הלוחש למכוניות

אכן - במנוע 1.3 מבית רנו-מרצדס אין בעיות מיוחדות והוא ראוי לשיקול לפני קנייה. כמובן שחוסר התייחסות היבואן לבעיות במנועי 1.2 מקרינה על כל המותג, ואין לי ספק שזה נלקח בחשבון על ידו עת החליט לצאת לקרב משפטי, אבל גם על ידי הלקוחות שאולי מעדיפים להתרחק ממוצרי היבואן באופן גורף. אתה צודק בהחלט גם לגבי הבעיות עם גיר DSG של VAG. חוסר ההתייחסות הנאותה של צ'מפיון לתלונות הלקוחות (בעיק עד שנת 2015, אך גם אחרי) הביא כבר להסכמי פשרה יקרים מאד והארכת אחריות לתיבות הרובוטיות - וזה מה שהחזיר את אמון הציבור ברכבים הללו. אולי אם קרסו יאלצו לפצות ולהתייחס לנושא המנועים באותה צורה תבוא הישועה גם למחירי רנו.

לא מתייג את כל מכוניות היבואן - כתבתי בפרוש שאינני מתקרב לרכבים עם המנוע הבעייתי. ובצדק, לדעתי. התופעה שקורית במנועים הללו היא בדיוק כפי שאתה מתאר: אנשים נוסעים ברכב שלהם בצורה נורמטיבית, לא חסר שמן, הכל בסדר - ואז פתאום מתחילה התופעה של אכילת שמן מוגזמת, שמסתיימת לפעמים באיבוד קומפרסיה בצילינדר אחד, ומחייבת פירוק ושיפוץ מנוע. שים עצמך בנעלי הקונה הפוטנציאלי: האם אתה היית קונה כעת במחיר מלא רכב - נפלא ככל שיהיה - שידוע שיש לו בעיה יקרה שהיבואן לא מתייחס אליה?

ברגע שאינך לחוץ, תוכל לגלות בעצמך האם המצב אכן גרוע כפי שאתה מתאר כרגע, 30% מתחת למחירון, או אולי יגיע האביר שיציל אותך עם 15% בלבד מתחת...😉 אישית, אינני מתקרב כלל למנועי הקונצרן הללו. היצרן והיבואן הרוויחו לדעתי ביושר את היעדר הסחירות של כל דגמי רנו-ניסאן-דאצ'יה עם מנועי ה-1.2 טורבו. חוסר היכולת לפתור את הבעיות של כ"כ הרבה לקוחות גרם אף לתביעה ייצוגית שעדיין מתבררת בבית המשפט - ובעידן שלנו, בו המידע כה זמין ונגיש, צריך להיות ריאלי ולהבין שהקלף שיש לך ביד כרגע הוא חלש, ויש מצב שתיאלץ למכור מאד בזול.

הערה מצויינת. כמו שכבר נכתב - אין באמת מה להשוות בין ה-208 ל-I10. בשום פרמטר. רוצה להוסיף רק הערה אחת קטנה לחברים פה - חובה (בכל קילומטרז' שלא תעשו ברכב!) להתייחס גם לנושא הבטיחות. וכאן - ה-208 כבר כל כך מטה את הכף לטובתה, שמבחינתי מוציאה לחלוטין את ה-I10 ודומיו מהמשוואה. מכוניות זעירות נמצאות בתחתית "סולם המזון" בכל הנוגע לעמידות בתאונה, חו"ח. ולכן - חפש אך ורק 208 1.2 שמגיעה עם היסטוריית טיפולים מוכחת וכוללת החלפת רצועה מתישהוא בשנתיים האחרונות. הייתי מחמיר עוד וממליץ לחפש רק רכבים עם כמה שפחות ק"מ, ובוודאי לא מעל 100,000. מצריך סבלנות - אבל יהיה שווה את זה. לכשתמצא 208 שנראית טוב - לבדוק אותה רק במוסך מומחה כמו גבע או אורן, שיודעים היטב מה לחפש.

בואו נעשה סדר: - החלפת הרצועה עודכנה, ועומדת כעת רשמית על 100,000 ק"מ (במקום 165000) או 6 שנים (10 שנים במקור). - יש מוסכים מכובדים (כמו אורן) שממליצים להקדים ולהחליף כל 4-5 שנים, ליתר ביטחון. - השמן החדש (יחסית), בתקן PSA B71 2297 אמור להיות פתרון מחייב ועוזר לא רק מכיוון האיכול של הרצועה אלא גם מניעת תופעת ה-LSPI שעלולה להופיע במנועי טורבו קטני נפח (וממנה סובלים הרבה יותר מנועי 1.2 של רנו וה-1.4 של אופל/GM). חובה להשתמש רק בו, וכך נעשה במוסכי היבואן ובכל מוסך שמבין. - יש כבר דור שלישי של רצועת תזמון - כלומר היצרן בהחלט מודע לכך שיש לתת פתרון הולם למנוע שמשרת בחלק גדול מרכבי הקבוצה. בשורה התחתונה - אם אתה מתכונן להקפיד על טיפולים בזמן ובמוסך טוב, אינני רואה מניעה לרכוש את המנוע הנ"ל. אגב, יש כמה וכמה 2008 למכירה בשנתונים 20-21, במחירים מפורסמים של עד 120,000 ש"ח (וזה ממש לא אומר שזה מחיר המכירה....) ואפילו GT במחירים קצת גבוהים יותר - כך ששווה להציץ ביד2, בתלות במלאים ובמחירים שקיבלת מלובינסקי.

הוולוו באמת לא זולה לתחזוקה. לדוגמא - החלפת רצועת התזמון במנוע 2.0ל' 190 כ"ס נעשית כל 8 שנים/ 120,000 ק"מ אאל"ט. מחיר - מעל 5,000 ש"ח גם אצל מוסך מומחה לא מורשה יבואן (כמו למשל יוסי זיסו מת"א). חובה לוודא שהדגם שאתה מחפש כבר לא משתמש בגיר הרובוטי דו-מצמדי של פורד (מונדאו, לא פוקוס...) כי גם שם יש בעיה יקרה לטיפול של פריצת מחזיר שמן, שעולה מעל 5000 ש"ח לתקן. הגיר של וולוו, פלנטרי 6 הילוכים, מראה אמינות טובה, למיטב ידיעתי. כמובן שאין להשוות את השניים מכל בחינה כמעט - הוולוו מעניק חווית נסיעה אחרת. ועוד מילה לגבי נוחות - לצערי לא ממליץ על גימור R-דיזיין עקב נוקשות יוצאת דופן של המתלים (צמיגי חתך נמוך עושים שמות בחוליות הגב ובסתימות בפה...), אם אתה מחפש מינימום נוחות לך על כל רמת גימור אחרת.

הגולף עדיפה בכל פרמטר שקשור להנאה מנהיגה ומנסיעה, בטיחות ואיכות חומרים, כמו שכבר נאמר כאן. לעומת הסוזוקי שמבוסס על מכניקה פשוטה ומוכחת (וכאמור יש לוודא ריקול לגיר שלו), הגולף בהחלט עלול להאכיל מרורים במידה ולא תוחזק בצורה מדוקדקת - ומוכחת! - במוסך שיודע מה הוא עושה עם VAGיות. נקודות חולשה בגולף: גיר (בדוק האם הוחלפו מצמדים ו/או מכטרוניק - יתרון במידה שכן). טורבו - דליפת שמן בסביבתו מעידה על חשבון גבוה בדרך. מנוע - משאבת מים דולפת (עודף מ-1500 ש"ח בדגם הנ"ל) מחייבת התייחסות מהירה, סובל מפיח בסעפת היניקה (ניקוי די יקר, אבל יחזיר תגובת דוושה מהססת לחדשה), ובכללי מחייב בדיקה אצל מישהו מבין (דוגמת מוסך "רון" או אופיר המכונאי האקדמאי בת"א.

למיטב זכרוני השיפורים החלו סביב 2015. כל דגמי סיאט איביזה ולאון - למעט מנועי 2.0 ליטר - מגיעים עם DQ200.

בשנים האחרונות האמינות של במכטרוניק בגיר DQ200 השתפרה עקב שיפור בקופסת המעטפת (האוזינג) שלה - דופן עבה יותר שמחזיקה מעמד טוב יותר בתנאי חום, לא מתעוותת כמו הקודמת - ולכן יש הרבה פחות כשלים שם. לגבי המצמדים - הרבה נהגים מתעלמים מכפתור AUTO-HOLD שקיים בכל רכבי הקונצרן שלהם בלם-יד חשמלי. לכפתור הנ"ל יש השפעה ישירה על הארכת חיי המצמדים, היות והוא נועל את הבלמים אוטומטית בכל עצירה, ולא מאפשר "זחילה" על "חצי קלאץ' " בפקקים כשמורידים את הרגל מדוושת הבלם. היות וזחילה כזו מהווה את הבלאי העיקרי של המצמדים (בשימוש יומיומי נורמאלי), אזי הפעלת אוטו-הולד באופן קבוע (לא מתבטל עם כיבוי מנוע כמו בסטרט-סטופ) גורמת לזה שיש צורך בלחיצה קלה על המצערת כדי להתחיל לנוע. הלחיצה הזו גורמת לתיבה לשלב לראשון באופן מלא ועם חיכוך מינימלי. אינני זוכר אם באיביזה קיים בלם-יד חשמלי (בלאון יש), אך במידה שאין - יש להתרגל לצורת התחלת-נסיעה שמחקה את הכפתור הנ"ל, ולהתחיל לנוע רק כשיש כמה מטר בינך לרכב שלפניך, ע"מ לשלב את הראשון במלואו.

אכן, המספרים היבשים (או שמא רטובים?...) מרשימים מאד, אבל פות"ש "הדאיג" אותי עם התיאור העצמי של רגל כבדה. בכל רכב, בכל הספק, חיי הרכיבים מתקצרים משמעותית עם נהיגה בוטה ולא חלקה. גדולי הנהגים - מג'קי סטיוארט ועד שומאכר - היו ידועים גם בנהיגה החלקה שלהם, מבחינה מכנית. זה המפתח להנאה בלי חור בכיס, חור ענק במקרה של RS3. מי שמחפש כזה רכב בשביל ביצועים - אני אומר לו סבבה, אבל בבקשה תשקיע גם בעצמך ותלמד לנהוג נכון.

רגל כבדה היא לרוב מתכון לחשבונות כבדים בתצרוכת הדלק (שעלולה להגיע למספרים הזויים במנוע כזה) ובתחזוקה. אין מה לעשות - אתה חייב לקחת בחשבון טיפולים תכופים יותר (החלפת שמן/מסנן כל 7,000 - 10,000 ק"מ ולא 15000), על מנת לשמור היטב על המנוע, ולגבי המצמדים אין פה נוסחה מדוייקת כמה זמן יחזיקו. דבר אחד בטוח - ככל שתשתמש יותר במשחקי Launch Control ותחליף הילוכים באגרסיביות רבה, כך תוכל להרוס מצמדים טובים בפחות מ-20,000 ק"מ. וכמובן שהחשבון לא נגמר במצמדים עצמם - כאמור כל רכיב ברכב הנ"ל יקר מאד - ציריות, בלמים, בולמים.... והגיר / דיפרנציאל עצמו כמובן, שעם כל הכבוד ל-DQ500 לא בנוי לחוליגניות... אתה נשמע בחור צעיר שאין לו הרבה ניסיון עם רכבי ביצועים. עצתי לך - או שתתחיל עם משהו קצת פחות אגרסיבי או שתלמד מראש להתנהג ביתר אחריות למכלולי הרכב. אם לא - אז הכיס כבר ילמד אותך😉

זה בדיוק מה שכתבתי - רגל ימין שלך קובעת! זה עניין של לימוד ומודעות. בנסיעה נינוחה (ולפחות חלקית עם בקרת שיוט) - תקבלי כמעט 1:20 בדיזל טוב או באוריס היברידית. כאמור - מחוץ לעיר הדיזל מנצח, גם מבחינת הביצועים וזמינות הכח, וככל שיש יותר פקקים ומהירות נמוכה אזי ההיברידית עדיפה.

יש לזכור שתצרוכת דלק נשענת על דבר אחד בעיקר - כף רגלו/ה הימנית של הנהג/ת... בהינתן שמערכת ההינע של האוריס לקוחה מהפריוס 3, הפוטנציאל לחיסכון בשתיהן דומה, עם יתרון קל לפריוס בזכות האוירודינמיות העדיפה שלה. ברגע שיש נהיגה לא מתלהמת עם שיוט עד 100-110 קמ"ש, התוצאות באוריס תהיינה דומות לפריוס, ואני אכן מכיר נהגים שמודים שעושים 1:18 בסטיישן למרות שמשייטים במעל 120 קמ"ש. החיסכון נמצא גם באוריס, אל דאגה. פריוס טובה פשוט יקרה מידי לתקציבכם, לכן הושמטה. עריכה: ממבט קצר בלוח יד2 נראה שעל מנת להגיע לפריוס עם פחות מ-100,000 ק"מ יש להשקיע מעל 80,000, ואף 90,000 ש"ח. במחיר הנ"ל כבר ניתן למצא קיה נירו עם נתונים טובים ויותר מערכות בטיחות אקטיבית. באשר לנוחות - יש להבחין בין מתלים נוחים (וזה אכן יש לאוריס, הרי טויוטה ידועה בתכנון-אמצע-הדרך של כל דגמי הקורולה), ובין נוחות המושבים - שהיא עניין סובייקטיבי ותלוי גם במבנה גוף, בין היתר. בהחלט ממליץ לנסות את האוריס בנסיעה של 15ד' לפחות לפני קבלת החלטה (כפי שאני ממליץ לכל רכב, אגב).

כשניגשים לקנות רכב ביצועים בסגנון RS3, הכלל החשוב תמיד, הופך לקריטי ממש: חשוב לא פחות ממי אתה קונה, מאשר מה אתה קונה. המוכר איננו יד ראשונה? הוא ילד מתלהב? - נורות אזהרה כבר צריכות להידלק. רכב כזה ננהג לרוב בצורה הרבה יותר כסחנית מהרגיל, לכן חובה לבדוק כל מערכת בקפידה - המנוע ידוע כאמין אבל רק אם יש היסטוריית טיפול מלאה וטובה, משאבת המים בעייתית גם שם (3500 ש"ח אם הולכת), הגיר עובד קשה ולכן חשוב לוודא שהוחלף נוזל DSG כל 60,000 ק"מ, מערכת הקירור יקרה ויש לוודא אטימה מלאה ונוזל תקני, בקיצור זה רכב שיש לבדוק אצל מומחה כגון "מוסך רון", או אצל אופיר המכונאי האקדמאי, שיעזרו לך להבין גם בעזרת סריקת מחשב האם יש בעיות יקרות שמתחילות לצוץ. עלות רכיבי הבלימה גם היא גבוהה לאין ערוך מרכב רגיל, כנ"ל מערכת המתלים. רכב ללא היסטוריית טיפולים - תמשיך הלאה מבלי להתעכב אפילו. ואל תחשוב אפילו על בדיקה סטנדרטית במכון בדיקה מצוי, זה אפילו יותר בזבוז של זמן וכסף מהרגיל...

נראה לי שהפשרה הטובה ביותר שלא תחרוג משמעותית מתקציב 70K היא בטויוטה אוריס היברידית - 20 ק"מ/ל' אמיתיים (וזו אכן תצרוכת מצויינת) לעומת 15-16 ק"מ/ל' באוקטביה 1.4 בנזין בתנאי אמת. עם נסועה של 40,000 ק"מ זה מיתרגם להפרש שנתי של כ-500 ליטר, במחירי היום סביב 4000 ש"ח. תורידי 800 ש"ח לביטוח היברידי (פעמיים בשנה ויותר, 400 ש"ח לכל 15000 ק"מ) ועדיין תקבלי חיסכון שנתי של כ-3000 ש"ח על דלק. האוריס מאד אמינה, סוס-עבודה אמיתי, וכל עוד תקפידי על טיפולים בזמן זהו רכב שישרת היטב לפחות 4 שנים. מה שיכנס בתקציב הוא כנראה עד 2015, לא ממליץ להיכנס לזה ללא ביטוח, שכן לפחות כרגע מדובר על עלות החלפת מצבר היברידי בגובה של 8000 ש"ח לפחות, ושימי לב לגיל המקסימאלי שניתן לבטח, ועוד מגבלות המופיעות בכתב הארכת האחריות של טויוטה.

אכן נראה שהאיגניס לא מתאים למשימה הזו, בעיקר עקב נושא הבטיחות. ליסינג פרטי - אופציה הכי יקרה, למעשה להוציא כסף על רכב שלעולם לא יהיה שלך, ולהיכנס לצורת חיים שבו יש לך כל הזמן סוג של "משכנתא שניה" - לכל החיים. מתאים למי שאין ביכולתו/רצונו לשים סכום גדול חד פעמי בקנייה, ויודע לטפל ברכב בצורה חכמה (כלומר למצא מוסך אמין מחוץ לרשת היבואן, שיעשה עבודה טובה ואמינה בתחזוקה במחירים שלא ישברו לך את הכיס). זו החלטה שלך. עד 70,000 ש"ח בקנייה? - זה די מגביל אותך בבחירה של רכב שממש יתאים לדרישות: - היברידית טובה ובטוחה (נירו, קורולה 2019 ומעלה, פריוס/אוריס) - קשה למצא בתקציבך רכב שהוא עדיין במצב טוב וניתן לחדש בו אחריות היברידית. אוריס סטיישן או האצ'בק יכולות להיכנס כאן, לאחר בדיקה מדוקדקת. שים לב שהיברידית היא לא בהכרח הפיתרון החסכוני ביותר לנסיעות ארוכות, הדיזלים המודרניים נותנים פה פייט רציני מבחינת תצרוכת הדלק, ולא מחייבים הוצאה של כ-400 ש"ח כל 15000 ק"מ להארכת האחריות ההיברידית (מה שטויוטה לוקחים), אך מאידך עלולים להיות יקרים יותר לתחזוקה במקרה של תקלה. דיזל מומלץ? - אוקטביה או פאסאט, רנו מגאן/גרנד קופה - אבל באמת רק אם יש מוסך טוב לטיפולים, ותמצא רכב שעשה לא יותר מ-150,000 ק"מ, נניח. קשה... דיזלים קטנים יותר כגון קפצ'ור או פאביה יהיו פחות נוחים, וגם זה שיקול בכזה ק"מ. פשרה שתוכל לחיות איתה היטב, לדעתי: אוקטביה או ג'טה 1400 (125 כ"ס) שניתן להשיג בתקציב. מנוע נהדר וסופר-חסכוני בנהיגה רגועה, הוצאות תחזוקה מאד סבירות, בטיחות טובה מאד, וגיר DSG "יבש" שכבר עבר את מחלות הילדות שלו ובגדול לא עושה בעיות עם מכטרוניק או בלאי גבוה של מצמדים בהינתן הנסועה הבינעירונית המתוכננת. כל הרכבים שהזכרתי הם רכבי 5 כוכבי בטיחות (בייחוד בצד הפאסיבי - וזה חשוב!) אולם בתקציבך לא יהיו שם יותר מידי מערכות בטיחות אקטיביות חדישות.

לחלקי חילוף לתחזוקה שוטפת - https://www.autodoc.co.uk/ מחסן ענק עם מבחר גדול של יצרנים - מ- OEM ועד זולים שעדיף להימנע מהם. נדמה לי שגובים סכום אחיד של 70 יורו למשלוח ארצה עד 20 ק"ג, אז עדיף לצרף כמה שיותר לאותו משלוח.

נסה להיכנס באפליקציית לוי יצחק ישירות לרכב "שלך" ע"י שימוש בפונקציית מספר רישוי. נכון, יש שם טעויות לעיתים אז פשוט ודא שנתוני הרכב תואמים את המציאות. לגבי ספייסבק - קורה שיש להיכנס לתוספות שבשקלול המחיר ע"מ לגלות תת-דגם כזה או אחר.

אלו הם, סליחה, חירטוטי מכירות של ליסינג, וכמובן שאין לקחתם ברצינות. אחת האמירות היותר מקוממות - ניסיון לנצל את תחושת הלחץ של אנשים תמימים ולהפוך קניית רכב נחות כאילו היא קנייה של רכב פרטי מטופח. את דעתי החד-משמעית לגבי רכישת רכב ליסינג כתבתי כאן, וכאשר על הפרק רכב מורכב ומשוכלל כגון VAG עם טורבו-הזרקה ישירה בצירוף גיר מתוחכם ורגיש כגון DQ200, הייתי ממשיך לחפש בכיוון של יד פרטית בלבד, עם היסטוריית טיפולים אמיתית שניתן לאמת במוסך המטפל - ולא "דו"ח ליסינג" שברוב הפעמים איננו אלא דף אקסל בלי פרוט חשוב של הפעולות והחלפים שנעשה בהם שימוש.

תוכל לראות שמנוע 2 ליטר הוא העדיף למי שבאמת מחפש ביצועים. תצרוכת דלק מפתיעה לטובה - בתנאי שאתה נוהג באיפוק, יכולה לעבור בקלות 1:12 ויותר בנהיגה מתונה. זה מסןג הרכבים שמהווים את האתגר הגדול ביותר למצוא משהו "נקי" כשאני מחפש ללקוח - בגלל השילוב הבעייתי של בעלים קודמים צעירים שלא תמיד משגיחים על הרכב ועל תחזוקה נאותה יחד עם מחירי תחזוקה לא נמוכים. מזכיר בזה את הסיאט לאון, למשל. מצריך סבלנות ובדיקה מקצועית.

השאלה כללית מידי - תן יותר פרטים לגבי תקציב וסוג מנוע והשנתון הרצוי כדי שיוכלו להתייחס כאן ברצינות.

יופי של אוטו, יופי של נהיגה, שלומי! באמת שאפו גדול. הזכרת לי שוב את הנסיעה התחרותית הקלה שהיתה לנו בדרך מתפן לכרמיאל, לפני יותר מ-20 שנה... נראה לי שהתקדמת לא מעט מאז😍

בקש מהסוכנות את היסטוריית הרכב - ותוכל לדעת משם האם במקרה הוחלפו מצמדים/מכטרוניק ברכב במסגרת הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית מול צ'מפיון. רכב כזה ללא היסטוריה מסודרת הוא, באופן כללי, חתיכת חתול בשק. נסיעות עירוניות הן אכן הגורם הכבד ביותר לבלאי במצמדים (הוצאה של 3500 ש"ח לערך) ומאידך ב-2017 כבר יש הרבה פחות כשלים במכטרוניק (שהוא יקר כפליים ויותר מהמצמדים). וזה נכון שגם הגיר ב-I30/סיד הוא רובוטי - וגם בו יש בלאי, כמובן. אם הרכב במרכז - הייתי ממליץ לקחת אותו לאחד משני המוסכים בת"א שמבינים נהדר בדגמי VAG : מוסך "רון" או המוסך של "אופיר המכונאי האקדמאי", ומשניהם תוכל לקבל תמונת מצב אמינה ומוצלחת מאשר מכון, גם אם זו לא בדיקה רשמית.

אפילו אם היית "מסתפק" בהנחה של 25% בלבד (וזו באמת הערכה מאד זהירה עבור רכב חדש לגמרי שעבר אובדן להלכה) - זה רכב שצריך להימכר לכל היותר ב-90,000 ש"ח, ושווה 120,000 במצב תקין - ורק במציאות ההזויה של השוק כיום יכול להיות מוצע במחיר 117000 כמלכודת לפתי התורן שבכלל יחשוב בכיוון. כל זה - לפני שמדברים על כל מה שכבר נכתב למעלה - ובצדק - לגבי איכות התיקון, הבטיחות העתידית המופחתת, רעשים/קרקושים מובטחים אחרי תיקון כה מסיבי, אכילת צמיגים ושאר תופינים שממתינים לקונה ה(לא) מאושר...

זהו מכלול יחסית חדש במכוניות דיזל פרטיות (הגיע ממנועי דיזל כבדים ב-15 שנה האחרונות) שבו יש מזרק ייעודי שנמצא על מערכת הפליטה ומזריק תמיסת אוריאה (32% במים) שיעילה מאד בניטרול גזים רעילים (NOX) והפחתה משמעותית של פליטות מזיקות שתמיד היו בעיה בדיזלים. האוריאה מוחזקת במיכל נפרד מזה של הסולר, כמובן, ואמורה להחזיק מיכל שלם בין טיפולים. ניתנת למילוי עצמי אם נגמר הנוזל, קונים מיכל קטן בתחנות דלק. היה ריקול על בעיות במערכת במנועי הדיזל של PSA, אולם יש מספיק טענות לטיפול לא שיוויוני בתקלות והוגשו תביעות ייצוגיות בנושא. אינני יודע מה מצבן המשפטי. בגדול, מנועי הדיזל כן נחשבים אמינים, בלובינסקי אף הכריזו על החלפה מוקדמת של רצועת התיזמון בדיזל החדיש יותר (1.5ל') על מנת למנוע בעיות פוטנציאליות. אגב, גם במנועי הבנזין 1.2 החדישים יותר (2019 ומעלה) נראה שהתקלה המפורסמת של התפוררות הרצועה בתוך השמן נפתרה (ע"י קיצור זמנים בין החלפות ומעבר לרצועות משופרות).