היסטורית הרכבים האסייתים נבנו לאנשים עניים. רכבים קטנים, מאוד פשוטים, אמינים, לא זוללים דלק.
בזכות זה הם כבשו את השוק הזה.
הרכבים האירופאים, בעיקר גרמניות, הם רכבי פאר עם שלל טכנולוגיות מתקדמות.
עם השנים הפער בין רכבים אסיאתים ואירופאים הצטמצם, אך עדיין הרכבים האירופאים מובילים בטכנולוגיה,
ויצרנים האיסייתים מחכים עד שהטכנולוגיה "תתבשל" ותהיה אמינה וזמינה אצל יצרני צד שלישי של החלקים השונים, ורק אז
משתילים אותה ברכבים שלהם.
קונצרן ענק כמו וולקסווגן גרופ יכול להרשות לעצמו במקביל לפתח מספר גירים דו-מצמדים בשיתוף עם שלושה חברות שונות,
למרות שכל הגירים הדו-מצמדים שלהם נקראים DSG, כל דגם יכול להיות מיוצר ומפותח על ידי חברה שונה.
כל טכנולוגיה חדשה תהיה פחות אמינה מטכנולוגיה ישנה שכבר עברה מספר רוויזיות וכל הבעיות תוקנו.
דבר נוסף, הפיתוח הזה הוא בבעלות בלעדית של וולקסגן גרופ ויצרנים אחרים לא יכולים לרכוש את הגיר הזה.
בדרך כלל יצרן רכבים לא מפתח את רוב החלקים ברכבים שלו, אלא קונה אותם מיצרנים שונים. כך גם עם גירים,
לדוגמא מאזדה חברה יחסית קטנה לא מפתחת ומייצרת גירים בעצמה. הם קונים את הגירים מחברה שמתמחה בגירים,
וכנראה בשוק היום לא קיים גיר דו-מצמדי אמין וזול במחיר שפוי. סיפור דומה קורה עם מנועים, לחברות קטנות אין
תקציבים לפתח מנוע חדש עם טורבו בניגוד לחברות ענק כמו VAG, אז הן נשארים עם פיתוחים ישנים ונאלצים
למצוא דרכים איך למכור טכנולוגיה ישנה במחיר של טכנולוגיה חדשה.