תראה, MMA זה מושג די פרוץ ורחב ואני לא אוהב להשתמש בו כהכללה לכל התחום. מיד אסביר מדוע. אמרת שאתה לא מעוניין בספורט מקצועני, אלא משהו כתחביב פרקטי [כשאמרת פרקטי אני הבנתי את זה כהגנה עצמית, תקן אותי אם אני טועה]. אז מול יותר מתוקף אחד, סטרייקינג [מכות] הרבה יותר אפקטיבי מגראפלינג [קרקע]. למה אני לא אוהב להגיד "מי שלמד MMA", ולהשתמש בזה כהכללה? כי כשאני אומר סטרייקינג של MMA זה יכול להיות הרבה דברים: אגרוף תאילנדי, אגרוף, קיקבוקיסנג, קארטה, קרב מגע ושאר ירקות. בגלל זה להגיד מי שלמד MMA זה מאוד כללי. כנ"ל עם קרקע: יש ג'יוג'יטסו, סמבו, ג'ודו ועוד כל מיני שילובים. אז, בוא נגיד ככה, אם עומד מולך יותר מתוקף אחד ואתה מוריד אותו לקרקע [בהנחה ואתה לא צ'אק נוריס], הבעיטה בראש שאתה עומד לחטוף קרובה מאוד. אם אתה מצליח לעמוד, יש יותר סיכוי שתצליח להדוף יותר מתוקף אחד מאשר כשאתה שוכב.
לגבי נקודת תורפה: זו שאלה של כמה אתה רוצה להעמיק בספורט. כדי להיות טוב בשני הסגנונות, צריך להתאמן בשניהם, בנפרד, המון זמן. במקביל צריך להתאמן על לשלב ביניהם בתוך קרב. זו הטמעת יסודות נכונה, וככה מלמדים ילדים שרואים בהם פוטנציאל. השאלה היא האם אתה מחפש את זה? [אמרת שלא].
אני מניח שאתה רוצה פשוט לשלב בין שני הסגנונות כדי להינות מכל העולמות ו-MMA כתחביב יכול להיות מענה מצוין. רוב המכונים מלמים גם וגם, ולא צריך להירשם לקבוצות נוספות. כלומר, ברמה הבסיסית, ה-MMA מכסה הכל.
רוב הלוחמים שעוסקים ב-MMA באופן מקצועני אוהבים להישאר בתחום שנוח להם, שבו הם טובים יותר. מעטים שולטים בשני התחומים ברמה זהה וגבוהה. בינינו? אין מישהו בלי נקודות תורפה.