עד גיל 7, כשעוד התגוררתי באוקראינה, מגוון הרכבים הרחב שיצא לי לראות ברחובות כלל את רכבי הספורט והיוקרה לאדה, זפורוז'יץ, אואז, וולגה, ודברים בסגנון, ולא ממש התלהבתי מזה, למעשה פשוט לא שמתי לב אליהם.
לאחר עלייתי ארצה עם ההורים, התגלה בפניי עולם חדש, של רכבים בשלל צבעים, צורות, חברות ודגמים שונים שלא ראיתי בחיים שלי והתחום התחיל לעניין אותי ותחקרתי את אבא לגבי המכוניות שאני רואה ברחוב
לאחר זמן קצר בארץ, ידעתי לזהות את את רוב המכוניות שאני רואה ברחוב ע"פ חברה ודגם, ובגיל 10-11 אבא נתן לי "לנהוג" בחניה ליד הבית.
בשיעורי הנהיגה נהנתי מאוד מהנהיגה (הפעם על אמת ) על הונדה סיויק, ויכולתי לומר שאני באמת אוהב לנהוג, ולא רק להסתכל על המכוניות שאני רואה לצידי בזמן ההליכה על המדרכה.