Pika007

בניגוד לאוקראינה, טאיוואן היא בעלת חשיבות מכרעת לכל העולם. אף אחד לא יתן לסין להשתלט עליה.

באופן כללי אחרי מחקר של טריליון מתכונים וירידה ממש לכימיה שמאחוריהם- המתכון ששמת פה נהדר אם אין לך מכונה. אם יש- אתה ממש, ממש רוצה לרדת באחוזי השומן ללא יותר מ 15-16 גג גג (אני מכוון לבין 8 ל 12 תלוי בטעם), להוסיף טיפה גואר גאם ולהתבסס יותר על מוצקים. כן, גם במחיר של עוד קצת סוכר. בגלידה של גלידריה/גלידה טובה בסופר יש בערך 200-220 גרם סוכר לקילו גלידה. אפשר בהכנה ביתית להגיע לתוצאה הרצויה עם 130-140 (בדיוק מה שאכלנו הערב)

מקפיץ מהשאול כי יש לזה סיבה (מחירי הגלידה בארץ עלו לפ*קינג 100+ שקל לקילו בגלידריה) גבירותיי ורבותיי, קנו מכונת גלידה. אחרי דוקטורט שלם בתחום ואיתור אנשים עם המכונות כדי לנסות, יש באמת רק 2 אופציות שכדאי לפזול אליהן בתחום של מתחת ל 2000 ש"ח בגזרה הזולה יותר- DAVO 1280, המחירים שלה נעים בין 1150 ל 1400 ש"ח כתלות במבצע שתתפסו. נפח 1.2 ליטר, תוצאות נהדרות, יוצאת גלידה חלקה וההקפאה אחידה. עם התערובת הנכונה ניתן להגיע לטמפרטורת הוצאה של מינוס 10, אבל באופן כללי יהיה קל מאוד לרדת מתחת למינוס 7. יש את ה 1210 אבל נראה שהמנוע שלה לערבול מעט חלש יותר בגזרה הקצת יקרה יותר- CUISINEART ICE100 מגיעה עם 2 כפות ערבול/קיפול (אחת לגלידה ואחת לג'לאטו, למרות שבכל מכונה אפשר להכין ג'לאטו....) זמני הכנה מעט קצרים יותר משל המכונה הנזכרת לעיל עקב מדחס טיפה חזק יותר, ודלי בעל נפח גדול יותר (1.5 ליטר) הצטיידו ב 2 דברים: 1- אבקת חלב (אם תרצו ג'לאטו או גלידה באחוזי שומן נמוכים בלי לדחוף ימבה של סוכר, חובה) 2- גואר גאם (אם תרצו שהגלידה תישאר במקפיא במרקם של גלידה גם שבוע+ ולא תצבור יותר מדי גבישי קרח). זה חומר טבעי, לא להיבהל מהשם, גם משתמשים בפחות מגרם אחד עבור כל קילו גלידה. קניתי את ה 1280, הכנתי היום חצי קילו וניל עם מקל וניל אמיתי וכל הטררם וחצי קילו גלידת שוקולד איכותית, המסתי פנימה שקולד 70% כמו שצריך, זרקתי פנימה שברי מקופלת לבנה. החלטתי לעבוד על המשפחה- קניתי קלקר טיפוסי של גלידריות ואמרתי להם שזה ממקום חדש באיזור. התגובות טוענות שהגלידה טעימה יותר ופחות מתוקה מאלו של גולדה עבור אותם טעמים. חשפתי את המקור האמיתי וכולם הוכו תדהמה. הגענו למצב שאם אתם אוהבים פעם בשבועיים-3 לאכול גלידה, מכונה תחזיר את העלות של עצמה אחרי שנה או פחות. ממליץ בחום (או בקור?), הגמישות והשליטה בטעם והערכים התזונתיים שווה כל אגורה.

בפעם הראשונה 2.5 גרם שמרים יבשים להתפחה ארוכה, כל פעם שמכינים להוריד מעט עד שמגיעים לבצק שמחשיבים למושלם. בגדול אחרי כוונונים לרוב יוצא 1.5-2, אבל אגלה פה סוד קטן: שום דבר רע באמת לא יקרה אפילו אם יהיו שם 3 או רחמנא לצלן, 3.5 גרם- רק יהיה צורך להוציא קצת יותר אוויר מהבצק ולהתעסק איתו טיפה יותר בעת החלוקה לכדורים. שרשראות הגלוטן יווצרו כראוי, ההתפחה תעבור כמו שצריך גם כן. -רק לא להתפרע, כמות גדולה של שמרים תיתן גם ריח ובשלב מסוים גם טעם.

זו בדיוק הנקודה, זו הצעה בלבד. כשאני מרגיש קצת עצלן גם אני מטגן קצת בצל קצוץ היטב, פותח פחית, זורק מלח, פלפל, בזיליקום, נגיעונת של שום גבישי, מערבב וזורק על הפיצה בלי לבשל את הרוטב. טעים? בהחלט. אף אחד לא יתאכזב. הנ"ל פשוט נרקח ספציפית לטעם שלי 🙃 (אם כי זוכה לפופולריות וביקורות מהללות מכל האורחים שטעמו עד עכשיו, אז אולי אני לא כזה מוזר)

בלזור, אתה מלא קיטונות על משהו שלא ניסית ולא טעמת. לא מאבדים שום שכבה של טעם, פשוט הולכים על תהליך אחר ומקבלים תוצאה אחרת. אני לא מכריח אף אחד להשתמש במתכון הזה או לדבוק בו. כאמור, כמות הבצק למעלה לא עושה שימוש בכל הרוטב, רוטב שמים לפי העדפה אישית, וישאר כמה שישאר, ניתן להקפיא והוא נשמר שם נפלא. הטעם בהפשרה טוב כמעט כמו כשהוא טרי. אבל עכשיו גרמת לי לפקפק בזכרון של עצמי אם השתמשתי בפחית אחת או 2 בפעם האחרונה, אבדוק ואכוונן כמויות. בכל מקרה, אתה מוזמן לפיצה, מובטח לך שלא תצא מאוכזב.

תהיתי אם בכלל לכתוב את המתכון לרוטב כי פה יש מיליון דרכים ואין אחת שהיא "נכונה", עניין אישי לחלוטין. (שום הולך נפלא ברוטב לפיצה אם אתה מבשל אותו, לא ממש הולך אם אתה משאיר את זה חי) בישול של הרוטב מעמיק את הטעם. אם אתה מעוניין בזה או לא- שוב, אישי. 2 פחיות כי אחת זה לא מספיק במידה ואתה מצמצם את הרוטב. בסוף התהליך אכן ישאר עוד רוטב ל 2 פיצות וקצת- אני נוטה להוציא לשולחן גרסינים וקערית רוטב לטבילה. לפעמים לחם שום אם יש לי כוח להכין.

אז! בצק פיצה, 24-72 שעות (בהתאם לזמנים שיש לך), מותאם לאפיה על אבן בתנור טוב ל 2 פיצות שחיתות עבות או 4 דקות סטייל מסעדה חצי קילו קמח פיצה 3/4 כף שמן זית (זו צריכה להיות כמות באמת מדגמית. אם אתה בטאבון- בלי שמן!) כפית מלח אם אתה עושה 24-48 שעות- כחצי כפית סוכר או קצת פחות. ל 72- בלי סוכר בכלל. לכוון ל 65% הידרציה (על כל חצי קילו קמח 325 מ"ל מים) ערבב את הקמח, השמרים והסוכר בקערה של מיקסר צור בור קטן באמצע, שפוך לתוכו את השמן שפוך פנימה כ 2/3 מכמות המים, שים במיקסר לתחילת ערבוב במהירות נמוכה (אבל לא הכי נמוכה של המיקסר!) שפוך לאט לאט את שאר המים תוך כדי שהמיקסר לש. הבצק יהיה מאוד דביק בהתחלה. אחרי כדקה של לישה, הוסף את המלח. השאר את הבצק במיקסר לפחות עוד 6 דקות, זמן הלישה הכולל צריך להיות בין 7 ל 8 דקות, הבצק צריך לאסוף את כל החתיכות של עצמו ולהיות גוש אחד אחיד אחרי משהו כמו 5 דקות. אם אתה רואה שיש יותר מדי מים- לא לפחד להוסיף טיפה קמח, אבל טיפה. בסוף התהליך הזה הגוש צריך להיות רך מאוד וקצת דביק למגע, אבל אם הידיים שלך מקומחות הוא צריך לרדת מהן בקלות. עבד את הגוש טיפה על משטח מקומח עד לרמה שהוא מרגיש טיפה "נצמד" לידיים שלך אבל לא דביק. שמן קערה במעט שמן זית ותמרח לאחידות עם נייר סופג, שים את הבצק בפנים וכסה בניילון נצמד. היידה למקרר ל 24-72 שעות בהתאם לזמן שתכננת. אחרי שהוצאת מהמקרר- הוצא את הבצק על משטח מקומח, אל תטרח למחוץ/מה שלא יהיה, להפיל פעם אחת כדי להוציא חלק מהאוויר זה די והותר. הבצק יהיה בין דביק לדביק מאוד, אבל אם עשית את זה נכון- הוא לא ידבק לקערה כמעט בכלל. עבד את הבצק על המשטח, הוסף קמח עד שהבצק בר עבודה בלי להידבק לידיים שלך. שים לב, זה לא אמור להיות הרבה קמח בכלל. פעם עד 3 של לזרוק כמה גרמים על משטח העבודה, לא יותר. זה לא אמור לשנות את אחוז ההידרציה, בגדול. צור מהבצק כדורים בהתאם לפיצות שאתה רוצה להכין, שים בתבנית, כסה במגבת או ניילון נצמד ותן להם שעה בצד. הכדורים יתפחו קצת. קח כדור, שטח אותו בעדינות לצורה של "עוגה" וטפח על האמצע עד שיווצר עיגול קטן שטיפה יותר עבה בקצוות מבמרכז. הרם את הבצק ומתח אותו מעט בעזרת פרקי האצבעות. אם הבצק נעשה נכון- הוא אמור להימתח תחת המשקל של עצמו. פתח את הבצק לגודל של פיצה פחות או יותר, לא למתוח בכוח- תן למשקל הבצק לעשות את רוב העבודה. שים לב- חשוב מאוד לעשות את זה באחידות, לא ליצור מצב שהאמצע דק מדי! (דק מדי= קרוב לשקוף. הבצק הזה יכול להימתח כמעט עד לשקיפות בלי להיקרע) קמח קלות את כף הפיצה שלך (אין לך כף פיצה? מה?! זוז לקנות אחת. מיד.) ושים עליה את הבצק. רוטב, גבינה, וקדימה לתנור לאבן שחוממה על תחתית התנור לפחות 40 דקות. חום מקסימלי בתנור. אם אתה שם את האבן על התחתית- מצב גופי חימום עליון+תחתון. אם אתה שם את האבן למעלה- מצב גריל+טורבו בסיס לרוטב- 2 פחיות PULPA של מוטי, 3 שיני שום, כף שמן זית, חצי בצל בינוני. לטחון בבלנדר עד לאחידות, לשים בסוטאג' או מחבת רוטב, ולצמצם על אש נמוכה-בינונית לפחות 20 דקות ככל שתשקיע יותר זמן בישול הטעם למעשה יעמיק, אבל אל תעבור את השעה לכל היותר על אש נמוכה. אתה כן רוצה שם קצת נוזלים. מלח, פלפל, אורגנו, בזיליקום, סוכר- לפי הטעם. לכל אחד יש את ההעדפה שלו. גבינה- מוצרלה, DUH. נקניק גד או כל מוצרלה 18% נמוכת לחות אחרת. אם אתה רוצה קצת קיק, אני אוהב לערבב מוצרלה וגאודה ביחס של 4:1 לטובת המוצרלה (זו הסיבה שהפיצות שלי נראות פה קצת צהבהבות לפעמים) אם חברה שלך זורקת אותך כי הפיצה שלך עכשיו פי 10 טובה יותר משלה, תזכור שאתה ביקשת את המתכון. *כנ"ל לגבי עליית משקל, לא לוקח אחריות.

גדי, שים לב שעשיתי חלוקה בין מתכנתים ללא מתכנתים. השכר של כולם בהייטק עלה, למרות שזה לא שהמשכורות הן 30+ לכולם (ואפילו לא כל מתכנת מרוויח 30+, במיוחד אם הוא מחוץ לת"א.) פערים גדלים זו בעיה כאשר קצב עליית המחירים מותאם יותר לעליות השכר של השכבות העליונות ולא התחתונות, כך שהמצב שתיארת שרמת החיים של השכבות התחתונות עולה אינו מה שקורה בפועל כרגע. זה לא ששאר המגזרים מסכנים, זה פשוט שהפער בין "הייטק" ל "לא הייטק" גדל עד לרמה שאפשר להציב קו חלוקה ברור, בניגוד לעבר שהייתה חפיפה די גדולה בשכבות השכר עם שאר המגזרים.

הממוצע הזה משקר מאוד, בטח בישראל. עשירי העולם התעשרו בצורה פשוט מטורפת בשנתיים האחרונות, ובאופן כללי המגזרים שמרוויחים יותר התחילו להרוויח עוד יותר, תוך כדי שסחורות התייקרו. בישראל נהייתה החלוקה הברורה מאוד של "הייטק" ו "לא הייטק", וכאשר מדובר על מתכנתים השכר בכלל התפוצץ כלפי מעלה. השכבות הנמוכות יותר? שום כלום, אם כבר המשכורות שם נשחקו. אז הממוצע הוא שקר, מה שכל המשבר הזה עשה הוא להגדיל פערים לרמה שלא נראתה כדוגמתה.

שיפצתי את המתכון הרבה מאז שפרסמתי פה לראשונה, יש גרסה לתנור ויש לטאבון. אעלה פה step by step אגב, 525F זה 273 צלזיוס, שזה יותר טוב מרוב התנורים הביתיים שמגיעים ל 250. אתה יכול גם להשתמש במתכונים שפרסמו פה של ויטו וכדומה, אנשים מוציאים פה תוצאות מופלאות (סה"כ יש כמה מתכונים שההבדל ביניהם קטן אבל הבסיס הוא אחוזי ההידרציה/כמות שמרים לכל סוג תנור, אז כולם יוצאים טוב, אין אמת אחת מוחלטת)

יש לי גם משפחה וגם חברים במערכת הבריאות, אני רואה עם מה הם מתמודדים- יש להם כל זכות להתלונן. מקרה נדיר בישראל, התלונות מצד העובדים ברובן צודקות. וחוץ מזה: כמה תלונות, טענות ומאנות שפכת פה מהשניה שהמשבר הזה התחיל? על כל שטות ועל כל פסע, דברים כל כך קטנוניים שילד בגן יודע לגלות הבנה ברמה של להבליג עליהם. יש לך את זה ביותר צבוע?

אני מקווה שאתה צודק בנוגע לצריכת הגז, למרות שזה יותר קשור לוסת. אני משתמש בוסת תקני עם אותה ספיקה בשביל הגריל שלי, אבל אני ממש לא חושב שאני מקבל 10 שעות רצופות מזה. (אנסה לשקול את הבלון פעם הבאה במצב של לפני ואחרי, מדד טוב יותר מזה באמת שאין) סה"כ, ממליץ לעקוב

קח בחשבון שמיכל 5 קילו יגמר מהר מאוד, זה לא ממש "להרביץ". ובהתחשב בעובדה שדרושות 20 דקות על להבה גדולה רק לחימום של האבן, יוצא שבעלות החלפה ממוצעת של מיכל, כל הפעלה של טאבון לערב פיצות עולה 20 שקלים (לפני החישוב של במה כרוכה ההחלפה עצמה) הייתי ממליץ לראות אם יש איך לקבל בלון 12 מאחת מחברות הגז

אתה קופץ מאוד רחוק ומשתמש בטיעון הפערים. כל עוד הם לא נמצאים גם באותו הפלאפון, בהחלט יש מצב שהם לא יודעים. בנוגע ל "למישהו נראה סביר?" בין אם נראה ובין אם לא, נצטרך לראות מה יחשף בהמשך. מפה ועד לקפוץ לטיעון ולביקורת בנוגע לגורם אחר- יש עוד מרחק. נכון לרגע זה, בהחלט יום עצוב לדמוקרטיה, שהקו הראשון של אכיפת חוק, המשטרה, פשע בצורה מזעזעת כזו ששמורה למשטרים אפלים.

אני לא זה ששם את התרשים, אבל כן זה שנתן את ההסבר. אגב, יש דרך לקבל גם בצק מושלם ותחתית פריכה וגם cheese stretch שאופים למטה- זורקים את הגבינה למקפיא ל 10 דקות לפני ששמים על הפיצה ושמים בתנור. לגבי שמן זית בבצק- מעט, ממש מעט. אפשר גם בלי. בעיקרון זה מגביל את האורך של שרשראות גלוטן שנוצרות בבצק, הופך אותו לקצת פחות "מסטיק" אבל גם אומר שתהיה לו פחות מהתכונה הפלאית של גם פריכות וגם רכות שהקראסט החיצוני קורס פנימה בלחיצה תוך כדי רעש התפצחות מספק. הקראסט גם יתנפח פחות ככה. לגבי כף הפיצה- שלי דקה בהרבה, פחות מסנטימטר אחד לדעתי, בסגנון כזה רק שים לב שאלו בניגוד לעבות יותר לא מתאימות לחיתוך עליהן. יש לי מגש פיצה מחורץ עם מצה לונה לחיתוך למטרה זו.

אני מסכים לחלוטין, ולא עושה אפיה מקדימה. זו הייתה הפואנטה שלי. באפיה למעלה לרוב כן דרושה אפיה מקדימה או שהבצק לא נעשה מלמטה מספיק הלמטה יצא פריך?

אין לי מושג מה אהרוני קשקש, ועם כל ההערכה שלי אליו (יש לו מתכונים טובים, הוא לא יומרני והרבה מנות שלו אכן מעוררות תאבון בלי להתפלצן) בפיצה הוא לא השם שהייתי פונה אליו. (לגבי כמות השמרים, אוי וייזמיר) אבן למטה= טמפרטורת תחתית גבוהה יותר על כל המשתמע מכך (אחת הסיבות שהקשה אצלי התנפח משמעותית יותר מאצלך), אבל זמן אפיה מעט ארוך יותר. למעלה זו פשרה מבחינת האפיה של החלק התחתון אבל יתן לך יותר cheese stretch. אתה עושה פרי בייק אגב? בנוגע למרדה- קניתי מעץ בחנות אפיה ב 40 שקלים, עושה חיל כבר מעל שנה. אתה יכול להזמין מאמאזון ב 70 שקלים בממוצע בפעם הבאה שתוציא משם חבילה.

אם אתה עושה בתנור ביתי ולא רוצה פרי בייק, this is the way. ככה או ככה, 48 אחוז הידרציה זה בצק לקרקרים אם אתה על טמפרטורות/זמנים של פיצה, ופיליפ זה בערך כמו הויטרינה להמבורגרים- רק עם פיצה. התל אביבי הממוצע ישבע שזה מקום אלוהי, בפועל זו יומרה בפיתה. סליחה, בפיצה. (בערך.)

כי המחשב שולח ושולף מ 2 סטיקים במקביל במקום מאחד. בעוד שערוץ התקשורת הכללי לזיכרון מוגבל (אותו "צינור"), קצבי הכתיבה/קריאה מהירים יותר ככה (תחשוב שאתה מנסה לכתוב בלוק של 6 מגה, אתה יכול או לדחוף את כל ה 6 דרך צינור אחד, או לחלק ל 3 ו 3 ולכתוב במקביל.) במשימות עתירות סוואפים יש שיפור בביצועים שלעתים הוא גם לא סתמי, במשחקים או עריכה גרפית למשל. במשימות יומיום של יוטיוב/אופיס/מוזיקה/סרטים (אפילו ב 4K....) וכו' וכו'- נאדה. יש לזה 0 חשיבות.

הפואנטה שלי הייתה כאשר מדובר על "אירוע", כמובן לא על בסיס יומיומי. יש סירוב עיקש לנסוע ל "צפון הרחוק" של חיפה והאיזור למרות שבמקרים רבים התל אביבי הממוצע יבלה יותר זמן ברכב כדי להגיע למחוז חפצו עבור "אירוע" בתוך גוש דן, כי זו טריטוריה "ממופה", לא חס וחלילה האיזור של ה wildlings beyond the wall. בכלל, תזכיר מילה כמו "עכו" או כל דבר צפונית לחיפה, על חיפה הם לפחות שמעו, מעבר לזה? זה כבר בייסיקלי טורקיה.

במשחקים וישומים שדורשים סוואפ תדיר לראם הפרש הביצועים מורגש (מעל 10% במקרים מסוימים, אבל לא 50 או משהו...) אף אחד מהשימושים שהזכרת הם לא כאלו. תהנה עם סטיק בודד, אם הייתי שם 2 מחשבים אחד ליד השני, כל אחד בקונפיגורציה אחרת, לא היית מסוגל להבחין בהבדל גם אם היית מחפש אותו.

יש לי מספר מכרים בתל אביב. לפני כמה שנים שחוץ מבשעות הקריטיות הנסיעה הזו ארכה שעה או כמה דקות יותר, מדי פעם העליתי את הרעיון שיצפינו (mind you, אני הייתי אצלם פיזית בעתות האלו) נתקלתי בשלל "לא יודע איך להגיע"/"חיפה זה רחוק"/"מה יש לעשות שם". תל אביבי ממוצע יעמוד שעתיים בפקק מר"ג ליפו בשביל להגיע לאבולעפיה ויחכה שעה בתור בשביל המבורגר בינוני אבל עתיר יומרה בויטרינה. נסיעה של חצי שעה על כביש פנוי צפונה, מצד שני, זו מחשבה מצמררת וטרחה שאין דומה לה.

מאיפה הרעיון שהצ'יפסר עובד על טיימר? הצ'יפסר פועל כל הזמן, יש לידו טיימר- וזו אחריות העובד להוציא בזמן. אחריות העובד גם להכניס כמות מדודה (כי הטמפרטורה של השמן משתנה בהתאם לכמות הצ'יפס שאתה מכניס כל פעם) אני לא יודע אם גם ראית את המיכל ליד מיכל השמן, זה שהם שופכים אליו צ'יפס מוכן שנשאר חם בעזרת מנורה אינפרא אדומה. זה לא שמכינים במיוחד בשבילך את מנת הצ'יפס שאתה מזמין, הם מכינים כל הזמן. בפועל, העובדים מפשלים כל הזמן והצ'יפס יכול לצאת שרוף או חי. באחד הסניפים הקרובים לפה (חוצות אלונים) הצ'יפס חי כמעט דרך קבע, אחד המגעילים. באופן כללי, כמו שתפוח אדמה אמר פה, יש מספיק חוסר אחידות בין סניפים.