נמרוד רחמימוב

אתמול הסתובבנו בין הסוכנויות השונות ועשינו נסיעות מבחן. להלן ההתרשמויות : הונדה – רח' יצחק שדה בתל-אביב התחלנו בהונדה כי לי היתה פיקסציה חיובית מסוימת על האוטו שבדיעבד התבררה כשגויה. לאור ההמלצות כאן, ביקשנו לנהוג על סיביק וגם על ג'אז. אולם התצוגה היה כמעט נטוש אבל זה לא הפריע לנציג המכירות נדב, לשלוח אותנו לבד לנסיעת מבחן בטענה שהם "קצרים בכ"א היום". ניסו גם להחתים אותנו על טופס בו אנו מתחייבים לשלם להונדה את מלוא ההשתתפות העצמית במקרה של תאונה. סירבנו בתוקף ואחרי שיחה עם המנהל, הסכים לבטל הסעיף. קיבלנו מפתחות והסבר מינימלי על הג'אז + מפתחות לסיביק שעמדה ליד, ללא כל הסבר. JAZZ 1339 סמ"ק, 83 כס"ב, תיה"ל רציפה/בורר 7 יחסי העברה. התחלנו בג'אז שבעיני רותי מצא חן חיצונית מאוד. הוא אכן מעוצב יפה, אולם חלקי הפלסטיק נראים ובעיקר מרגישים די זולים. הדלתות נסגרות ברעש של פחית ריקה. יכולת התמרון מצוינת אבל התאוצה לא מרשימה. דגם ES בא עם 4 כריות אויר ומאובזר לא רע ב 118,900 ש"ח ל 2004. נפסל בשל: ביצועים, חשש מתקלות יקרות ואבדן ערך בשל הגיר הרציף. מחיר מאוד גבוה יחסית לתמורה. CIVIC 1590 סמ"ק, 110 כס"ב, אוטומטי 4 הילוכים קדמיים, נהגנו בגירסת סדן (למרות שביקשנו 5 דלתות אותה שקלנו לקנות) הסיביק היא עולם אחר. האוטו מאיץ הרבה יותר טוב בכל תחומי הסל"ד. הוא גם יושב טוב יותר על הכביש ומרגיש הרבה יותר איכותי. עם זאת הוא נראה לא מעודכן, כמו אוטו של לפני 5 שנים. התענינו בגירסת ה EX שבאה עם 4 כריות אויר ואבזור סביר. מחיר 133,900 ש"ח ל 2005. נפסל בעיקר בשל העיצוב המיושן והסתמי. גם גירסת החמש דלתות שנראית יותר טוב לא עומדת מול המתחרים. שאננות אנשי המכירות יצרו חשש ליחס דומה לאחר הקניה. סובארו - רח' המסגר 30 את המוניטין של סובארו בארץ לא צריך לפרט. כאן זה קניה בטוחה, ככל שניתן, מבחינת אמינות וסחירות עתידית. לסובארו יש נקודת זכות חשובה אצלי בתור היצרן היפני היחיד שהסכים למכור כאן חרף החרם הערבי. לאבי היתה לגאסי במשך 10 שנים מחדשה – עם אמינות מחלטת. באולם התצוגה יש שלושה קונים (שנים מהם זה אנחנו) וחמישה מוכרים. נציג המכירות מאוד נחמד ואינפורמטיבי, וכמובן לא חולם לתת לנו לנהוג ללא לווי צמוד בו מפליג בשבחי הרכב ושולף תשובה מהונדסת היטב לכל קושיה שלנו. נסענו באימפרזה 2.0 AWD דגם GX sport wagon – גירסת החמש דלתות לאימפרזה. יש במלאי דגמי 2004 שמוצעים ב 127,000 ש"ח לערך. רמת הציפיות היתה גדולה: למנוע 125 כס"ב עם מומנט של 18.8 קג"מ שזה טוב יותר מכל המתחרות ששקלנו. כגודל הצפיה כך גם האכזבה. האוטו פשוט עגלה. אני לא יודע אם זה רכב המבחן הספציפי, אבל התאוצה ממש מחפירה עם קיק דאון שמופיע ימים אחרי הלחיצה על הגז. דוושת הבלם ספוגית ומערערת את הבטחון. אם בהונדה העיצוב נראה לא מעודכן, פה מקבלים הרגשה של מסע במנהרת הזמן. העיצוב מיושן ופרימיטיבי ולא עומד בשום סטנדרד נוכחי. נפסל בגלל הכל. זה אוטו שעושה לך חשק לסוע באוטובוס. רנו – סוכנות קרסו ברח' ריב"ל רנו?? מה פתאום רנו? איך הגעתי לפה בכלל? אני נגרר בעל-כורחי לראות את המגאן 2 כי יש מי שמקבל החלטות אצלנו בבית, ומסתבר שזה לא אני. רותי רוצה לנסות את המגאן 2 משיקולי בטיחות (NCAP וזה). אני מנסה למחות וזה לא עוזר לי בכלל. נציג המכירות גם כאן נחמד וידען. מה שפגע באמינות היה הסברו לגבי הדוושות. ברכב המבחן דוושת הבנזין היתה צמודה מאוד לדוושת הבלם, כך שהיה לי קשה ללחוץ רק על אחד מהם והייתי צריך לנהוג עם צד כף הרגל. הנציג הסביר שזה תקלת יצור רק ברכב הספציפי הזה וכי הם במו"מ להחזרתו לצרפת. סיפור מפוקפק למדי. גם כאן לפני נסיעת המבחן דרשו שנחתום על התחייבות גורפת לפצות את קרסו על כל נזק שיגרם להם אם נפגע באוטו, אבל התנגדות קלה שלי מיד הביאה למחיקת הסעיף. את המגאן פותחים ומניעים עם "כרטיס חכם" שזה טריק נחמד אם אתה לא צריך לממן החלפה שלו ב 2000 ש"ח במקרה אבדן. מרווח הטיפולים הוא כל 30K ק"מ שזה מצוין. יושבים בפנים, והעולם נראה אחרת. האוטו הזה פשוט נ-ה-ד-ר! התחושה איכותית ומלטפת, הסחיבה מצויינת, תנוחת הישיבה נעימה וההיגוי חד וברור. האוטו מגיב ברצון לכל לחיצה על הדוושה. אחרי ההונדות והאימפרזה, זה משב רוח מרענן. גם רותי מתלהבת עד שאנחנו נזכרים שכך חשנו בקשר למריאה לפני 7 שנים בנסיעת המבחן שלה. אין לנו חשק להפרד מהמגאן ובראשי עולים הרהורי כפירה. אולי בכל זאת? מגאן 2004 ברמת גימור privilege שהיא המהודרת ביותר (עור וזה), תעלה כ- 123,000 ש"ח על הכביש. גם כאן גוברת הגברת שפוסקת "אני לא רוצה לבלות יותר במוסך". ביי-ביי מגאן. מאזדה – רח' המלאכה 3 תל-אביב בסוכנות מאזדה העסקים פורחים. כאן אין שממה. ליד כל רכב באולם עומדים לקוחות וליד כל לקוח יש גם נציג מכירות. לקח לי הרבה מאמץ להשיג נסיעת מבחן בהתראה של היום למחר ונציג המכירות שמתלווה אלינו מסביר פנים ומלא רצון. פה לא מחתימים אותך על כלום, בודקים את רשיון הנהיגה - וסע. אנחנו בוחנים את המאזדה 3 בגירסת ה 1.6 5 דלתות. יש כאן רק רמת גימור אחת והיא כוללת את כל מה שיש במכוניות אחרות ועוד. כמו במגאן, יש בה שש כריות אויר אך היא לא עברה מבחני ריסוק. אחרי המגאן, השלוש בעלת פחות "שיק" אבל עדיין מאוד יפה וגם נוחה. התנהגות הכביש יותר מסבירה, והיא מאיצה ובולמת יפה. לגיר האוטומטי יש גם בורר ידני שאצל רוב הרוכשים לא יבוא לידי שימוש לדעתי. ההגה מעט קשה יותר ופחות מדויק יחסית למגאן אבל בהחלט טוב. בקיצור, האוטו ממש בסדר וגם יפני. טויוטה – סוכנות שפילמן בפתח-תקווה. בטויוטה בתל אביב לא יכלו לתאם נסיעת מבחן אז קבענו בפ"ת. רצינו לבדוק גם את היאריס וגם את הראנאקס. אצלם יש רק דגמי 2004, במחיר מחירון מלא ללא כל הנחה. דגמי 2005 יגיעו רק במהלך יולי ועד אז מבחינתם לא השתנתה שנת הדגם. YARIS אוטו חמוד מאוד והרבה פחות מצועצע מהג'אז, אך גם קטן בהרבה במידותיו. תא המטען יכול להכיל שווארמה בפיתה אבל לא בבגט. הוא גם הרבה פחות מאובזר והרמה היחידה לא כוללת דברים אלמנטרים כמו מרימי שמשות חשמליים אחורים ועוד. כריות אויר יש רק שתים, וסגירת הדלתות נותנת צליל חלול לא נעים. רותי נוהגת מעט על האוטומטי ולא מתלהבת. התאוצה לא מצטיינת, וכך גם ההיגוי. אנחנו חוזרים לסוכנות. COROLLA אנחנו מתענינים ב Runx המיוצרת באנגליה, אבל רכב ההדגמה הוא דווקא הסדן המיוצר בטורקיה. כשאני מקשה בעניני בעיות בלמים (עליהם למדתי מעצותיכם המועילות), נציגת המכירות מבטיחה לי שהן נפתרו עד היסוד, אבל אין לה פרטים מה בדיוק היתה הבעיה וכיצד נפתרה. בכל מקרה דגמי 2005 יגיעו לדבריה מיפן "כי בטורקיה לא עומדים בקצב". אם זה נכון, אני מאמין שמי שקנה 2004 יקבל "טורקי" הגון במכירה. הקורולה זה עולם אחר. האוטו יושב כמו כפפה על היד מהדקה הראשונה על ההגה. התאוצה יפה, הבלימה מצוינת, ההיגוי רך מחד אבל מדויק מאידך. רדיוס הסיבוב מצוין – מהטובים שאי פעם התנסיתי. אוטו פשוט כיף לנהיגה. גם בפנים הוא מאוד נעים לעין וגם לישבן. החסרון הבולט – יש רק שתי כריות אויר. אחרי הנסיעה הסתבר לנו שהרכב הספציפי עליו נסענו כבר נמכר ללקוח ונמצא אצלם במוסך לצורך טיפולים. לא יפה. המחיר לדגם Luxury של ה Runx הוא 130,375 ש"ח – לדגם 2004. ב 2005 יהיו 4 כריות אויר אבל לא יהיו שש אף כאופציה. And the winner is: ההתלבטות קשה. שתי המתמודדות הסופיות הן הטויוטה והמאזדה. הטויוטה טובה יותר בעיני שנינו כאוטו. המאזדה מאובזרת הרבה יותר טוב וגם יפה יותר בעיני רותי. נושא כריות האויר הוא שבסוף מכריע את הכף. למאזדה יש שש בעוד שלטויוטה יש רק שתים. לדעת שנינו זה גורם מספיק משמעותי להכריע את הכף. הבוקר חזרנו לסוכנות והזמנו מאזדה שלוש sport (חמש דלתות) מודל 2005 בצבע כחול בהיר מטאלי. מחיר על הכביש עם מערכת מיגון + גלאי עין אחורית 132,083 ש"ח. אני מקווה שלא יהיה לי יותר מה לספר עליה. נמרוד

אתה מדבר?? לי יש רק חמש מכוניות. אתה צריך קצין רכב לנהל את הענינים... נמרוד

לאחר הרכישה, הרמתי טלפון לאביקם שור שכבר הפך להיות הגרריסט הקבוע שלנו (בכל זאת, גרירה שניה! ) והוא הביא למחרת את האסקורט מירושלים. שוב הפגין עדינות ראויה לציון בטיפול באוטו ואף טפח על האגו במחמאות על מצבו. הכנסנו את האוטו למקום החניה של רותי (אשתי ואמנו) חרף מחאותיה הרמות, תוך הבטחה חגיגית שזה "רק זמני". שלב ראשון: נקיון. גם מרצדס חדש שעומד שנה וחצי מתחת לעץ אורן יראה כמו יעל בר זוהר אחרי שקמה בשבת בבוקר, והאסקורט הזו היא מלכתחילה יותר...גולדה מאיר. בקיצור – האוטו נראה זוועה. מלוכלך עם אבק ושרף בתוספת מחטי אורן בכל פתח ופינה אפשרים. גם בפנים המצב לא מזהיר. אבק מכסה הכל בשכבה עבה, ובתא המטען דורות של פסולת שהצטברה. עמרי ואני עושים לאוטו מסדר אמריקאי: מוציאים הכל כולל המושבים. משאירים רק את מה שממש מחובר ושוטפים הכל. אחרי הניקוי מתגלה מה שהתרשמנו מראש: האוטו במצב מצוין. זה לא ששיני הזמן לא כירסמו בכל דבר כמעט, אבל אין "חזירויות". מכוניות ישנות שעברו הרבה ידים, בד"כ עברו גם הרבה שינויים, אילתורים, תיקונים מחופפים וכו. כאן הכל כמעט כמו שיצא מהמפעל – רק ישן ובלוי. לאחר הניקוי אפשר לעשות ביקורת חלודה אמיתית. גם כאן המצב שפיר. בתא המטען אנו מוצאים חור קטן בחיבור הכנף הפנימית לרצפה, ומתחת לרגלי הנהג עוד אחד. אלו חלודות אופיניות ושוליות מאוד והתיקון שלהן יהיה פשוט. מה שמדאיג אותי יותר, זה סדקים בשני ה shock towers : אותו חלק של הכנף הפנימית הקדמית עליו יושב המתלה. סדק שם הוא חולשה משמעותית וידרוש תיקון מקצועי. אחרי ניקוי תא המנוע, אפשר להתחיל לראות מה קורה שם, והאמת שלא קורה שם הרבה. האוטו הזה הוא כמו כתיב חסר: יש את כל מה שצריך, אבל בצימצום. מה שבמכונית אחרת מחובר עם חמישה ברגים, פה מוחזק עם שנים. ממה שבד"כ יוצאת צמת חוטים מפוארת, פה יש חוט וחצי. הכל קטן וקומפקטי מחד, אבל נוח מאוד ונגיש לעבודה. אנו עוברים מערכת מערכת, והכל נראה טוב. הפלגים לא חדשים אבל בהחלט סבירים ומראים בלאי רגיל של עבודה, בלי משקעים חריגים. שמן המנוע ומי הקירור אף הם נראים טוב – אין כל סימנים שאחד מהם ביקר את השני. הרג'קט החמור ביותר זה העדר פילטר אויר כולל הבית שלו. מישהו חיבר חתיכת צינור מושתלת מאוטו אחר, אבל פילטר – אין. מד שקל מצטבר 24.05.04 600 קניית הרכב 25.05.04 480 גרירה (ירושלים-גני תקווה) 25.05.04 -28.60 מטבעות שנמצאו ברכב בזמן ניקוי 25.05.04 20 ליטר בנזין-האוטו התקבל עם חצי מיכל מלא סה"כ עד כה:951.40 ש"ח בפרק הבא: התנעה ראשונה! נמרוד

בשעה טובה ומוצלחת, הנבלה הלכה לעולמה. למי שלא מכיר, הפיאט מריאה (של רותי - אשתי)נפטרה בדמי ימיה. הפעם זה עקב התחממות יתר של המנוע. מנוע משופץ+ הרכבה+ מה שמסביב יעלה בערך 8K . במוסך מוכנים לתת עבור האוטו כפי שהוא 12K (מחירון 30K), ולנו בעיקר לא מתחשק לראות אותו יותר, כך שנקבל כנראה את ההצעה. אם כך, רותי צריכה אוטו חדש. האוטו משמש אותה ל 10K ק"מ בשנה של נסיעות עירוניות (99%) יומיומית. את כל הנסיעות המשפחתיות הארוכות אנו עושים ברכבים אחרים גדולים יותר. המועמדות האפשריות צריכות להיות: 1. מתוצרת יפאן (בלי להתחיל דיונים בנושא). אוטו יפני שמיוצר בטורקיה זה יפני לצורך הענין. 2. בטיחותי ככל שניתן. 3. קבוצה 3 (יענו 1600 אוטומטי או מקביל)- 120-130K ש"ח. 4. חדש מהסוכנות אבל אפשר שנת דגם קודמת לטובת החסכון הכספי. 5. מוכן לשמוע רעיונות אחרים אם הם הגיוניים לצרכים ובסביבות התקציב הנ"ל או פחות. מועמדות אפשריות: 1. הונדה סיביק (הבחירה שלי) 2. טויוטה קורולה 3. אימפרזה? יש 2000 סמ"ק 4X4 במחיר אטרקטיבי. כדאי? אשמח לשמוע דעות בענין. אני יודע שזה הסקטור המשעמם ביותר של כלי רכב כי יותר מענין ליעץ בשאלת "רכב ספורטיבי במליון ש"ח" , אבל זה מה שיש. נמרוד

תתישן! מזמין סיבוב אחרי השיפוץ נמרוד

ת= תל אביב http://www.carsforum.co.il/phpBB2/viewtopic.php?t=6663 נמרוד

ואיזה סמל זה: (הוא מעיד יותר על הבעלים ופחות על היצרן) נמרוד

בפיאט זכוכית דומה (חשמלי + מפשיר) עלתה לי קרוב ל 500 ש"ח. המראה המקורית היפרבולית ונותנת זוית ראיה טובה יותר, מנגנון נגד סנוור, מפשיר אדים (חשוב בחורף) ותנועה מלאה. לא הייתי ממליץ להחליף במראה גנרית שזגג חותך ומדביק כי לא יהיו לה כל התכונות הנ"ל. אם אתה חייב לחסוך, חפש מקורית בפירוקיה. נמרוד

הנה תשובה שהיא יותר פילוסופית חיים מאשר מדע: http://www.dansmc.com/2stroke_oil.htm אני תמיד שמתי 4% בווספות גם כשהיה כתוב שאפשר פחות - ליתר בטחון. נמרוד

מה פתאום מת? זה בטח רק בעית חשמל קטנה ! גוררים לויקטור במוסך איטלינו, כמה מאות שקלים, וכמו חדש! לא יכלתי להתאפק. אני מבקש סליחה ממשפחת אניילי, אם מישהו מבניה קורא את קרזפורום.... (שלא אמצא את עצמי עם מגפי בטון בתחתית הירקון) נמרוד

בצומת יגור עובד דרך קבע איש שלבוש כאברך, ועובר בין המכוניות ומקבץ נדבות. היה לו שלט קרטון (משהו בסגנון "אני חולה וזקוק לכסף לתרופות"). לאחרונה החליף את השלט לפרספקס מודפס, מה שאומר שכנראה קיבל קביעות בעבודה. כשאין מכוניות אחרות בצומת הוא מוכן לדבר. קוראים לו גדי, והוא עושה את זה כבר שנים. לא הצלחתי להבחין במסגרת מעט המשפטים שהחלפנו, ברמז כלשהו להפרעת נפש. כששאלתי אותו למה הוא לא עובד, ענה "זה העבודה שלי". והאמת שהוא צודק. הוא עובד קשה ורואה ברכה בעמלו. קיץ וחורף הוא שם, גשם וחמסין. תמיד לבוש באותה חליפה שחורה ומגבעת ונושא תיק גדול על כתף ימין. הוא לא סתם בטלן או רמאי - הוא איש עמל! נמרוד

ראשית - קבל את תנחומי. יותר מהנזק הכלכלי כואב העלבון שמישהו פגע ברכושך. שנית - כלל חשוב שלמדתי, זה לא להשאיר שום דבר באוטו ובעיקר לא להשאיר דברים גלויים לעין. גנב לוקח דברים לפי שיקולים שלו ועדיף שלא יהיו דברים שימשכו את תשומת ליבו. לי פרצו פעם לאוטו וגנבו קופסת סיגריות (אז עוד עישנתי ) וכמה מטבעות שהיו על הדשבורד. מי פורץ לאוטו בשביל 15 ש"ח? לגנב יש תשובות אני מניח - לך תדע. שלישית - תבדוק בפירוקיות כמה עולה החלון המשולש. לפרק ולהרכיב לבד זה ממש פשוט ואצל הזגג תגלה ש150 ש"ח זה לא כולל עבודה, מע"מ וכו. דבר אחרון - בכל הסכם ביטוח יש פירוט כתוב של מה מכוסה ומה לא. אף פעם אל תסתמך על מילה בע"פ. אני קורא את הפוליסה ובודק שהיא תואמת את מה שנאמר. אם אומרים דברים כמו "נשלח לך את הנוסח המלא הביתה אחרי שתשלם" - סרב ותעמוד על קריאה של הכל מראש. טעויות ואי הבנות קורות, ועם חברות זה תמיד יהיה לרעתך. נמרוד

הג'יפ המקורי נקרא MB . הוא הוא יוצר עבור צבא ארה"ב במלחמת העולם השניה ע"י וויליס כספק ראשי (בערך 350K יחידות) ופורד כספק שני (בערך 250K יחידות). לאחר המלחמה, וויליס ניצלה את הפופולריות של הג'יפ ויצאה עם גירסה אזרחית שנקראה CJ2A כאשר CJ=Civillian Jeep . ב 1953 נספגה וויליס בקייזר פרייזר. בארץ הורכבו, ככל הידוע לי, רק CJ5 והלאה משנת 1955. נמרוד

בני הבכור עמרי כבר בגיל שאפשר להתחיל (לנהוג). לאחר דיונים ארוכים שבהם פסל על הסף את הפיאט (הוא רוצה רכב אספנות ולא רכב עם אמינות של אספנות) ואת החיפושית (אני לא אחזור על מה שאמר) החלטנו לקנות רכב שמחד יהיה מתאים לשימוש עירוני יומיומי מוגבל, ומאידך לא יהיה ממש חבל עליו אם יחטוף פה ושם עיקום קל במסגרת רכישת מיומנויות הנהיגה. הרכב נועד גם להיות פרויקט שיפוץ משותף של שנינו (לטובת הקשר אב-בן). רבות נדון בפורום על יתרונות האסקורט מבחינת האמינות וזמינות החלפים ומחירם. ראינו ברשת שקיימים בחו"ל מקורות בלתי נדלים לכל חלקי הפנים, סמלים, מתגים וכו. כך שהשיקום לא יהיה קשה מדי. חוץ מזה, יש לו יחוד מסוים בהיותו אחד הרכבים שהורכבו בארץ, ובעיקר הוא מאוד מצא חן בעיני עמרי, כך שהפור נפל. היום קנינו אותה. פורד אסקורט 1300 דור ראשון, מודל 1972. יוצרה באנגליה והורכבה בנצרת עילית. את האוטו רכשנו ממורה בגימלאות שירשה אותו מאביה (הוא היה היד הראשונה). האוטו תקין אך עומד ללא טסט שנה וחצי. היא רצתה 1000 ש"ח, אני הצעתי 500, בעלה אמר לא פחות מ 750, בסוף סגרנו על 600. חיצונית האוטו לא יפה במיוחד, אבל יש באופן מפתיע מעט מאוד חלודה. הוא נצבע לאחרונה לפני שנים רבות, שזה יתרון יחסי כי צבע חדש יכול להסתיר חלודה ותיקה. המקומות המועדים לפורענות כמו תא המטען, רצפה והכנפיים – חופשיים מחלודה לחלוטין. האוטו עשה 183K ק"מ, והמנוע עבר שיפוץ לדבריה ב 100K. יתר המכללים המכאנים תקינים ככל שניתן לודא באוטו שאסור לנהוג בו, ובכל מקרה נעבור על כל רכיב ורכיב ונחדש מה שצריך – במיוחד מכללים בטיחותים שיוחלפו בחדשים כך או כך. פנים האוטו זקוק לחידוש מלא, אך כל המתגים קיימים ועובדים, החלונות עולים ויורדים והמנעולים תקינים. קיבלנו יחד איתו את ספרי הרכב המקוריים + מפתחות כולל סט מקורי שמעולם לא עשו בו שימוש! מחר הגרר יוביל אותו אלינו הביתה ואז, קדימה לעבודה! חלק ממנה נעשה בעצמנו, ואת חלקה "נקבלן" בעזרת אנשי מקצוע (פחחות וצבע, רפדות וכו.). אני אעדכן שלב אחר שלב עד לסיום הפרויקט, שמתוכנן לעוד שנה מהיום. נשמח לקבל עצות מועילות מאנשים שעברו את התהליך, ובמיוחד מבעלי אסקורט. גם טיפים קטנים וגם איך לארגן את הפרויקט בגדול. במה להתחיל ומה לשמור לסוף. לאיזה אנשי מקצוע כדאי לפנות. מה כדאי לקנות בארץ ומה להזמין מחו"ל. אם משפצים אז אולי גם לשפר? בקיצור: כל עצה תתקבל בברכה. נמרוד

אחרי עיון בכתבה של בני: http://www.carsforum.co.il/phpBB2/download.php?id=14304 ונסיון למצוא חומר נוסף על היצור המענין הזה, הנה תמונות של אחת שאיתרתי.המנוע ללא ספק BSA .על לוחית היצור כתוב "מיכלין צבי" מיפו. מי זה? מה זה? זה קשור לצבי-נוע המקורי ולשיינפלד? נמרוד

זה נכון, אבל גם לא נכון. מאחר ובחבית נפט יש 200 ליטר, $32 לחבית פירושו 16 סנט לליטר או 70 אגורות לליטר בקירוב. על זה תוסיף הוצאות קבועות שאינן משתנות כפונקציה של מחיר הנפט(הובלה, זיקוק, שיווק וכו.) ומיסוי שהוא סכום קבוע + מכפלה. המדינה יכלה באותה קלות לקבוע מיסוי קבוע בלבד על הדלק. בצורה זו הכנסותיה היו נשארות קבועות ואילו מחיר הדלק היה נע אך במעט. בדוגמא שהבאת, אם מחיר החבית היה עולה ל$64 , מחיר הבנזין בתחנה היה עולה ל 5.70 ש"ח, וסכום המיסים היה נשאר זהה. אילו רצתה המדינה, יכלה להגדיל ולעשות, ולהשתמש במרכיב המיסוי האימתני כ"בופר": כשמחיר הנפט הגולמי בעולם עולה - המיסוי יורד (מעט) וכשהוא יורד - המיסוי עולה. בדרך זו מחיר הדלק על כל השפעותיו הכלכליות היה נשאר קבוע. נמרוד

זה כל מה שאתה למד? אתה מאוד שטחי! למוכר קוראים אריה, והוא כל הזמן קונה ומוכר רכבי אספנות. איך אני יודע? מכאן: http://www.carsforum.co.il/phpBB2/search.php?search_author=%E4%E3%E5%E1%E9-%F0%E9%F1%E9%ED אני לא יודע אם הוא סוחר אבל ללא ספק יש אצלו תחלופה בקצב. נמרוד

במדריך של דני קרמן ללונדון, יש סיפור נחמד על גרזנו של וויליאם הראשון מהמאה ה 11 המוצג לראווה במוזיאון. "זהו גרזנו המקורי של המלך" מסביר המדריך. " ידית העץ הוחלפה 7 פעמים מאז, והלהב חמש". אני לא בטוח ששיחזרתי את הסיפור במדויק, אבל המסר הוא שכל אוטו בכל מצב ניתן לשחזר. השאלה היא עלות מול תועלת. נמרוד

הסיבה בגללה בחרו אנשים רבים ובהם אבי ביום ג' כיום השבתת הרכב, היא כי ביום זה היו רוב החניות סגורת אחרי הצהרים ולאנשים שעבדו עד מאוחר, היה חשובות שעות הערב לצורך סידורים, לכן העדיפו להגיע לעבודה ביום ג' בצורה אחרת ואחר הצהרים לא בוזבז. מעניין איך היה עובר חוק זה היום -מוגש כחומר למחשבה-רן להורי היו שתי מכוניות: 404 מודל 1973 שהושבתה ביום ב' (סגול) ווקסהול ויוה מודל 1967 שהושבתה בשבת (כחול). יום ד' היה חום עד כמה שאני זוכר, ו פ' היה כסוף (סבא שלי היה נכה ולחיפושית שלהם היה מספר לבן ומדבקה פ' - שילוב לא אהוד על הציבור הרחב). הנה תמונה שכבר פירסמתי כאן לפני יותר משנה, של ה 404 של הורי - עם המדבקה הסגולה של יום ב'(היום לא הייתי נשען על אוטו במצב כזה): נמרוד

פורום פיאט שבו אני מתכתב מעט: http://www.fiatforum.com/forum/ יש שם בעיקר אנגלים, אבל גם אחרים. הנפחים די נמוכים בסה"כ אבל יש שם דברים מענינים מדי פעם. לי עזרו שם להבין למה המצבר של המריאה מחזיק בקושי שנה (האלטרנטור מיועד לרכב עם מזגן אבל מפרט היבואן נותן מצבר לרכב ללא מזגן). נמרוד

אני מקווה שאתה מתפרנס ממשהו אחר ולא מבלשות... את עמית פגשתי אח"כ (קפצתי להגיד שלום) כי קומפיוטסט זה ממש ליד. נמרוד

אני אגיב בקיצור. כל אדם שעושה משהו - צריך לעשותו ברצינות. לא להתכוון ברצינות, לא לרצות ברצינות, אלא לעשות ברצינות. ההתייחסות שלי נבעה מהבסיס הבלתי סביר של המועדון אותו אתם רוצים להקים. נער בן 17 בלי רשיון נהיגה שמקים מועדון פיאט, זה סביר כמו פנינה רוזנבלום מתמודדת על תפקיד הרמטכ"ל. זה פשוט מעורר גיחוך. אין לך מושג על מה אתה מדבר כי אתה לא יודע לנהוג, ולא היתה לך פיאט או כל רכב אחר. אתה טוב בניית אתרים? - תקים אתר למותג שאהוב עליך. אתה אוהב פיאט? תאסוף כסף וכשיהיה לך רשיון קנה אחת. אל תתחיל מלנסות לשכנע אנשים ללכת אחריך כשלך אין שמץ של מושג על מה אתה מדבר. בידידות וסליחה אם העלבתי, נמרוד

השרשור "ענתיקות בדרכים" קיים כדי לתאר תצפיות על רכבים - נטושים או אהובים, גרוטאות או פנינות. לרוב המודיע לא יודע פרטים על הרכבים. מכוניות אספנות שמיועדות למכירה, מצוינות בפורום בד"כ בהודעה נפרדת ולא בשרשור ההוא וגם לא בפורום קניה/מכירה. נמרוד

לי זה נראה יותר כמו Vauxhall Victor: נמרוד

אופס... חבל שקורבט עשויה מפיבר.... לא פח.. כמובן שאתה צודק. הכוונה לפח במובן המטפורי של המילה. אני יכול להעיד שבתור ילד נסעתי לאילת וגם לסיני בסוסיתא של הורי (מכונית תאומה לקורבט) וחוויתי את כל החוויות שתיארתי, רק לא היו כלכך הרבה סוסים שיטפטפו מהמנוע. נמרוד