אתמול באמצע כיכר העצמאות בנתניה, בדרכי הבייתה מבילוי, היו הרבה הונדות וב.מ.וו ישנות שקצת עושות שטויות, גז ברמזור, קיקים איך שנהיה ירוק וכו'...
אני מגיע לאותו העיקול המרומזר, אני במאזדה 3 אפורה, אין דבר יותר שבלוני מזה, והפלא הפלא דווקא אותי המתנדב עוצר.
עצרתי בצד והוא ביקש רשיון, נתתי לו אותו והחלתי להוציא את מסמכי הרכב (רשיון, ביטוח). המתנדב אומר לי: "לא צריך תשאיר הכול", מחזיר לי את הרשיון ואומר לי סע לשלום. אני מגיב קצת ב ,אז הוא אומר לי: "אתה לא מבין למה דווקא אותך עצרתי?" וחייך.
אמרתי לו: "תשמע אתה חייב להודות שז קצת מפתיע, שאם כל מה שקורה מסביב אתה עוצר דווקא אותי".
המתנדב: "אני בודק שהנוסעים מאחורה חגורים, אתה היחיד מכל הרכבים שעברו פה שיש לו גם נוסעים מאחורה".
אני: "כל הכבוד, יוזמה מבורכת, אבל זה הדבר היחיד שאתה עוצר אנשים עליו?"
המתנדב: "לא, אבל זה ההוראה שנתנו לי היום, לעצור אנשים שלא חגורים, בדגש על יושבים מאחורה. ברור שאם מישהו יעבור באור אדום אעצור אותו, אבל ההוראות שלי הן לחפש אנשים שלא חגורים".
אני: "אוקיי הבנתי, שיהיה לילה טוב".