חן ג.

מה נזכרתם עכשיו? כבר שנים ידוע שמצלמות רמזור גם מודדות מהירות, זה לא דבר חדש. אגב, מבדיקה באתר של גאטסו: בניגוד לטענה שזה ככה רק פה, מחיפוש זריז נראה שזה המצב בכל העולם. למשל, בצרפת, המצלמות: באוסטרליה, שאני מאמין משתמשת באותו דגם כמו ישראל, המצלמות:

למיטב ידיעתי, כל מצלמות הרמזור הן גם מצלמות מהירות, והיו ככה שנים. זה חזון נפרץ. האמת שמוטב ככה. תגיד מה שתגיד, אבל אם יש מקום שלא כדאי למהר בקרבתו, זה בצמתים.

מצד שני, נהג הדיוט לא בהכרח צריך להחליק כדי לרדת מהכביש. וכשהרכב לא מחליק, ה-ESP לא בכרח יודע שהוא צריך להתערב. אבל שוב, אבדן שליטה מהסוג הזה מהווה רק אחוז מסוים מכמות ההתנגשויות. עדיפות הדרכות שנוגעות בנושאים שימושיים יותר.

אתה צודק שאי אפשר לכסות את כל הנושאים בקורס אחד, בוודאי לא אם יש אתה רוצה לפנות לציבור רחב של נהגים ולקוות שהם יצליחו להפיק משהו מן ההדרכה. זו בדיוק הסיבה שאני חושב שצריך להתמקד בנהיגה מגננתית ולא בשליטה ברכב. בלימת חירום חייבים ללמוד, בין היתר כי זה נותן לך תחושה לגבי שמירת רווח והתאמת המהירות לתנאי הדרך. אבל שאר הדגש צריך להיות על נהיגה מגננתית, לא על איך לקחת פניות. אבל אם כבר לומדים איך לקחת פניות, עדיף ללמוד לקחת אותן לאט ו"על הגז" שבוא נודה על האמת, מדע טילים זה לא. כניסה לפניה בבלימה נגררת - שגם ככה נלמדת רק "על רגל אחת" (Pun intended) ברוב ההדרכות שראיתי - רלוונטית רק לפניות בירידה.

כן. אבל הדיון הזה לא עוסק בקצב של נהיגה ספורטיבית או תחרותית: מדובר פה על נהג חדש והאם הוא צריך לקחת הדרכה בסיסית ומה התוכן של הדרכה כזו צריך להיות. כשנוהגים רגיל כמעט ואין להעברות משקל רלוונטיות. עדיף להיכנס לפניות לאט, עם הפנית הגה הדרגתית ו"על הגז". במלים אחרות, מנסים לצמצם את העברות המשקל למינימום; אבל כשאתה נוהג כל כך רחוק מן המגבלות, גם זה סתם פדנטי.

בטח שיש חשיבות: כשאתה בולם, אתה מאבד מהירות. כשאתה בולם או מאיץ, חלק מאחיזת הצמיגים מנוצלת להאטה או האצה, במקום לפניה. אם נכנסת לפניה מספיק לאט, כוח המנוע יכול לייצר עוד כוח פניה ולכן לסייע לייצב את הרכב. עד כאן אין שום קשר להעברת המשקל. העברת המשקל רלוונטית רק ל: כאשר הגורם המגביל את ההצלחה של התמרון הוא חוסר היכולת של הרכב להסתובב פיזית בזמן, שזה יחסית נדיר. ההאצה החוצה מהפניה, שעוזרת "ליישר" את הרכב בנוסף לפתיחת ההגה. שימוש בהאצה במהלך הפניה במקום בתיקוני הגה, כי העברת משקל אורכית מערערת את יציבות הרכב פחות מהעברת משקל צדית. ושוב, יש גם חשיבות עצומה לקצב סיבוב ההגה. נהג ש"שובר" את ההגה יצלח את הסיבוב פחות טוב מנהג שמתחיל לסובב את ההגה מוקדם ובהדרגה. זה הכי חשוב.

בדרך כלל מסבירים את זה ההיפך. אתה בולם = יותר משקל בסרן הקדמי = יותר יכולת תמרון. זה הסבר מאוד נחמד ואינטואיטיבי. הבעיה היחידה היא שהוא לא נכון; דווקא מה שאתה כתבת קרוב יותר לאמת, אבל עדיין רחוק מלהיות האמת המלאה, במיוחד בנהיגת כביש היכן שהתנהגות הצמיג שונה מאשר באזור המגבלות. אם תעשה את החשבון, תגלה שבנהיגת כביש אתה מעביר מעט מאוד משקל, במיוחד על ציר האורך של הרכב. לכן כגורם שמשפיע על התנהגות הרכב זה יחסית זניח בכביש. מהירות הכניסה לסיבוב וקצב סיבוב ההגה הרבה יותר משמעותיים.

זה לא נשמע הגיוני. זה לא בדיוק ככה. נכון יותר לומר שנהגים מכוונים את הרכב הרחק מן המקום שהם לא רוצים להגיע אליו, במקום אל עבר המקום שהם כן רוצים להגיע אליו. כלומר, הם עדיין מפנים את ההגה לכיוון הנכון, אבל בגלל הפניקה שנגרמת עקב הבהיה במכשול, המינון והתזמון של הפעולה נדפקים ולעתים מחמירים את המצב. ברגע שלומדים להסתכל לכיוון הנכון, הרבה מהבעיות הללו נפתרות מעצמן. העברות משקל כמעט ולא רלוונטיות להתנהגות הרכב בנהיגת כביש. התנהגות הרכב נקבעת בעיקר על פי מהירות הכניסה לסיבוב, קצב סיבוב ההגה ושימוש בכוח המנוע. הנה עוד דוגמה כיצד הדרכה שמיישמת טכניקות מעולם הנהיגה באזור המגבלות פחות רלוונטית לנהגי כביש. עדיף להתמקד בתכנים של נהיגה מגננתית.

שוב, אני זה שחושב שצריך קורס לנהיגה מגננתית, לא לשליטה ברכב. כמה הרכב חזק או איך הוא מתנהג זה לא רלוונטי לתכנים של קורס כזה. אגב, ניואנסים של התנהגות כביש קיימים גם כשנוהגים רחוק מהמגבלות, אבל הם שונים כי הצמיגים מתנהגים אחרת בנהיגה כזו. רוב הקורסים שעוסקים בשליטה ברכב לא מתייחסים לנקודה זו, שזה עוד גורם בגנותן של הדרכות מסוג זה.

זו הערה מאוד חשובה. יש איש ושמו רוב וילסון. הוא מאמן משהו כמו שני-שליש מהגריד בפורמולה 1 ובראלי העולמי. שיטת הפעולה שלו מאוד פשוטה: שלום מר נהג פורמולה 1, הנה האופל אסטרה שלי. אם אתה עושה איתה הקפה יותר מהירה ממני, סע לשלום. אם לא, אז יש לך מה ללמוד. בינתיים, רק שני נהגים הצליחו להביס את הזמן של רוב. מה שמלמד ש(א) כולם יכולים להועיל מהדרכה ו(ב) גם האנשים הכי טובים בעסק לא מסוגלים לנהוג על 100% ממעטפת הביצועים 100% מהזמן. זה פשוט לא אפשרי אנושית. עכשיו, תחליף את הנהגים הללו באיזשהו חובב הגה ממוצע (במקרה הטוב) ואת המסלול בכביש ציבורי עם הרבה פחות מקדמי בטחון, ויש לך מתכון לא כל-כך מנצח. אפשר בקלות להגיע למצב שבו אין שום רלוונטיות לכישורים שלך, פשוט הכנסת את עצמך למצב שאין ממנו יציאה. שזו רק עוד סיבה, אגב, למה הדרכות שעוסקות בשליטה ברכב פחות רלוונטיות מהדרכות בנהיגה מגננתית.

יש סיכוי יותר גדול שאם תתרחש התנגשות - היא תהיה בגלל מעבר ברמזור אדום, אי ציות לתמרור, מעבר נתיב לא זהיר, הסחת דעת, אי-שמירת רווח וכיוצא באלו - ובמצבים אלו לכוח המנוע אין בדרך כלל משמעות. לא שזה מצדיק לקנות רכב חזק מאוד לנהג חדש, אבל חשוב לציין את זה. רוב ההתנגשויות הן לא תוצאה של איזה אבדן שליטה פוטוגני או מסע צלב בחיפוש אחר מנתק ההצתה הקדוש.

שוב, תלוי בתוכן. הדבר היחיד שיש לתרגל אחרי קורס בסיסי לשליטה ברכב הוא בלימה והתחמקות. נושאים מתקדמים יותר שבאמת דורשים תרגול כמו שליטה ברכב בהחלקה או ביצוע פניה נכונה באזור המגבלות הם בלאו הכי נושאים לקורסים מתקדמים יותר. זה עוד יתרון של הדרכה עם דגש לנהיגה מגננתית: אין צורך לחזור על הקורס כדי "לתרגל".

כמו שאמרתי, בתי ספר לנהיגה מתקדמת מעבירים את התכנים הללו, אבל יותר לציי רכב מאשר למגזר הפרטי. כשאתה משלם מכיסך על הדרכה מכספך וזמנך הפרטיים, יותר כיף להשתולל עם ה-SkidCar לשעה. אבל זה פחות מועיל.

וקשיח. הרבה מהחישוקים הקלים יותר הם גם פחות נוקשים ואז את מה שמרוויחים בהורדת משקל (יחסית זניחה) מאבדים בשינויי שפיעה עקב גמישות בחישוק.

קודם כל, "קורס נהיגה מתקדמת" זה שם כולל להרבה סוגים שונים של הדרכות, כולל הדרכות לנהיגה ספורטיבית או תחרותית שלא רלוונטיות במיוחד לדיון. ניכר שרוב המשתתפים בשרשור דיברו על הדרכה ששמה דגש על שליטה ברכב: ישיבה נכונה (לשליטה אופטימלית בהגה ובדוושות), בלימות חירום, דו-משטח וכיוצא באלו. זה חשוב, אבל לדעתי סוג ההדרכה שרוב האנשים צריכים - ללא תלות בסוג הרכב - היא בנהיגה מגננתית. יש אמרה שלנהגים יש נטיה לנעוץ את עצמם במשתמשי דרך אחרים יותר מאשר בנוף. כלומר, עבור רוב הנהגים ברוב הרכבים האתגר העיקרי בנהיגה בטוחה אינו השליטה ברכב או התמודדות עם תוואי הכביש, אלא נהיגה בתנועה והתמודדות עם משתמשי דרך אחרים: שמירת רווח נכונה, התאמת המהירות לתנאי הדרך, "ניהול" התנועה מאחור, משמעת נתיבים, נהיגה בתוואי עירוני צפוף ועוד - הם נושאים הרבה יותר בוערים, ויש בהם הרבה יותר מה לחדש לרוב הנהגים מאשר כיצד לשבת נכון. אין שום מניעה שחלק מהנושאים הללו ישולבו בצורה ריגורוזית יותר לתוך לימוד הנהיגה הבסיסי. יש פחות היצע של הדרכות כאלו למגזר הפרטי: הן בעיקר מתבצעות עבור ציי רכב. זה פחות "סקסי" מלעשות קורס עם תמרוני התחמקות ו-SkidCar, אבל זה הרבה יותר שימושי. לא ששני הדברים הם mutually exclusive, כמובן. בשביל להביא רכב הנעה-אחורית להיגוי יתר תחת כוח בדרך כלל צריך מכת גז מתוזמנת בשיא הסיבוב. סתם לקחת סיבוב "על הגז" (שלא באחיזה אפסית) יוביל לתת-היגוי כמו בכל רכב אחר. ההבדל העיקרי הוא שצריך פחות גז כדי למזער את תת-ההיגוי. אם כבר, רכבי הנעה אחורית לעתים קרובות מתוכננים עם מקדם תת-היגוי גדול יותר.

בקטנה. ה-Masterclass של דון פלמר עולה £1995.

היסטורית, ליהודים ולנוצרים בארצות מֻסלִמיות לא היתה בעיה להשיג אלכוהול: אני זוכר שקראתי על הזמנות של אלכוהול (ובהיקפים מרשימים) בגניזה של קהיר. מבחינה הלכתית, המֻסלִמים צריכים לאפשר ל"עמי הספר" שחיים בקרבם לקיים את המנהגים שלהם. בוא, אני מדבר בפרספקטיבה של אלף שנות קיום של אסלאם שיעי, לא על כמה מקרים נקודתיים. פה ושם היה איזה אלחַכּם בִּאַמְר אִללה, כמו שהיו שליטים רודניים בעולם הסֻני (וכמו שתמיד היו בכל מקום), אבל בראיה הכללית אצל השיעים היה למיעוטים דתיים טוב יותר. לא זוכר את הסיבה המדויקת, אבל למיטב זכרוני זה היה מעוגן בהלכה שלהם. הם לא מאיימים על כל העולם, אבל הם כן מאיימים על פחות-או-יותר כל מדינה סֻנית שיש. לא מספיק? מלחמת איראן-עִראק התרחשה כאשר עִראק היתה תחת שלטון הבַעַת', אז היותה שיעית-בחלקה לא שיחק תפקיד.

כן, הם הדריכו ביחד ב-GET. אבל און וליאור, כמו איתי, באו מרקע של מסלולי אספלט ואילו ראם הוא נהג ראלי כביש, וזה משתקף יפה בסגנון הנהיגה שלהם. פעם במשרד היה לי חבר שלמד אצל ראם ואחד שלמד אצל און. ביני לבין הבחור שלמד אצל און לא היה שום הבדל ניכר בסגנון הנהיגה. אצל התלמיד של ראם, להבדיל... יש אגב עוד וריאציות. אני מכיר מאמן נהיגה לשעבר באנגליה שהיה מדריך לסגנון נהיגה שונה לגמרי ממה שמקובל בקורסים כאן; ומהיכרות שטחית עם האופן שבו רוב וילסון מלמד את הנהגים בליגות הגבוהות לנהוג, גם שם יש הבדלים לעומת מה שאנחנו מכירים.

שמח לשמוע שהם גדלו מאז. אבל גם בשיאה מסלולים לא הגיעה לגודל של אלטרנתיבי. לא שגודל בהכרח משליך על איכות ההדרכה, כמובן. אני אישית גם מעדיף את סגנון הנהיגה של איתי/און/ליאור על פני זה של ראם.

קודם כל, איראן ממש לא רוצה להשמיד דווקא את ישראל. איראן תנסה להשמיד את סעודיה ואת דֻבַּי הרבה לפני שהיא תנסה להשמיד את ישראל. קודם כל, מדובר ספציפית על השיעה התריסרית ששולטת באיראן. יש זרמים שיעיים אחרים (אמנם קטנים בהרבה) כמו הנִזאריה שיש להם אימאם חי עד היום. אגב, דווקא היסטורית השיעה היתה הרבה יותר מכילה כלפי מיעוטים דתיים מאשר הסֻנה. גם ארגוני טרור כמו אלקאעדה והמדינה האסלאמית הם תופעה סֻנית ולא שיעית. משטרת האַיַתאללה הוא יוצא דופן היסטורי, בעיקר מבחינת גודל הסמכות שהוא שם בידיים של האַיַתאללה, וביחסי דת-מדינה. בכל אופן, כמו שאמרתי, הבעיה העיקרית שלהם היא עם העולם הסֻני. כמובן שישראל היא גם בעייתית בתור "פולש" שהשתלט על חלק מאדמת האסלאם, ובתור בעלת-ברית של ארצות הברית ושל רוב המדינות הסֻניות.

מסלולים נסגרה מאז. ראם היום מדריך ב-Prodrive, בהיקף הרבה יותר קטן ממה שמסלולים היתה בשיאה.

אני זוכר שהיו קורסים של שלושה ימים ב-Loheac, אבל היום אני לא חושב שיש כאלו כבר. באתר שלהם בהחלט אין שום אזכור לקורס ארוך יותר מיום אחד. כן, אני חושב שעדיף שלושה הדרכות יומיות נפרדות מאשר הדרכה אחת מרוכזת של שלושה ימים. זה בערך מה שעשיתי באלטרנתיבי בשעתו.

אני זוכר שאחרי שסגרו את GET ראם עבר להוציא קורסים של 3 ימים ב-Loheac. אבל מלהסתכל באתר שלהם עכשיו, אני לא רואה שום קורס של יותר מיום אחד. ערן אביבי פעם אמר לי שכשהוא עבר קורס ב-GET (עוד כשאיתי אלון הוציא לשם הדרכות - קצת לפני ראם) זה היה שבוע שלם. לא יודע לגבי מקומות אחרים בצרפת, אבל באנגליה יש בשנים האחרונות מעבר מהדרכות מובנות ל-Coaching כמו שדון פלמר עושה, אבל הכי ארוך שהוא מציע זה יומיים. יש כמובן מאמנים כמו רוב וילסון שעובדים עם נהגי פורמולה 1, אבל זה מחוץ לליגה של כולנו.

ה-Alma Mater שלי זה אלטרנתיבי. מאז שאיתי אלון עבר לנהל את המסלול בערד אני לא יודע מה הולך שם מבחינת רמת ההדרכה, אבל אני לא מתאר לעצמי שהיא השתנתה מאוד. מאז שמסלולים נסגרה, הם בית-הספר לנהיגה הגדול ביותר שיש לנו.

קורס של יום שלם זה לא משהו לזלזל בו. אני לא יודע אם מישהו היום בכלל עושה את הקורסים של ה-3-5 ימים שהיו עושים פעם במקומות כמו Bob Bondurat ו-GET.