אורח לרגע

אני יכול לפרסם 4 מודעות ביד 2 בלי שיזיז לאף אחד. ואם רוצים ממש להתאמץ אז מפרסמים ממחשבים שונים, ממש לא מאמץ. ואם ממש רוצים לעשות את האקסטרה מייל נותנים עבור המכוניות ה'יקרות' מס טל של חברים. אם חבר יפרסם מודעה עם המספר שלי ויגיד לי:"תשמע, אם מישהו יתקשר תגיד לו שזה המחיר ושילך לחפש ת'חברים שלו" לא יהיה לי אכפת. לענות לשיחה של 30 שניות פעם ביומיים- לא טרחה גדולה. קיצור- הלכת רחוק. אף אחד מצוות יד 2 לא מתעניין בך אחרי שפרסמת 4-5 מודעות. ואם כן אנחנו בישראל- ארץ הקומבינות הלא מוגבלות.

כן, אני משער שקצת יותר קשה למצוא אופנועי 4 צילינדרים בנפח גדול בארץ מאשר מאזדה 3. ועדיין- כמה מודעות כאלה ואתה מקפיץ את הממוצע של המחיר. ככה כשמתקשר אליך הקונה הממוצע כל מה שאתה צריך להגיד לו זה "המחירון לא משקף, תראה בכמה הם נמכרים בלוחות". משער שיש אחוז לא מבוטל מהקונים שזה יסתום להם ת'פה.

+1. זו הסיבה שהפסקתי לקנות טלפונים יקרים. יש היום שיומי 'פשוטים' וזולים שיעשו כל מה שאתה צריך מהסמארטפון ויותר. כרגע כותב משיואמי 5 פלוס, עלה לפני שנתיים וחצי 600 שקל. אם יישבר אחפש את הפח הקרוב ואקנה חדש מבלי שייכאב הלב. זה פשוט תענוג.

יש לי תשובה בשבילך. אם כי סביר שלא מכסה 100% מהמקרים. אני מכיר בחור שכל פעם שהוא מוכר (אופנועים בעיקר, אבל זה לא כ"כ משנה), הוא מפרסם ביד 2 לפחות עוד 3-4 מודעות של כלים בעלי נתונים זהים, המחיר בשמיים, וכך יוצא שהכלי שלו, שמפורסם במחיר יותר ריאלי, נמכר במחיר שפורסם +-, מבלי לספוג יותר מדי בלבולי מוח, כיוון שהוא הכי אטרקטיבי. הוא מחליף אופנוע לפחות פעם בשנה, ואם להסתמך על דבריו השיטה עובדת לו נהדר.

לעניות דעתי, וקבל זאת בהבנה - לדעתי אתה עושה מהשו לא בסדר. אני גם מעל 20 שנה על הכביש. יש חארות, ולא מעט אבל לא בכמות שאתה מתאר. אם 99% נלחמים בך בכביש כנראה הבעיה (גם) בך. אני מסתדר עם הרוב בסדר, עצלך נשמע שכל נסיעה זו מלחמה. ואין קשר שאין לך עבירות. גם לאמא שלי אין, אבל היא נהגת גרועה מבחינתי. לא יודעת להשתלב כמו שצריך, לא תמיד מודעת לכל מה שקורה סביבה, מפחדת מנהגים אחרים. אז הרקורד שלה נקי- זה לא מדד לאיכות הנהיגה שלה. אל תרדם על הכביש, וכמו שאמרו- תהיה קצת אסרטיבי. החלטת שצריך לעבור נתיב- תעבור. אתה בישארל, תתאים את עצמך. אחוז קטן מהנהגים מתעצבנים וצופרים/מהבהבים. תגביר את הווליום ברדיו ותתעלם מהם. וכן- גם אני משתדל לאותת תמיד, לתת לאנשים להשתלב וכו'. ויש לי למה להשוות. גרתי תקופה בקנדה. שם אם הפעלת איתות הנהג השני ישר נותן לך לעבור. אבל מה לעשות- 32 מעלות בחוץ בתחילת יוני. אנחנו לא בקנדה.

קודם כל- 'זמן כ"כ קצר" זה מושג מעורפל. הרבה יותר חשוב לציין מס קמ שנסע הרכב מאשר תקופת זמן בחודשים. אבל לעניינינו- נראה תקין, כפי שציין בוקי. סע לשלום. מה הסיפה שפירקת את פלאגים?

אפילו בלמ"ס הם לא מתייחסים לזה. https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019/מורשים-לנהוג-2018.aspx מצד שני- אולי מישהו יותר משועמם ממני יכול למצוא את הנתון הזה בערימות המידע שיש פה.

כל הקטע בחד קרן זה שהוא יכול לעוף, לא? אז למה לרכב?

נו, זה חדש למישהו? ברור שעגבנייה בשלה באמת היא קשה. מה חדש בזה? עגבנייה רכה היא אחרי השיא של הבשלות שלה ונמצאת בצד של הגרף שממנו הדרך אל הריקבון. זה ממש לא מחייב שהעגבנייה רקובה או לא טובה פשוט היא הכי קשה כשהיא בשלה על השיח. מרגע הקטיפה והלאה היא הולכת והופכת לרכה יותר. בצעם... כמו כל פרי וירק (נראה לי).

מדכות- אין כ"כ מה להיות בקיא. אסור לרכב על המדרכה. גשם- כל עוד זה לא ממש מבול, חליפת סערה של אופנוע ב400 שקל תשאיר אותך יבש. חום- אם לא נגמרה לך הסוללה זה לא יפריע לך, מה שמוביל לסעיף הבא: סוללה- אתה צריך לדעת מה הקיבולת של הסוללה ולתכנן את המסלול בהתאם. א. מה המרחק (בכביש, לא אוירי) מהבית לעבודה? ב. האם בעבודה ניתן להטעין?

איך זו בעיה של הקונה שלא סופקה לו חשבונית? יכול להיות שהיה הסכם בינהם אבל חובת הפקת החשבונית היא על המוכר ולא הקונה. הקונה לא מחוייב לקחת את החשבונית. *הכותב אינו עו"ד לדעתי אם פות"ש יכול להוכיח שהמנוע הותקן ע"י אותו מוסך הוא יכול לדרוש ניירת כחוק ללא תוספת תשלום. זו לא עבירה לא לבקש חשבונית. אאל"ט זו כן עבירה לא להמציא ניירת רלוונטית עבור החלפת מנוע.

צמיד שקנית לפני 7.5 חודשים ועבר 15000 ק"מ לא נופל על ההגדרה של צמיג 'חדש'. וכפי שטען אבסולוט- יש לך שפשוף בג'אנט בדיוק שם. סביר שעלית על משהו וחתכת את הצמיג.

כי אין אירועים עכשיו. מה, אתה חדש פה?

עם הסכומים שאתה מוציא עבור דברים לא מוצדקים אני מוכן לבוא. כולל לזרוק זבל.🤣

לא מדוייק. מאוד תלוי אם אתה מנסה להעצים את טיב הארוחה או להעצים את האגו שלך. יש כאלה שתמורת כמה אלפי שקלים בוודאי מוכנים להסתפק באופצייה ב'.

אין קשר להפרעות קשב וריכוז. גם לי יש- דווקא במטבח אני מתמודד הכי טוב כי אפשר לעשות 5 דברים במקביל. וכשאני חותך סלט זה בהמשכים, תוך כדי בישול דברים אחרים ככה ששום דבר לא מונוטוני ולא משעמם. א-ב-ל, גם כשאני חותך רק סלט, זה לא כזה מונוטוני, עם כל ירק יש גישה שונה. זה דווקא הרבה יותר מעניין ויצירתי מאשר לעבוד עם אותו מכשיר באותה צורה כל הזמן. אני מוכן להתערב שאני ואתה מכינים את אותו הסלט אני עם סכין ואתה עם המכשיר שלך, באותו הזמן מקסימום, אלא אם כן אהיה יותר זריז ממך. עם זאת, בתור אחד שמבשל הרבה ועבד במטבחים, לא פעם נתקלתי בסוגיית אנשים קרובים שלא יודעים לחתוך. אם בגלל שהם מעולם לא החזיקו סכין איכותית ביד ולא יודעים שאפשר לקצוץ ככה עם סכין טובה, אם בגלל שהחזיקו סכין כזו פעם ראשונה איתי אבל פחדו על האצבעות, אם בגלל עצלנות, אם בגלל שמה לעשות- אין להם את זה. יש כאלה שאין להם ידיים. עם רובם ויתרתי על העניין. הם לא יבינו אותי ואני לא אבין אותם. וזה בסדר. רוצה לאמר שאין פה אמת אבסולוטית. יש אחד שמתאים לו יותר הסכין ולאחר מתאים יותר הסלייסר. וחלילה לא טוען שאין לך (או למי מהמגיבים) את הכישורים, אבל כישורים צריכים לבוא עם חשק ומי שאין לו חשק לזה לא יבין מה הסיפור בהתעקשות על הסכין. ולא לשכוח שעם סכין אתה שם לב טוב יותר על כל פיסת ירק שנכנסת לסלט. אהה... ובתיאבון לכולם.

אני גם אהיה נודניק- סכין! הרבה אנשים נרתעים מחיתוך כי מעולם לא השתמשו בסכין נורמאלית. ולא צריך סכן של 500₪. כסין חדה וטובה של 50 שקל גם תעשה את העבודה. כשתהיה לך על הקרש חיתוך עגבנייה לא קשה והסכין יחתוך אותה כמו חמאה תדע שזו סכין טובה. אחרי זה צריך לדעת להשחיז מדי פעם, ללמוד איך מחזיקים סכין ואיך חותכים ואז זה נהפך לעניין של דקות בודדות לקערה גדולה. ואני לא מכיר מישהו שיודע לעבוד עם סכין (כולל עצמי) כמו בן אדם שלא הזדקק לפלסטרים מדי פעם. אבל עם הנסיון תדירות הפלסטרים יורדת. אצלי בימים אלו זה אולי פעם פעמיים בשנה. אז לא להתרגש מזה. ואם להסתייג מכל מה שכתבתי- יש אנשים שאין להם ידיים ושום סכין לא תעזור להם. מי שיודע שהוא כזה שימשיך לנסר ירקות עם סכין משוננת או שיקנה קוצץ. בהצלחה.

ובגיר רציף יש שני 'פולים'.

ההגדרה שלך "מרחוב יפו לשוק מחנה יהודה" לא אומרת כלום. שוק מחנה יהודה נמצא בחלקו ברח' יפו. יש מספיק רחובות מקבילים שאפשר לנסוע דרכם חוקית. בין אם אתה בא מיפו ה'נמוכים' (כיוון העיר העתיקה) או מה'גבוהים' (כיוון תחנה מרכזית). נכון, כמעט כל האזור זה רחובות חד סטריים אבל עם אופניים חשמליים אפשר לעשות את הדרך שלוקחת לך 20 דרות ברגל במקסימום 5 בצורה חוקית.

מאוורר עובד. נוזל קירור תקין.

תקבל את החלק היחסי של החודש, בדיוק כמו שתקבל את החלק היחסי של החודש ממקום העבודה.

שלומות, אציין שאני לא ממש מחפש איך לפתור את זה כי זה לא ממש מטריד אותי. יותר מעניין להבין את הגורם לתקלה. ספארק 2014, ידני. בחורף לא קורה אף פעם. בקיץ, בימים חמים מאוד, אחרי נסיעות ארוכות, הרכב לעיתים כבה אחרי עצירה של כמה שניות. ההרגשה כאילו הטורים נמוכים מדי. סיבוב קל של הסטרטר מחזיר את המנוע לחיים וייתכן כי ייכבה שוב בעצירות הבאות עד שלא יעבור מחזור של התקררות מלאה- קרי, לילה שלם כבוי. לא בטוח אבל נראה לי שזה קורה רק כשאני נוסע עם מזגן. עוד אציין שאני לא מרחם על דוושת הגז. בעליות מים המלח לירושלים אני לא יורד מ100, זה בצד העליון של טווח הסל"ד כתלוי בהילוך, כמובן. יש רעיון למה זה קורה?

בחייאת, תמונת הפרופיל שלך היא על סופר מוטו בהטייה של פחות מ45 מעלות. אתה עובד בתחום ורוכב כל יום. ברור שתלת גלגלי ירגיש לך לא נכון, לא בטיחותי, כי 2 גלגלים מרגישים לך בבית. רוכב חדש ורגוע יכול להרגיש נוח יותר על 3 גלגלים. אין כלל שתופס לגבי כולם. עם זאת- גם אני סולד מ3 גלגלים, אבל זה כי גם אני רוכב כבר 20 שנה על כל קשת הסמ"קים והתצורות. מכיר לא מעט רוכבים (בעיקר מבוגרים רגועים שלא ממהרים לשום מקום בחיים) שנהנים ומסתדרים יופי עם תלת.

מדויק! פעם היה ניתן להתכלב כי העולם היה שונה. זוג צעיר עם ילד/2ילדים לא יכול להתכלב. לא יקחו את הילדים לחופשה פעם בשנה כשכל החברים שלהם נוסעים 4 פעמים? לא יקנו להם מחשב נורמלי וייתנו להם לפגר אחרי כולם? כשכל הילדים אוכלים פיצה בפארק הם יוציאו להם סנדוויץ טונה מהתיק? העולם השתנה. אם אתה מתכלב היום אתה מנותק חברתית. פעם הילדים היו אוכלים בבית ומשחקים כל היום בשכונה כדורגל ושוטרים וגנבים. היום הילדים לא מסתובבים ברחובות. הם יושבים בבית עם החברים. רוצה שהחברים של הילדים שלך יגיעו אליו? אתה לא יכול להתכלב. תתכלב? אחלה. לילד שלך יהיה מחסור חברתי. לא אומר שהתרבות העקומה הזאת טובה. היא עקומה ודפוקה מהיסוד. אבל זו המציאות.

לא מדויק. תלוי מאיזו סביבה אתה מגיע. לפיה אפשר להגיע למסקנות שונות. בחברה שאני עובד (היי טק)- אחוז נכבד מהעובדים הם מתכנתים צעירים שחיים ממש לא רע עם משכורות ממש טובות. כשאני בעבודה אני יכול להסתכל על העולם מבעד למשקפיים הורודות שלך. לעומת זאת- רוב החברים שלי הם לא מעולם ההיי טק. חלקם מצליחים יותר, חלקם פחות. אני חושב שערב עם חבורה כזו זה מדד טוב יותר להבין איפה הדור הצעיר יותר נמצא, חתך יותר ריאלי של האוכלוסיה. (ולא בני 20- בשנות ה30 לחייהם). לחצי מהם יש דירות, כולם קנו לפחות לפני 12-13 שנה. מי שלא עלה על הרכבת אז, נשאר על הרציף, עם רמת חיים גבוהה יותר מזו שהייתה להוריו ולהוריהם, אבל עם כל שנה הרכבת מתרחקת והאפשרות לקנות דירה נראית יותר ויותר כמו פנטזיה תלושה מהמציאות. אז חיים קצת יותר טוב, קונים קצת יותר ואולי אפילו נוסעים יותר לחול אבל ממה שאני מכיר ורואה אנשים פשוט כבר איבדו את החשק לנסות לחסוך לדירה. לא מאמינים שהנס הזה יקרה ולכן פשוט חיים. לא עושים חשבון. זה הצד הקצת פחות ורוד של הדור הצעיר.