אני חושב שאני מבין למה הכוונה של פותח השרשור. מישהו כתב על התרשמות מרעש ועל כך שאין הרבה סוסים. זה בהחלט נכון, ועל פניו משדר פודל בעור זאב. אבל, באותה נשימה הדבר הזה מביא לתחושה אישית, שיוצרת אצלי חוויה מאוד מהנה: אתה מרגיש שהרכב מתאמץ יחד אתך. זו לא גולף GTI שעושה הכל מושלם ואלגנטי, כאילו ללא מאמץ. זה רכב שנותן 150% מעצמו ביחד אתך. אני מודע לכך שזה נשמע קלישאתי, אבל זו תחושה אישית שלי. אולי בגלל זה אני אוהב רכבים שחיים בסל"ד גבוה, אולי בגלל זה נחמד לדעת שהרכב שואג ו"מתפרע" כדי להאיץ. אתה מרגיש את קצה היכולת מתקרב ואתה רוצה להיות שם, קצת מפחד והרבה מתרגש. אתה מרגיש שאתה עובד ולא מפעיל מכונה. אלגנטיות זה למקצוענים. אני חובבן, ואני רוצה לחייך גם במחיר של זמנים. אני באמת לא מצליח לנסח הסבר יותר טוב, אבל ככה אני חושב שפות"ש מרגיש עם האבארת'.