lulisa

מודעות לתופעת התהודה בגשרים, ובגשרים תלויים בפרט, הייתה קיימת כבר מראשית המאה התשע-עשרה - יותר ממאה שנה לפי הקמת הגשר התלוי בטקומה. הפרופסור מאוניברסיטת וושינגטון שבחן את תכנון הגשר לאחר ההתמוטטות מצא את שגיאת התכנון בקלות - כך מצויין בכתב הקלון של מתכנני ומאשרי הגשר הראשון, באתר ההנצחה. כל מה שהוא הוסיף לתכנון המקורי היה תוספת "כלוב" ברזל תחת משטח הנסיעה מה שהוסיף לו קשיחות והתנגדות לפיתול אורכי. זה היה כרוך בהוספת טונות רבות של ברזל, ולייקור הבניה. כך גם נבנו גשרים קודמים שמוסיאף היה מעורב בהקמתם, והוא היה מודע לשיקולים, אך סבר, ואף התגאה בכך, שמצא דרך לחסוך בהוצאות. שתי התמונות המצורפות, לפני ואחרי, מסבירות את השינוי בתכנון.

האם תוספת תריסול לפירמידה היא שיפור?

נסה להצליב את חוטי ההצתה בין הצילינדרים שלא עובדים.

עברתי פעמים אחדות על הגשר הזה, ומה שנחרט בזכרוני בעיקר הוא ביתן הזיכרון לאסון שהוקם בקצהו מצד חצי האי האולימפי. בביתן תלויים דיוקניהם של שלושת חברי הוועדה שאישרו את תוכניות הבניה של הגשר המקורי - תלויים שם לדיראון עולם. השגיאה העיקרית בתכנון הייתה העדר קורות חיזוק כנגד פיתול אורכי - קורות ששולבו בגשר כשהוקם מחדש ומחזיק מאז מעמד גם בסופות גדולות מאד. חשוב לזכור את הרקע החברתי-כלכלי, האמריקאי כל-כך, בבניין גשרים כאלה. זה אינו עיסקה של הממשלה הפדרלית. כדי להיבחר, מבטיח כל מועמד למשרת מושל להוריד מיסים. מאין יבוא, אם כן, הכסף? בין היתר מקימוץ אכזרי בחומרי הבניין ובתחזוקה. אחרי התמוטטות הגשר במיניאפוליס, לפני שנים אחדות, בגלל תחזוקה לקויה, נערך סקר ונמצאו עשרות אלפי גשרים מוזנחים, חלודים וקרובים להתמוטטות בארה"ב. רבים מהם לא עברו טיפול במשך למעלה מארבעים שנה. הם בנויים מפלדה וממוסמרים, וחייבים בתחזוקה שוטפת. פתרון אחר לבעית מעבר הפיוג'ט סאונד (לשון הים הארוכה החוצה את מדינת וושינגטון) היה הגשר הצף המורכב מאסדות ביטון. בסופה גדולה בסוף שנות השבעים נקרע הגשר הזה והאסדות המרכיבות אותו שטו לאוקינוס. התיקון עלה 200 מיליון דולר והממשלה הפדרלית סירבה להשתתף בו. למדינת וושינגטון (המדינה של בואינג, קייזר תעשיות ולימים גם מיקרוסופט) לא היה כסף - ותושבי חצי האי נשארו מנותקים שנים רבות מסיאטל (או שהיה עליהם לערוך מעקף של כארבע מאות ק"מ דרך הגשר הנ"ל של טקומה). בתמונות: הגשר על לייק יוניון, בסיאטל, תקוע לשנים רבות אחרי שננגח על ידי ספינה שיצאה מן הנמל ולא נמצא הכסף לתיקונו. אסדות בטון רזרביות לגשר שנקרע, במעגן שלהם בטקומה. התמונות צולמו בשנים 80 - 82.

מהמממ.... קשה לי לענות. ההשערה הראשונה שלי היא כי אולי זה לא קונץ להחיות חי? או אפילו ממש מיותר? האמת - נעתקו מילים מפי. אז הבה ניתן לתמונות לדבר: הראשונה: 26-453 לפני תחילת העבודה. מתה זה לא מילה. השניה השלישית והרביעית: 26-069 מבקרת את 26-453 עם תחילת העבודה על 26-453. "מבקרת משמע חיה" אמר הפילוסוף דקארט. החמישית: 26-069 במפגש בנוקיה, אשתקד. פרטים נוספים תמצא כאן.

בנסיעה במישור במהירות קבועה המנוע צריך לספק אנרגיה רק כדי להתגבר על החיכוך ועל התנגדות האויר. בעליה עליו גם לספק אנרגיה כדי להעלות את המשקל הכולל של הרכב ("מישור משופע") - וברכב שלך החוזר מסוף שבוע בנחל צין מדובר במשקל כבד. האנרגיה שמספק המנוע לגלגלים היא חלק מהאנרגיה שנוצרת על ידי שריפת הדלק. היתר מתבזבז בצורת חום. ככל שיעילות המנוע קטנה יותר, עבור אותה אנרגיה המועברת לגלגלים יוצר המנוע יותר חום, וכשצריכת האנרגיה על ידי הגלגלים עולה - נוצר עוד יותר חום. לכן, לפני הכל עליך לוודא שהמנוע פועל בצורה תקינה: שהקומפרסיה כפי שצריך, שתזמון השסתומים נכון, שמרווח השסתומים נכון, שזימון ההצתה נכון, שהתערובת שמספק הקרבורטור נכונה וכו' וכו'. אפשר לעשות כל זאת באמצעים ביתיים (ראה כאן למשל, ובפרקים שלאחריו) ואפשר, ואולי עדיף, במכון\מוסך מצויידים כהלכה בציוד מודרני לבדיקות כאלה. הבונוס יהיה צריכת דלק מופחתת - אולי מופחתת מאד. את כל היתר הייתי בודק רק לאחר שוודאי כי המנוע תקין ומכוון כראוי.

מה לעשות - גם אנחנו בחיכיה. אבל הנה בכל זאת משהו: http://wp.me/pXLKy-1aL

איזה יופי! ותודה על המידע. ספר המשתמש שמצאתם הוא ספר ה"במקום", שנועד לאותם בעלי רובר שאיבדו את הספר המקורי שהגיע עם המכונית. הספר המקורי הוא ספציפי לתת-הדגם (ליתר דיוק, ספר לדגמים עם ארבע בוכנות וספר לדגמים עם שש בוכונות). אגב, ככל הידוע לי יש כיום בארץ, מלבדי, שלשה בעלי רובר 16, אחד בעל רובר 14 (מודל 36), ואחד בעל רובר 75 (מודל 49) . אז אולי מישהו מהם זקוק לספר, או לצילום שלו? כאן יש נקודה מעניינת: בעוד שרובר היא מכונית נדירה בארץ הרי ספרות שלו אין בעיה להשיג - היא קיימת בחו"ל, באנגליה בעיקר. לעומת זאת תוצרת אוטקרס אינה נדירה בארץ, אבל הסיכוי להשיג לה ספרות בחו"ל כמעט לא קיים. מצורפים צילומי הספר המקורי והספר התחליפי שברשותי.

תפקיד את הרשיונות ותציין כי אתה לוקח איתך את המכוניות לחו"ל. כשתחזור תוציא את הרשיון מההפקדה. קרא עוד כאן: http://wp.me/pXLKy-3 בפרק "הרובר באמריקה".

לא רק גמלים -

והיום ניגשתי עם הרובר לבדיקת החורף. מי המציא אותה, ומדוע? בין הפותרים נכונה יוגרל פרס. http://wp.me/pXLKy-19X

עוד צעד קטן במסע (הצביעה) - וצעד גדול בזיהוי נוסחת הגוון הנכון: http://wp.me/pXLKy-18H

ראה כאן: http://www.eyal-ron.com/LandRover/heat.htm

בלי לזלזל, ולו כזית, בהישג - ניתן להניח כי המכונית הזו נוסעת בעיקר בנסיעות בין-עירוניות, העדיפות לבריאות המנוע מנסיעות קצרות "התנע וכבה". בהנחה שהמהירות הממוצעת היתה 100 קמ"ש מדובר ב 6000 שעות מנוע, שזה יפה אבל לא משהו שלא נשמע מעולם. גם אם מדובר ב 10000 שעות מנוע זה עדיין מספר מציאותי, אם כי קיצוני למנועי בנזין. בשלהי שרות המילואים שלי נשלחתי לשמור על מתקן מבודד בדרום שהוזן מצמד גנרטורים שעבדו 24/7 בתורות. מד שעות העבודה על כל אחד מהם הראה על למעלה מ 18000 שעות עבודה. הצליל שלהם היה עגול וחלק עד קנאה, והם לא פלטו שום סוג של עשן נראה לעין. למותר לציין שהם תודלקו בסולר צבאי פשוט והשמן שלהם לא הכיל שום תוסף אקזוטי.

16-6-68

26-069 , מודל 46, עומדת בצד ומתפקעת מקנאה שכל תשומת הלב מוקדשת לאחותה הצעירה (מודל 47). מזל שהחורף מתקרב... http://wp.me/pXLKy-18k

כאן תוכל לראות מה רובר חשבו בנושא: http://wp.me/pXLKy-Y5

ה-"sealed beam" היו נורות\מחזירי-אור\עדשה משולבים וחתומים כך שאבק ולחות לא יכלו לפגוע בטיב האופטי (הפנימי לפחות) שלהם. בארץ שובש השם ל"סילבים" ולכן נוצר גם צורך בגוף יחיד: "סילב". (בכך היה גורלם הפוך מגורל ה brakes (מעצורים) שהפך בארץ לברקס יחיד הזקוק לכן לרבים, "ברקסים", דהיינו מעצורימימים). כשעברו בארץ לתאורה לא-סימטרית הוחלפו הנורות הללו במחזירי-אור\עדשות לא אטומים, ונורות הניתנות להחלפה. המידות החיצוניות של מחזירי האור זהות וניתן להשיג אותם עדיין פה ושם בחנויות חשמל לרכב. יש ברשותי מנורה sealed beam "חדשה" בקופסה - 12 וולט. אם תרצה - היא שלך.

הפורד "של יואכים" נמצא בשיפוץ אצל אחד המשפצים המהוללים בארץ.

ברכותי - זו הדרך!

המתח המיוצר על ידי הסליל (coil) צריך להגיע ממנו למפלג ואחר, מהמפלג, למצתים. כדי שהוא יגיע אליהם בהצלחה, אסור שיזלוג או יפרוץ לפני שהוא מגיע אליהם. הדבר תלוי בין היתר במרחק החוטים הללו מהמנוע, ממרחקם מחוטים אחרים בסביבה, בלחות שבאויר, בעובי הבידוד של החוטים וסוגו. כלל האצבע הוא שככל שהמתח יותר גדול הסיכוי לפריצה, קורונה או זליגה יותר גדול, ולכן צריך להשתמש במתח מספיק, אך לא ביותר ממנו. פריצה יכולה לגרום נזק למפלג, למצתים, לסליל ולמערכות אחרות הנמצאות בסביבה. אני מצרף תמונה המראה כיצד נראה סידור חוטי ההצתה ברובר P2, בשני סוגי המנועים. המכסה בתוכו עוברים חוטי ההצתה כולל בתוכו גם את חוטי המתח מהדינמו והמתח הנמוך למפלג. פריצה אליהם תגרום לנזק. (החוט הצהוב במנוע 4 צילינדרים אינו נמצא במקום הנכון!). התמונה האחרונה היא של המנוע של 26-453 בזמן הבדיקות אצל אורי סהר. חוטי המתח הנמוך הזמניים עדיין לא היו אז במקומם הנכון. כשתחובר הצמה החדשה, הם יעברו בדיוק במקום שתוכנן עבורם, ושרצוי שלא יהיו בקרבתם מתחים גבוהים מדי...

"כי מי בז ליום קטנות?" שאל השואל את הנביא זכריה כשראה זה אבן בדיל במקום מנורת זהב כולה וגולה על ראשה. כן, עבודת הנמלים של ההכנה לצבע נמשכת: http://wp.me/pXLKy-17N

עצתי לחברך היא להרשם בהקדם למועדון ההילמן הבריטי: http://www.hillmanownersclub.co.uk/da/89935 ושם יוכל לברר מכלי ראשון.

"איני יודע איזו תמונה מצטיירת בלבך כשאני חוזר ואומר "כרכרה"... ...אם אתה רואה אותה כדמות כרכרה שטוחת דפנות, מאותן הצבועות חזק באדום, בירוק, או בצהוב, ויש אף שמכלכלות שלשה צבעים לוהטים כאחד, ועוד נשאר שם מקום וגם סבלנות לפסי תכלת, לרצועות לובן ולציורי פרחים פה ושם, עם פרסות-מזל ושאר קישוטי נוי, צדפים, פסיסים וסרטים, עוצבות ומרדעות, רתמות וסמלונים, נוצצים כולם, מרוקעים פח-נוצץ, מעשה ידי אמן - ובכן גם לא כזו... אלא מה? הנה. תיבה פשוטה. שחורה, חזקה ורבועה. עשויה להאריך ימים ולעמוד דורות. מלאכת חרשים איתנה, שהיום לא עושים עוד כמותה... זה תארו וזה הודו של הרכב ההוא. כלי רציני, פשוט ומותקן לאשורו, לתכליתו ולפרטיו.":wink: (מתוך הכרכרה של הדוד משה)

לדעתי עליך לרכוש בהקדם קטלוג של חלקי ה 403. ברגע שהוא יהיה בידיך תוכל לדעת מה מק"ט החלק ורכיביו (במקרה הנידון, לדוגמה, הפחמים, הרוטור וכו'). חלקים אלה אינם מיוצרים בד"כ על ידי פג'ו עצמם אלא על ידי יצרן חיצוני המוכר אותם גם ליצרני רכב אחרים ולדגמים אחרים. כך יגדל הסיכוי שלך לאתר את החלק הרצוי ואת רכיביו, הן בחנויות חלפים ממשיות והן בחניות ברשת. כמו כן תראה לגמרי אחרת לחשמלאי אם תגיד לו שתוכל לספק לו את כל החלקים הדרושים לשיפוץ המכלול - אם אינך יכול לעשות זאת בעצמך. לא משתלם לבעלי המקצוע לבזבז את זמנם על "הכנת שיעורים" מסוג זה, ולכן, אם אין בידיך חלפים - רובם יסרבו לקחת על עצמם את העבודה. הרי קצה חוט לרכישת הקטלוג: http://www.auto4a.com/English/catalogs.html תוכל גם להצטרף למועדון בעלי רכב כנ"ל ולהעזר בשירותיהם, עלוניהם, וכו'.