נמרוד רחמימוב

מאחר וחברות הגרירה רק גוררות, וכמו שנאמר ע"י אישפוז, טוב שכך כי אין להם מושג במכונאות, אני הפסקתי כבר לפני כמה שנים לעשות ביטוח גרירה. אם צריך גרירה - מזמינים גרר. המחירים לא נוראים והתחרות דוחפת למטה. ככה לפחות אתה יודע מי הגרריסט ושהוא אכן יגרור לך את הרכב למוסך. בשגריר הם לא מתחייבים לזמן הגעה, לא מתחייבים להעמסה מלאה (שזה חשוב מאוד) ולא מתחייבים לזמן מסירה במוסך. הרבה פעמים משיקולים לוגיסטים שלהם, מעבירים את הרכבים בין גרר לגרר או שמשאירים בחניון מרוכז בלילה. סידור אחר אפשרי אם אתה עובד עם מוסך קבוע. אשתי יודעת שאם (למעשה כאשר) הפיאט נתקעת, היא מרימה טלפין לויקטור ממוסך איטליאנו והוא שולח מישהו לחלץ את הרכב למוסך. היא משאירה את המפתחות וממשיכה במונית. ככה ברור שלא איזה חאפר "מחלץ" ולמעשה מקלקל יותר מאשר מתקן. נמרוד

נו, כבר פירסמת. גם פה וגם בפרומו מלפני כמה ימים. עכשיו רק תרשום מחיר ואתה מסודר. נמרוד

חזרתי מנווטים באזור נבטים, ותראו מה מצאתי! לעניות דעתי מדובר בנובה מ 1964. כמה יעלה לי לשפץ? נמרוד

מצטרף בחום לעצה. אם היית באמת צריך ג'יפ, דברים אחרים היו מעסיקים אותך. קנה רכב יפני אוטומטי. ודרך אגב, Daewoo כותבים ככה. נמרוד

אתה בטוח לחלוטין? בכל פרסומת אמריקאית לרכב אמריקאי ראיתי שכתוב במיוחד באותיות קטנות שחובה לחגור חגורות למרות שיש כרית ושהיא לא תעבוד כראוי אחרת. רק שלא תגרום לבעלי טאורוסים ולומינות לא לחגור בטענה של "זה אוטו אמריקאי אז אני לא צריך לחגור כי הכרית אוויר מותאמת לזה". חגורת בטיחות מועילה בכל תצורה של כרית אויר, ויש תמיד לחגור. בארה"ב שיעור החוגרים (וגם שיעור חובשי הקסדות) נמוך משמעותית מבאירופה ומישראל. במדינות מסוימות בארה"ב, שיעור החגירה הוא 40% בלבד! זו הסיבה לשוני בתכנון. כריות אויר גדולות יותר - גם לעומק וגם לרוחב - גורמות לשכיחות גבוהה יותר של כויות בפנים ופגיעות עינים. פגיעות אלו שוליות לעומת התועלת שבכרית. נמרוד

על האח. מאחר וזה פיאט, אני מניח שרוב הזמן זה לא נוסע בלאו הכי... נמרוד

כאשר מעורבים בתאונת דרכים, עובדים על הגוף של הנוסעים שני סוגי כוחות: כוחות ישירים, וכוחות תאוטה (דצלרציה). כוחות ישירים אלו כוחות שמופעלים מדברים בהם פגע הגוף: שמשה קדמית, גלגל ההגה, קורות צד, וכו וכו. תפקיד התקני הריסון השונים למנוע או למזער את הפגיעות הללו. כריות האויר תורמות ע"י חלוקה של הכוח על שטח מגע גדול יותר ובכך הקטנה של הנזק הנקודתי. כוחות תאוטה אלו כוחות המופעלים על האיברים הפנימיים בגוף בזמן שאנו מאיטים באחת ממהירות הנסיעה לאפס. הגוף אמנם מרוסן ונבלם ע"י החגורות וכריות האויר, אולם המוח, איברי הבטן וכלי הדם הגדולים, ממשיכים בתנועה קדימה ונבלמים על הגולגולת או דופן הבטן/חזה. התקני הריסון לא עוזרים לפגיעות אלו כלל, ואולי אף מחמירים אותם במידה מסוימת. מה שכן עוזר, זה יכולת מרכב הרכב לשנות צורה ולספוג את האנרגיה הקינטית ע"י דפורמציה. מכוניות בטוחות הן אלו בהן תא המנוע והמטען מתעוותים מאוד, מבלי שתא הנוסעים מתעוות כלל. לכן תאונה "עם שאסי" היא טובה (לאנשים ברכב). רתמות משמשות לעגינה טובה יותר של הנהג ומניעה של הפגיעות מהסוג הראשון, ובעיקר למנוע השתחררות של הרתום בזמן התהפכות. אדם שנזרק החוצה מרכב בזמן תאונה, סיכוייו למות גדולים פי עשרים ממי שנשאר רתום בפנים. מאחר וההצמדה לכסא טובה, כריות האויר הקדמיות הופכות פחות חשובות. אגב, יש הבדל משמעותי בין כריות אויר אמריקאיות ואירופיות. האמריקאיות מתוכננות לנהג לא חגור, ולכן נפח ולחץ המילוי שלהם גדולים מברכבים אירופים שנועדו לשימוש משולב חגורה-כרית. בכריות אמריקאיות יש הרבה יותר פגיעות (לא חמורות) מהכרית עצמה. נמרוד

עוד מחשבה שעלתה לי לראש, זה שעד להעברת החוק (או לא), אף רכב לא יזרק כי בעליו יעשה חשבון שאו-טו-טו הגרוטאה מכניסה לו 3000 ש"ח. מאחר ותהליכי החקיקה לוקחים בד"כ שנים אצלנו, יש סיכוי שנהפוך לקובה של המזרח התיכון. נמרוד

אני לא בטוח שאתה צודק, עד כמה שאני יודע , החל מינואר האחרון ביטלו את ההטבה הנ"ל לעולים חדשים . הענין הוא לא גובה ההנחה ממיסים (אותה אכן צימצמו) אלא עצם הזכות לייבא רכב משומש. אתה ואני לא רשאים כלל לייבא רכב שגילו בין שנתיים לשלושים, עולה חדש - כן. נמרוד

אני מקפיץ, כי זה במעריב היום. נראה כאילו העתיקו את הכתבה מ Ynet .... בכל מקרה, אני לא חושב שזה לטובתנו. זה נכון שפחות רכבים = עליית ערך לנותרים, אבל זה במקביל מוריד מהלגיטימציה של רכבי אספנות. במקום הובי חביב, זה מצטייר כרכב מזהם ומסוכן, ומטרד לציבור. היה טוב אילו המועדון היה מפרסם (אם יש לו)נתונים לגבי הנסועה השנתית הממוצעת של רכב אספנות ומידת המעורבות בתאונות דרכים. רכב שכמעט אינו נוסע, גם כמעט איננו מזהם ובוודאי מעורב פחות בתאונות. בכל מקרה מה שיהיה זה מחיר מינימום למכונית, כי אף אחד לא ימכור בפחות מ 3000 ש"ח. נמרוד

לפטנט עם השטיחים של האוטו אין אחיזה. לא במציאות ולא בקרקע. מקדם החיכוך ושטח המגע זהים לאלו של הצמיג ולכן הם עפים בטיסה אחורה. לגבי ניפוח הצמיגים לאחר היציאה יש כמה פתרונות. ראשית, ניתן באמת להפחית אויר במדורג עד ללחץ המקסימלי שמאפשר יציאה ואז לסוע לאט לתחנת הדלק. אפשרות אחרת זה לראות איזה גלגל איבד אחיזה ורק אותו לרוקן. את השני שלא מפרפר אפשר לרוקן חלקית. אחרי שעולים על הכביש אפשר להחליף את המרוקן בצמיג הרזרבי ולהמשיך לסוע. אפשרות נוספת ברכב אוטומטי ללא ABS זה ללחוץ גז וברקס ביחד. הגז חזק והברקס לא חזק. בצורה זו הגלגל ללא אחיזה ינעל, והכוחות יעברו גם לגלגל עם האחיזה. מצורפת תמונה של תקיעה אמיתית שקרתה לי ב 1991 עם הג'יפ הראשון שלי, בהרי ירושלים. נמרוד

המתקן דמוי סירנה שראית על לוח השעונים הוא עמעם-אורות. תפקידו לעמעם את אורות הדרך כשבא מולך רכב אחר. נמרוד

כנס לגוגל, חפש קורטינה (מאייתים Ford Cortina ), ואח"כ תענה על השאלות הבאות: 1. מאיזה שנה החלו ליצר את הקורטינה? 2. כמה דורות היו לקורטינה? 3. איך נראו הפנסים האחוריים של הקורטינה דור ראשון? אחרי זה אולי תשקול לשנות את התגובה שלך (וגם תלמד משהו על...קורטינות) נמרוד

מוריד אויר בגלגלים המניעים ל 8-10 PSI (אם אין שעון- זה עד שהצמיג כמעט שטוח לחלוטין), ויוצא כמו גדול. לא צריך לחפור. זינוק בשני ולא בראשון גם עוזר. אפשרות נוספת זה לשים לוחות מתחת לגלגלים. נמרוד

המכונית בתמונה ללא ספק BMW . מה שאתה מתכוון זה לפיאט מולטיפלה. קבל קישור למכירה: http://cgi.ebay.com/ebaymotors/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&item=2463948335&category=6056 נמרוד

האוטו מאוד יפה ובהחלט קלאסי, אבל 1991 זה עוד לא אספנות. אבא של אשתך יוכל להביאו רק אם יעלה לארץ בעצמו או שיביאו לזמן מוגבל לביקור. לא קשה לו לנהוג עם הגה שמאלי בבריטניה? נמרוד

נראה לי, לפי השאלות השונות שאתה מעלה בקשר ל 144 הזו, שאתה בעצמך עוד לא מגובש לגביה. קודם תגדיר לעצמך: " לאיזו מטרה קניתי את הצרה הזו?" א. לצורך תחבורה יומיומית בסיסית וזולה. ב. לצורך שחזור חולני עד למצב בו יצא מהמפעל. ג. בתור אוטו לשעשוע לא מחייב, שלא יכניס אותי לחובות עד גיל 93 . לפי זה: א. להשאיר כמו שזה ולכסות עם כיסוי הכי זול או מגבת משומשת. ב. לייבא משבדיה סקאי מקורי ולתפור אצל רפד רב אומן. ג. לרפד בבד שיראה דומה למקור אבל לא יעשה אקזמה בישבן. נמרוד

רגע רגע, אז אתה רוצה להגיד לי שכל הקטע של ה IL לא שווה כלום? אם אני לוקח את הרכב לאירופה, משנים לי את הלוחית ?! ומה אם אני יוצא לסיניי? אני מקבל לוחית מצרית ?! ה IL זה הקוד הבינלאומי של ישראל וזה נקרא ovals כי הן אמורות להיות על לוחית או מדבקה אובלית בעלת רקע לבן ואותיות שחורות . באיחוד האירופי נקבע תקן ללוחיות רישוי הכולל פס כחול בצד שמאל שנקרא euroband ועליו מופיעות אותיות ה oval הספציפיות למדינה. ישראל, כמו מדינות רבות אחרות שאינן חברות באיחוד האירופי, אימצו את התקן הזה ללוחיות שלהן. זה גם נותן מראה "בינלאומי" וגם מתאים יותר טוב למגרעת היעודית ברכב. ישראלי שיוצא לאירופה עם רכבו ועליו לוחית ישראלית, מהוה מטרה. מסיבה זו ניתן להחליף את הלוחיות ללבנות כפי שהסברתי. בארץ הן לא חוקיות. מי שנוסע למצרים מקבל לוחיות מצריות זמניות במעבר הגבול. הלוחית בעלת רקע לבן עם אותיות כחולות CU ושם נקודת הכניסה, באמצע פס אנכי ומצידו השני ספרות כחולות. נמרוד

לא. זה MB והוא מ 1942. חיפשו מסוף שנות הארבעים, כלומר CJ . נמרוד

יש לוחיות לבנות חוקיות. רכב ישראלי שיוצא לחו"ל יכול להטביע לוחיות לבנות ללא ה euroband (הרצועה הכחולה עם אותיות המדינה והדגל), וללא סמל מכון התקנים. זה נעשה מטעמי בטחון. לוחיות דיפלומטיות מקודדות לפי מדינה. 2 ספרות ראשונות: קוד השגרירות (למשל גרמניה 33, שבדיה 79, ספרד 59 וכו.) , 3 ספרות מרכזיות: ספרור רץ בתוך השגרירות, 2 ספרות אחרונות: 22 או 23. רכבי דיפלומטים ישראלים בחו"ל נושאים לוחיות רגילות של המדינות בהן משרתים, שוב מטעמי בטחון. נמרוד

ראשית, יש לומר drive shaft שזה גל הנע בעברית, ולא dry shaft שזה מה שקורה לאיבר חשוב בזמן הזיקנה... אחרי פינת הלשון, לא נראה לי שמדובר באיזון גל הנע כי אז התופעה היתה אמורה להיות מורגשת יותר ככל שמהירות הסיבוב גדולה יותר, קרי בהילוך רביעי הכי הרבה. אם זה קורה רק בראשון ושלישי, הייתי מתמקד על תיבת ההילוכים, במיוחד לאור העובדה שטופלה לאחרונה. נמרוד

לא הגיוני שבמקום בו כלכך הרבה נהגים נוסעים מעל למהירות המותרת, יוותרו על האכיפה. למדתי עם השנים שאין דברים לא הגיוניים. אם אתה לא מבין את ההגיון, צריך לחקור יותר לעומק כי תמיד יש סיבה לכל דבר. במקרה זה, פיתחתי שלוש תיאוריות: תיאורית עכברי המעבדה כביש שש משמש כמעבדת ניסויים של המשטרה. מזמן מתנהל ויכוח על תרומת המהירות לתאונות, וכאן יש הזדמנות לבחון את הענין מדעית. יש כביש מצוין, יש ניטור רציף של מהירות, צפיפות רכבים, סוג הרכבים, ורישום של כל תאונה ותאונה, לאורך ימות השנה. מה יותר קל מלבדוק אחת ולתמיד את הענין? תיאורית הקונספירציה הפעם - בלי בניו של שרון. יהודה וילק היה מפכ"ל המשטרה. מה הוא עושה היום? (רמז לתשובה: הוא מנכ"ל דרך ארץ, מפעילת כביש שש). תיאורית ישראל תישאר ישראל כל הנ"ל שטויות. הכביש פשוט פועל רק שנה. עוד אין תקציב למכמונות, יש ריב סמכויות מי צריך לעשות את זה, הפקיד שצריך לאשר משהו עדיין לא חתם, וכו. וכו. וכו. כל אחד מוזמן לבחור את הסבירה בעיניו או להוסיף אחרות. נמרוד

למי שלא ראה את התמונה: בארה"ב, חציה של נחל באופן כזה נחשבת פגיעה בטבע כמו נסיעה שלא על שביל. מזהמים מהאוטו נשפכים ישר לנחל. אצלנו מראש תכולת הביוב בנחלים גבוהה כך שההפסד לא גדול מידי. BX יכולה בגובה שלישי לחצות לא מעט מכשולים אבל לכל שטות יש גבול. יש לי חבר שהיתה לו BX GTI לפני כעשור, והוא ניסה להראות לי שהוא יכול לעבור את מה שאני עובר עם CJ. זה עלה לו במיכל דלק מנוקב. נמרוד

לצבא יש בעיה אמיתית עם נהגים צעירים, מאחר ויש הרבה צעירים בצבא... כשאני הייתי בסדיר (מזמן), כמות התאונות היתה מחרידה. מאז חל שיפור רב בתחום, בעיקר בגלל החמרת הפקודות ואכיפתן. לנהג צעיר בצבא יש "מלווה" מחמיר בהרבה מכל אבא או דוד - החש"צ. נמרוד

עמית, נדמה לי ששינו את החוק לאחרונה ואגרת רדיו חלה היום על כל רכב, אפילו אם אין בו רדיו. אני יודע שמה שאני אומר זה אבסורד אבל אני די בטוח בזה. כמו שעמית אמר , אגרת הרדיו כלולה בתשלום השנתי. בעבר התשלום היה מורכב מאגרת רישוי ואגרת רדיו. הפטנט היה לפרק את הרדיו לפני המבחן ולהרכיב אחריו. עקב התחמונים הרבים קיבלנו עונש קולקטיבי , והאגרה כלולה כבר בתשלום. הפטנט היה לא לשלם את האגרה וזהו. אני מעולם לא פירקתי רדיו לטסט - פשוט לא שילמתי. אף אחד לא בדק את זה בטסט, וגם השוטרים לא אכפו בבדיקת רשיונות. הסכום לא היה כלכך גבוה, אבל העקרון היה מעצבן. נמרוד