יוסיסופר

האם היתה לך הצטברות אבנית במערכת?,האם זאת הסיבה שהשתמשת בחומצת לימון?,אני לא בטוח שחומצת לימון-שהיא די אגרסיבית, עושה חסד עם גומיות וחלקי מתכת.

לא כדאי. נוזל הקרור לכלי שיבוב הוא בעצם אמולסיה שמכיל בתוכו בנוסף לנוזלי קרור גם שומנים למינם שלא מומלצים כלל. אגב,נוזל זה הרבה יותר יקר מנוזל קרור אז בעצם למה אתה רוצה לעשות את זה ?.

קבל ספר נהג,עמוד 5-13 http://www.nissanservice.co.il/Downloads/me.pdf מקווה שיעזור.

בספריי לניקוי קרבורטורים מלבד ממיסי שומנים יש גם תוספים דליקים אחרים שעלולים לגרום לבעיות ביחס הדחיסה, כמובן שיחס הדחיסה נשמר, אבל כתוצאה מהתחממות יתר של התערובת הנדחסת יתכנו כמין "מכות" כמו בנסיונות התנעה עם אתר, המכות הללו יכולות לגרום לנזקים בפרט בחלקים פנימיים של המנוע.

רואים אותם. התפקיד של החרירים לאפשר פליטת גזים החוצה-הגזים הללו נוצרים מהחומצה האלקטרוליטית בזמן טעינת המצבר,ואם החרירים סגורים אין שחרור גז עם כל המשתמע מכך.

לפתוח כל פקק בנפרד ולבדוק שגובה הנוזל הוא 1 סנטימטר מעל הרשת,במידה ופחות תוסיף מים מזוקקים,כך תעשה בכל אחד מהתאים. כמו כן כדאי לבדוק שהחרירים על הפקקים יהיו פתוחים.

זה שאתה מפעיל עם טורים גבוהים לא בהכרח מחמם את המנוע יותר מהר,ההיפך,אתה גורם לסירקולציה מהירה יותר של המים,בפרט אם אין טרמוסטט. ברכבים הללו לוקח למנוע זמן להגיע לטמפרטורת עבודה נורמלית,לפעמים גם 10 דקות ויותר-עד שהמים במעגל הקצר מתחממים כיאות ופותחים את הטרמוסטט. מהיכן המסקנה שהטרמוסטט חסר?,האם נגעו פעם במערכת הקרור מבלי שתדע?. זה שמנוע לא מגיע לטמפרטורת עבודה גם לאחר זמן לא טוב למנוע בכלל,ההיפך.

בבוקר קררררר,למרות הנוחות בשטיפת הרכב בשעות הללו,גם כי הרכב לח.

ירידה בדחיסה לא בהכרח בגלל בעיות בראש מנוע,תיתכן שחיקה בצילינדרים או בטבעות בוכנה גם. למה החלטתה שאיבוד המים מקורו בראש מנוע,אתה חש שיש לך מים בשמן ?. כדאי לבדוק את הדברים לעומק,ויתכן ותמנע שיפוץ ראש שאינו נחוץ. אובדן שמן ושריפתו בחלל השריפה מקורו בטבעות דחיסה שחוקות בדרך כלל.ולא קשור לראש מנוע.

בהיכרות שלי עם מגאן 2 ,נסיעה רגועה-לא עובר בדרך כלל 3000 סל'ד,מהירות 90-100 קמ'ש,דרך מעורבת עם לא מעט פקקים,ללא האצות מיותרות,ללא השתוללות עם הרכב,הצריכה הממוצעת אצלי היא 1 ליטר ל-12.5 ק'מ. אבל משום מה אני מרגיש שהרכב הזה "מעדיף" סלד'ים גבוהים יותר,אז הוא מתעורר לחיים. הבדיקה אצלי נעשית אצלי מתדלוק לתדלוק.

אכן צדקת. לאחר כתיבת שאלתי בפוסט יצאתי לרחוץ את הרכב,למרות שלא חם היום במיוחד-אבל כנראה מספיק,היו תופעות שציינת,בפרט הכתמים המגעילים שנאבקתי בהם רבות.

האם יש נזק משמעותי כשרוחצים רכב תחת קרני שמש?,נגיד ואני שוטף רק עם מים ומשפשף במיקרופייבר ללא דטרגנטים כלשהם.

השמן שהשתמשתה מתאים לרכב שלך בהחלט,מתוך הנחה שבתוך המיכל היה אכן שמן 20-50,אם מלאתה כמות כל כך גדולה של שמן,אז יש סיכוי שהמנוע אצלך שורף שמן ומכאן הבעיה.

אתה בטוח שלא שפכת קצת שמן על מקומות חמים ?,סעפת פליטה,צינור פליטה?. מעבר לכך,כמות מוגזמת של שמן באגן השמן יכולה לגרום לעישון יתר של עשן כחלחל מצינור הפליטה,הסיבה לכך שעודפי שמן עולים לחלל השריפה ונשרפים.

נסיעה ללא טרמוסטט תגרום לרכב להגיע לטמפרטורת עבודה לאחר זמן ארוך מרגע ההתנעה, בפרט במזג אוויר קר,דבר שגורם לבלאי מואץ במנוע.

אין קשר בין הדברים. מנוע בוקסר זה מנוע שהטלטלים שלו מוצבים לרוחב המנוע ולא לגובה,משיקולי הנדסה ומבנה הרכב בלבד (חיסכון בגובה רוחב או מה שרוצים להשיג). מנוע עם קירור אוויר יכול להיות גם במנוע טורי וגם במנוע בוקסר,וההיפך,מנוע בוקסר עם קירור מים. לגבי שמן המנוע כנ'ל-אין קשר,גם במנוע בוקסר יש עוקת שמן (אגן שמן-קרטר)רק המבנה שם שונה קצת,שוב מטעמי מבנה והנדסה של המנוע,(כשמתכננים מנוע בוקסר רוצים להשיג מנוע נמוך יותר). בעוקה שבנויה לשלושה ליטר שמן יכנסו שלושה ליטר שמן ולא משנה מה צורתה-שטוחה או עם בטן.לגבי העברת החום,תפקידה של העוקה כמחליף חום אמנם חשובה אבל לא צריך להגזים עם זה,ובטח לא משנה מה צורתה כיוון שבכל מקרה יתכננו אותה כך שתעביר חלק מהחום של השמן החוצה. לא צריכה להיות ולא תהיה הקצפה של שמן במנועים עם משאבת שמן (רק במנועים הישנים כמו באופנועים ישנים שעבדו על עקרון של "זריקת" שמן ללא משאבה) ואם זה קורה זה חמור,כנראה שהשמן לא מתאים. על איזה מציצה אתה מדבר?. קראתי פעם מאמר של רפי לין בנושא של הצבות מנוע ביחס לרכב רק לא זוכר היכן,אם הוא יואיל להעלות את הלינק הכל יהיה לך ברור יותר.

מבנה העוקה לא חשוב בכלל,כל חברה תתכנן את המבנה לפי צרכיה ולפי דרישות ההנדסה שלה. פעם ברכבים המאוד ישנים,משאבת השמן הורכבה בתוך אגן השמן,ולכן אגן השמן נבנה עם בטן על מנת שיהיה מקום למשאבה ושהיא תהיה תמיד טבולה בשמן אחרת לא תהיה שאיבה טובה אם בכלל,וכמובן שיהיה גם מקום למצוף שתפקידו להיות תמיד במפלס השמן הנכון. ברכבים של היום לא נראה שיש משמעות קריטית למבנה,למרות שעדיין בחלק גדול מהרכבים אגן השמן בנוי כך.

נכון,ולכן השתמשתי בביטוי " כמעט ולא פעיל ",תחום המדידה של הטרמוסטטים הללו לא הכי מדוייק שבעולם,ובהפרשי טמפרטורה של מעלות בודדות שנעות לכאן ולכאן הוא לא כל כך יתפקד או תפקודו לא יורגש. לדעתי בכביש פתוח ובנסיעה רגועה,המנוע נמצא בטמפרטורת עבודה אופטימלית ולכן לטרמוסטט במקרה הזה אין הרבה משמעות,אלה אם יש בעיה במערכת קרור והמים קרים משמעותית ביחס לטמפרטורת העבודה (כפי שכנראה יש לפותח השרשור) אז הוא האמת יסגר חלקית.

גם אם הטרמוסטט "תפוס" במצב פתוח, לאחר זמן של נסיעה כשהמנוע מגיע לטמפרטורת עבודה מהמערכת צריכה לעבוד באופן סדיר, הטרמוסטט פעיל יותר בזמן התנעה ראשונית וכשהמנוע קר,כאשר המנוע בעבודה רציפה ובטמפרטורת עבודה, הטרמוסטט כמעט ולא פעיל. השאלה האם הרכב בעברו עבר תיקונים במערכת הקרור כגון החלפת מקרן-מאוורר שגורם למנוע לעבוד קר,דבר שכמובן מאוד לא מומלץ. לפי התאור שתארתה לא הגיוני שהיוניט חום תקולה.

בין הקווים זה התחום המותר,מתחת או מעל לא כדאי. אם המפלס יגיע לתחום הגבוה במדיד לא צריכה להיות שום בעיה כיוון שאתה עדיין בתחום המותר,גם במנועים "עתיקים".

חוסר של חצי ליטר שמן לא יגרום למנוע להיתפס,אם לא חסר מים או שמן ומנוע לא התחמם,כנראה שבאמת מדובר בבעיית לחץ שמן אולי כתוצאה ממשאבת שמן תקולה,רק מעניין למה מנורת לחץ שמן לא התריעה על הבעיה,או שגם היא היתה פגומה?. בכל מקרה תממש את האחריות שלך.

אם מדובר במגע המרכזי,לא כדאי לך להתעסק יותר מידי.,כל בעיה בהעברת הניצוץ תשפיע על תפקוד המנוע ,ובזבוז דלק מיותר. תשיג מכסה מפלג חדש אפילו מפרוקיה בתנאי שהוא לא סדוק. רק אל תשכח לסמן את החוטים ולאן הם מובילים. אני רק מקווה שבעיית ההתנעה שלך אכן מקורה מהלחות במפלג.

זה לא היה מצבר מחודש נכון?.

צביקה שלום. אני בהחלט אשמח להסברים בנושא. מנסיוני בעבר הרחוק (לצערי אני היום לא כל כך עוסק בתחום ומצטער על כך בכל רגע) היתי צריך לנעול ברגים עבים וסוררים (במכונות חקלאיות בעיקר) ולאחר זמן רב כשנאלצתי לפתוח את הברגים שוב בחלק גדול מהמקרים זה היה כמעט בלתי אפשרי אלה בעזרת ברנר לריכוך,או מכות הולם. בורג בקומביין שעובר עונת אסיף שלמה בתנאי חול לחות ואבק ונעול עם לוקטייט קצת בעיתי לפתיחה. אגב,במקרים מסויימים אימצתי את שיטת הרק'מ "הרוסית" קדיחת חור במשושה של הבורג והשחלה של חוט ברזל בהיקף,מגושם מיושן אבל עבד.

הדבקים "הרטובים" של לוקטייט לאבטחת הברגות עובדים על עקרון של חוסר חמצן,רק כאשר הבורג מהודק כהלכה וללא חמצן הדבק יתמצק,אחרת לעולם לא,לכן זו כנראה הכוונה לדבק רטוב. לגבי כוחות נעילה תבדוק את הכתוב על האריזה,יש כמה וכמה סוגים,ותזכור דבר חשוב ,האם יש סיכוי שמתי שהוא אתה רוצה לשחרר את הבורג המטופל,אם כן תחפש שיטה אחרת,מכיוון שלשחרר בורג נעול מהווה בעיה,ורק עם חום זה מתאפשר (או בהפעלת כוחות מיכניים רבים שיכולים לגרום לנזק).