זה נמצא בכל מקום, ממש לא רק באשדוד.
לי אישית קרה מקרה בחיפה, שעלו עליי כ15 איש כשהלכתי לבד- לא ידעתי עד אז שיכול לקרות כזה מצב.
שלא תבינו לא נכון, לא מדובר על איזו שכונת מצוקה רווית פשע אלא מדובר על אחד הרחובות הצדדיים השקטים של מרכז חורב.
לאחר מקרה זה, יש מקרים שאני נאלץ בלית ברירה להסתובב עם סכין בחוץ- על כל מקרה שלא יקרה, ואני מעדיף שמי שידקר יהיה זה שתקף אותי ולא אני (מן הסתם אני מקווה שברור לכם, שום שימוש מצידי באמצעי זה אלא לשם הגנה עצמית כשלתוקף יש אחד כזה גם). עד עכשיו תודה לאל לא יצא לי להשתמש בה, אבל עדיף שיהיה לי ואני לא אצטרך מאשר שאני אצטרך ולא יהיה לי.
תצדקו ותגידו לך תלמד קרב מגע? התאמנתי. מתאמן. עדיין, הדבר הכי חשוב שלמדתי שם ידעתי גם קודם- יש סכנה ממשית? תברח. אין מצב לברוח- תלחם. אם יש עליך 15 איש? באסה.
עוד משהו, אמרתם תרבות וודקה רדבול? הייתי יוצא לשתות עם חברים מגיל 15 ואיכשהו בחיים לא יצא לי להסתבך בקטטה בהיותי שיכור\ עקב שתיית האלכוהול. ושלא תחשבו שלא היו פרובוקציות.
וכך הרבה מאוד אנשים אחרים, שנפגעים מהאופי האלים והבבוני של מפגרים אחרים שנמצאים בחוץ. בין אם הם שיכורים ובין אם הם לא.
כמו כן, אמרתם חינוך- כנראה שפה באמת טמון הפתרון, אבל ישנם הרבה קבוצות באוכלוסיה שאין חינוך לא יהיה חינוך, ואם יהיה- הוא יהיה ההפך ממה שאתה מצפה ממנו להיות.
לי אישית תמיד, מהגן, מהיסודי ההורים (אקדמאים משכילים אם זה משנה משהו) אמרו- מישהו נוגע בך? תחזיר פי שתים. אל תלשין למורה, אל תלך לבכות- תחזיר.
מאז, יצא לי לריב מכות אולי 3 פעמים.
ה-כ-ל, מתחיל ונגמר בחינוך- לא בעיר ולא בוודקה. רק מה שהילד מביא איתו מהבית.