HyperViper

להיט. גם עם 155 כ"ס היא מבצעת לא רע, מעל 180 זה כבר באמת יפה לרכב במשקל הזה.

תעיף מבט פה: https://www.drivelogic.co.il/drivingroads הכביש האהוב עלי באיזור טבריה הוא ללא ספק מבוא חמה

לפעמים מה שלא מסיס באלכוהול יכול להתמוסס עם שמן. נסה קצת קנולה.

בתיאורה אתה צודק, לרכבים יוקרתיים יש יותר טכנולוגיה בכלליות (חימום במושבים לדוגמא) ויותר טכנולוגיה חדשה באופן ספציפי (גיר 10 הילוכים, Active aero וכד'). מצד שני, היצרנים האלו משקעים יותר משאבים בבקרת איכות וכד'. במבחן התוצאה, לפחות ב-2018 נראה שדווקא ידם של מותגי היוקרה על העליונה. בסקר עצום של J.D. Power לפחות 3 מותגי יוקרה (תלוי אם אתה מחשיב את ביואיק) מאכלסים את החמישיה הראשונה של מותגים אמינים. מצד שני יש כמובן מותגי יוקרה שידועים לשמצה מאז ומעולם ו"מככבים" בתחתית (לנד-רובר, קדילק ויגואר). בקיצור, אם מסתכלים על הנתונים מהסקר הזה אין שום דבר חד משמעי שאפשר להגיד לגבי השאלה שלך.

אדום, לבן, שחור (בסדר הזה)

לפי דעתי ה-10 הקפות זה קצת מיותר כי לוקח לא מעט זמן להתרגל לרכב. אני עשיתי 5 הקפות וזה הרגיש כמו כלום זמן ובקושי למדתי לתפעל את הגיר בזמן הזה. לפי דעתי רק מההקפה ה-10 אתה באמת מתחיל להבין את הרכב, להנות ולעשות זמנים שמזכירים משהו תחרותי.

תודה על ההצעות. נוסיף את המעניינים שבהם לרשימה. המטרה היא לייצר מאמר חי שימשיך להתעדכן עם הזמן.

איזה כיף לשמוע! אחרי שזכיתי לשבת איתך ברכב אני בהחלט חושב שיש לך מה לחפש שם. יש לי כמה חששות לגבי התאמת המסלול למירוצים אמיתיים (עקיפות וכד') מבחינת התוואי ורוחב המסלול וגם תהיות לגבי איך הישראלי הממוצע יגיב לנהג שמנסה לעקוף אותו ו"לגזול את תהילתו" אחרי ששילם ממיטב כספו להשתתף. אני אופטימי מאוד אחרי האירוע אתמול, אבל עדיין אלו שאלות שאני אחכה לראות את התשובה אליהם כשתיפתח העונה שהולכת להיות מאוד מעניינת ואני מקווה שתשודר איפשהו.

כשקבלתי את ההזמנה להגיע להשקה של הפיג'ו 208 קאפ החדשה לא כ"כ ידעתי למה לצפות, מעולם לא נהגתי ברכב קאפ חדש מהיצרן, אלא רק ברכבי ספורט-כביש רגילים שהוסבו מתישהו במהלך חייהם להיות רכבי מסלול בעזרת התקנת כלוב התהפכות ושאר מערכת מיועדות מסלול. כהשגענו למסלול בערד הפותעתי לגלות רכב שאמנם נראה מבחוץ כמעט זהה לרכב הכביש שאנחנו מכירים כפיג'ו 208, אך במפנים מדובר על רכב שהורכב באופן ידני, לא על פס היצור הרגיל של החברה. בהרכבה הושמטו כל המותרות, לדוגמא: החלונות הצדדיים עשויים פלסטיק במקום זכוכית, המושבים האחוריים וכל הדיפונים לא הורכבו וכמוהם גם כל הדשבורד וכל כריות האוויר. את הדברים שלא הורכבו החליפו דברים אחרים, מושבי באקט דקיקים ולא נוחים בעליל עם 5 רתמות, כלוב התהפכות מלא, גלגל הגה קטנטן ודוושות מיוחדות. את המזגן החליף כונס אוויר בגג שחודר לרכב עם יציאות שמזכירות יציאות מזגן, אבל ביום של 40 מעלות בצל, בעודי לובש חליפת מירוצים מלאה וקסדה, לא באמת בניתי על זרזיפי הרוח שיבקעו משם. המדריך מסביר לי שעולים ל-5 הקפות ובסופם הקפת קירור. אני מכוון את המושב בהתאם לגובה שלי והמדריך מתניע בעודי לוחץ את הקלאץ פנימה. אני מתחיל ללחוץ קצת על הגז כדי שאוכל לשחרר את הקלאץ. רק נגיעה עדינה בגז אני חושב לעצמי אבל אז המנוע פולט שאגה מביכה, ואוו כמה שדוושת הגז הזו רגישה. הרגשתי שלא משנה כמה עדינה הלחיצה שלי עליה, המנוע עף למעלה בסל"ד. אחרי שויתרתי על יציאה עדינה ואלגנטית מהמקום התחלתי להרים אט אט את הקלאץ, מחכה שהוא יגיע לנקודת החיכוך, אבל היא לא מגיעה. ואז במלימטר האחרון של תנועת הדוושה יש חיכוך. הבנתי שזה לא הולך להיות חלק ושיש המון ללמוד רק באיך לתפעל את הדוושות, אותן דוושות שחשבתי שאני מכיר כ"כ טוב מנהיגה של שנים על שני רכבים ידניים שבבעלותי ביום ביום. המדריך מתחיל לאבד סבלנות ואומר לי פשוט לשחרר את הקלאץ' ושהרכב לא הולך להיכבות. אני מנסה לנתק את הקול שצועק לי בראש שלא לעזוב את הקלאץ, ומתחיל נסיעה. כדי להכנס למסלול, צריך לבצע פניית פרסה, שוב, לא משהו שלא עשיתי כבר אלפי פעמים, אבל כשאני מתחיל לסובב את ההגה נופל לי האסימון שאין כאן שום תגבור ואני צריך ממש לסובב את ההגה בכוח הזרוע. עוד לא הגעתי למהירות של 5 קמ"ש וכבר אני מבין שזו לא הולכת להיות נסיעה רגילה. אמנם בקרתי בכמה מסלולי מירוצים בחיי, בארץ ובחו"ל, אבל זו הפעם הראשונה במסלול בערד, אז גם התוואי הוא משהו שאצטרך ללמוד להכיר, וכל זה ב-5 הקפות קצרות מאוד שנמשכו יחד בערך 5 דקות. הרכב למרות משקלו הקל (פחות מ-900 ק"ג יבש) לא מרגיש חזק במיוחד בשל מנוע אטמוספרי בעל 140 כ"ס, אבל בהחלט חזק מספיק בשביל להנות. אחרי הקפה ראשונה הבנתי כבר את התוואי המעניין הכולל, למרות אורכו הצנוע, הרבה שינויי גובה וכיוון ולא מעט פניות עיוורות. מסלול כלבבי. את הרכב לקח לי קצת יותר זמן ללמוד ולכן נמנעתי בהקפות הראשונות להחלפה מרובה של הילוכים. לאחר 5 דקות שהרגישו כמו 5 שניות החוויה הסתיימה והשאירה הרבה טעם של עוד. לא הספקתי להרגיש אפילו עשירית ממה שיש לרכב להציע או לקחת אותו לקצה. מבאס, אבל אני עדיין אסיר תודה על ההזדמנות שניתנה לי לחוות את התחושות האלו. בדרך הביתה כבר התחלתי לסכם בראש את אירועי היום. סוף סוף יש בארץ מסלולי מירוץ אמיתיים, יש ליגה עם תחרויות אמיתיות, לא מירוץ כנגד השעון, אלא מירוץ אמיתי עם עקיפות, משחקי כוח פסיכולגיים והמון אדרנלין כשעובר לך בראש האפשרות המאוד מוחשית של תאונה. אני חייב לציין שאני מאוד מקנא ב-21 ברי המזל שיתחרו בעונה הזו של ליגת 208 קאפ וכבר מתחיל לחסוך לקראות העונה הבאה.

יש הרבה במה שאתה אומר ובהחלט כדי למצות את הפוטנציאל לחוויה ספורטיבית צריך לפנות לשדרוגים (יחסית קלים) באפטר-מארקט. הסיבה לזה היא שזה רודסטר זול ופופלרי מאוד (מכר כבר למעלה ממליון חתיכות מכל הדורות) ולכן נקנה הרבה פעמים ע"י אנשים שהתכונה החשובה להם היא הגג הנפתח ולווא דווקא ההתחרעות בכבישים מפותלים ולכן המתלים הרכים וכל השאר הדברים שכחובב נהיגה נטו אתה רץ לשפר. מציע לך לעשות איזה סופ"ש אצל בריאן גודויין בסאן דיאגו ולבנות יחד איתו תוכנית לשיפורים הדרגתיים ואם עדיין לא הצטרפת ל-Miata.net אז קדימה! תמשיך להנות מהצעצוע החדש

הייתי בסוכנות הרגע, הנה כמה תובנות: 1. הרכב הספציפי *לא* למכירה והגיע רק לצורך השקת האולם החדש 2. אין תכנון להונדה ישראל למכור את הדגם הזה בשום שלב, למי שרוצה שיחשוב בכיוון של ייבוא מקביל 3. הרכב כרגע מכוסה לחלוטין ואי אפשר לראות אותו יותר עד ההשקה הרשמית של האולם תצוגה ביום שלישי הקרוב

אין ספק שזה שיפר את האווירה פה, תודה הרכב אכן שחור. אז ככה: - ג'אנט שחור לפי דעתי זה ביזבוז כסף אם המטרה היא נראות, פשוט כי לא רואים אותו מלבד תנאי תאורה אופטימליים. - ג'אנט לבן מתלכלך מה-Brake dust וזה פשוט סיוט לתחזק אותו אסטתית - כסוף יש לי כבר 6 וזה מתחיל לשעמם אותי - אני לא רוצה להיתפס כ-Pimp, אבל אני באמת חושב שזהב או ברונזה על שחור נראה פגז אם הגוונים נכונים ולא נראה מצועצע בכלל, פשוט נראה קצת חריג כל לא רואים הרבה כאלו. הנה דוגמאות נחמדות לשילוב של הצבעים האלו... שחור וברונזה: שחור וזהב: בכל מקרה, קיבלת הצעות מחיר על הג'אנטים הנ"ל וחטפתי שוק. הוולק למשל עולה בארץ 15,000 ש"ח לסט!

אין לי מושג. נראה לי שווה לשאול את זה בפורום תחזוקה.

צמצמתי את האופציות שהכי מעניינות אותי לרשימה הבאה: Motegi MR138 - 17x7 5x114.3 ET38 - Gold with Machined Lip or Hyper Silver OZ Formula HLT H5 - 17x7.5 5x114.3 ET42 - Race Gold / Concave Profile Rays Volk ZE40 - 17x8 5x114.3 ET48 - Bronze or Matte Blue Gunmetal Rota Titan - 17x8 5x114.3 ET42 - Hyper Black or Gun Metallic SSR GTV02 - 17x8 5x114.3 ET45 - Glare Silver WedsSport TC105N - 17x8 5x114.3 ET49 - Titanium Work Emotion T7R - 17x7 5x114.3 ET53 - (AHG) Matte Bronze Yokohama Advan Racing RZ - 17x8 5x114.3 ET45 - Bronze Yokohama Advan Racing RCIII - 17x8 5x114.3 ET53 - Gold אם למישהו יש נסיון עם אחד מהם או מכיר את היבואנים של אחד המותגים או דרך כלשהי להשיג עליהם עסקה טובה, אשמח לשמוע.

החלטתי לפנק את המיאטה בג'אנטים חדשים וכדי להגיע לבחירה הנכונה עשיתי מחקר ארוך שיכול פוטנציאלית לעזור לכל מי שמתכנן לקנות ג'אנטים בגדלים דומים. כתבתי פוסט במיאטה.נט על איך בנוי המחקר: https://forum.miata.net/vb/showthread.php?t=667788 ולמי שרוצה לדלג ישר לתוצאות: https://bit.ly/2FstmzZ

טוב, הגיע הזמן להחליף ג'אנטים למשהו יותר מעניין כדי לרענן את המראה ואולי גם להפחית במשקל על הדרך. אחרי בהייה בכל מיני דגמים הבנתי שזה לא מקדם אותי להחלטה אז עברתי למוד יותר אקדמאי וייצרתי טבלה להשוואת ג'אנטים. כתבתי על התהליך פוסט ב-Miata.net. לכל מי שמעוניין בג'אנט חדש ואיכותי הפוסט שם יכול להיות מאוד יעיל. הפוסט: https://forum.miata.net/vb/showthread.php?t=667788

בדיוק רואה מבחן. מפתיע!

עדיפות לחדש, אבל גם משומש קלות (שנה 20,000 ק"מ) אפשרי יקר בטירוף, גם כמשומש. צריך ללכת 3 שנים אחורה לפחות כדי להתקרב למחיר המבוקש. מה טוב באוטלנדר שלא טוב במאזדה? אחרי נסיעות בספייס-סטאר ובאטראז' אני לא יכול לחשוב על שום מיצובישי כאופציה לאנשים שאכפת לי מהם. אני בטוח שהאוטלנדר טוב יותר וזה בעיקר בראש שלי, אבל אני עדיין בספק אם הוא ברמה של המאזדה. הצעתי את הפורסטר אבל הוא לא SUV מספיק. אין לו זמן לחכות לראב4 החדש, מדובר על קנייה יחסית מיידית.

שואל בשביל חבר. הפרמטרים הם: 1. רכב מפנק (איבזור, מושבי עור, עיצוב פנימי נעים וכד') שנראה טוב גם מבחוץ (לא סאנגיונג וכד') 2. הנעה כפולה ויכולת שטח סבירה (לא מחפש לטפס על בולדרים, אבל שבילים+ יהיה נחמד) 3. מרכב של SUV עם 4-5 דלתות (לא רנגלר קצר לדוגמא) 4. תקציב עד סביבות ה-250 אש"ח ההצעה הכי טוב שחשבתי עליה הייתה המאזדה CX-5 הבכירה עם המנוע 2.5 ליטר והנעה כפולה, רק שאני מאמין שהיכולות שטח שלה מספיקה בקושי לשבילים של קק"ל. מעבר לזה היא לגמרי פוגעת בכל הפרמטרים האחרים. אשמח לעוד רעיונות.

הריליאנט ללא ספק מתמודדת ראוייה לתואר.

קשה בימינו למצוא רכבים חדשים ממש גרועים. כן, יש עדיין רכבים שיכולים להיות טובים יותר, אבל עשרות שנים של למידה ואבולוציה בתעשיית הרכב הביאו אותנו לעידן שבו המידע על איך לבנות רכב טוב זמין לכל. לעומת זאת, בעבר הדברים היו שונים לחלוטין, כפי שמדגים הסרטון הבא: איזה רכב ראוי לדעתכם לתואר הרכב הגרוע ביותר בעולם בעבר או בהווה?

יאללה, למה לא.

דובר על "זנב שמח", ולכן לא מדובר על קהל יעד של אנשים שהרגע הוציאו רשיון.

אכן. הכיוון הוא של בטיחות וזמנים על הנייר (כל הוטהאץ שמכבד את עצמו שבר לאחרונה שיא בנורבורגרינג) ולכן רוב הרכבים האלו הם אמנם מהירים יותר ובטוחים יותר אבל גם משעממים יותר.

לגבי ההערות על הזנב. דעתי האישית (ואני יכול להבין אם מישהו יחלוק עליה) היא שאם אתה מחפש רכב עם משחקי זנב, תקנה רכב עם הנעה אחורית ואל תבוא בטענות לרכב עם הנעה קדמית שהוא לא מספק לך אותה. זה נכון שבעבר הרבה רכבים עם הנעה קדמית היו בעלי זנב שמח (עד כמה שרכב עם הנעה קדמית יכול לספק זנב שמח), אבל המגמה היא שזו תכונה שלאט לאט נעלמת ברכבים מודרניים, שאפילו הספורטיביים שבינהם מכוונים לתת-היגוי בטוח יותר.