eran.yablonski

מסור לגיסתך שתתחדש. היא קנתה רכב מיוחד. אלעד, מקריאה של כמה מהודעותיך את לא מהמתלהמים ונוהג על רכב עם גיר רובוטי אז ארשה לעצמי לשאול אותך איך נהגת ברכב? האם לחצת על דוושת המאיץ וזהו או שקצת הקשבת למכונית? מנסיון אומר לך שאם נוהגים אותה כמו אוטומטית רגילה אכן מקבלים רכב מחוספס מרעיש ורועד. למכונית הזו, יותר נכון למנוע הזה, צריך להתייחס קצת אחרת. כל ההבדל הוא במתי לוחצים על הדוושא ובאיזו רמת סיבובי מנוע מעבירים הילוך. אז מתגלה מכונית שונה לגמרי. כמובן שזה לא מתאים לכל אחד ומי שלא מוכן לבצע את ההתאמה בסגנון הנהיגה פשטו יסבול איתה. לעניין קרקושים ואמינות, הבוקר חציתי את קו 13000 הק"מ. לא היתה שום תקלה ואין שום קרקושים משום מקום במכונית.

אולי כי האוטומט עובד על לבכות ולא על לשמוח? אבל תתנחם, זה לא אישי אצלך זה אצל רוב האנשים.

המסוי בישראל נמוך יחסית למסוי על רכב חדש בסינגפור כך שבהחלט יכול להיות שהיא עולה שם מיליון דולר. מסוי זו אחת הדרכים היותר יעילות שלהם להורדת כמות מכוניות על הכבישים הצפופים של האי הקטן הזה.

הנהג של המונית שצילמה לא עצר אחרי שראה כזו תאונה?

קצת מחוץ לקופסא, במידה והמטרים בחוץ פחות חשובים מהפנים נסו את הלנצ'יה דלתא שפרט למימדים החצוניים נותנת לדעתי את התמורה הטובה ביותר.

אני מבין שהשתמע מדברי שאני בעד אבדן פרטיות, ובכן אני ממש לא. מה שאני כן זה מספיק ריאלי כדי להסתכל למציאות בפנים. אין לנו פרטיות כבר זמן לא קצר. בין אם באופן חוקי או לא המידע על כל אחד ואחת מאיתנו כבר מזמן בידיים מסחריות/פליליות כאלה ואחרות. מרשם האוכלוסין דלף, כל מי שמחזיק כרטיס אשראי, טלפון סלולארי, עשה קניות ברשת וכו' וכו'. כל מי שרוצה מספיק ידע בדיוק איפה אתה, מה אכלת אתמול, מה מידת הבגדים שלך, אם אתה בוגד באישתך ועם מי, במה אתה חולה ובמה אתה כנראה עומד לחלות, שיתוף מאגרי מידע בין גורמים שונים, חוקיים, שתאפשר יצירת תמונה כמעט מלאה על כל אחד ואחת מאיתנו בכלי איסוף מודיעין פשוטים ביותר. כשניסע ברכב עם או בלי המכשיר, מי שירצה, ידע איפה אנחנו בכל מקרה. ככל שנביט מהר יותר למציאות הזו בפנים נדע להתאים את ההתנהגות שלנו בהתאם. לענין המכשיר ברכב. יש כמובן את הפן השלילי של חדירה לפרטיות אבל יש גם צדדים חיוביים. למשל, ניתוב תנועה לפי יעד ועומסים, שיתוף משאבים על ידי חלוקת נסיעות בין אנשים הנוסעים לאותו היעד. תגמול חיובי או שלילי לנסיעה ביעדים שונים כמו הנחות שימוש לתושבי פריפריה וכו' וכו'.

פרטיות היא נחלת העבר, face it, השאלה איך מתנהלים בעולם ללא פרטיות. לי אישית זה נשמע רעיון מצוין שיגרום לבעל הרכב לחשוב לפני כל נסיעה.

לזרימת האויר דרך הג'נט יש גם משמעות אוירודינמית שמוסיפה או גורעת התנגדות כתלות בעיצוב.

גם בלנצ'יה שלי המספר מסתיים ב13 והיא על הכביש מינואר.

אני עושה עם האפסילון טווין אייר מסלול ירושלים הרצליה כמעט כל יום, בדרך כלל דרך 443 . צריכת הדלק הממוצעת היא 1:19.5 עקבי. האפסילון אמנם יקרה מהתקציב שלך אבל יש את הפנדה שבה יש אות אותו מנוע ואמורה לעלות הרבה פחות.

את הרכב הנוכחי קניתי במזומן ואני חושב שעשיתי טעות. כמו שכתבו לפני אין שום סיבה לנטרל כזו כמות גדולה של מזומנים. את הרכב הבא כבר אקח באשראי חלקי או מלא. לדעתי יש שני כללים שצריך לשמור כדי לא להתקע: 1. שהחוב אף פעם לא יהיה גדול מערך הרכב. זאת אומרת לתכנן את ההלוואה כך שההחזרים תמיד יכסו על אבדן הערך. 2. שתהיה אופציה מיידית לכסוי ההלוואה במקרה הצורך.

RK , היא לא רכב ספורטיבי, זה עוד הבדל בין הלנצ'יות של פעם לאלו של עכשיו. אני מניח שאם תנהג בה תחת מעטפת ציפיות של רכב מנהלים ולא של רכב ספורט איטלקי תחשוב אחרת. גם האפסילון אגב ללא שום יומרות בתחום הזה. לנושא העיצוב - האיטלקים מעזים , הם יוצאים מהשבלונה הממוצעת ומייצרים לכן תגובות קיצוניות, הן חיוביות והן שליליות.

אבא שלי קנה כזו לא מזמן אחרי שנדלק על הקו העיצובי של לנצ'יה בעקבות האפסילון שלי. קשה לאמר משהו על האמינות כי הרכב חדש לחלוטין ולא היו שום בעיות בינתיים. לגבי כל היתר, אבי מאוד מרוצה וטוען שזה הרכב הטוב ביותר שהיה לו. זה בא מאדם שככל שאני זוכר אחורה תמיד היתה לו מכונית גרמנית מפוארת.

אני דווקא מניח שהוא לא ביצע כי כח זה באמת הדבר האחרון שחסר לרכב, יחסית לקבוצה שלו כמובן.

מנסיון של כמעט 4 חודשים על אחת כזו גיסתך בסכוי גבוה להנות מרכב מצוין. אחרי הקטילה המסיבית שהרכב עבר כאן היא כנראה גם תהנה מרכב נדיר ויחודי. את מביני העניין היא עוד תפגוש, גם אני פוגש אותם על בסיס קבוע. רובם לא נהגו ברכב ובכל זאת מרשים לעצמם לאמר לי, אחרי כמה חודשי בעלות - איך הוא מתנהג, איך הוא מתקלקל, איך יהיה לי קשה למכור ועוד ועוד. אני שולח אותם בנימוס בחזרה לקוביה ההגיונית שלהם וממשיך להנות מהרכב המיוחד שלי.

לאבא שלי יש דלתא כך שנהגתי עליה לא מעט. הרכב מאוד חזק ומאוד מפנק. ההרגשה בפנים היא של רכב יקר בהרבה ממה שהוא באמת. יש שיאמרו שהיא מכוערת ויש שיאהבו את העיצוב. אני אישית מאוד אוהב. אני עדיין לא מוביל ילדים אבל בני האחים שלי שנוסעים עם סבא מדווחים שהיא מאוד מרווחת מאחור, אפילו יותר מהרכב הקודם שלו שהיה אודי A4. לדעתי אין לה אופציה ידנית. לסיכום, מומלצת. את היתר אני לא ממש מכיר.

אחרי המילה שטויות הפסקתי לקרוא. אם אתה רוצה לחלוק על מה שכתבתי אנא עשה זאת בשפה שתכבד אותך ואותי.

בטווח הקצר ואולי הבינוני זה בהחלט מעולה ליבואן. בארוך זה לדעתי יתנקם בהם, אבל אז זה שיזם את השיטה כבר יעבוד אצל יבואן אחר אחרי שהתקבל לשם כשברזומה שלו יש שיפור נתוני מכירות של מותג מת.

צרת רבים נחמת טיפשים אבל בכל זאת, הם לא היחידים שעושים תרגילים מסריחים

השאלה היא כמה לקוחות הוא מייצר בכל תסריט. כמה לקוחות כמוך הוא איבד? הרי מראש כשהמחיר היה "מחיר מלא" היתה כמות לקוחות מסוימת, לפי נתוני המכירות היא היתה קטנה. עם תחילת שיטת המבצעים הסדרתיים כמות הלקוחות הזו גדלה באופן משמעותי כך שכביכול היה כדאי "להקריב" לקוחות מהסוג שלך. העניין הוא שלמעשה הצלחת המהלך תמדד רק בעתיד כשלקוחות ה"מבצעים" יגיעו לשלב החלפת הרכב, האם הם ישארו עם סיאט או לא. גם כאן, חלק מאלו שישארו יעשו זאת מחוסר ברירה ולא מבחירה. נתקלתי בזה עם נסיון של חבר למכור סיאט בת שנתיים. השוק שלה כל כך ירוד, הן בנסיונות למכירה ישירה והן בהצעות טרייד אין מיבואנים אחרים שבסופו של דבר הוא נאלץ לבלוע את הגלולה ולמרות שהוא רצה רכב אחר, קנה שוב סיאט כי הם היחידים שהסכימו לבצע איתו עסקה.

מעניין אם זו מכונית חדשה או עוד חברה למשפחת הטוארג.

לטעמי קצב הפיתוח המואץ עקב הדרישות הסביבתיות שהולכות ומחמירות גורמים להוצאת מוצרים שבתנאי עבר היו עוברים תהליכי בקרה מעמיקים יותר. זה עלול להוביל למוצרים פחות אמינים.

קח בחשבון שככל שזה נוגע לתצרוכת דלק אין הבדל בין תיבות הילוכים ידניות לרובוטיות.

רצף הכתבות הקוטלות יצא בין הזמן שהזמנתי את האפסילון, אחרי נסיעת מבחן ממצה, לבין הזמן שקיבלתי אותו. אם הייתי רואה וקורא את המבחנים לפני שנהגתי ברכב אני כמעט בטוח שלא הייתי מזמין אותו. ההבדל בין הרכב שמתואר בחוות הדעת האלה לבין הרכב שלי הוא עצום.

המנוע הזה כן מרתיע בהתחלה כי הוא באמת שונה מסגנון המנועים שהתרגלנו אליו גם בצליל וגם ברעידות. הענין הוא שלצליל מתרגלים תוך דקות והרעידות נעלמות ברגע שלומדים מתי ללחוץ על הגאז ומתי לשחרר. גם עניין של דקות ספורות של נהיגה. אני מודה שבאמת הופתעתי לרעה מכך שאף כתב רכב ישראלי לא השכיל לראות את זה בניגוד לכתבים ממדינות אחרות. זה לא שכולם אהבו אותו אבל לפחות לא היתה מין קטילה כללית כמו שהיתה כאן בארץ.