lanosforce

אין דבר כזה - כבל אופטי ברגע שאתה מכופף אותו ככה שהוא נצבט - גמרת. אתה יכול לקנות כבל עם סיכוך ומיגון טובים אבל יהיה לך קשה מאוד להעביר אותו במקומות צרים - אני מוצא לנכון את זה שהכבלים שנמכרים בעשרות שקלים בודדים בחנויות המחשבים - הכי נוחים לשימוש.

יאפ ציוד משובח! נפל לידיים שלי לאחרונה מוסקוני פיקו 8 על 12 שמע - אני בטוח שבדיוק כמו הפרימה שיש לי בDS הווליום יהיה סביר אבל לא "חזק" אבל לא ציפיתי ל12 ערוצי DSP מלאים, יכולת ביצוע מדידות ישירות מהפרוססור עצמו + 8 ערוצים מוגברים 60 וואט מתוכם. וכל זה במכשיר בחצי גודל מהפרימה - איך שלא אביט על זה, מרשים. יש להם את הסטיות שלהם זה בטוח - בשביל להכניס קרוסאובר 24 דיבי אתה צריך לבזבז עוד פילטר למשל וDELAY זה רק עד 12 מילישניות לא בטוח שאני אצליח לעשות עם זה יותר מידי עם תזמון של סאב וופר כשהוא בתא מטען למשל וכך הלאה.

מזכיר לכם היום שגם יש רמת ביניים בין הביט 10 לביט 1 HD והביט 1 - יש מוצר שנקרא ביט נובו - הוא עם 2 כניסות אופטיות ו6 כניסות אנלוגיות על 9 ערוצי יציאה אבל הוא לא תומך טופולוגיית פול DA.

כמה דברים אישיים - מהחיים והניסיון שלי, שגם מתקשרים לתחום של תחביב (כל תחביב ברגע שהוא נהיה רציני). בתור נער, האופי שלי היה מאוד תחרותי. תחום הספורט העיקרי שהתאמנתי בו היה שחיה - בתיכון הייתי קם כל בוקר סביבות 5, הולך לשחות בין 20 ל40 ולפעמים אפילו גם 80 בריכות אולימפיות ומשם לבית ספר, חזרה הביתה - ארוחת צהריים, שיעורי בית ואז שוב, עוד אימון - הולך לישון גמור. משטר תזונה משטר אימונים משטר לימודים בקושי יש זמן לחברים ולא ממש נהנה מזה - לשחות כל יום קילומטר זה הרבה מאוד זמן להעביר עם עצמך בתוך המים ואז גם לא היו אזניות ונגנים שאפשר לשהתמש בהם בשחיה - בקיצור - המון זמן למחשבות. עד שהגיעה תחרות שאחריה הדלקות בכתפיים ובעיניים היו כל כך חמורות שלא הצלחתי לפתוח את העיניים למשל במשך שעתיים בגלל הצריבה של הכלור. (היו נכנסים לי מים למרות המשקפת שעלתה כמו איזו משכורת קטנה דאז). ופשוט נאלצתי לפרוש בגלל הכאבים. ואז התחלתי להנות מהחיים הרבה יותר וכשחזרתי לשחות - חזרתי לשחות בשביל הספורט, בשביל הבריאות והאופי התחרותי שלי נרגע ונעלם. אחרי הצבא כשהתחלתי לבנות את עצמי כבעל מקצוע - הייתי לומד כמו מטורף, לוקח איתי מחשבים הביתה מהעבודה מקים ממש חברות מדומות ומבקש מהחברים לי למצוא פרצות אבטחה ולהשתמש בשירותים שהקציתי להם וכך הלאה... הגעתי מחברה אחת לאחרת עד שב2007 נכנסתי לחברה בשוק הייטק במשרת מהנדס ו... הייתי בטוח שתוך שנתיים שלוש אני קופץ להיות ראש צוות או מפתח או פרוייקטור או יועץ... מה באמת קרה? עברו כמעט 14 שנה ואני באותו תפקיד ובאותו הצוות פשוט גיליתי כמה נוח! להיות בתפקיד קטן (אבל משתלם) לחזור הביתה רוב הזמן בין 17:30 ל18:30, לא לטוס לחול, להיות אבא לילדים שלי וממש - להנות מהחיים! לא מתעורר באמצע הלילה לעבודה, שבת זה שבת אם אני אתקדם - כן, יהיה לי שכר עוד יותר גבוה, כן יהיה לי תפקיד עוד יותר "נחשק" - לא, לא יהיו לי את החיים שאני כל כך אוהב עכשיו. והבנתי שאני לא תחרותי כבר - שאני דווקא אוהב את אזור הנוחות, שטוב לי ככה ואני בסה"כ רוצה להנות. איך זה מתקשר לאודיו לרכב? במשך שנים הייתי הכי תחרותי שיכלתי להרשות לעצמי (שזה לא הרבה יחסית) - בניתי תיבות מפיבר, עשיתי פרוייקטים סופר מסובכים של CARPC וטאבלטים וקניתי רמקולים מאוד יקרים כל הזמן ועם הזמן גם מגברים טובים ורדיפת טכנולוגיות ברכב אחד שהיה אצלי 8 שנים היו לי אולי 6 מערכות שונות זו מזו ואח"כ היו לי לפחות עוד חמישה רכבים מאז שבכל אחת מהן מערכת מאוד מושקעת! הדפסות תלת ממד מחומרים ומדפסות תעשייתיות וכך הלאה. ועם הזמן ועם הידע שרכשתי - הבנתי שאין לי כבר כוח לזה - כל פעם לבודד רכב כמו משוגע, כל פעם להתקין רכיבים שתופסים לי הרבה מקום ומשקל בתא המטען - כל פעם חיווט של קילומטרים ובפועל כל זה בשביל להשיג עוד קמצוץ של תוצאה מעבר למה שהיה לי קודם. יצא לי הכיף. הפסקתי להנות מזה. היום מה שאני רוצה זה - להשקיע סכום שפוי - המינימום שצריך בכדי ממש להנות מסאונד. להתקין כמה שפחות רכיבים. לכוון כמה שיותר טוב ומהר יחסית ופשוט להנות משם הלאה ואז כשיבוא היום שאחליף את הרכב הפירוק וההתקנה החדשים יהיו פשוטים ככל הניתן. לא מחפש להתחרות באף אחד או להיות טוב מאחר - רוצה להנות ורוצה שזה יהיה שפוי. BEEN THERE DONE THAT

בגדול אני חושב שתכנון מערכת צריך בכלל להתחיל בשאלה - כמה זמן אני מתכוון להשאר עם הרכב? כי אם פתאום נחתה על הבן אדם המוזה להתקין מערכת אבל הוא במקביל חושב למכור את הרכב - לא כדאי להשקיע כאן - או לפחות לא כדאי להשקיע כאן סכומים גדולים ואם כן - לתכנן את ההתקנה שתהיה פשוטה להסרה בכדי להעבירה לרכב הבא - בטח ובטח שלא להשקיע בבידוד אקוסטי ברכב שישנה כוונה להחליפו. השאלה הבאה תהיה - מה המטרה של המערכת? איכות צליל בעוצמות שמע סבירות? - אפשר להמנע כאן ממגברים זוללי הספק, מסאב וופרים שיכולים לדרוש ממגבר לייצר הספק גדול - אפשר להתרכז ברכיבים זולים יותר או לפחות נצילים יותר ולהסתמך על התשתית הקיימת. מאידך אפשר לחסוך כך בהוצאות על שיפורי תשתית חשמל. אפשר לבצע בידוד בסיסי. איכות צליל בעוצמות שמע גבוהות? - כאן כבר צריך גם לקחת בחשבון חיזוקים ושדרוגים של תשתית החשמל, בידוד אקוסטי מאסיבי יותר. כאן גם כבר לוקחים בחשבון את גודל האלמנטים - גודל התיבות, משקלים של כל אלמנט ומשקלים של הבידוד האקוסטי, התיבות וכך הלאה. האם מטרת המערכת היא פשוט לייצר כמה שיותר עוצמת שמע ולחץ אוויר? - דהיינו SPL - כאן כבר התכנון שונה לחלוטין, מטרת הבידוד האקוסטי היא שונה לחלוטין, העלויות הקשות כאן יהיו בראש ובראשונה שדרוג רציני מאוד לתשתית החשמל של הרכב, סאב וופר ותיבות ענקיים ועד בניה של רכיבים רבים אל תוך דלת הרכב. ומכאן כמובן אנחנו מגיעים לשאלה שמפרידה בין חלומות למציאות - מה התקציב? האם חלק מהרכיבים שבחרנו יכנסו במקומות המקוריים להם ברכב? או שצריך לעשות בניות? פיבר? פודים? עץ? שעות עבודה? ואז גם מן הסתם לוקחים בחשבון עליות של שדרוג תשתית עם צריך לבצע. עלויות של בידוד אקוסטי - חומרים, עבודה. עלויות הרכיבים. כבר כאן בדרך כלל המון חלומות מתנפצים והפשרות מתחילות - אבל אם תקפידו להבין קודם מה התקציב שלכם - הרבה משלב התכנון שיתברר אח"כ כמיותר - יחסך מכם! ואז מתחיל שלב התכנון של המערכת אני תמיד מתחיל מהראש - איך ומאיפה אני מוציא את הסיגנל וכמה מקורות ניגון יהיו לי ברכב האם אני הולך להשתמש ביחידת ראש עם יציאה דיגיטלית למשל ובכך אני חוסך שימוש בטלפון, חוסך התקנה של דיבורית חיצונית ואולי אפילו חוסך DSP. (פרוססור) האם אני צריך משהו שיתאם בין סוג היציאה שיש לי בHU למגברים או לDSP? מכאן אני עובר לDSP - כמה יציאות אני צריך שיהיו לו? (וזה אח"כ יענה לי על כמה רמקולים אני באמת הולך להתקין) האם אני הולך על מגבר משולב DSP או DSP ומגברים חיצוניים או שילוב כלשהוא של השניים - טופולגיה... ואז לפי המגברים שאני יכול להרשות לעצמי - אם ההספק שלהם נמוך אני כנראה אבחר רמקולים נצילים בעיקר בכדי שאוכל להנות מהם למשל. ואז מגיע שלב החיווט וציוד נלווה - הרי צריך לחבר בין הדברים איזה חיווט אני צריך, אילו עוביים אני הולך להעביר בתוך הרכב. האם יש אביזרים נלווים שצריך לחבר כמו מצלמות DVR קדימה\אחורה, שלט DRC של הDSP, כניסות USB, אנטנות GPS TV וכך הלאה... מסכי משענות ראש? סורקי OBD ומתאמי CAN BUS. ולבסוף - מיקומי הרמקולים ואיך הם הולכים להיות מותקנים - במקום המקורי ברכב? בפוד? בבניה? בתיבה? אלו הם הדברים שאני לוקח בחשבון כשאני מתכנן מערכת ללא קשר לכוונים שלה אלא פשוט לרכיבים ולעלויות ולשיקולים כלליים. דברים שאני עושה טרם ההתקנה ורגע לפני ההתקנה - אני תמיד מבצע - מודל טכני אני לוקח ספק של מחשב, מקצר בין החוט הירוק בצמה לאחד החוטים השחורים - זה גורם לכך שברגע שתחברו את הספק לחשמל - הוא ידלק. חיווט צהוב - 12 וולט. שחור - GND אפשר גם להוציא 5V אני רק לא זוכר כרגע את הצבע שמסמן 5V ואפשר פשוט לחבר על חיווט צהוב ספק כוח USB מ12V ל5V או שקע מצת. ובודק שכל הציוד תקין - נדלק. אפילו מגדיר הגדרות ראשוניות בבית כמו כיוון בסיסי בDSP, כמו להגדיר חשבון גוגל ולהוריד אפליקציות לHU כבר בבית ולחסוך ממני זמן שהוא באמת יקר ברכב לדברים האלה. למידת הרכב אני משתדל מראש ללמוד איך מפרקים את החלקים של הרכב בכדי להמנע מכמה שיותר הפתעות - ככה אני יודע לרכוש טבעות מתאמות לרמקולים, ברגים, מחברים וכלי עבודה שאני מבין פתאום שחסרים לי. נכנס ליוטיוב ומחפש סרטונים - איך לפרק דלתות, תא כפפות וכך הלאה ברכב שלי. אני חושב שזה פחות או יותר התהליך המלא שאני עובר כשאני מתכנן מערכת. אחרי ההתקנה תמיד חשוב להבין שבמערכות מורכבות, כאלו שיש בהן הרבה רכיבים - תמיד יכולים להיות ריג'קטים - דברים שלא נלקחו בחשבון - לא להבהל, לקחת את הזמן לפתור אותם. רכיבים חדשים - רמקולים חדשים - חשוב מאוד לתת להם זמן לעבור BURN IN - לפחות 8 שעות של מוזיקה בווליום נמוך עד סביר - לא להביא רכיבים חדשים לקצה כי הספיידר שלהם, הסראונד וכל הדבקים שמחזיקים אותם יחדיו - צריכים זמן להגיע לגמישות המלאה שלהם.

ניסיתי לערוך את ההודעה הראשונה חברים אבל משהו במלל שם או כנראה בתוכנה בה הוא נרשם במקור - לא הסתדר לי. אבקש מפותח השרשור לנסות לעלות פוסט חדש.

השמן הוחלף לקסטרול מגנאטק בתקן PSA B71 2290 5W30 הרהינול עלה לי אצלם 100 שקלים כולל מע"מ - הוספתי להם עוד 75 שקלים על המגנטק. ממתין עוד 2.5 אלף קילומטרים או לקראת מרץ. היה להם טוטאל 0W30 שזה מקורי של DS מתברר אבל רק 4 ליטר - לא רציתי לקנות 8 - אולי זה היה דווקא רעיון חכם לקנות 8 ליטר ובהחלפות הבאות כל פעם להשתמש בחצי ליטר מהמיכל שנשאר.

טוב אז באמת אני אחזור לחנות חלפים להחליף את השמן ל0 או 5 הראשון מבינם. הרהינול שהם נתנו לי עומד בתקנים של רכבים גרמניים - VW בנציות ובימריות - אני עדיין לא שם 😀

לא זוכר לגמרי את העלויות אבל זה היה 150 לרהינול ועוד איזה 60-70 בערך לפילטר שמן. אני יכול להחליף זו לא בעיה - יש להם שמנים של קסטרול גם - הם תכלס הציעו לי 0W30 - אתם אומרים 2312 או 2297 - אבדוק את זה בהזדמנות - יש לי מספיק זמן עד אז. אני אבדוק - לאחד השמנים שלהם יש תקן PSA B71 2290 או 232 אבל זה אמור להיות תואם אם אני מבין נכון. אבדוק שוב - סה"כ זו חנות חלפים שאני סומך עליהם - הם הציעו לי 0W30 "מקורי" אבל זה נראה לי פשוט נמוך מידי בארץ כל כך חמה לשים 0W וגם במוסכים - גם בגבע וגם אצל מוסך נסים אמרו לי שהם משתמשים ב5W30 סינטטי של WOLF. יותר נכון אצל גבע הוא אמר לי שהם משתמשים ב5W30 סינטטי מלא וראיתי מיכלי שמן של וולף - כשהמוסך שעשה לי יישור קו בכפר הראה לי מראש שהוא שם לי שמן של וולף. תודה! תשלח את הידיים לחלק האחורי - מהצדדים של ההגה - אם אתה מצליח למשש שם מעין שקע בצורת עיגול בכל צד - אז יתכן וכן. אצלי הם הוציאו מבלי לקדוח.

טוב אז לאחר קבלת מכתב אהבה מלובינסקי שבו נאמר לי שהם ממש אבל ממש רוצים לתת לי במתנה שתי כריות. פתאום הבנתי שמדובר על כריות האוויר של הקרוקומבוש ושזו קריאת שירות חוזרת מה נקרא ריקול. מפה לשם חבר אחר שגם חובק צוחפתיות אומר שקיבל את המכתב הזה גם והוא מתבאס כי בכדי להסיר את הכרית אוויר מההגה צריך לקדוח שני חורים מצידי ההגה בחלקו האחורי - הולך לרכב, ממשש את הכיסוי האחורי של ההגה וואלה יש שם שני עיגולים שקועים בפלסטיק ו... מבאס נו. אתמול, לקחתי לי יום חופש מהעבודה והגעתי לב.ג מוסכים בדרום תל אביב - שעתיים, יצאתי משם עם כריות אוויר חדשות ובלי חורים בחופה האחורית של ההגה - מרד אלור! ראיתי שהם מוציאים חלפים חדשים מקרטון וראיתי שהם התקינו אותם לרכב. החלפת שמן פילטר שמן בעוד 2500 קילומטרים או מרץ - הראשון מביניהם. כבר הצטיידתי לי ב5 ליטר רהינול 5W30 ופילטר שמן מקורי.

יש היום הרבה מגברי מיני ומיקרו מותגיים כמו מוסקוני פיקולו וארק KS מיני אבל יש היום גם המון מגברי מיקרו לא ממותגים שמקבלים ביקורות מאוד מעניינות ממוצרים כמו NVX ואפילו אחד מאוד מאוד מעניין שהובא לידעתי כמה חודשים אחורה מבית טאראמפס

כן - בגדול לסאב וופרים ולוופרים - אפשר לחתוך אפילו טיפה מתחת לFS רק צריך לדעת מה תחום התדר האפקטיבי שמוצהר לרמקול ובמקביל אם אתה מתקין את הרמקול בתיבה פורטד כדאי מאוד בכל זאת לחתוך קצת מעל תדר הFS או לוודא שהתיבה לא מכוונת לכך שהפורט ידגיש דווקא את התדר של הFS כי זה יסב נזק. למידבאסים - אפשר לחתוך בצמוד לתדר הFS רצוי לא לחתוך מתחתיו. למידריינג'ים תשתל לחתוך כך שהרמקול ינגן ב12 דיבי הנחתה כבר במכפלה של 1.5 מתדר הFS כלומר נניח הFS של מידריינג' הוא 200 הרץ - תשתדל לחתוך אותו כך שכבר בתדר 300 הוא ינגן ב12 דיבי הנחתה - למשל 600 הרץ ב12 דיבי יגרום בדיוק להתנהגות הזו. או 400 הרץ ב24 דיבי למשל... ולטוויטרים - מכפלה של פי 3 מתדר הFS

זה פחות קשור לקדמת הבמה כי כל הרמקולים בקדמת הרכב למעט הסאב וופר. המפגש אצלי הוא דווקא ב600 הרץ בין המידים למידבאסים - הם יכולים לרדת משמעותית נמוך יותר אבל אני ממש לא רוצה לסכן אותם. אתה מתכוון לגובה הבמה בעקרון כאשר מידריינג' נחתך גבוה יחסית - אבל הנה מה שאתה לא לוקח בחשבון. המידבאסים אצלי מנגנים עד 600 - אלמנט 6.5 שלא מנגן מעל 700-800 - מנגן בצורה כזו שהוא פורס את הצליל כלל כיווני - אין כאן עלומה צרה שגורמת לזה שהמידבאס ימשוך את הבמה למטה כלפיו ויסגיר מיקום או יגרום לתמונה עם כלים צרים. ובנוסף לזה עד תדר 800 הרץ לערך התדרים הם לא כיווניים במיוחד בכל מקרה ואז גם אם הרמקול מקרין אותם כלל כיווני - מספיק שהמידריינג' בתחום הזה מנגן חזק יותר מהמידבאסים והופס הגובה של הבמה נמשך לכוון המידריינג'ים ולא ההפך. ואת הנושא של עקומת הכוח - הכניסה למידריינג' במובן של נפילה כלפי 250 מהמידבאסים ועליה משם כלפי מעלה - אני מבצע עם האקולייזר. מה ההבדל בין זה - לבין לקחת אלמנט 4 אינטש כמידריינג'? שאני חוסך את עבודת האיקולייזר בעזרת חיתוך נכון של הרכיבים - אני יכול לחתוך את המידבאסים חד ב200 ואת המידריינג' חד ב300 ובלי להתאמץ בכלל יצרתי את הכניסה לתחום המידריינג' בלי נגיעה אחת באקולייזר. + זה שמידריינג' 4 אינטש אכן ינגן מצויין מ300 מעל גובה הדש - אבל תחשוב איזה מסובך זה להתקין מיד 4 בקורות, של כל רכב - אתה חייב בניה ורציתי להמנע מזה. וגם זה לא ממש משנה לי כי גם ככה כמו שכבר כתבתי למעלה אני מקבל כיסוי מלא של כל הספקטרום והגובה של הבמה לא נפגע - זה פשוט עניין של כוונים ובחירת אלמנטים.

אז קודם כל תודה למגיבים! אכן לחיתוך יש משמעויות של איך האלמנט ישמע ויתפקד אבל מטרת המדריך הזה הוא לאפשר לאדם אשר מתחיל בתחביב הזה - לדעת איך למצוא את הקרקע והבסיס לבחירת רכיבים. מה גם שיש את המדריך המלא לאודיופיל המתחיל. יש את המדריך המלא לאינטגרציית OEM. ובקרוב גם יהיה המדריך המלא לבחירת מגברים. לדעתי שילוב של מדריכים אלו שאני מתגאה בכך שהמשותף להם הינו שאני המחבר והמתרגם שלהם - יתנו לדורות ההמשך בתחביב הזה קרקע מוצקה ונקודת התחלה חזקה מאוד! אבל המידע שאתם מוסיפים כאן הוא גם כן - פרייסלס! אולי בהמשך גם אצליח להגיע למדריך שמתמקד כולו בפרקטיקות - יותר COOK BOOK לסטייג'ינג ולסאונדינג. כן - החומרים שהרמקולים עשויים מהם - בטוויטרים הם פשוט קריטיים - אבל הנתונים הם אלו שיתנו לך בסיס ונקודת התחלה טובה מאוד להבין אם אתה בכלל רוצה ללכת לכוון של אלמנט מסויים. מה גם שחשוב מאוד לקרוא כמה שיותר ביקורות וחוות דעת על אלמנט שמעניין אתכם. אבל גם חשוב מאוד להבין שכל אותן ביקורות יכולות להיות בסופו של דבר מוטעה עבורכם כי אתם לא יודעים איך אותם רכיבים הותקנו וגם לא איך הם כוונו ואם שני אלו לא בוצעו טוב - הביקורות יהיו שליליות ושלא לצדק. ויתרה מכך יתכן וכותב הביקורת לא באמת מבין דבר או שניים לגבי איך מערכת אמורה להשמע. אז מה עוד כדאי לעשות? לשמוע! למצוא מישהו שיש לו את הרכיבים האלו מותקנים וגם אז כמובן לקחת בחשבון שמה שאתם שומעים עלול לעשות עוול גדול לאותו הרכיב במידה ולא הותקן כראוי או לא כוון כראוי. אני לא חושב שיש נוסחא ספציפית לאיזה סט שלושה חלקים ישמע יותר טוב - הכל העדפות אישיות אל מול התקנה וכוונים. גם סט שלושה חלקים עם מידבאס 6.5 ומידריינג' 2.5 אינטש יכולים להפיל לסתות - פשוט צריך לדעת מה עושים בכדי להביאם לנקודה בה הם נשמעים טוב. וזה נגזרת של ניסיון, של סבלנות והתמדה - תהליך כוון מערכת כשהוא נעשה כמו שצריך אמור לקחת מספר חודשים ולא מספר שעות - צריך המון סבלנות לעשות כל פעם שינוי קטן או כמה שינויים, לחיות עם זה קצת, לקחת את הזמן לחשוב, לנתח נתונים ולא למהר. בדיוק כמו שאתה ניגש למסעדה ותסלחו לי כל כך בבקשה על השוואה לעולם האוכל לרגע - להזמין מנת שף מישלן שלושה כוכבים ולקבל אותה אחרי חמש דקות - הרי ברור לך שיש שני סיכויים לכך: האחת היא שזו מנה שמוזמנת כל הזמן והם מכינים אותה כל הזמן ולכן ישר הרכיבו לך צלחת. (וזה מוריד מהייחוד של המנה בעיני) והשניה היא - שאמנם המסעדה היא מסעדת מישלן - אבל השף חימם לך צלחת במיקרו... לוקח זמן להכין אוכל טוב!

ביקר תודה על הדוגמא היפה. שימו לב - תדר הFS הוא 520 הרץ - מה"כלל מנחה" שאני נעזר בו - אני אחתוך חד את הטוויטר הזה הכי נמוך ב1600 הרץ שזה קצת יותר מפי 3 - כלומר החיתוך הכי נמוך שאחתוך אותו יהיה ב1600 הרץ בסלופ 24 מה שאומר שבתדר 800 הרץ הוא כבר יהיה מונחת ב24 דיבי וזה אומר שבתדר הFS שלו הוא לא ינגן כלל בעוצמה שמיעה. היצרן לעומת זאת ממליץ לחתוך אותו הכי נמוך ב2.5K הרץ אבל בסלופ מתון יותר של 12 דיבי וזה אומר שב1250 הרץ הטוויטר הזה יונחת בכ12 דיבי כבר וב625 הרץ הוא כבר יהיה מונחת בכ24 דיבי... אפשר לאמר אפילו שהחיתוך שאני משתמש בו זהיר יותר אך יחד עם זאת גם היצרן שומר על הכלל הזה ודואג שהחיתוך של הטוויטר הזה יהיה כזה שבסביבת הFS הוא כבר לא ינגן בעוצמת שמע בעלת משמעות כלשהיא.

קודם כל חיים - תודה רבה על הוספת המידע! אכן מקדם הריסון של הרמקול רצוי שיהיה יותר בעל משקל ככל שיש לרמקול סביבה פחות מרסנת כמו דלת פתוחה במקום תיבה ונכון - אפשר גם להפעיל מניפולציות שישיגו תוצאה דומה. בסופו של דבר טוב לדעת את הכללים המכווינים היות ואלו הן אבני היסוד שמאפשרות לנו לתכנן מערכת. לפחות בכדי לקבל נקודת מוצא. לגבי הFS - בסאבוופרים - אתה יכול אפילו לחתוך מתחת לFS בקצת - בתיבה פתוחה רק חשוב לדעת את התדר שאותו התיבה מתוכננת להגביר (כלומר תיבה עם פורט) היות במקרה בו התיבה תדגיש את תדר הFS של הרמקול - הסבירות שהוא יהיה שם חסר ריסון וזה יגרום לו לנזק עד הרס - קיימים בסבירות גבוהה. במידבאסים - אפשר לחתוך ממש בצמוד לתדר הFS. במידריינג'ים - תיקח מקדם חיתוך של 1.5 מתדר הFS בחיתוך חד עד פי 2 מתדר הFS בחיתוכים מתונים יותר. בטוויטרים - רצוי לקחת בחיתוך חד - פי 3 מתדר הFS. כמובן - אלו הם כללים לא כתובים אלא המלצות שחוזרות על עצמן - עדיף תמיד לבדוק אם ליצרן יש המלצות ברורות לחיתוך האלמנט ותשימו לב היטב כי המלצות אלו מדגישות כי הן מיועדות להגברה אקטיבית של האלמנט, כלומר ללא קרוס פסיבי. דוגמא מובהקת לכך הינם סדרות הCDM של מוראל - בסדרות האילייט הישנות יחסית כתוב כי נקודת החיתוך הינה 600 הרץ והסלופ שמוצהר שם הינו 12 דיבי עד כמה שזכור לי - אך לא מצויין שם כי הנתונים מתייחסים לקרוס הפסיבי של אותו הסט ולא נאמר שם בשום מקום (יודע את זה משיחות ישירות עם מהנדסים של מוראל) כי ישנו מעגל הנחתה חד בקרוס הפסיבי שחותך לחלוטין את הCDM ב550 הרץ. בעבודה אקטיבית מול CDM חיתוך ב600 הרץ - אני מהנסיון שלי (אחרי שכבר שלחתי אחד לתיקון) חותך בסלופ 24 או יותר חד. לגבי הXMAX - בעיקר בסאב וופרים וגם בוופרים תהיה לו גם משמעות של דיליי היות והרמקול זז יותר בXMAX גדול יותר - לוקח לו יותר זמן להשלים מחזור תנועה פיזית - הצליל, התדר ברגע שיצא מהרמקול כמובן ינוע באותה המהירות, מהירות הקול... אך עד שהצליל יופק - כאן יש הבדלים שנובעים ישירות מהנתונים המכאניים של הרמקול. וזה גם כמובן צריך לקחת בחשבון את סוג הסראונד, את קשיחות הספיידר, משקל הממברנה וכך הלאה. גם לנצילות יש כאן משמעות וכן - לכלל הנתונים של הרמקול.

בוקר טוב ותודה על התגובות. אתמול ישבתי לכתוב ברצף רץ (תוך כדי עבודה) חומר שנמתח על גבי תשעה עמודים טכניים. מן הסתם יכולים להיות אי דיוקים בחלק מההסברים הודות לכך ועם הזמן אערוך את המדריך. לגבי VAS - מדובר בתחשיב הנפח שהסאב בעצמו כביכול מסיר מהתיבה מעצם היותו בתוכה - אולי אני מתקשה קצת עם המושג הזה. בכל מקרה אני יודע שיש לנו כאן חבר פורום אחד שהנתונים הבסיסיים האלו מאוד חזקים אצלו ואני אשמח גם לפנות קצת בעבורו כאן את הבמה אם ירצה להוסיף מידע משלו - אני מדבר על BEEKER ויש כאן עוד חברה מאוד חזקים וטובים בנתוני רמקולים - כמה מהם בקשר אישי איתי על בסיס יום יומי. באמת אנשים תרגישו חופשי להגיב ולשתף בידע.

המדריך המלא לבוחר המתחיל – רמקולים האמת היא שזה אחד מתוך שני מדריכים שרציתי לכתוב כבר כמה שנים ופשוט לא מצאתי את הזמן. אז איך באמת בוחרים רמקולים? מה הם הדברים החשובים שצריך לקחת בחשבון כאשר מתלבטים בבחירה הכל כך קשה הזאת? האם זה באמת נגזרת ישירה של מחיר? לפני שנרחיב בנושא הזה אתחיל ואומר שהמדריך הזה מתייחס בעיקר לעולם הSQ – מערכות שמתוכננות לאיכות שמע. אך בהחלט ניתן יהיה לקחת מכאן הרבה מאוד מידע ולהשליכו גם אל עולם הSPL – בו עוצמת הקול ולחץ האוויר שנוצר כתוצאה מכך הם המדד העיקרי. מאיפה מתחילים? מתחילים מלהבין את האמת הפשוטה על רמקולים ומה הם באמת. אז מהו רמקול? ממש ממש על קצה הלשון. רמקול הוא מוצר אלקטרו-מכאני שמורכב משני חלקים עיקריים. מנוע – מגנט וסליל אשר מעבירים בהם זרם חילופין חשמלי – הסליל מתחיל לזוז כלפי פנים כאשר מקבל זרם שלילי וכלפי חוץ כאשר מקבל זרם בעל מטען חיובי. ה"ממברנה" – החלק אותו המנוע מזיז – בעצם הממברנה מעוגנת בתוך אריסה (באסקט) והממברנה מחוברת לסליל וביניהם יהיה חלק מרסן בשם (ספיידר) כאשר הממברנה עצמה תהיה מעוגנת בעוד גוף מרסן אשר נקרא "סראונד" שזו הגומיה מסביב לממברנה. אם כך – איך אנחנו יודעים באיזה רמקול לבחור? איך להתאים את המוצר לצרכים שלנו? לשם כך צריך לדעת להבין את הנתונים האלקטרו-מכאניים שמגדירים את התנהגות הרמקול ותכונותיו – לנתונים אלו קוראים Thiel Small Parameters או בקיצור נתוני הTS של הרמקול בכוונתי להתרכז בנתוני הTS הקריטיים לבחירת רמקולים – אסביר בקצרה לגבי כל אחד מהם ובשלב מאוחר יותר כאשר אתייחס לכל סוג של רמקול, אתייחס בעבור כל סוג רמקול אל נתוני הTS החשובים ביותר לגביו. שנתחיל? התנגדות – RE – נתון זה מציין את התנגדות הסליל עצמו לרוב בעולם הרכב אנו נדבר על התנגדות בערך 4 אוהם נתון ההתנגדות חשוב היות ואנו רוצים להתאים בין נתון ההספק של המגבר אשר אליו נחבר רמקול בכדי לדעת כמה כוח אנו נצפה לקבל. מגבר שמוצהר לספק 100 וואט ב4 אוהם – אם נחבר אליו רמקול אשר התנגדות הסליל שלו הינה 8 אוהם – את נתון ההספק ניאלץ להוריד בחצי ובפועל ההספק שהמגבר יצליח להפיק יעמד על כ50 וואט. וההפך אם נבחר דווקא ברמקול בעל התנגדות נומינלית 2 – אוהם ונחבר אליו את אותו המגבר – ההספק יוכפל. ליותר מידע לגבי החישוב המטמתי הפשוט הזה אבקש מקהל הקוראים לקרוא את חוק אוהם, מבוא לחשמל. ובאותה מידה לא נרצה לחבר רמקול אשר התנגדותו 1 אוהם (סאב וופר בעל שני סלילים של 2 אוהם למשל) – למגבר או לערוץ במגבר אשר אינם יכולים לעבוד בהתנגדות שכזו היות ונגרום למצב קרוב לקצר או אף קצר או עומס יתר שיוביל לנזק. תדר הדהוד עצמי – FS הנתון הזה הינו קריטי מאוד היות והוא מגדיר את התדר בו, באוויר חופשי הרמקול יהדהד בחופשיות ובתדר זה לרמקול אין הרבה יכולת ריסון ולכן בסוגי רמקולים מסויימים מספיק ורק נתקרב לתדר זה והרס הרמקול יתרחש. ברמקולים מסויימים יהיה אף אפשר לחתוך קצת מתחת לתדר הFS אך לא בהרבה. זהו התדר שממנו אנו למדים מה יהיה התדר הכי נמוך בו נרצה לחתוך את תחום התדרים של הרמקול בקרוס אובר. נתוני ה QTS QMS QES נתונים אלו מגדירים בעצם את רמת הריסון במובן של שיכוח של רמקול – תוך כמה זמן הוא מפסיק לזוז מתדר בודד. הQTS הוא באמת הנתון היחיד שנביט עליו והוא מורכב מהשניים האחרים – האחד הוא הפקטור החשמלי אשר מתייחס למנוע והשני הוא הפקטור המכאני אשר מתייחס בעצם, לכל השאר – מסת הממברנה, קשיחות הספיידר והסראונד והממברנה עצמה וכך הלאה. אבל מה בעצם הנתון הזה אומר לנו – הוא אומר לנו איך הרמקול יתנהג בנפח נתון – הנתון הזה הוא קריטי לבחירת תיבה ואגיע לכך בהמשך כאשר אדון בסאב וופרים, וופרים ומידבאסים. בגדול – נתון הנמוך מ0.4 יתאים בעיקר לתיבות שהן פורטד – כלומר תיבות עם פיר. נתון בין 0.4 ל0.7 יתאים לתיבות אטומות נתון מ0.7 ומעלה יתאים לעבודה בנפח פתוח – מה שגם נקרא FREE AIR או INFINITE BUFFLE או בקיצור IB. נתוני הVAS הCMS והMMS נתונים אלו אמנם קצת פחות קריטיים כי ברוב המקרים ניתן להקיש את המירב על הרמקול אם נותנים מבט משוקלל על השאר אך בכל זאת הם חשובים וארצה קצת להסביר עליהם. הVAS הוא נתון הנפח העצמי של רמקול, הכוונה היא לתחשיב הנפח שהרמקול מסיר מהתיבה בהיותו מותקן בתוכה – כמה נפח אוויר הרמקול תופס, נתון בעל חשיבות בתכנון תיבה לסאב וופר ולפעמים גם יכול להועיל כאשר רוצים לדעת עם אלמנט מסויים מתאים לעבודה בנפח דלת בשקלול עם נתון הQTS. הCMS הינו נתון קשיחות הממברנה – בעקרון רמקול עם CMS גבוה יותר יהיה קשיח יותר ויהדהד יותר בתדרים גבוהים כאשר ההפך בתדרים נמוכים – זה נתון שביחד עם נתון הנצילות יכול לאמר לנו קצת לגבי אופי הצליל של הרמקול – יחד עם זאת לא מדובר כאן בתכנון למתחילים. הMMS – שטח הממברנה – שטח הממברנה מעיד על כמה שטח מקוטר הרמקול הוא באמת הממברנה וזה מעיד על כמה נפח אוויר רמקול יכול להזיז וגם יכול להקיש על שטח הסראונד ויכולות הריסון שלו לעומת טווח התנועה שלו. גם כן, לא נתון שיועיל הרבה במדריך למתחיל. נתון הXMAX נתון זה מגדיר את מהלך הסליל כאשר הוא "נח" במצב של אפס זרם עד לקצה המהלך שלו לצד אחד – זה נתון שמעיד כמה טווח תנועה אפקטיבי יש לרמקול לפני שהוא מתחיל לעוות וגם יכול להעיד על רמקול שנע מהר יחסית ויפיק את מירב כוחו בתדרים גבוהים יותר ובצורה מדוייקת יותר לעומת רמקול שיזוז יותר, יפיק תדרים נמוכים יותר אך יתכן ויהיה איטי יותר ומדוייק פחות. לא מחייב אך בד"כ נכון. ולבסוף נתון הTS האחרון אשר ארצה לדון בו – נצילות – נתון הSPL נתון הנצילות בעבור הבוחר המתחיל יהיה נתון מטעה – לא מדובר בכמה עוצמת שמע הרמקול מפיק בשיאו אלא סה"כ מה היעילות של הרמקול ועד כמה יהיה קל למגבר להזיזו. נתון הנצילות נמדד ב4 אוהם ב2 וולט וב8 אוהם ב2.8 וולט לרוב מודדים את המרחק כמטר מהרמקול ובהספק של 1 וואט. נתון נצילות נמוך מ88 דיבי לרוב יעיד על רמקול לא נציל כאשר 83 דיבי הינו נתון לרמקול מאוד לא נציל אך לרוב יהיה מדובר גם ברמקולים שניתנים מאוד לריסון, עם יכולת ירידה מובהקת בתחום התדר ביחס לקוטר, מאוד לא רגישים לרעשי רקע אך ידרשו הרבה מאוד כוח בכדי להפעילם בצורה יעילה. 89-91 דיבי יעיד על רמקול נציל 92 צפונה יעיד על רמקול מאוד נציל שקל מאוד להגביר – לרוב יהיו מוגבלים ביכולת לרדת בתחום התדר ביחס לקוטר הממברנה שלהם, ציוד מעולם ההגברה המקצועית (SPL במובן של רכב) אך יהיו גם רגישים מאוד לרעשי רקע (ראו ערך SNR במגברים ויחידות ראש). רגע לפני שאגיע לנתון הכביכול כל כך חשוב – ספיגת ההספק – ארצה לעצור לרגע ולדבר גם על גרף היענות כוח של רמקול בכדי להסביר עוד נתון אחד ממש קריטי והוא נתון הרול אוף. ROLL OFF וובכן מה נתון הרול אוף אומר. נתון הרול אוף מגדיר את הקצה העליון שהרמקול מנגן בו כלל כווני ומשם איך היענות הכוח של הרמקול תיפול בהדרגה ככל שנסטה מהציר שלו (הכוונה היא שכשהרמקול נמצא בזווית אפס – מולנו ישירות, הוא על הציר שלו – ככל שנסטה ממנו והרול אוף של הרמקול החל כך גם היענות הכוח תרד) הביטו בתמונה הבאה: מה שאנחנו יכולים להפיק מנתונים אלו הם היכן לחתוך את הרמקול במידה ואנו נרצה שהוא ינגן כלל כווני. והיכן לחתוך את הרמקול בכדי שהוא לא ינגן מעבר לרול אוף שלו. ממליץ לקרוא את "המדריך המלא לאודיופיל המתחיל" בכדי להבין יותר לעומק את נושא החיתוך. ועכשיו ליהלום שבכתר – לדובדבן שבקצפת, הרגע לו חיכיתם – נתון ספיגת ההספק WATT 100 וואט! 1000 וואט או סה"כ קילו-וואט אחד... 10 וואט! כאג'יגה וואט למה אנחנו כל כך אובססיביים על הנתון הזה? כי אנחנו יצורים שמעריצים כוח במנטליות שלנו בפועל ולכן כל הממבו ג'מבו השיווקי הזה עובד עלינו. בסופו של דבר נתון הוואט ברמקולים זה לא כמה וואט הרמקול מפיק!!! זה כמה במקסימום ביום טוב, בתדר נתון ספציפי – הוא יכול לספוג לאורך זמן... זו האמת – זה נתון שרירותי למדי שמעיד כמה רמקול יכול לספוג. כשמדברים על SPL – כן הנתון הזה מאוד מאוד חשוב כי מי שמתכנן את המערכת מתכוון להציף את הרמקול שהוא בחר בכמה שיותר הספק ולכן רצוי שהרמקול הזה באמת יהיה מסוגל לספוג אותו ואף פי כמה וכמה מזה לפרק זמן קצר וקצוב. אבל כאשר מדברים על SQ נתון הוואט הוא נתון משני סה"כ – אתם יכולים לבחור רמקול שמוצהר לספוג 200 וואט אבל הוא יהיה נציל מאוד ויזוז ממש בקלות גם על וואטים בודדים ואתם יכולים לבחור רמקול עם הספק אפילו קצת יותר נמוך אבל על וואטים בודדים הוא פשוט לא יזוז. הפקטורים במובן של בחירת רמקול לעומת הספק המגבר צריכים להיות שקלול של נצילות, ספיגת הספק וקשיחות מכאנית. עד כאן לגבי המבוא עצמו לנתוני רמקולים – עכשיו נדבר קצת על סוגי הרמקולים העיקריים. נתחיל מהכבד אל הקל – סאב וופר על אילו נתונים נביט בעיקר? ספיגת הספק, נצילות, התנגדות, תדר FS, נתון הXMAX, נתון הQTS, קוטר. הסיבות שאלו הם הנתונים הקריטיים לבחירת הסאב וופר הן בגלל שזהו הרמקול הגדול ביותר ברכב והוא יזדקק בד"כ לפי שתיים עד פי שלושה הספק מגבר בכדי לפעול נכון ומאוזן ביחס לשאר רכיבי המערכת. בעוד לרוב הרמקולים מגבר אשר יצליח לספק להם באזור שליש מההספק שהם מסוגלים לספוג והם כבר ינוצלו על כל יכולת התנועה שלהם, סאב וופרים הם יותר קשים להגברה – לסאב וופר עם נתון נצילות גבוה יהיה יותר קל לשדך מגבר אך הוא כנראה ירד פחות נמוך מרמקול מקביל עם נתון נצילות נמוך יותר. באופן כללי – אם אתם מחפשים סאב וופר שיתן מכות באס מהירות, מדוייקות ושיהיה קל להגביר אותו אתם תחפשו נצילות גבוהה, XMAX נמוך וCMS גבוה וקוטר ממברנה קטן יחסית – 8 אינטש עד 10 אינטש בעוד אם תחפשו סאב וופר שיכול לרדת נמוך ולספג עוצמת באס גדולה אתם תחפשו כזה שאמנם הנצילות תהיה נמוכה יחסית אך הXMAX יהיה גבוה. כמובן אלו הן רק המלצות כלליות – ישנם מקרים בהם דווקא לבחירה של רכיב שיתן מכות באס חזקות מאוד אך בתדר גבוה – משתמש חכם יבחר בסאב וופר מעולם הגברת הPRO – נצילות אדירה בין 96 ואף צפונה ל100 דיבי, XMAX נמוך ובמקביל יכולת ספיגת הספק גבוהה מאוד. סתם דוגמא. ובסופו של דבר הדבר החשוב בעיני בסאב וופר הוא התיבה אליה הוא משודך – תיבה וסאב נחשבים כמערכת באס. כאן נתוני הQTS והVAS משחקים תפקיד. כמובן – נתון הFS של הסאב אומר לך עד כמה נמוך ניתן לחתוך אותו, סאב וופרים אפשר לחתוך ממש על תדר הFS ובתיבות אטומות אפילו מעט מתחת. מה שאתם צריכים להקפיד ולהזהר ממנו זה שתיבת פורטד – לא תהיה מכוונת להדגיש את תדר הFS - ברגע שזה יקרה יתכן והאלמנט ינזק עד יהרס. וופרים ומידבאסים על אילו נתונים נביט בעיקר? ספיגת הספק, נצילות, התנגדות, תדר FS, נתון הXMAX, נתון הQTS, קוטר. רול אוף! כן – בדיוק אותם הנתונים שנרשמו לסאב וופרים רק שכאן הקוטר לרוב יהיה 6.5 אינטש אבל יכול לנוע בין 4 אינטש עד 8 אינטש הXMAX יהיה לי כאן קצת פחות חשוב אבל הFS והרול אוף הם קריטיים, הQTS הינו קריטי וכך גם הנצילות וההתנגדות. במקרים מסויימים בהם למשל יש ברשותנו מגבר חלש יחסית – לבחור מידבאס עם התנגדות 2 אוהם יכול להוציא אותנו מהנקודה בה חסר לנו כוח בכדי להזיז את הרכיב. היות ומידבאסים וגם וופרים אנו נחסום גם מלמטה וגם מלמעלה ונקודות החיתוך יכולות לנוע לאורך טווח רחב מאוד או צר מאוד – נתוני הFS הם אלה אשר יקבעו לנו את נקודת החיתוך הנמוכה המקסימלית. וופרים וגם מידבאסים אפשר לחתוך ממש על נקודת הFS אך רצוי שהחיתוך יהיה חד מאוד! ללא נתון הFS רכישת האלמנט היא הימור ולאחר מכן מציאת נקודת החיתוך היא על בסיס שמיעה. נתון הרול אוף יתן לנו את היכולת להחליט אם לחתוך את הרכיב בשלב שבו הוא עדיין מנגן בצורה כלל כיוונית (לא משנה איפה נשב ברכב היענות הכוח של האלמנט תהיה דומה מאוד) או במידה ואין לנו ברירה לחתוך אותו לתחום תדרים רחב יותר – עד היכן ניתן לחתוך את האלמנט ואיפה כבר יהיה צריך להכניס את האלמנט הבא וזה יעזור לנו גם להבין איזה מידרייג' או טוויטר לבחור ולשדך אליו. נתון הQTS! מדוע הנתון הזה כל כך קריטי בבחירת מידבאס או וופר? כי הם לרוב יותקנו בדלת ולכן הQTS צריך להיות כזה שמתאים לניגון בנפח שאינו אטום לחלוטין אף מוגדר כפתוח לגמרי ולכן השאיפה תהיה לQTS 0.7 או יותר. מן הסתם נצילות גם כן חשובה מסיבות שכבר הוסברו. מידריינג'ים במידריינג'ים יש כבר נתונים שפחות מביטים בהם כי אנחנו כבר עוזבים מהתחום הנמוך אל הביניים והגבוה. במידריינג'ים נביט בעיקר על הFS ועל הרול אוף ולאחר מכן נצילות וקוטר היות ויש לקוטר קשר ישיר לתחום התדר אותו הרמקול מסוגל לנגן. ובנוסף לכך כאשר אנו מתקרבים לתחום היותר גבוה של התדרים – הולכים ומתווספים לנו סוגי רמקולים שונים שיכולים לנגן את תחום המידריינג' והבחירה נהיית אף יותר קשה. מה גם שרמקול המידריינג' הוא לרוב האחד שהכי קשה להתקין היות וברוב הרכבים אין לו מקום מוגדר וגם אם יש אנו מוגבלים לקוטר מסויים לרוב 2.5-3 אינטש. אם נרצה להתקין למשל מידריינג' בקוטר 4 אינטש בכדי להגיע איתו לתדרים נמוכים עד 200 הרץ למשל – וברכב אין מקום ייעודי למידריינג' בקוטר שכזה אנו ניאלץ לשנות את מבנה הרכב או ליצור פוד שיאכלס את אותו הרמקול. אם קראתם את המדריך המלא לאודיופיל המתחיל אני מניח בוודאי כי אתם מודעים לבחירת נקודות החיתוך – סטיית הזווית מהציר אשר ישפיעו על איך המידריינג' יקרין את הצליל. כאן הקוטר ונתון הרול אוף משחקים תפקיד מאוד חשוב. האם בחרתם במיד דום? חסכתם אמנם בנפח ובמקום התקנה וקיבלתם פיזור נהדר אך... כנראה ולא תוכלו לרדת איתו לתדרים נמוכים ותיאלצו לפצות על כך בעזרת מידבאס שיכול לעלות כלפי המידריינג' – הנה שיקול לדוגמא. בחרתם במידריינג' מסוג פלאנאר או ריבון? זווית ההתקנה מאוד רגישה והנצילות הרבה תדרוש מכם ריסון ואיזון כלפי שאר האלמנטים – שיקול אחר לדוגמא אמנם מקרה מאוד חריג לבחירה שכזו. טוויטרים טוויטרים אמנם מצד אחד הם אלו בהם הכי פחות מביטים בנתונים למעט הFS והרול אוף ותחום התדר – למה? כי הספק לא בעיה לספק להם ולא ממש משנה באיזו התנגדות... נפח הם כמעט ולא זקוקים ואם כן בד"כ ימכרו עם תא הדהוד משלהם (REAR CHABMER ) והנצילות שלהם גבוהה בלווא הכי עד לא משנה הודות לכך שהם מוגברים בקלות. אך יחד עם זאת יש שני מאפיינים בטוויטרים שחשוב מאוד – מאוד! לא להתעלם מהם ואלו הם סוג הטוויטר וגם החומר ממנה הממברנה מורכבת והקוטר! וובכן – הטוויטרים העיקריים אשר נראה ברכבים הם ממשפחת הכיפתיים כאשר אלו מתחלקים לשניים – SOFT DOME HARD DOME הטוויטרים בעלי הכיפה הרכה לרוב יהיו עשויים מבד או מחומר סיב רך אחר כלשהו – הסיבות שרואים אותם כמעט בכל הרכבים הן שהם קטנים יחסית וקלים מאוד להתקנה והם קלים מאוד לריסון ולא צורמים באופן טבעי ומאוד נעימים לאוזן. יחד עם זאת יש להם חסרונות מובהקים והם שביחס לטוויטרים הם רכיבים איטיים מאוד, לרוב תחום התדר שלהם יהיה מוגבל לתחום התדר של השמיעה האנושית ולא יעלו היטב מעל תדר 20 קילו הרץ – נכון אנחנו גם ככה לא שומעים מעל תדרים אלו ומעל גיל צעיר יחסית אנחנו למען האמת כבר לא שומעים גם ב20 קילו הרץ אך יחד עם זאת לטוויטר שכן מסוגל לעלות גבוה מכך – תהיה הדגשה טובה יותר של הקצה העליון, של כל מה שקשור לנשימה – לאוויר של זמרים\ות וכלי נשיפה. וגם הפיזור שלהם יהיה פחות טוב ביחס לטוויטרים אחרים. לטוויטרי הכיפה הקשים – אלו אשר עשויים ממתכות כמו טיטניום, בריליום ואף חומרים כמו סרמיקס, זכוכית ואף יהלום כן כן – יהלום (אקוטון למשל) – יהיו תחום תדר משופר, רמת פירוט גבוהה יותר אך יהיו קשים יותר לריסון וגם כן פיזור לוקה בחסר. טוויטרים כיפתיים מסוג INVERTED DOME בהם הכיפה הפוכה – אופייניים מאוד ליצרן בשם פוקאל – פיזור נהדר ורמת פירוט יוצאת מן הכלל לטוויטר כיפתי אך קשים מאוד לריסון. בין כל אותם הטוויטרים גם חשוב מאוד לשים לב לקוטר – טוויטר שמיועד לסט שלושה חלקים לרוב יהיה בעל קוטר קטן יחסית בין 20-17 מילימטרים – היתרונות שלהם יהיו פיזור טוב בהרבה אך הם לרוב לא יוכלו לנגן נמוך מאזור התדרים 4-5 קילו הרץ ולכן יהיה צריך לשדך אליהם או מידבאס רחב פס אשר יכול לעלות גבוה בתחום התדר לאזור 5 קילו הרץ ויש לכך השלכות של רוחב במה למשל. או לשדך אליהם מידריינג'ד. בעוד טוויטרים בקטרים 22 עד 28 מילימטרים יכולים לנגן נמוך בהרבה לפעמים גם עד אזור 2-2.5 קילוהרץ ולבטל את הצורך למידבאס רחב פאס\מידריינג' טוויטרים נוספים אשר ניתן למצוא מידי פעם ברכבים – נדירים יותר כי לרוב גודלם הפיזי מקשה על ההתקנה אם כי בשנים האחרונות החלו לייצר ממשפחה זו גם בקטרים אשר מתאימים לעולם הרכב והתוצאות הן נפלאות! משפחת הAMT AIR MOTION TWEETER אל תטעו בין AMT לבין RIBBON – טוויטר ריבון הוא עדין מידי לסביבת רכב היות והרכיב החופשי בו (הפס שנקרא ריבון) יכול להנזק מכל משב רוח או מכה כמו טריקת דלת למשל. טוויטרים מסוג זה עשויים מיריעות חומר אשר משתמשים בה להגנה טרמית של רכבי חלל – כן זו לא בדיחה. לחומר זה קוראים קפטון והתכונות שלו הן שהוא קל משקל בצורה ייחודית אך בו זמנית חזק מאוד ועמיד מאוד לטמפרטורה וגם למכות וחבלות ולכן טוויטר מסוג AMT הוא עמיד מאוד לשימוש ברכב. אך היתרונות העצומים שלו הם שהוא מהיר בצורה אקספוננטיאלית לעומת טוויטרים אחרים ורמת הפירוט שלו היא לא ברת השוואה בכלל לטוויטרים הנורמטיביים. אך החסרון העיקרי שלו זה הפיזור – פיזור מאוד מאוד צר – עד כדי כך שאי אפשר שלא להתקין אותו אלא מאשר און אקסיס וזה מקשה לעיתים מאוד על ההתקנה. קצת על משקלים ומידות מן הסתם לא דיברתי על הנתונים האלו היות והם סוג של "ברור" אך זה בוודאי שיקול כאשר קונים מידבאס לפחות לנסות לברר אם העומק שנדרש בכדי להתקין אותו יאפשר התקנה שלו מבלי לשנות את מבנה הדלת... יש יצרנים שמתקינים לרמקולים שלהם סראונד הפוך – כלומר שקוע פנימה לתוך הרמקול רק בכדי שהרמקול יוכל להיות צמוד יותר לדיפון. לסיום החלק הזה של המדריך ארצה לדבר קצת על סט רמקולים – מה הן הסיבות לרכוש סט רמקולים שלם יקר ככל שיהיה. סט קומפוננט וסדרות רמקולים מתואמות מדוע ולמה? יצרנים מוציאים בד"כ שלוש סדרות של רמקולים – סדרת כניסה סדרת אמצע (שאותה הרוב קונים) סדרת דגל או היי אנד יש כאלו שגם יש להן הרבה סדרות ביניים אבל בד"כ נראה שלוש סדרות עיקריות. מדוע לקנות סאב, מידבאס וטוויטר מאותה סדרה? מדוע לקנות סאב, וופר, מידריינג' וטוויטר מאותה סידרה? הסיבה לכך היא שהיצרן מתאם אותם לרמת ביצועים זהה – לא רק מבחינת איכות הצליל במובן הפשטני ביותר שלו אלא מבחינת מהירות האלמנטים, תגובת הכוח שלהם והסבירות שהם ישתלבו בפאזות נכונות יותר – היצרן משקיע שם את עיקר הפיתוח שלו וככל שיוקר הסדרה עולה לרוב – גם רמת הביצועים ורמת התיאום בין הרכיבים. היום בעולם הדיגיטלי בו יש לנו היכולת לבצע איבוד אות – ניתן בקלות לערבב בין סדרות ולהתאים בין רכיבים אך זה דורש ידע רב והבנה עמוקה בתורת הסאונד, מאידך השקעה רבה בסדרה יוקרתית לרוב תחסוך מהבעלים של המערכת הרבה מעבודת הכוונים. האם זה בהכרח נכון שרמקול יקר יתן תוצאות טובות יותר? בהנחה כמובן שבוצעו התקנה וכוונים נכונים. התשובה היא שכמעט לעולם לא תטעו אם תשקיעו כלכלית ברמקולים טובים אך זו לא חובה ולמען האמת אפשר להשיג תוצאות פשוט מעולות גם מרכיבים זולים עם נתונים טובים ומספקים – רק שזה ידרוש בהרבה מקרים עבודה קשה הרבה יותר בכוונים ומן הסתם זה גם ידרוש את הידע המתאים בכדי ליישם. המדריך פתוח לדיון. תודה, אדי

מבוא לפילטר FIR לא אתיימר להיות המבין הכי גדול בעולם בנושא הזה. מטרת המבוא הקצר הזה תהיה בכדי להעביר את המידע המינימלי בכדי להסביר מה הוא פילטר FIR ומה ניתן להפיק ממנו. אבל לפני שמתחילים לדבר בכלל על מה שFIR מייצג שזה FINITE IMPULSE RESPONSE קודם כל כדאי לעשות חזרה מהירה על מושגי ייסוד של סאונד. קטביות – יש הנותנים לחשוב כי היפוך של רמקול הינה הסטה מוחלטת של פאזה ב180 מעלות אך בפועל לא מתבצעת כאן הסטה של פאזה ב180 מעלות אלא הפיכה של כוון הניגון של הרמקול. זה כפועל יוצא, מול רמקול מקביל שמנגן את אותם צלילים באותו הזמן – הפאזות אכן יהיו הפוכות והסכימה שלהן תהיה אפס – שלילית, ביטול מוחלט של סאונד. אך הפיכת הקטביות של רמקול בודד בפני עצמו – לא מסיטה פאזה, הוא מנגן את אותו הצליל בדיוק באותו הזמן – רק שהוא מנגן אותו כאשר התזוזה הראשונה שלו היא פנימה במקום החוצה היות והוא נמצא בקטביות הפוכה. ניתן להפוך קטביות בשני דרכים – פיזית – ע"י הצלבת חיבור החוטים – החלפת הפלוס במינוס. דרך DSP – כפתור היפוך פאזה או שינוי פאזה ב180 מעלות – ושוב, זה מושג שגוי כאשר מדובר ברמקול בודד או בשני רמקולים מקבילים (כאשר אלו הם שני הרמקולים היחידים שמנגנים) – היפוך "פאזה" במובן POLARITY משמעו שהDSP משנה את ה+V ואת ה-V של הסיגנל ובכך בעצם מתקבלת פעולה הזהה בכל מובן – להיפוך החוטים ברמקול. פאזה ישרה – הכוונה היא למצב בו שני רמקולים שונים מנגנים בדיוק באותה הפאזה והתוצאה של כך היא הגבר של האות (זוהיא סכימה מלאה של שני אותות) ב6 דציבל. פאזה הפוכה – כאשר אות אחת הפוכה ב180 מעלות אל האות השניה – התופעה המתקבלת הינה ביטול מלא של האות ולא נשמע צליל. אם כך האם יתכן מצב בו שני רמקולים מנגנים בפאזות שונות מאשר סכימה או ביטול מוחלט? התשובה היא בהחלט כן! מתי סכימה חלקית\ביטול חלקי מתרחשים? במצב בו שני רמקולים שונים מנגנים את אותו הצליל לא באותו הזמן אך בהפרש כזה בו אין סכימה מלאה וגם לא ביטול מלא. דוגמא 1 למשל רמקול אחד חתוך בתדר 60 בסלופ 6 והפאזה שלו מוסטת ב90 מעלות מולו הרמקול המקביל אליו מהצד השני אותו חיתוך באותו תדר אך המאזין לא יושב באותו מרחק בין שני הרמקולים – הודות להפרש מרחק אסימטרי הרמקול הקרוב יותר יגיע בזמן שונה מהרמקול הרחוק יותר והמאזין ישמע את הצלילים שיוצאים מאותו הרמקול בעוצמות שונות ואף במיקומים שונים בחלל החדר. כיצד ניתן לפתור בעיה שכזו: בעזרת תיקוני זמנים ובעזרת בחירת קטביות נכונה – שני הרמקולים ינגנו באותו הזמן, באותו ההיסט הודות לחיתוך שהופעל עליהם ובאותה הקטביות. דוגמא 2 מידבאס וטוויטר באותו הצד של הרכב – נקודת חיתוך 4קילו הרץ המידבאס בסלופ 12 והטוויטר בסלופ 6 גם תהיה סטיית פאזה של כ90 מעלות בין הרכיבים (כאשר אני אומר 90 מעלות – אין כאן כל קשר לזווית או למקום אליו מופנה הרמקול בפני הרמקול האחר – מדובר בהסטה בזמן בלבד של רבעי אורך גל – 90 מעלות רבע אורך גל, 180 מעלות חצי אורך גל, 270 מעלות שלושה רבעי אורך גל, 360 מחזור גל שלם). הבעיה העיקרית שעלולה להווצר ממצב שכזה היות והטוויטר וגם המידבאס אינם ממוקמים באותו המקום – יהיו בינם הפרשי זמנים בנוסף להפרשי פאזות. כיצד ניתן לפתור בעיה שכזו: כמו בפתרון הבעיה הקודמת ע"י השהיית זמנים ומציאת הקטביות הנכונה – ניתן גם לבחור סלופ זהה בין שני האלמנטים בכדי שההסטה הראשונית שלהם באזור החיתוך תהיה קרובה ככל הניתן. אך האם זה ופתרון מוחלט? האם יש תופעות נוספות שנגרמות כתוצאה מהפרשי זמנים ופאזות אשר מתקיימות בין שני אלמנטים שונים שמנגנים את אותם הצלילים? האם התופעות האלו נגרמות גם כתוצאה מהסביבה (החדר) בו אותם רמקולים פועלים? התשובה לכל שאלות אלו הינן כן! כאשר אנו מביטים על אופן פעולה של רמקול ובייחוד רמקולים – אנחנו צריכים להבין שמדובר באלפי עד עשרות אלפי תדרים שיכולים להיות מנוגנים בו זמנית. כל תדר עם אורכי גל שונים. חלק מהתדרים היות ומדובר במוזיקה – לא בהכרח יהיו מנוגנים מאותו הזמן ואותו מקום תלוי הקלטה. אך גם במידה ותדרים מוקלטים מאותו המקום ומנוגנים באותו הזמן יש עוד דבר אחד שחייב להלקח בחשבון וזה – החדר והתופעות אשר נגרמות בגלל (הקבינה של הרכב) סביבת רכב מלאה במשטחים שונים ובצורות שונות בניגוד לסביבה ביתית – בסביבת רכב ישנם גם שפע של חומרים אשר מהווים משטחים מחזירי צליל כגון שמשות, מתכת, פלסטיקה קשה. רוב הצליל המושמע ברכב למען האמת – זה אשר מגיע לאזניים שלנו יהיה צליל מוחזר ולא צליל ישיר! וכתוצאה מכך אותם התדרים ואף אותו התדר מאותו רמקול או ממספר רמקולים אשר מתנגן – יגיע אל האוזן שלנו גם באופן ישיר וגם באופן שהוא מוחזר ומן הסתם אנו נשמע את אותו הצליל פעמיים או אף יותר מכך וכל כפולת תדר של הצליל הזה גם כן תגיע אלינו באיחור מסויים. חלק מהתדרים יושפעו בגלל כל אותם הפרשי זמנים אשר קשה מאוד לצפות אותם בצורה של סכימה מלאה וחלק יבוטלו וחלק יושפעו מכך חלקית. התופעה שאני הולך לדון בה כרגע נקראת COMB FILTER אז בעצם אפקט ה"מסרק" תיכף תבינו מהסרטונים מדוע השם הזה נבחר בעבורו – נוצר במצב בו אפילו רמקול אחד בודד מוציא צליל אשר מגיע לאוזניים שלנו בכמה זמנים וכוונים שונים הודות לסביבת החדר. אך האפקט הזה יכול גם להגרם כאשר שני רמקולים מנגנים את אותו הצליל – רק בזמנים ובפאזות שונות ואז הודות להפרש אנו נשמע את אותו הצליל פעמיים או פעם אחת אך מוגבר או מוחלש לעומת תדרים אחרים. אך ישנו מצב נוסף בו נגרם האפקט הזה והוא – שימוש באקולייזר כאשר אנו מבצעים שינוי בעזרת האקולייזר – המעבד של הDSP צריך להפעיל שינויים על תחום התדר הנבחר – הוא צריך להגביר אותו או להנחית אותו ובפעולות אלו מתורגמות גם כהפרש זמנים וגם זמן העיבוד וגם אופן השמת השיוני – יוצרים הסטה של פאזה – אבל באזור התדרים בהם האקולייזר מבצע את הפעולה ואז התוצאה היא כזו שאם פעולת האקולייזר בוצעה על רמקול בודד מתוך שניים שמבצעים את אותה פעולה – למשל חיזוק תדר 80 במידבאס שמאל אך לא בימין – יווצר אפקט מסרק באזור התדר הזה אשר לא ניתן יהיה לתקן אותם בעזרת השהיית זמנים או קטביות... איך פותרים בעיה שכזו? נכון – פילטר FIR. אך האם זהו כל השימוש בפילטר FIR? מה ההבדל בין פילטר FIR לפילטר IIR – לכל זה נגיע לאחר שתצפו בסרטונים הבאים אשר לדעתי, גם יעזרו להבין יותר טוב ולעומק את אשר כתבתי מעלה. סרטון מעולה שיעזור להבין הרבה יותר טוב את אשר כתבתי מעלה. https://www.youtube.com/watch?v=osig1c4QcmI סרטון שני – הדגמות של תופעת מסרק בסוויפ, רעש לבן ודיבור https://www.youtube.com/watch?v=uaGX5kqGI8I אם כך – מה הוא באמת פילטר FIR? סרטון מעולה אשר הועבר אליי בעיניי מסביר את הנושא יפה מאוד https://www.youtube.com/watch?v=jL_1DwUMD2w לנסות לפשט במילים מה הוא פילטר FIR מדובר בפילטר שמבצע חישוב מטמתי שלוקח במשוואה את אות הכניסה לתוך הערוץ בו הוא מייושם ואת התיקון הדרוש בכדי לתאם את ההסטה בפאזה לפי החיתוך או האיקולציה שמופעלת אל אותו הערוץ. כתוצאה מכך המעבר בין שני רמקולים בנקודות החיתוך שלהם לינארי וחלק יותר. פעולות שמתבצעות באקולייזור מתבצעות עם השפעה מינורית על הפאזה. כמובן זה לא פותר את הצורך בביצוע השהיית זמנים והתאמת קטביות ופאזות בסיסיות אך זה מטפל בכל הקשור להשלכות על הפאזות בנקודות החיתוך ובנקודות האיקולציה. כמה מחשבות\תובנות אישיות לאחר התעמקות קלה בנושא זה אני מבין יותר את החשיבות לביצוע תיאום פאזות בנקודות החיתוך וככל ששני רמקולים מנגנים פחות אחד לתוך התחום של השני כך יהיו פחות תופעות לוואי שנובעות מבעיות תזמון ופאזה ולכן מבין יותר עכשיו מדוע אני באופן טבעי מעדיף להתשמש בחיתוכים עם מתלולים תלולים ובנוסף חיתוכים דומים בין רמקולים משיקים או מקבילים. אני משאיר את המדריך נעול היות וזה גם שרשור ישן ואני גם מעוניין שישמש יותר כמדריך – קחו ממנו את אשר מדבר אליכם היגיון ומקווה שזה נותן לכם את התובנות הדרושות בכדי לכוון את המערכת ברכבכם. אדי. אוסיף לכאן את הסרטונים שוב - הראשון - השני - השלישי יצרנים שמציעים FIR כרגע נכון לידוע לי לאוקטובר 2020 אני יודע על שלושה יצרנים שמציעים את היכולות הללו. AUDISON בעזרת הBIT ONE HD יכולים להציע עד 9 ערוצים במצב FIR. MOSCONI מציעים את הFIR תחת השם PHAC. APL - מציעים פרוססור שמסוגל לספק תמיכה בעד 10 ערוצים עם פילטר FIR. לא אתפלא עם לMDSP יש פתרון משלהם או שנראה מהם בקרוב.

טרק חדש של מרכבה עם תאריך פרסום של היום:

דני, כמעט לכל יצרן יש צוותים מקצועיים ברחבי העולם - תריץ חיפוש על TEAM ZAPCO. אין קשר כאן להעדפה של מוצר בגלל שהוא בהכרח טוב יותר מכזה או אחר - כולם מעולים! מוסקוני, זאפקו, אודיסון, JL וכך הלאה וכך הלאה. הבחירה שלך צריכה להיות מושכלת מהרבה מאוד שיקולים. אצלי השיקול הוא עליונות טכנולוגית, העדפה לניקיון אות מיטבי וכמה שפחות התעסקות במדיה החשמלית - אודיסון אצלי הם הבחירה הודות לכך - היום עם שלל האינטגרטורים הקיימים בשוק יש כבר שיקולים אחרים לגמרי אבל כל עוד מדובר על DSP חיצוני ומגברים נפרדים - אני כנראה אבחר באודיסון. וזה עניין של ההעדפות האישיות שלי בלבד!

מבחינת רעשים לא תהיה לך בעיה - זה באמת בקטע זניח הLAST MILE הזה. ההבדל האמיתי הוא הקטע שבFULL DA ההמרה מתבצעת ממש רגע לפני שאתה נכנס למעגל ההגבר הסופי וגם אתה חוסך מעצמך כל התעסקות עם גיין ואתה מבטיח בזה רגישות אות מיטבית. זה בסופו של דבר העיקר - אבל כשאתה עושה את זה כמו שכבר ציינתי - אתה מתחתן עם המותג. לא לכל אחד זה מתאים. ויש כאלה שישמחו לחתונה הזו בידיעה שמעבר לכווני DSP - הם סיימו עם כל כיווון מכאני כלשהו. (כמוני)

אני מבקש להמנע משפה נמוכה. מדובר באחת הטכנולגיות הכי מרשימות בתחום האודיו לרכב זה מספר עשורים. בסופו של דבר עלות מול תועלת הזאפקו יהיו בחירה כלכלית יותר ממה שאני מבין. אבל הFULLDA אמנם לא חוסך לך כאן את ההמרה הסופית - אבל הוא כן מעביר אותה בכדי שתתבצע בתוך שלב הקדם מגבר - ההמרה מתבצעת בתוך המגברים ולא בDSP. זה גם חוסך ממך את כבילת הRCA הקצרה בתא המטען ומאגד את הכל לכבל אחד בודד. זו גם עליונות טכנולוגית במובן של ספיחת רעשים אם כי כאן זה באמת מאוד זניח אם בכלל. אבל זה גם חוסך ממך עוד שלב אחד בכוון של המערכת וזה הגדרות הגיין! -אתה לא צריך לבצע אותן כי אין גיין בFULLDA! ואז זה אומר שאתה מקבל המרה לאנלוגית ברגישות מיטבית! בSNR מיטבי! ועל זה אתה משלם - מבחינת תוצאה לאוזן - לא בטוח כמה זה יהיה שמיע - אלא אם כן תכוון גיין בצורה כזו שהSNR יהיה שמיע והאות תיקטם. ממה שאני יודע לשני המותגים בארץ יש יבואנים טובים (לגבי אודיסון בוודאות). חרב פיפיות - הצד השני של הFULL DA - זו חתונה קטולית. ברגע שאתה מחליט להכנס לטופולוגיית FULL DA אתה כבר לא תרצה לשבור אותה ואז כל החלטה שתעשה בעתיד לגבי המערכת שלך - תהיה כרוכה בכך שבחירת המותג תהיה אודיסון למסלול האות. אפרופו במצב של FULLDA עם DPS חיצוני למגברים (ווצ'ה או תסיס) - השליטה על העיבוד הדיגיטלי אמנם בDSP אבל הפעולה מתבצעת במגבר!

ברור - בסופו של דבר אני לא מביט ככה על החלטות רכישה - כמה זה עולה לי, יכול? שווה לי? רוצה? - מקבל החלטה ושוכח אחרת לא מתקדמים.

בארץ היה לPHD יבואן למשך מספר שנים. מדובר במותג מאוד נחשק בזמנו ועד היום אני לא חושב שהם התמסחרו אלא נשארו באמת מותג איכותי וטוב. הרמקולים שאתה מדבר עליהם אם אני מבין נכון הם רמקולים קואקסיאליים בכלל - מאמאזון לפחות הנתונים שלהם יהיו air 2 way coaxial speakers 16 cm Power handling: rms: 70/140 watts Sensitivy (SPL @ 1 W): 94dB Frequency Response: 55 Hz-20KHz אני חושב שנתון הנצילות שלהם מאוד גבוה השאלה שאי אפשר לענות עליה אם זה נתון נצילות כללי שנראה ככה בגלל הטוויטר שמורכב שם או באמת מדובר בממברנה מאוד נצילה - בגלל שזה רמקול קואקסיאלי אני נוטה לכוון של רמקול שלם מאוד נציל - אלו הם רמקולים שבד"כ מתוכננים לעבוד היטב על הגברה מקורית של רכבים - זה ההיגיון הבריא שלי - המציאות, לא תנסה כנראה לא תדע.