itaysamurai

קשה לנווט כי כמעט ואין כתובות, תוואי הררי צפוף והמון סמטאות. המחשבה היתה ששליחים מקומיים ידעו להסתדר. אבל כאמור בכמה שנים האחרונות הם יצאו מהכפרים ולפחות במה שהתנסיתי בעצמי זה עבד טוב.

מבחינת קונספט המשלוחים זה דומה לוולט עם התמחות בכפרים ובמקומות שקשה לנווט בהם. מבחינת אופן העסקת השליחים - אני לא יודע.

ארובה פלוס תא סגור על כל המנגל (חוץ מהחזית כמובן) בוודאי תעזור לנטרל את האש ממה שקורה בחוץ. אני רחוק מקומה 13 אבל גם מתמודד עם רוחות ובדרך לבנות אחד כזה.

איפה haat בסיפור הזה? מזמן לא בכפרים בלבד. לפחות באיזור הגליל רואים אותם כמו וולט, אבל כנראה עדיין נישתית מדי.

היה לי את הכבוד לשפץ לו חלק מהדשבורד ברנו, גם הייתי לקוח שלו כשגרתי במרכז. בנאדם משעשע בלי חסמים מיוחדים על הלשון, ידע מכאני בלי סוף. עצוב עליו ועל כל הדור המיוחד הזה שהולך ונעלם.

זאת הגבלה שמשתחררת אוטומטית? כלומר אין מצב שהמכון הראשון שוכח לשחרר?

https://www.kula.co.il/news/58260

כיף לראות עוד ועוד e36 בזכות השרשור הזה.

בלגיה מדינת ייצור, לא ייבוא.

זה משהו שהמון מתאמנים בגיל מאוחר יחסית מתמודדים איתו. גם אצלי בתור מתאמן לא חדש, כשכנראה האירובי היה תכוף מדי, התחילו כאבי ברכיים. הורדתי מינון ונעלמו הכאבים. תתאמן כשאתה קשוב לגוף שלך. לנתקו אני אומר, תטעם מהכל ואל תגזים בכלום. אתה גם תוכל להתמיד וגם ליהנות. לאט לאט תתקבע על מה שחשוב לך, מה שלא מוציא לך זיעה מהעיניים ותרוץ על התוכנית הזאת. תחליף אימונים פעם בכמה שבועות, תחזור לישנים. דינאמי. וכמובן תזונה. בלי זה לא יעזור לך כלום. אצלי האימון משולב ואני משתדל 3-4 פעמים בשבוע של שעה כל פעם. באופן אישי, הקורונה לימדה אותי שאפשר בלי מכון כושר, כשראיתי שאני מתמיד אז בניתי חדר מאובזר בבית ואני לא רואה סיכוי כרגע לצאת ממנו. הגמישות בשעות (כמוך, עצמאי) היא זרז מעולה לכמות וסדירות האימונים. עולה למעלה, נועל כדי שלא יכנס גורם מטריד בצורת ילד ומתאמן בשקט.

אז תסביר איך השימוש בנייד בעת נהיגה נפוץ? איך כל רמזור ירוק מתחיל בשניות טובות של עמידה כי הראשון בוהה במסך? איך כל נסיעה אתה רואה את הסטיות הקטנות האלה לשוליים או למרכז הכביש? "לי זה לא יקרה"? "כולה הסתכלתי שניה, מה אתה כבד"? מזלזלים על מאתיים.

התקנתי כמה פעמים, תמיד השארתי רשיונות והם חזרו בדואר מעודכנים עם הוו. סה״כ יש בישראל לא מעט מתקינים מורשים והמחירים דומים. אף מורשה לא יסכן את עבודתו והרישיון שלו עם התקנה חאפרית, מה גם שמדובר בעבודה לא מורכבת. האחרון שהתקנתי אצלו היה ציקי נגררים בפתח תקווה, מומלץ. באופן אישי תמיד מעדיף וו נשלף אחרי שכמה פעמים כמעט השארתי את הברך שלי על הרצפה בגלל התנגשויות בחושך.

היה פה מישהו פעם שקרה למערכות האלה "מערכות עזר לסימוס". אני מאמין שבתת מודע אנשים מרשים לעצמם עוד 2 שניות מול המסך כי יש איזה ג'יני שיגבה אותם. מדהים אותי כמה אנשים לא מבינים את האבסורד והסכנה שבזה, כולל כמה די אינטליגנטים שאני מכיר. ואני מעיר ולא מעניין אותי לצאת טרחן. אני רואה את המבט המוסת מטה הזה בכל מקום ופשוט מתחלחל.

לאור עדויות על 25-30 רכבים בתור בכל מיני מכונים, אני מבין את הפקפוק בהודעה שלי. אם מישהו חשב שהמכונים שציינתי ריקים תמיד, לא זאת הכוונה. קרה שהיו פנויים לחלוטין גם בתחילת היום וקרה שהיו כמה רכבים בתור. בחודש האחרון עשיתי שני מבחני רישוי, הייתי לבד. הכי הרבה שחיכיתי היה תור של 10 רכבים וזה בתקופה שלפני הפטור מטסט לרכבים חדשים.

כרמיאל, צ.ח.ר.

זה הרבה פחות. טסט שבוע שעבר עלה לי 118.60 ש''ח. 3 ומשהו ש''ח הבדל. ולגבי שיפור המכונים, אני רואה מכונים ריקים לגמרי, הם מתחילים בצמצום הפסדים במקרה הטוב. **מה שלא ברור למה קרה זה שהעלות המוזלת לרכב אספנות נעלמה בשנים האחרונות.

לפני 20 שנה חיפשנו כזוג יחידה כזאת בראשון, היה נראה ממש לא נעים לגור ככה בתוך האדמה, פלוס הקרבה האינטימית מדי לבעלבית. אגב, סתם בשביל הפיקנטיות, אז עלה 1600-1800 ש''ח. בסוף הגענו לאזור (azor) ליחידת דיור על הקרקע, עם בעלים שלא גר בעצמו בבית, הופתעתי לטובה מהיישוב והקרבה שלו להכל היא מוחלטת. ברחובות עם הבתים הפרטיים יש לא מעט אופציות כאלה, יש גם בנייני שיכון ישנים שנראים לא טוב אבל בטח גם שם יש אופציות זולות יחסית.

לאמריקאים יש תקנים פדרליים שונים מהאירופאים, בעניין התאורה זה מתבטא במאותתים קדמיים כתומים ואחוריים אדומים, פעם גם היתה תאורה בדפנות הרכב ועוד כל מיני הבדלים.

לא סדיר וגם לפי המספר זה יבוא, הייתי מהמר מקור אמריקאי לפי הפנסים.

זאת לא חבלה. נקודתי מדי. תתחיל מפוליש ותחמיר בהדרגה.

תכלס הגיוני, ה-next best אחרי M5. ארבתי בעצמי על כזאת אבל סדאן, כבר לפני שנה וחצי המחירים היו גבוהים ממה שהקצבתי לעצמי.

שלא לדבר על זה שבאיזורים מסויימים בשנתונים מסויימים היה מדובר על 13-17 אגודלים ביד אחת.

אכלתי לאחרונה בכמה מסעדות שהיו די חשוכות ולשולחן/בר הביאו תאורה אלחוטית שצריכה ממש את החצי מטר של הישיבה. עכשיו, אני בסדר עם מקומות לא מוארים לגמרי, אנחנו לא בחתונה. אוירה וכל זה. אבל כזה חושך ורק ספוטים בול על הצלחת, זה קצת מוגזם.

אתה צריך לאתר אדם מבוגר/אגרן, שעדיין שומר את מתנת החתונה המבחילה והאולטימטיבית - קופסת קרטון שטוחה ועצומה, עטופה בד אדום ובתוכה מאות כלי סכו"ם שאף אחד לא השתמש בהם אף פעם. סבנטיז-אייטיז במיטבם.

קטעים איתך, גם L200 היתה לאבא שלי, מודל 92, הרכב הראשון שהוא קנה חדש. הייתי מצטרף לדייג בשעות לא שעות רק כדי לנהוג קצת בשבילים. הייתי בן לא משנה כמה. נוסעת עד היום אצל איש מבוגר מהסביבה שלנו.