אמת, הסרט עם הילד וקצין ה-SS באמת היה מרגש ועמוק, ראיתי אותו לפני כמה ימים.
מי שרואה ערוץ היסטוריה היה לפני כמה שעות את הסרט הדוקומנטרי "לא כצאן לטבח". שבו דיברו המורדים בגטו ווארשה על המרד והשתלשלות האירועים.
כשאתה רואה את הסרט הזה, לפי איכות הצילום אתה יודע שהוא נעשה לפני המון זמן (עידן התמימות של המדינה שלנו). אתה שומע סיפורים של אנשים שלא רצו להשאר בחיים, הם ידעו שבסופו של דבר הם ימותו, הם לא יצליחו לעצור את הגרמנים או להמלט מציפורני ההשמדה, אבל הייתה להם מטרה אחת - לנקום! ולשבור את התדמית של היהודי החלש שלא יכול להגן על עצמו. לשבור את התדמית של היהודי שרץ לבור המוות בלא שום התנגדות, היהודי שהולך לתאי הגזים. לשבור את התדמית של היהודי שרואה את הסביבה שלו חורבות סביבו והוא מאבד את היקרים לו וממשיך בשגרת חייו בתקווה ש"יהיה בסדר".
בסרט דיברו רבים וטובים שאני מאמין שרובם המכריע כבר מזמן אינו איתנו (שנת 1983), אנחנו בעצם הדור האחרון שיזכה לראות ניצולי שואה בשר ודם. מול העיניים ולא דרך מסך. לכן מחובתנו האישית לספר את סיפורם.
כמו כן הסרט "התקוממות", מאוד נהניתי לראות אותו. שחקנים טובים ועלילה שתורגמה באופן מקצועי לסרט.