לכולכם יש אבות שומאכריים בהשוואה לשלי. ה"בחור" בן 85 ומתעקש לנהוג, כמו שהוא עצמאי בכל דבר אחר (כמו שצריך להיות, ואני מאחל לו עוד הרבה שנים כאלו). אלא מה? הוא נכנס לרכב, מתחיל לנסוע, ועובר למצב שינה. האוונסיס לוקח אותו, כמו סוס שמריח את האורווה, בלי input מאבא... אני מגזים כמובן, אבל ככה זה נראה מהצד.
פרנקוס, שמע סיפור;
יום אחד אשתי ואנוכי נוסעים על כביש 1 מת"א לכיוון צפון לבקר את ההורים. קצת לפני יקום\ווינגייט, אני רואה שהתנועה נהיית צפופה ולאחר עוד איזה חצי קילומטר, אני מזהה טויוטה אוונסיס זוחלת- איך לא- בנתיב האמצעי. אמרתי לאשתי: "תראי, זה אבא שלי, אני בטוח". היא עונה לי: " מה פתאום, לא יכול להיות". לא עברה דקה ואני עוקף משמאל את הזחלן. נו, אתה כבר מנחש נכון: זה אכן היה אבא שלי, ישן בשלווה בעוד האוונסיס לוקח אותו, כמו הסוס הנאמן הנ"ל. התגובה של אשתי מכווצת במושב הנוסע, מתחבאה שאבא לא יזהה אותה, עשתה לי את זה במשך שבוע שלם.