מתוך כתבה בטמקא, שאר הכתבה לא ממש רלבנטי אז אני רק אדביק את הקטע שכן:
"בנת'ם, שמת ב-1832, היה פילוסוף מוביל בסוף המאה ה-18 ובתחילה המאה ה-19, ועסק בין היתר ברפורמות חברתיות, משפטיות וכלכליות. הוא הגה את פילוסופיית התועלתנות ו"עיקרון האושר הגדול ביותר", שלפיהן ההבחנה בין ״נכון״ ל״לא נכון״ נעשית לפי מה שיסב הכי הרבה אושר לכמה שיותר אנשים, וזה צריך להיות הקו המנחה בחברה."
אני מודה שזה לא מקדם יותר מידי את השיח, כי מי מגדיר את אותו אושר?
אני מסייג את האושר הזה כלא תלוי בגורם חיצוני (סמים קשים לדוגמה, או שטיפת מוח דתית) אבל פה זו כבר ההפרדה שאני עושה ובטח ובטח שלא איזה אמת אוניברסלית.