חן ג.

יש לציין ששתי שיטות ההתנעה הללו ממש לא "בריאות" למנוע, ולכן יש להשתמש בהן רק כאשר נשקפת סכנה לנוסעי הרכב (כמו כשהרכב נעצר בשוליים עקב תקלה במנוע או התנגשות) ואין דרך אחרת להניע את הרכב ולהזיז אותו. במקרים אלו - כל נזק לרכב עדיף על נזק לנוסעיו!

ההדגמה של ראם טובה אך יש לשים לב שהוא מדגים את הנקודה רק בעזרת רכבים. במידה ואופנוע מתיישב בצדו הרחוק של הנתיב הסמוך (במיוחד אם אתה לא נמצא בצמוד לקצה הנתיב) - השטח המת עלול להיות גדול מספיק כדי להסתיר אותו, או לפחות כדי שלא תשים לב אליו, אפילו שרואים את הקצה שלו במראה. כמו כן, יכול להיות אופנוע או אפילו רכב קטן בנתיב השלישי או אפילו בשוליים ורצוי לדעת אם יש שם מישהו לפני המהלך. לכן, לעולם אין לסמוך על כיוון המראות לבדו. חייבים לשמור על הימין ולהמעיט במעברי נתיבים, לבדוק את המראות באופן תדיר בלי קשר למעבר נתיב; אם צריך לעבור נתיב, יש לאותת מוקדם, לעבור נתיבים בהדרגה תוך בדיקה חוזרת של המראות ורצוי גם להעיף מבט זריז הצדה (לא אחורה) לפני כן. גם המבט במראות צריך להיות מלווה בהסטה קלה של הראש.

הפעולה לא צריכה להיות אוטומטית אלא מחושבת. עניין האורות שונה לחלוטין מפני שהוא אינו תלוי בשיקול הדעת של הנהג אלא בעניין טכני של ראות ונראות (רכב עם אורות - נראה טוב יותר). טעות נוספת: בדיקת המראות (ואף מבט זריז הצדה) צריכה להקדים את האיתות. Mirror-Signal-Maneuver. וכדי להסיר ספק: אני מאותת בכל מצב, מלבד מצב שבו פשוט אין שום משתמש אחר בדרך. גם אם יש נהג אחר והוא רחוק מדי או אטי מכדי להפיק משהו מהאיתות שלי - אני עדיין מאותת בגלל הנקודה החשובה שציין אנלוגי.

!?Et Tu Quoque, Brute מה, גם אתה מתחיל עכשיו עם טיעונים לגופו של אדם? מה קרה לרציונליזם - מיצינו?!

נקודה חשובה לנהיגה: עקיפה יש לשאוף להשלים ללא העברת הילוך נוספת באמצע העקיפה, כדי שהעיסוק יהיה רק במהלך ולא בהעברת הילוכים. אם חייבים להעביר הילוך - יש לתזמן זאת כך שהעברת ההילוך לא תתבצע כשאנו לצד המכונית הנעקפת.

קודם נגדיר מה פירוש "מחזיקים?" הקריטריון המקובל ל"מחזיקים" הוא עד למצב שבו הצמיגים נמצאים כמעט על סף פיצוץ בזמן נסיעה תחת עומס, מצב שמגיעים אליו לאחר שש שנים או 120 אלף קילומטרים בדרך כלל (עד לשחיקת המדרס לגובה של שני מילימטרים). א ב ל! כל נהג שעיניו בראשו מבקש מהצמיגים שלו קודם כל אחיזה טובה שתסייע לו באופן פעיל בנהיגה ובעיקר תאפשר לו לעצור במרחקים קצרים במקרה חירום. לכן, יש להחמיר יותר מהקריטריון שהזכרתי קודם, ולהחליף צמיגים בין שנתיים וחצי לארבע שנים, או בין 50 ל-80 אלף קילומטרים.

מי צריך? כל מי שמבין את מידת יעילותה המפוקפקת של ההשקפה הפרטית. אמפירית - גם בארצות הברית לא מאותתים כמו שצריך, וגם בארצות אירופה המצב טעון שיפור. זה שאנו מוקירים את תרבות הנהיגה בארצות ניכר, לא אומר שאנו צריכים לסגוד לה. וכל מי שמבין את זה, גם מבין שיקול דעת מהו ויודע להבדיל בין כביש שומם לבין איתות בזמן נסיעה בתנועה (ולו דלילה מאוד). ואת ההבחנה הזאת יודע לעשות לא רק הנהג הישראלי, אלא גם הנהג הבריטי והנהג האירופי המושלמים שלך...

להעביר לסרק, בעיקר ברכב אוטומטי, בעצירה מזדמנת בכביש זו שטות. זה גורם בלאי (לא למיסבים אלא למצמדים ולחבקים), זה מוריד בדרך כלל את לחץ השמן בתיבה אבל בעיקר - זה גורם לסכנה במצב שבו הרכב מאחוריך או זה שמאחוריו - מתקשה לעצור. אם אתה נשאר בהילוך - תוכל לנצל את כוח המנוע ולמנוע פגיעה (ואני לא מדבר תאוריה - זה עובד). בסרק, גם ברכב ידני - לא תוכל!

סלח לי שאני מצטט את עצמי: השימוש בהילוכים אמור להיות מוגבל לתנאי נהיגה מסוימים (עליות ממושכות, ירידות ממושכות, נהיגה ספורטיבית) וגם אז אתה לא אמור "לשוטט" בין ההילוכים אלא להשאיר את התיבה בהילוך מסוים ולנהוג כך.

אם אתה לא שולט היטב במצמד אז בדוק כמה רחוק אתה יושב ממנו: אתה אמור להיות מסוגל ללחוץ אותו עד הסוף (עם כל הרגל, כפי שנאמר) כאשר הברך מכופפת בכ-140 מעלות. אני מצאתי שנטיה לזרוק את המצמד קשורה בישיבה רחוקה מדי שיוצרת עומס איזומטרי על שרירי הרגל כאשר מחזיקים אותו חצי-לחוץ.

זה גם נכון מאוד ואני כתבתי את זה - אם יש נהג שיראה אותי מאותת, גם אם אין לו מה להפיק מהאיתות, אני מאותת משום מראית עין. אחרת נהגים אחרים מקבלים תחושת לגיטימציה לא לאותת בעצמם.

עם הרגל על הבלמים - העומס נופל על...הבלמים! עם הרגל על הגז, העומס נופל על מכלולי ההנעה קרי תיבת ההילוכים וממיר המומנט. הרי לך שיטה מצוינת להרס של תיבת הילוכים אוטומטית תוך זמן קצר! ולשאלה המקורית, כל תיבה תידרדר אם יש מספיק שיפוע.

מדובר על תיבות בהן יש אפשרות להחזיק הילוך (Hold) וכך מתאפשרת האצה בזינוק מהילוך שני כאמצעי מלאכותי להגביל את המומנט בגלגלים ולמנוע פרפור על משטחים חלקים (במיוחד בוץ, שלג וקרח). רוב המכוניות בארצנו (ובכלל) נוסעות נסיעות אורבניות קצרות יחסית ורצופות בהאצות והאטות. תוסיף לזה מזג אוויר חם ותגלה שבתנאים הללו - אתה צריך להחליף את השמן בתיבה מוקדם מהמומלץ על ידי היצרן, גם בתיבות בהן הנוזל הוא "לכל החיים." ברוב התיבות החלפה פעם ב-40 אלף או שנתיים היא סבירה. כמובן שרכב שמשייט הרבה (לפחות 20% מנסועתו הכללית) מחוץ לעיר - יכול לנצל את מלוא אורך החיים של הנוזל. בנוסף, התיבה לרוב משלבת להילוך הגבוה ביותר ברגע שאתה סוגר את הגז. זה גם מועיל לשליטה טובה יותר על הרגע המדויק שבו התיבה מעבירה הילוך, וגם מעדן את העברת ההילוך, כאשר באמצע ההאצה אתה מרפה לרגע מהגז כדי לאפשר לתיבה להעלות הילוך. למעשה, שליטה טובה בדוושת הגז ברכב אוטומטי, מקנה לך כמעט אותה השליטה על תזמון העברת ההילוכים כמו בהעברה ידנית במצב "טיפטרוניק." שימוש מרובה בהעברת הילוכים ידנית בתיבה (וגם בהעברה לניוטרל), בעיקר תחת עומס, גורם לבלאי מואץ למצמדים שבתוך התיבה ולחבקים (אם ישנם).

חשוב להבדיל בין שני דברים: בלימת המנוע שנוצרת בזמן הורדת ההילוך, אשר חשיבותה ברכב פרטי היא זניחה, לבין שמירת כוח המנוע זמין. כדי להשיג בלימת מנוע יש להוריד הילוכים ברצף ובזמן קצוב (בסביבות שיא המומנט) ואגב-כך לגרום בלאי למכלולי ההנעה ולקלקל את חלוקת עוצמת הבלימה של הרכב. כדי לשמור את כוח המנוע זמין, לרוב לא צריך אפילו לרדת את כל ההילוכים ברצף - ובלבד שיישאר למנוע כוח זמין. בכל מקרה, אין שום סיבה להיעזר בהורדת ההילוכים לטובת האטת הרכב. אגב, למיטב הבנתי, כאשר המנוע עובד בסיבובים נמוכים מדי (בהתאם לשאלה השניה והשלישית של פותח השרשור), עיקר העומס והבלאי למנוע הוא בגל הארכובה.

זה טיעון של בורות. יש מספיק צעדי זהירות שניתן לקחת ואני יודע שפירטתי אותם לפני כן. אבל לאותת - דבר שמטרתו להצהיר כוונות עבור משתמשי דרך אחרים - כאשר אין משתמשי דרך אחרים - זו כבר בורות בלתי מנוצחת לאמתה!

נו, באמת. אם הכביש ריק - אז הוא ריק ומי שלא מזהה מצב כזה, לא צריך לנהוג, קל וחומר לא לעבור נתיבים! אם אין מי שיראה אותך מאותת - לא צריך לאותת! זה הגיוני וזה גם מה שמקובל במקומות מתוקנים. ע"ע כאן: "Look around. Can you see any road users - not just drivers - who would be affected by your intended manoeuvre? Yes? Then consider signalling for their benefit. Even if you can't see anyone, could anyone be near enough to be affected but out of view at present? Is there a bend, brow or any other feature that could obscure an approaching road user? If not, there's no point in signalling. Never signal out of habit.Signal when you have something to say to other road users that you can say unambiguously. See whether you can improve the clarity and precision of your signalling by always considering the four questions. Don't be surprised if you signal less than before because you're omitting unnecessary signals."

ואתה לגמרי לא קראת את ההודעה שלי עד תומה, או שמא אתה סבור שיש תועלת באיתות בשעה שהכביש ריק? ואני מזכיר לך שחובת ההוכחה עליך, להראות מדוע כן יש לאותת במצב כזה (ולא את ההיפך). שיקול דעת הוא דבר חשוב בכביש וכל ניסיון להתנער ממנו ולפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר (דהיינו, לציות העיוור לכלל) דינו להיכשל!

אם אין שום רכב באזור - אז באמת האיתות מעט מיותר ומקובל להשתמט ממנו גם בארצות "נאורות." במידה ויש מכוניות אחרות, אך הן לא יכולות להפיק תועלת מהאיתות שלי - אני נותן איתות קצר בכל זאת - בשביל שהנהג השני לא יפרש את כוונתי לא נכון ויתלונן אחר כך (כאן?) שאנשים לא מאותתים בארץ...

אם כל הצעדים שאמרתי ננקטים - לא צריכה להתעורר בעיה. כמובן שגם שמירת הימין ומיעוט במעברי נתיב מלכתחילה מקטינים את הסכנה.

עם כל הכבוד לאיתות (ויש כבוד!), כיוון מראות נכון, בדיקת מראות תדירה, מעבר נתיב מדורג ולכל היותר גם מבט קצר הצדה - ולא מפספסים שום קטנוע. כמובן שזה לא מפחית מערכו של איתות מוקדם (להבדיל מאיתות קצר וסמלי) ומוטב לפחות שלוש שניות בהקדם בתור צעד בטיחותי נוסף וגם היבט תרבותי חשוב. עם זאת, עלי לציין שבארצות רבות מקובל (ומבחינתי בצדק), לא לאותת בשעה שאין מי שיראה את האיתות או יפיק תועלת ממנו, ובמקרה זה או שלא מאותתים, או שנותנים איתות קצרצר, שאותו ניתן לבצע ברוב המכוניות האירופיות על ידי לחיצה קלה על ידית האיתות. נכונה גם העצה של קיסר (Seazer) שאמר שיש לצפות את האפשרות שנהג הרכב לידנו יסטה לתוך הנתיב שלנו ולכן יש לשמור על הימין ואף להיצמד לקו הצהוב, לשמור רווח פנוי מצדדינו בשוליים או בנתיב הסמוך, להימנע מלשבת לרכבים אחרים בשטחים המתים, להסתכל לתוך הרכב או אל הגלגלים ולעשות הכל כדי לצפות מראש את ה"הפתעה."

אני לא סותר את עצמי - כאשר הרמזור כתום, יש לעצור כל עוד אפשר. מתי אי אפשר? כאשר קרובים מדי או כאשר יש סכנה דוחקת מאחור. זוהי המטרה של האור הכתום - לגרום לנהגים לא לעבור באור אדום בשום מקרה. אם מופיע הכתום והם יכולים לעצור הם עוצרים בכתום (ולכן ממילא לא עוברים באדום) ואם אי אפשר לעצור אז עוברים בכתום, אבל לא באדום. אילו הרמזור היה מתחלף ישירות לאדום - ויש מקומות בהם זה כך - אזי היה מתאפשר מצב שבו נהג נאלץ לעבור באדום בעל כורחו עקב חוסר יכולת לעצור בזמן או בגלל סכנה מאחור. בכל מקרה, גם בירוק מלא (ולא רק בהתחלפות הרמזור) צריך להפגין זהירות, לבדוק מראות, להאט אם צריך, להעיף מבט לשני צדי הצומת, לוודא האטה ועצירה של התנועה החוצה, לתכנן נתיב מילוט (רצוי), להיכנס לצומת כשמוכנים לבלום וכל צעד אפשרי שיאפשר לנו תמיד למנוע תאונה או (במקרה הכי גרוע והכי נדיר) לצמצם את תוצאותיה לאפס. עניין המצלמה לא צריך להיכנס לכאן כיוון שבכל מקרה מעבר צומת אפילו ב-100 קמ"ש הוא מסוכן!

כמובן! אבל, בהידלקות הרמזור הכתום צריך להניח שיש לעצור, אלא אם הוכח אחרת (מכוח הטיעון הלוגי המשכנע "יש לי משאית ולוו FH על הזנב"), ולא להיפך.

אז מורה הנהיגה שלך אדיוט! לידיעתך, החוק בישראל - אינו אוסר לעבור את הצומת ברמזור אדום. במקום זה - הוא מתיר לעבור את הצומת רק באור ירוק. כלומר, שגם במעבר בכתום וגם באדום - חומרת העבירה על החוק זהה ויש בכך גם סכנה בטיחותית גדולה. בכל מקרה, גם ברמזור ירוק מלא יש להיזהר ולבדוק שהתנועה החוצה עוצרת ובצומת בינעירוני גם להאט.

תגידו, אתם נורמלים? בכביש הפתוח באמת שלא משנה לי המהירות. אבל כאן מדובר על צומת. צומת! המקום הכי מסוכן בכביש! אם יש מקום שבו מהירויות של 130 ו-110 (והאמת - אפילו 90 קמ"ש) הם לא בטוחות - הרי שזה בצמתים. כל עניין המצלמה לא צריך להיכנס כאן לחישוב, ומכל מקום ברור שבמקומות, טוב עשה מי שהציב את המצלמה! לפני צומת בכביש בינעירוני (וכן, אני מדבר על צומת מרומזר באור ירוק) צריך ל ה א ט!, רצוי למהירויות של אזור ה-80 קמ"ש. רק כך אפשר לבדוק כמו שצריך את צדי הצומת, להעריך נכון את מידת ההאטה של רכבים המתקרבים לצומת ברמזור אדום, לבלום אם צריך ובמקרה הגרוע ביותר גם לספוג אנרגיה בזמן התנגשות.

הנאה מנהיגה היא בפירוש עניין סובייקטיבי. אני פגשתי המון נהגים שלא נהנים כמעט כלל מנהיגה ספורטיבית "טהורה" אלא מעדיפים להחליק, ואנשים אלו יעדיפו מכוניות שונות מאלו שיעדיפו נהגים כמוני. במכוניות אלו, דרך אגב, אותם פרמטרים חשובים של תקשורת, פרוגרסיביות וכדומה - ייזנחו לטובת מהירות נטו (אחיזה וכוח). יש אנשים שחלק מההנאה בנהיגה אצלם קשורה ברכב עצמו (חובבי רכב שהם גם חובבי נהיגה, לך תבין...), ויש גם כאלו שאצלם הנאה מנהיגה היא ביטוי שניתן להשתמש בו גם בקשר לנסיעה מנהלתית בעיר או בסביבה אחרת.