KOOKE

תכליתו של כביש אגרה היא לא רק קיצור זמן הנסיעה אלא גם כביש משופר יותר, נוח יותר לנהיגה וכו'. גם אם נניח והזכיין לא נערך מראש לנפח התנועה ולא סלל לכאורה מספיק נתיבים, עדיין רשאי הצרכן לבחור שלא להשתמש בכביש האגרה. שונה המצב כאשר הצרכן נתקל בתנאים שהשתנו לרעה ביוזמת הזכיין

שוב מזכיר "שכר טרחה" ולא "עמלה" . בכל אופן עדכן אותנו איך התפתח הסיפור. גם אני סקרן לדעת מהו פירוט ההוצאות שנגבה עבורן סך של כ- 5,000 ש"ח.

לדעתי אין מקום להצעה זו כפי שגם בחו"ל לא פוטרים מאגרה בכבישי אגרה כשיש בהם עומס. אולי יש מקום לפטור מאגרה רק ואך ורק במקרים בהם העומס והפקקים נוצרים בכביש האגרה בשל גורמים שתלויים בבעל הזיכיון למשל בעת עבודות בכביש. בכל מקרה אחר שאינו ב"אשמת" בעל הזיכיון אין לדעתי הצדקה לפטור מחיוב באגרה.

עודד באיזה שלב הסתיים התיק ? לפני הגשת התביעה לבית משפט או לאחר שכבר הוגשה התביעה לבית המשפט ? ייתכן ואינך מודע לכך שבעניינך כבר הוגשה התביעה לבית המשפט ואז מדובר בשכ"ט בשיעור 11% + מע"מ + הוצאות, מהסכום הכולל שנרשם בשטר הקבלה והפטור (המסמך של חברת הביטוח שעליו חתמת). בכל מקרה אם עוה"ד דורש הוצאות בסך 5,000 ש"ח מעבר לסכום שכר הטרחה, אתה כלקוח זכאי לדרוש פירוט ההוצאות והצגת חשבוניות בעבור ההוצאות. לפי המספרים שמסרת נראה לי שהסכום הכולל שנרשם בשטר הקבלה והפטור שעליו חתמת הוא כ- 60,000 ש"ח . האם אני צודק ? אם אכן מדובר בפשרה בסך כולל של 60,000 ש"ח אז שכר הטרחה אמור להיות: פשרה לפני שהוגשה התביעה לבית המשפט- 5,568 ש"ח (כולל מע"מ) + הוצאות או, פשרה לאחר שהוגשה התביעה לבית המשפט- 7,656 ש"ח (כולל מע"מ) + החזר אגרת בית משפט 652 ש"ח + הוצאות

נעזוב רגע את השודדים בצד שיעור שכר הטרחה כשמדובר בנזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקוב כשיעור מקסימלי בחוק שהובא על ידי ישה. אסור לעורך דין לגבות יותר ! אכן המדרגות הן 8% או 11% או 13% בתוספת מע"מ כחוק תלוי בשלב בו מסתיים הטיפול. אבל עוה"ד רשאי לגבות בנוסף לשכר הטרחה גם הוצאות כנגד הצגת קבלות בגין הוצאות אלו (צילומי תיקים רפואיים למשל, שליחויות וכיוצא באלו). ההוצאות אינן חלק משכר הטרחה ! כשמדובר על תביעות בגין נזקי גוף שאינם תוצאה של תאונת דרכים שיעורי שכר הטרחה אינם מוגבלים על פי חוק ועו"ד רשאי לקבוע או לגבות שכר טרחה כפי שהוסכם בינו ובין הלקוח בהסכם שכ"ט. עוד הערה חשובה שלא רבים מודעים לה: שכר טרחה שנקבע על בסיס אחוזים מסכום הפיצוי שמקבל הלקוח הינו "שכר טרחה התלוי בתוצאות ההליך". כאשר נקבע סכום כספי מסויים כשכר טרחה קבוע מראש וללא קשר לתוצאות ההליך, ההגבלה שבחוק שצויינה לעיל לא חלה ועו"ד רשאי לדרוש איזה סכום שהוא מוצא לנכון ושכמובן מוסכם על הלקוח !! טיפ חשוב : תמיד כשמתקשרים עם עו"ד הקפידו לחתום על הסכם שכר טרחה ברור ופשוט שמשקף את המוסכם בין הלקוח ובין עורך הדין (גם כשמדובר בנזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים שאז שיעור שכר הטרחה המקסימלי מוגבל על פי חוק)

לגבי הנזק לרכבים החונים פנה לסוכן הביטוח שלך דווח לו על התאונה - חברת הביטוח שמכסה אותך בביטוח צד ג' כבר תטפל בעניין. לגבי שלילת הרישיון וההליכים הצפויים מבחינת דיני התעבורה ממליץ לך בחום להתייעץ עם עו"ד לענייני תעבורה. לא ציינת אם נפגעת גם אתה בגופך, אם כן ממליץ לך להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בנזקי גוף - תאונות דרכים.

אם בית משפט מחליט ששני הצדדים אשמים בנזק באותה מידה אז משמעות ההחלטה שכל אחד מהצדדים נושא ב- 50% "אשם" ולכן צריך לכסות 50% מהנזק של הצד השני. אם נקח את הדוגמה של REDROSE ל א' יש נזק של 2,000 ול- ב' יש נזק של 10,000 ש"ח אז החלטת בית המשפט תהיה ש א' צריך לשלם ל- ב' 5,000 ש"ח ואילו ב' צריך לשלם ל- א' 1,000 ש"ח. כלאמר, לא עושים ממוצע של הנזק כפי שנכתב על ידי קודמי.

"תת ביטוח" - הוא מונח ביטוחי שאינו תואם בדיוק את המצב שאתה מתאר. תת ביטוח מתייחס לביטוח נכס בשווי הנמוך משוויו הממשי. נניח ואתה עושה ביטוח מקיף לרכב שלך עצמך ששווה 100,000 ש"ח, אבל כדי להוזיל את הפרמיה אתה מבקש לבטח את הרכב שלך רק לפי שווי של 50,000 ש"ח בלבד. במקרה הזה אתה נמצא בתת ביטוח והמשמעות היא שכאשר חס וחלילה יקרה איזה שהוא נזק לרכב שלך אתה תקבל מהביטוח רק חצי משווי הנזק (בהתאם ליחס בין 100,000 ש"ח השווי הממשי ובין 50,000 ש"ח השווי שקבעת לצורכי הביטוח). אני מדגיש שתקבל חצי מהנזק גם אם מדובר בסכום שנמוך מ- 50,000 ש"ח - כלאמר כשאתה בתת ביטוח ונניח והתנגשת בעמוד ויש צורך בהחלפת מכסה מנוע ופגוש ששווים 10,000 ש"ח תקבל מחברת הביטוח רק 5,000 ש"ח בגלל תת הביטוח. לעומת זאת, בביטח כלפי צד ג' - גם אם גבול הכיסוי נמוך ואינו מכסה כל סכום נזק אפשרי עדיין תקבל את מלוא הסכום במקרה הצורך כלאמר גם אם נניח וגרמת טוטל לוס למרצדס AMG ששווה 1,000,000 ש"ח עדיין הביטוח שלך יכסה עד גבול הכיסוי - 600,000 ש"ח ואת היתר תכסה מכיסך.

שיטת מצליח מככבת אצל חברות הביטוח. חברות הביטוח יעשו ככל יכולתן להפחית את תגמולי הביטוח שהן צריכות לשלם למבוטחים. מזה הן מתפרנסות - מהפער בין הפרמיות שהן גובות מכל המבוטחים בשנה לעומת התגמולים שהן משלמות לכל המבוטחים באותה השנה. אינטרס כלכלי טהור ומובן. פנה לחברת ני קופל וקבל מהם אישור שהרכב הספתיפי הזה היה בליסינג. חוץ מזה אם הרכב היה "רכב השכרה" הדבר חייב להיות מצויין ברישיון הרכב - לא רשום ברישיון הרכב אז זה לא היה רכב השכרה. תעמוד על שלך ואם לא ישלמו תגיש תביעה.

d300 אתה מוכן לפרט או להפנות לאסמכתא שמבססת את מה שאתה כותב בתגובתך ? למיטב ידיעתי והבנתי אין קשר בין ביטוח חובה בתוקף ובין כיסוי ביטוחי לנזקי פריצה לרכב. במילים פשוטות אין צורך בביטוח חובה בתוקף כדי שחברת הביטוח תכסה נזקי פריצה לרכב מתוקף פוליסת ביטוח מסוג מקיף.

בעיקרון לא. רק אם יש הגבלה בתנאי הפוליסה המסירה כיסוי ביטוחי בהיעדר רישיון רכב בתוקף. למיטב זיכרוני בפוליסה התקנית לביטוח רכב מסוג מקיף אין כזו החרגה לכיסוי הביטוחי.

אם אתה חותם לא תקבל אפילו שקל מעבר למה שכתוב בשטר הקבלה והפטור. הריבית שמגיעה לך בהתאם לחוק פסיקת ריבית היא בשיעור 4% צמוד שנתי (כלאמר בערך 2% צמודי מדד לחצי שנה במקרה שלך) רק כהערה כללית, אני ללקוחות שמתייעצים איתי במקרים דומים לשלך, ממליץ להם קודם כל להפעיל את הביטוח המקיף שלהם עצמם ולתבוע מצד ג' שאשם בתאונה רק את הנזק שנגרם כתוצאה מהפעלת הביטוח המקיף (כלאמר ההשתתפות העצמית והפסד הנחת היעדר תביעות). כך הלקוח מקבל את רוב כספו תוך 30 יום (ולא אחרי חצי שנה) ורק חלק קטן אם בכלל מתעכב עד לבירור התביעה מול צד ג'.

יש הצדקה מסויימת למחיר הגבוה של ביטוח החובה לרכב דו גלגלי - להבדיל מרכב רגיל, רוכבי הדו גלגלי גם אם הם נהגים מיומנים ומנוסים חשופים הרבה יותר לפגיעה גופנית. אתה בוודאי מכיר את האמירה השחוקה שאין רוכב דו גלגלי שלא נפל פעם אחת לפחות...

אני אישית איני עוסק בדיני תעבורה אך אני יכול להעיד על עצמי ועל עמיתיי למקצוע שכאן בפורום שאם לקוח פונה אליי ואני סבור שהוא יכול לטפל בעניינו בכוחות עצמו כמו למשל להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות אני ממליץ לו לעשות כן. לכן, לעניות דעתי קבל את עצתו של עמית מנהל הפורום, טלפן לאחד מעורכי הדין שבפורום כאן ושעוסקים בדיני תעבורה ותתיעץ עימם טלפונית אם אכן יש צורך בעניינך בייצוג על ידי עו"ד. אני מאמין שתקבל תשובה כנה ונכונה מהם. הייעוץ הטלפוני אינו עולה לך כסף ושווה לנסות.

בכל תאונת דרכים יש לעשות הפרדה ואבחנה בין נזקי הרכוש (הנזק לרכבים עצמם) ונזקי הגוף (הנזק לגופם של נהגי ו/או נוסעי הרכבים ו/או לגופם של הולכי רגל) האחריות לכיסוי נזקי הרכוש נדונה ונקבעת לפי עקרונות דיני הנזיקין הכללליים ואכן מי ש"אשם" בתאונה אמור לכסות את הנזק. האחריות לנזקי הגוף נדונה ונקבעת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובכל מקרה מי שנפגע בגופו בתאונת דרכים יקבל פיצוי ללא תלות או קשר לשאלה מי "אשם" בתאונה אך בסייג אחד חשוב : נהג שנוהג בלי ביטוח חובה בתוקף יוכל לקבל פיצוי על נזקי הגוף שלו רק על פי דיני הנזיקין הכלליים ממי ש"אשם" בתאונה. אז לשאלתך, אם אתה מעורב בתאונת דרכים שבה אשם צד ג' אחר כל שהוא - בעיקרון תוכל לקבל פיצוי ממי שאשם בתאונה הן לגבי נזקי הרכוש והן לגבי נזקי הגוף. טוב עשית שהחלטת לבטח את הקטנוע בביטוח חובה - קרא את השירשור הזה ובמיוחד את תגובה 13 שלי ותבין את המשמעות וההשלכות שעלולות להיות לנהיגה בלי ביטוח חובה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=357594

מניסיוני רוב סוכני הביטוח עובדים עם כמה חברות במקביל.

ראובן גאוות בעלות ונאמנות למותג מוכרת לי, גם אני לוקה בה. אבל, אני באמת מנסה להיות אובייקטיבי גם כשמדובר ברכבים/ מותגים שבבעלותי או שאני מאד אוהב. מטרת הפורום ובהתאם כוונתי היא לשתף מידע שידוע לי עם אחרים כדי שתהיה להם תמונה מלאה לפני החלטת רכישה. ייתכן והתופעה של חדירת מיים ורעשי רוח וכביש מבעד לגג, אצלך פחותה או לא קיימת בכלל, בגלל שמדובר בדגם הקצר, בעוד שבדגם הארוך הגג מתפרק לשלושה חלקים (אצלך מתפרק רק לשניים אם אני לא טועה ?) למען הסר ספק, אילו אני הייתי שוקל רכישת רכב שטח חדש, בתקציב של כ- 280,000 ש"ח (העלות המשוערת של דגם הרוביקון שמתכוונים לייבא באופן סדיר) ללא שום היסוס הייתי בוחר ברנגלר רוביקון חרף מגרעותיו ומעדיף אותו על פני רכבי שטח "מתורבתים" יותר באותה רמת תקציב כמו נניח גרנד צ'רוקי או טויוטה לנדקרוזר וכו'.

בעיקרון לנתבעים (המכון ומוכרת הרכב) זכות לבדוק ולאמת את טענותייך לגבי ה"עבר התאונתי" של הרכב על ידי שמאי רכב מומחה מטעמם. אם תמכור את הרכב לפני שהנתבעים בדקו אותו על ידי מומחה מטעמם זה עלול לעמוד לך לרועץ. אם זה לא נאמר קודם לכן, גם אתה צריך לתמוך את טענותייך ל"עבר התאונתי" של הרכב בחוות דעת שמאי מומחה מטעמך. לצורך העניין תוצאות בדיקת הרכב האחרונה שגילתה את התאונה אינה משמשת כראיה קבילה כדין לעניין מצב הרכב. רק חוות דעת מומחה (בדרך כלל שמאי רכב) היא ראיה קבילה.

STEP המנגנון של הנעילה האוטומטית אינו מונע פתיחת הדלת מבפנים ואינו מיועד להגנה על ילדים שנוסעים ברכב כדי שלא יפלו החוצה. לשם הגנה על הילדים יש מנגנון אחר בדלתות האחוריות של הרכבים המבטל את אפשרות פתיחת הדלתות מבפנים. המנגנון של נעילה אוטומטית עם תחילת הנסיעה נועד להגן על נוסעי הרכב מפני פתיחה לא רצוייה של הדלתות מבחוץ כפי שהוסבר למעלה.

מה הנזק שנגרם לך ? לרכב שלך ? לרכב השני ? לנהג או נוסעי הרכב השני ? איזה ביטוח לא היה בתוקף חובה ? מקיף ? צד ג' ? וכמובן מי אשם בתאונה כפי ששאל קודמי. עזור לנו לעזור לך וספק קצת יותר פרטים.

אכן זה לפעמים מרגיז וגם אני שוכח כל הזמן שהרכב ננעל אוטומטית וכשנוסע מבקש להעלות הוא לעיתים צריך להזכיר לי. אבל החיסרון הזה בטל בשישים לעומת הביטחון מפני פתיחה לא מורשית מבחוץ של דלתות הרכב וכבר קרו מקרים בארץ כמו שכתבתי בתגובה שלי וכמו שנכתב בתגובה מעליי.

אני מסייג את דבריי שכן איני שמאי רכב מומחה. האבחנות האלו לגבי המינוח המדוייק של "פגיעת שילדה" חסרות משמעות ממשית לגבי תקינות הרכב אם אכן מדובר בתיקון איכותי שעבר תקינה של מכון התקנים. חוץ מזה האבחנה מתי מדובר ב"פגיעת שילדה" ומתי מדובר ב"פגיעת פח" גרידא די קשה ודי הטשטשה ברכבים מודרניים בעלי השילדה האחודה (מרכב ושילדה חד הם). המשמעות העיקרית לאבחנה בין "פגיעת שילדה" ובין "פגיעת פח" היא מבחינת ירידת הערך המסחרית של הרכב, כלאמר, עד כמה התאונה משפיעה על מחיר הרכב כמשומש. בדרך כלל כשקונה רכב יד שנייה ממוצע שומע "פגיעת שילדה" הוא לא ייגע ברכב או יקנה כזה רכב במחיר נמוך בהרבה ממחיר המחירון שלו. גם אם כל אותה "פגיעת שילדה" נניח ומסתכמת בהחלפת קורת רוחב קדמית שנחשבת כביכול חלק מהשילדה ואין להחלפה שכזו שום משמעות מבחינת הבטיחות של הרכב ולעיתים החלפה כזו אפילו לא ניתנת לזיהוי.

התגובה קצת לא ברורה לי. אצלי במרצדס C קלאס, הנעילה מתבצעת פעם אחת בתחילת הנסיעה כשהרכב מתחיל לנסוע ומגיע לכ- 20 קמ"ש או פחות לא ממש זוכר את המהירות. אצלי, הנעילה לא נפתחת מעצמה בעמידה ונסגרת מחדש בנסיעה. מה שאתה מתאר לא נשמע הגיוני וסותר את מטרת המנגנון שנועד להגן על נוסעי הרכב מפני עבירה שיכולה להתבצע כלפיהם בעת שהרכב עומד ברמזור או בפקק. המנגנון נוצר עקב דרישת הצרכנים בשוק בארה"ב כדי להתמודד עם התופעה של שוד רכבים או נהגי רכבים שעומדים ברמזורים וכו'. גם בארץ כבר קרו מקרים כאלו של שוד הרכב כשהשודד פתח את דלת הרכב שעצר לרגע ובכוח ותחת איומי נשק הוציא את הנהג/ת ונסע לדרכו עם הרכב. כמו כן קרו בארץ מקרים בהם בעת עמידה בפקק רוכב קטנוע התקרב לרכב, פתח את הדלת, חטף את התיק שמונח בדרך כלל במושב הנוסע ליד הנהג ונסע לדרכו. המנגנון מומלץ ואם יש אופציה להתקין/ להפעיל ביונדאי אז תממשו את האופציה.

מחזק את דברי קומנדר ומוסיף: האם עיסקת מכירת הרכב הנוכחית יצאה לפועל ? אם כן האם הופחת המחיר ממחיר המחירון בגלל התאונה ? אם לא אתה עדיין יכול לדרוש את ביטול העיסקה הראשונית ולדרוש מהמוכרת השבת הכספים ששילמת לה בניכוי דמי שימוש ראויים בתקופה שהרכב היה אצלך ושימש אותך.

אכן חברה מקצועיים עם שירות מעולה. תזכיר לי בהזדמנות לגבות מהם עמלת תיווך על שהפניתי אותך אליהם:-D:wink: