאי. הנחות היסוד של רוב (לא כל) רוכשי הג'יפונים והג'יפים הן הנחות יסוד שעומדות בניגוד למה שמנחה אותנו כנהגים מתורבתים ומובילי תרבות נהיגה: ההתמקדות במראית העין (ולא במהות), ההעדפה של היבטים בלתי מדידים בעליל על פני פרמטרים מדידים של בטיחות ופרקטיקה. גם אם הרכב הוא כן מתקדם, בטוח וחסכוני - זה עדיין לא משנה את הנחות היסוד של רוב רוכשי הג'יפונים - בארץ כבחוצה לארץ - שהם "מקדם הפוזה" וגודל הכלי. מה קרה להסתפקות במועט? מה קרה לערך הצניעות?