ד''ר וואנדורה

כמה שירים: Snoop Doggy Dogg - roll in my 64 Snoop Doggy Dogg - Gansta Ride Snoop Doggy Dogg & Dr. Dre - Let Me Ride Daz & Snoop Dog & Kurupt & Nate Dogg - Above The Rim

ישנה אפשרות לשלוח E-mail למוציא המכרז ללא אפשרות ליצור חשבון באתר?

ביינתים סוגרים את המים ונלחמים למען עתיד ילדנו. שוואי-שוואי כפרה. בשיעור הראשון שלך (לבנאדם שלא נהג לפני כן - כמוני) לאחר השיעור אתה מרגיש כאילו סיימת עתה טיסה קרבית. זו לא נהיגה שאבא "שם על הברכיים" (כהגדרתך ). קלאץ', איתות, מראות, לשים לב, לשמור מרחק, לתכנן את העצירה, אה כן? מה? ברקס! שים לב לרכב מימין, אתה רואה את המשאית שנוסעת אחורה? תגביר מהירות ותעקוף! תתכנן את העצירה! הילוך! הילוך! קלאץ' עד הסוף! לשחרר קלאץ' לאט! למה אתה זורק קלאץ'?! תוריד את הרגל מהבנזין! למה היא רועדת לך?! תמרור עצור! הולך רגל! 80 שקל בבקשה. זה רק חלק מהחוויות שתעבור (ואל תחשוב שאני מדבר מגבוהה - גם לי אין רישיון כרגע) בשיעור הראשון. אני ערב לכך שאחרי השיעור הראשון אתה תצנח למיטה והדבר האחרון שתחשוב עליו זה קופסאות הפח האלה בעלות הארבעה גלגלים שנקראות "מכוניות". רק לקראת השיעור ה-3 אתה מתחיל להנות ברמה חלקית מהנהיגה. לאט לאט אתה מחכה לזה במשך כל השבוע, עד שהנהיגה הופכת לדבר העיקרי שמעסיק אותך במשך השבוע. אתה תגלה שזה כמו תראפיה. לבסוף אתה מתחיל להתלהב ומתאר בפני החברים את ה"תמרונים" שאתה עושה ש-90% מהם זה חראטה. לקראת הסוף (20 - ) אתה ממש אבל ממש נהנה. אתה אוהב לתת גז בעליות. להרגיש את הטורבו (ככה באוטו של המורה שלי). אתה מצפה בשקיקה להכנס לכביש מהיר ולשחרר כמה סוסים מתוך המנוע. חניות וזינוקים בעלייה אתה קצת פחות אוהב, אבל מתמודדים. למשך כל תקופת לימוד הנהיגה+תקופת המלווה יש מן הרגשת חרא בסופ"ש - אתה כ"כ רוצה לקחת את היפנוטומטית של אמא ולצאת להרביץ סיבוב. הסיבה שזה מגיע בסופי שבוע (הרגשת הדיכאון תוקפת מהשעה 16:00 אחה"צ עד לקראת 17:00 אחה"צ של מוצאי שבת) היא הסיבה שאין תעסוקה. במשך השבוע אתה מדחיק את הרגש הזה (בגרויות, מבחנים, חברים). הרגש החכם אומר שעדיף לשבת ולחכות בשקט מאשר לחכות עוד 5 או 10 שנים של שלילה. אז אתה בולע את הדיכאון בגאווה ואומר שזה רק עניין של זמן. רגשות נוספים מתווספים לזה - אתה נוטה להסתכל על כל רכב נוסע (יצרן לא משנה) ככליל השלמות. "הייתי נוסע אפילו על רכב כזה" אתה אומר לעצמך וממשיך ללכת או להסתכל ממרוממי האוטובוס הממוזג של אגד על הבחור ה"בר מזל" שנוהג בסובארו ליאונה 1300 מודל 83. נהגי GMC וואנדורה או ספארי נראים לך האנשים הכי מסודרים בעולם. צעירים שנוהגים באימפרזה - היית מוכר את הכליות שלך להתחלף איתם. אתה פורץ בבכי למראה מאזדה 6 שיוצאת בקיק. ומתנחם בעובדה שאת הלאנטיס או הבלאנו אתה גם תוכל לקחת מתישהו (לא צוינה תקופת זמן ממוקדת - אבל זה בטח יגיע נכון... ( שיהיה בהצלחה. אבל ביינתים תתרכז איך לנהוג נכון ולעבור תיאוריה וטסט (עדיף במכה ראשונה - כסף לא קטן) ורק אחרי זה תדבר על רכב. . מומלץ להתרחק מכל אתר המציע שירותי מחירון - כל עוד אין לך רישיון או אפשרות לממן אחד כזה זה סתם אוכל לך את הבריאות. *הכותב הינו בחור בן 17 שעדיין לומד נהיגה. כל המקרים שתוארו אכן מתבססים במציאות עד יום זה. בקרוב הספר האוטוביוגרפי על חייו: "בנפתולי הטמפרה".

לאיזה קורטינה אתה מתכוון? Mk.5? Mk.3? Mk.2? Mk.1? אם תתאר אותה יותר אולי נוכל לעזור לך

א) רוצה לצאת למצוא רכבים? תתחיל לחפש. מה שצריך זה רכב חסכוני בדלק ועדיף שתהיה לו הנעה כפולה (לא תאמין מה מפוזר בנגב). ב) הרכבים האלה (אם תמצא אותם) יהיו במצב כזה גרוע. תקח את זה מנק' הנחה שהרכבים האלה היו עוד אספנות בימים שבהם המכוניות שאותם מחזיקים חברי הפורום הנ"ל היו עוד חדשות ובעלי קילומטרז' נמוך. תחשוב שבשנות ה70 הרכבים האלה (שאם וכאשר תמצא) היו זרוקים איפשהו. תוסיף לזה עוד 30+ שנים ותקבל... בעצם קשה לי להגיד מה תקבל. ג) בהנחה שתמצא - אתה תצטרך חשבון בנק מאוד מאוד (אבל מאוד יציב) על מנת לממן תחזוקה, גרירה, רישיונות (אם יהיו בכלל), ייבוא חלקים וספרות מקצועית, נסיעות לחו"ל ועוד ירקות וזה עוד לפני שתתחיל בשיפוץ פנים הרכב (שלפי מה שאני מבין מפרויקטים שנעשו כבר - זה החלק הקשה ביותר בשחזור הרכב. ושוב, בהנחה שאתה רוצה להיות נאמן למקור) ככה שקשה לי להאמין שפרויקט כזה הוא דבר של "מה בנמצא" בהצלחה. אספנות לפשוטי העם - פורד

ב"ה אני כרגע בשיעור 27. מקווה לעבור טסט כדי לחלוף ליד תחנות האוטובוס ליד הביה"ס לאט לאט שבמערכת השיר "Pump It Up" של ג'ו באדדן. אה וכמו כן, להתנייד באופן יותר טוב

אני שומע יותר ויותר אנשים שהגיעו למהירות "גבוההות" יחסית לשיעור ראשון. ויש לי שאלה: האם אני היחיד שבשיעור הראשון שלו לא חצה את קו ה45 קמ"ש? זה פשוט נראה לי מוזר למדי ששיעור ראשון, המורה מכיר אות כמה דק' וכבר שולח אותך לכביש בין-עירוני במהירות שלא מספיקה לתיקון ברמה של שיעור ראשון.

Straight Arrow...אה? שיהיה בהצלחה. רק תזכור שאנחנו בשנות ה2000 ובחורות כבר לא מתלהבות מביץ' בויז שיש להם מסחרית גדולה עם מיטת מים ומזמין אותם לחשיש סרט גדול - מומלץ לכל מי שאי פעם חשב להחזיק מסחרית. Oh Chevy-Van...

אם תרצה עוד מידע (כאילו שצריך להוסיף ) http://www.musclecarclub.com/musclecars/chevrolet-elcamino/chevrolet-elcamino.shtml מידע על הווריצאיות השונות+תמונות.

אתם יכולים לצחוק כמה שאתם רוצים על אלון מזרחי - אבל עם כל המגרעות של בנאדם, הוא בנאדם שמדבר מהלב. לפני כמה שנים הצטלמתי איתו, הוא לא אמר לי "נו יאללה יאללה" וגם הסכים לחתום לי 5 חתימות (לאנשים שונים). אתה יכול לראות כמה האדם הנפלא הזה עושה הכל בשביל הספורט, והסכים לצחוק על עצמו בפירסומת של הביה"ס לאנגלית. בהחלט שחקן שונה בתקופה שבה כל שחקן הוא אליטה שמכל נגיעה קטנה הוא שוכב על הדשא ומתפתל. תקופה שבה כל שחקן הוא מלוקק ומלווה ביחצ"נים ועו"ד ועושה סקנדאלים כמו אבי נימני וטל בנין, ועובד ממכבי ת"א. הוא עושה דברים בשקט. אה כן....וגם כיף גם לראות את הגולים שלו

נהג BMW נוסע בשער הגיא ורואה סוסיתא תקועה בצד הדרך. הוא עוצר לצידה ושואל את הנהג אם הוא רוצה שהוא יגרור אותו עד למוסך הקרוב. נהג הסוסיתא מודה לנהג הנחמד וקושר את הסוסיתא לBMW. בדרך למוסך, הBMW עוצרת ברמזור ליד מרצדס. שני הנהגים מרימים טורים על סרק, עושים רעש ויודעים כי עוד כמה שניות הם יפתחו במירוץ. נהג ה-BMW שוכח מה"נוסע" שמאחוריו הרמזור התחלף לירוק, ה-BMW והמרצדס יוצאות בשעטה ונכנסות לאחד הסמטאות הצרות של ירושלים, שני זקנים שיושבים על כיסא בצד הסמטה עפים אחורה מעוצמת החליפה של שני הרכבים. לאחר כמה דק' שניהם מתאוששים וזקן א' שואל את זקן ב': "תגיד, אתה יודע מה קרה פה עכשיו?" "כן. לא תאמין - BMW ומרצדס עושים רייס ומאחורה סוסיתא צופרת ומנסה לעקוף"

גם ברזומה שלי יש מפגשים עם מספר טרנזיטים: אח של אבא שלי (זה מפרויקט האסקורט הכושל היה מתעסק הרבה עם פירוקיות של רכב לקורטינות ולאסקורטים שלו, אז הוא קנה פורד טרנזיט חבוטה מהדגמים הראשונים (אלה שהפנסים העגולים שלהם מובלטים בפרונט) על מנת להעמיס עליה את החלקים. יום אחד, הוא התכוון לנסוע לפירוקיה ולאסוף חלקים נוספים. בוקר של קיץ: מנסה להתניע - המנוע לא עובד. הפשיל שרוולים והתחיל לבדוק את המנוע. המנוע היה במצב כזה חמור ומלוכלך שזה היה כאב ראש. בכל אופן, הוא ניגש למלאכה וניסה להתניע בשנית. "בום" נשמע וסימני עשן עלו מן המנוע, עוד פיצוצון אחד קטן ואש קטנה כזו עלתה מכיוונו. לכו תשיגו מטף ברמלה המנוע הלך קליל, וככה גם הטרנזיט. היא נקשרה לקורטינה סטיישן של דוד נוסף שלי ונגררה אחר כבוד לאיזה סמטה צדדית. מקרה שני היה שדוד שלי (פרויקט אסקורט) החזיק כאמור קרוב לשישה פורדים (בבית של סבא שלי ז"ל היה חצר די גדולה, לא פייר ). אז הייתה לו גם קורטינה שהוא השיג במחיר מציאה (לא סימן 3, אלא זו עם הפנסי Y. לא זוכר את הסימון שלה). הוא עצר בצומת, והתחיל בנסיעה איטית. פתאום - הגיחה טרנזיט (שוב, מהסוג הישן) שבטח היו בתוכה שני גנבים זבי-חוטם שבטח ביצעו את ה"מכה" הראשונה שלהם על טרנזיט. הם נכנסו באיזה 40 קמ"ש בקורטינה המסכנה. כל החלק הקדמי של המנוע ניתק מהרכב ועף כמה מטרים טובים, הטרנזיט המשיכה לנסוע. עצרה אחרי כמה מטרים, ראתה שהכל בסדר, והמשיכה בנסיעה. ועכשיו לחוויות שאני הייתי נוכח בהם: (כל השאר התרחשו אי-שם בשנות ה70 ) אבא שלי עבד בתור נהג בחברת רהיטים בשם "ציפויון", אז בעל-הבית בחברה היה קמצן שלא יתואר. הוא החזיק טרנזיט חבוטה (מודל 81) בצבע תכלת אופייני לטרנזטים ודודג'ים למינהם. בתור ילד קטן הייתי מתלווה לאבא שלי בנסיעות שהטרנזיט עמוסה במיטות בדרך לעוד לקוחות מאושרים. לפעמים באמצע הנסיעה הייתי עובר לחלק האחורי ושוכב על אחת המיטות ומתמסטל מריח הבד החדש והעץ הטרי. בקיצור, יום אחד התקרבנו לירידה והמנוע נכבה - אני כולי בלחץ וצועק "אנחנו עומדים להתנגש!". אבא שלי לחץ על הקלאץ', ותאמינו או לא - גם טרנזיט עמוסה יכולה להגיע ל90 קמ"ש לא להאמין שמישהו חשב לגנוב אותה. (היא חנתה בלילות בבניין מכרזים בת"א, עליו השלום) רכב עם נשמה. כמו שרק פורד יכלו לבנות פעם. חבל שהם הפסיקו.

לכל המתצדקים שבדיון: בוא תנסו לדמיין את המצב ככה: אתם נוסעים בכביש עירוני (מגבלת מהירות 50 קמ"ש - סטנדרטי לחלוטין), מתקרבים לרמזור ירוק שהתחלף לפני מספר שניות. המשכתי בנסיעה רגילה (45-48 קמ"ש) והייתי בטוח שאני אעבור את הרמזור. פתאום - טה דה-טה דאם! (בעיות תקציב, אין כסף לתזמורת): הרמזור מתחלף לצהוב ללא כל התראה (שמגיעה בדר"כ במספר הבהובים באור הירוק). אני נמצא במרחק של 5-4 מטר מהצומת. מסתכל מאחורי ואני רואה טיוטה הילקס במרחק של פחות משלוש מטר ועכשיו מגיעה השאלה: "לבלום או לא לבלום?" עם כל הכבוד ליצרן היפני (טיוטה קורולה של המורה) שהתקין ABS אני יודע שאם אני דופק ברקס ומנסה לעצור בכל כורחי (גם במחיר של עצירה על מעבר חציה - רחמנא לצלן!) סביר להניח שאני אראה מקרוב מאוד את הגריל של ההיילקס במושב האחורי. ותאונה לפני הוצאת רישיון לא תעשה טוב לרזומה שלי. אני לוקח החלטה אמיצה ומגביר את המהירות (לא בחריגה נוראית - 55 קמ"ש) על מנת לעבור את הצומת במהירות האפשרית וכדי להתרחק מנהג ההיילקס המשוגע שבטח בתומו מנסה לקרוא את הכיתוב שמתחת ללוחית הרישוי ולכן הוא כ"כ צמוד אליי. המקרה הזה השפיע עלי רבות. הרגשתי כ"כ רע שלא יכולתי לאכול. אבל אני המשכתי לאהוב סטייקים ובנימה רצינית - יש מצב בארץ שחלק מהרמזורים מודיעים לפני שהם מתחלפים (חדשים)ומאפשרים לנהג לבצע עצירה מבוקרת. ויש רמזורים (ישנים) שלא מודיעים. ובמקרים האלה ניתן לסמוך על המזל ועל שיקול הדעת של הנהג ולקוות שיהיה טוב (תשובה יהודית)

המקרה שקרה לח"כ גבריאלי בטח ישפיע על השוער שטרואבר. זה יתאפיין בעוד כמה שערים שטותיים (למרות שהעונה נגמרה). בושה וחרפה. קודם הקטע עם הטרדת המיניות שהיא קפצה והכריזה ואחרי זה קיפלה את הזנב ועכשיו זה? נבחרי ה"ציבור" עאלק. ז'בוטינסקי ובגין מתהפכים בקברם על מה שקורה במחנה שלהם. כל אחד יכול להכנס לליכוד. בושה. אצל בגין או שמיר זה לא היה קורה.

הייתי חוסך לך הרבה יותר מ-30,000 ליר"ש ולוקח אודי קוואטרו. בכסף שנשאר הייתי קונה עצי ריח, בעצם יער של ריח , דלתא אינטגרלה, ואיזה פורד אסקורט Mk.1 או קורטינה Mk.3. ועדיין היה נשאר לי כסף

מניסיון - הוא היה משלם הרבה יותר מקנס. משהו בסגנון חקירה (ולא אצל המשטרה). אבל צריך להיות די דפוק כדי לחשוב שאפשר להכנס למרדפים בת"א. 17 פלסטינים ברכב? זה ממש לא נראה טוב.

האם יש משהו סדרתי במיצובישי? במרבית מיצובישי לאנסר/סופר לאנסר/ L-300 ובחלק מהטנדרים L-200 מתחילת שנות ה90 יוצא עשן באופן קבוע - תקלה סדרתית ביצרן היפני?

בלוח קלאסיקאר יש אחד שמנסה למכור מודל 79. ללא הצלחה. http://www.classicar.co.il/ads/adDetail.asp?cat_id=2&sub_id=3&ad_id=1211 הרכב הזה נעלם לגמרי מהמפה בהתחשב שאין מוסד ממשלתי שלא השתמש בטרנזיטים האלה. [/img]

צודק. משולש ציבורי. תראה כמה חורים!

היא מזכירה בצורתה של השברולט אופטרה לא? אחד הרכבים שאסור היה לתכנן.

טיוטה קורולה 2003 1.6 GLI(בנזין) אוטו סלחני מאוד, מאיץ טוב, לוקח פניות באופן חלק - אחלה רכב. לעומת זאת, אבא שלי למד על רכב אמיתי: פיאט 131, עם מורה ממוצא גרמני ברמלה. כל שיעור רמת החלודה ברכב עלתה. תוך 10 שיעורים (8 שקל שיעור) הוא הגיש את אבא שלי לטסט ואבא שלי עבר. (הודות לכך שמגיל 15 הוא היה לוקח את הקורטינה, ואת הסוסיתא רום כרמל של אח שלו לסיבובים בלילה)

אם כבר גלשנו לזה. אלוהים נוסע בקאדילאק אל-דוראדו שנת 76 עם קרניים של שור על הפרונט. את השליחים שלו (משה, ואליהו הנביא) הוא מצ'פר בשברולט אימפליה מודל 2003

הקורטינה יפה הראשונה יפה. דגם ה GXL שאף מכונית משטרה לא הצליחה לדגדג בשנות ה70. אבל הדגם הפתוח? פגיעה בשלדה של קורטינה משמעותה פגיעה באחד המכוניות הכי אצילות שהגיעו לארץ. ויש אנשים שיש להם לב חלש לזה רמז: אני

הצורה המקורית של הדיסקאברי היא הכי יפה לטעמי. לאט לאט הם הורסים את הרכב הזה בעיצוב מרובע ומזעזע. מאושר האדם המחזיק רכב כזה: http://www.theautochannel.com/media/photos/landrover/96_landrover_discovery.jpg

מקס, תודה על התגובה. ההעצה שהעלת היא הצעה טובה. אך תסכים איתי שאתה קונה משהו שהולך להשקעה אתה רוצה אותו קומפלט (או בצורה שלמה כלשהי פחות או יותר). אני מעדיף ללמוד את המנוע שהוא בתוך הרכב,כאשר אני רואה לאן כל כבל הולך וכיו"ב. ולא כיחידה נפרדת שכבלים שזורים לה עד מאוד. ג'ינג'י אחד אמר שהסבלנות היא הדרך המהירה ביותר. אחרי השוד בנק הראשון שלי יהיה לי מספיק כסף לממן את הפרויקט ולכלי עבודה. כל מה שצריך זה אקדח ורכב מילוט בעל הנעה אחורית