ד''ר וואנדורה

בידוד או לא בידוד, ייצר הסקרנות שלי הוא חזק. תדע לך, שבשביל להגיע לשלמות חוקרים ובודקים. אולי זה לא קשור אבל אם האדם לא היה חוקר/מסתקרן/לומד/מפוצץ/נפצע/נהרג עד היום אני ואתה וכל יושבי הפורום הזה היינו נשארים ניאדטרלים, יושבים במערה ואוכלים בשר לא מבושל. בהערכה גסה שרפתי 220 שקל (כל דגם עלה בין 60 ל-80 שקל) תינוקות הם בגודל 1:1. ממש כמוני וכמוך.

לא רציתי להכנס לזה אבל מאז החשבון שלי צמח באלפייה קצת ומעמיד אותו כרגע בסכום של כמה מאות מעל הסכום הדרוש לקורטינה (2000 ש"ח). (מכרתי כל מיני דברים לתינוקות שאחי כבר לא צריך) אז בוא נגיד שאני יכול לקנות את הקורטינה לעשות לה העברת בעלות, ואף לתדלק אותה מיכל מלא, אבל כמו שאמרו רבים וטובים בפורום, אני לא אוכל לתחזק אותה והיא תסיים את חייה בתור מזון לשופל.

הייתה לי שברולט אימפליה שנת 59 בדגם 1:18. ויום אחד פשוט נמאס לי ממנה וגם אז חשבתי שהמכוניות האלה למשחק. הכנתי לוח פלסטיק ושמתי עליו את הדגם וניסיתי לדמיין מה קורה שרכב כזה מתנגש ב30 קמ"ש עם פטיש 5 ק"ג (מי שלמד פיזיקה, זה יוצא 150 ק"ג בקירוב) רשימת נזקים: גריל קדמי - אבוד אמבטית מנוע - נוצר מעין W כזה מה שפגע בבלוק המנוע וריסק חלקים ממנו מכסה מנוע - התרומם בעת הפגיעה, נשאר בשלמותו איך אין התאמה עם בלוק אמבטיית המנוע שרוסקה. לא נגרם נזק לתא הנוסעים, הדשבורד מפלסטיק זז טיפה קדימה לכיוון ההגה (כנראה מגלי ההלם של המכה). ההגה תקין אך מכוון שבלוק המנוע זז ונשען על מוט ההיגוי התנועה ימינה-שמאלה קשה. כמו כן נוצר מגע קל בין הכנף לבין הצמיג. חשבתם שזה? תחשבו שוב מה עם ריסוק צד? לקחתי עוד פטיש והעמדתי את הרכב ככה ששני הפטישים ירדו עליו מהצד. כעת המכה הרבה יותר מהירה (מה שמגדיל את עוצמתה). אני מעריך שבין 45-50 קמ"ש ואני מאמין שאף יותר במידה מסוימת וזו מפאת האנרגיה הקינטית שנוצרת בירידה. התוצאה: דלתות נפגמו ואבדו את ההתאמה שלהן למרכב הרכב - אך נותרו סגורות. מעטה הפלסטיק הפניני נפגע והיה על סף קריסה. המכה הימנית הייתה הרבה יותר חזקה מהשמאלית ככה שצד ימין התעקם טיפה יותר. לרכב נוצרה צורה של דמוי שעון חול. עוד ניסיון ריסוק כמה סנטימטרים דרומה משם - התוצאה - גם פה המרכב התעקם - מה שעיקם את השאסי אך לא פירק את הגלגלים ונוצר מגע בין מרכב הברזל לגלגלים. סוף דו"ח מבחן ריסוק. ל"ג בעומד 1997. הChevy מגיעה לסוף דרכה. אני מגניב כמה טיפות של דלק מדודי היקר בכוס פלסטיק ומביא אותם הביתה. באותו ערב אני שופך טיפה דלק בתא הנוסעים, את אמבטיית המנוע אני מורח בדלק עם מברשת שיניים ישנה, ואת המרכב החיצוני אותו דבר. במה שנשאר אני שופך על החלק האחורי (הבגאז' הלא קיים). גפרור אחד נזרק והChevy נדלקה. היא בערה בין 15 ל-20 דק' עד שהאש כבתה. למרבה ההפתעה, הנזק היחידי שנגרם הוא בתא הנוסעים וצבעו הכחול מטאלי של המרכב שהפך שחור ובלוק המנוע שהפך לעיסה. צורתו של הרכב נשארת שלמה והוא עדיין עומד על גלגליו (שמהחום הותכו לסרן הפלסטיק והפסיקו לנוע) אני נפרד מהChevy וזורק אותה לגחלים הבוערים של המדורה המשפחתית. ומאחל לה חיים טובים יותר בעולם שכולו טוב. שנת 1998 - מודל 1:18 חיפושית צהובה מודל 72 נקנתה במעט כסף שהרווחתי. אני מוריד לה את הטאסות ע"י גירוד במברג כדי ליצור מראה ישן. מדי יום ביומו אני מכין תמיסת מים-מלח ומורח את האוטו בזה. חוץ מריח מלוח אין שום זימנים לקרוזיה במרכב. מה שמלמד על איכות הרכבה ומוצרים טובה. אני מורח טיפה עראק בתא הנוסעים ומדליק את החיפושית. היא מסרבת להאכל ע"י האש. ברגע של החלטיות אני מאבטח אותה לשולחן. לוקח מסור ידני ומתחיל לנסר את הגג. אחרי כמה דק' אני מגיע לתוצאה לא טובה ומתחייל לשייף עם שופין. גם פה לא הלך לי. אני יוצא לחצר עם דיאודורנט ישן ומצית ומעמיד את החיפושית במרכז. נפרד ממנה במילים יפות, מדליק את המצית, מכוון את הספריי לכיוונה ולוחץ. היא לא נדלקת אך האש והום מאכלים אותה. למרבה ההפתעה - בלוק המנוע (מפלסטיק!) נשאר שלם. אותה שנה, אני מקבל דגם מתנה של לקסוס שנת 96. אותו אני מבטיח לשמור אך לא עומד בפיתוי אני מכין חבילת נפץ מכמה נפצים ועושה להם פתיל משותף. שלושה נפצים בתא המטען ושני נפצים מתחת למכסה המנוע. כדי ליצור אפקט אני מניח לבנה על הגג למניעת התעופפות. אני יוצא לשטח פתוח. מחבר את הפתיל - מדליק ומחכה לתוצאות. מכסה הבגאז' התרומם. חלקי הפלסטיק במנוע נקרעו לגזרים. רימון עשן נזרק לתוך הרכב לאחר אטימה עם סאלוטייפ לחלונות. גם הרכב הזה עבר את מדוריי ל"ג בעומר. כמו כן היו ברשותי פורד F-100 שחור מודל 53 ושלבי קוברה 64. אך הם זכו לייחס יותר מפנק על עדן החלון ומתו מקורוזיה של הגשמים של החורף האחרון.

אני סתם יהודון. גם עלינו הם לא כ"כ מתים.

אם מישהו רוצה, יש לי סמל ישן של אולדסמוביל (פירקתי אותו בשנת 99 מרכב שיש לו ג'אנטים כמו הקאטלס סופרים אבל המרכב שלו היה האצ'בקי כזה.) הסמל מפלסטיק וחסר לו מילוי פנימי... אם מישהו רוצה *(אחחחחחח כמה סמלים פירקתי בזמנו מהפירוקיה חאכים אבו-נאר בפרדס דקא ביפו... סמלים שנלעסו ע"י עוללים בטרם עת)

אה, אז עכשיו אני אמור להתנצל? ובנוגע למה שרשמת אסף - לא התכוונתי ספיצפית לאל-קאמינו כמו של בייקר ("וורום וורום" ), ורק עכשיו הבנתי שהמחירים הם ציטוט בלבד. רק בל נשכח כי על כל מכונית שמתפרסמת באי-ביי יש עוד המון המון מכוניות שלא מתפרסמות, ובילוי בדרום (בתקווה שלא נפגוש איזה כמה חברי KKK על Pickup בדרך ) יניב תוצאות. כמו כן לא כדאי לשכוח את זמינות החלפים שהיא בלתי מעורערת בארץ המובטחת, מה שהופך שיפוץ של רכב לתהליך שלא אומר "לא מסובך", אבל יותר קל ובר-מימוש. הכוונה היא שפשט דיי צובט לראות את מבחר המכוניות במחירים זולים שבארץ אתה בקושי יכול לקנות בהן מכונית מקרעטת ואת היד החופשית לעשות ברכב שלך דברים שאתה רוצה לעשות בכסף שלך בלי שאיזה ממשלה מושחתת, עם משרד תחבורה בירוקרטי מניפולטיבי שמתיישב לך על הווריד ומחפש כל דרך אפשרית בנימוקים וורודים כדי לסחוט ממך כל שקל אפשרי שיש לך בכיס בנוגע לאחזקת רכב ורישיון. מיסוי בלאט

עצרתם לעשות את הצילומים בכביש ערד-סדום? לא הייתי מבצע כל מיני עצירות. אבא שלי נתקל בשני טנדריי סובארו עם הדוקאטו שלו בשעה שהוביל סחורה שעשו לו כל מיני "טריקים" וחתכו אותו מדי פעם לפעם מה שכלל גם ניסיון לחסום אותו ולהוריד אותו לצד הדרך - בדוואים. אבל יאמר לזכותם שנסעתם בשיירה, ולא ברכב בודד - זה מרחיק את בני דודנו. אבל אחלה צילומים! התמונה של השורה השניה מימין (הכביש והשלט) הפכה להיות הטפט שלי והתמונה לידה משמאל יכולה להיות אחלה פרסומת ללובינסקי

לבעל השרשור: שמע, קטונתי מלתת לך עצות, אבל אם בראבו או בראבה - אני חושב שהבראבה נותנת את התמורה הנכונה לכסף שלה. (לפחות בעיני) היא יוצרת תחושה מרווחת יותר ויעילות שניתן להפיק ממנה גם בעתיד לעומת הבראבו. חוץ מזה, בתור אחד שהעביר שעות (נסיעה. זה היה בתקופה הטרום-מאזדאית-וואנדורית ועוד הרבה לפני שהיה לי רישיון) לא מבוטלת בנסיעה על בראבה, היא מאוד נוחה ומרווחת במושב האחורי. וחוץ מזה - חוץ מאפקט ה"אין בגאז'" אין הבדלים בינה לבין הבראבו והיא גם יותר נפוצה, מה שנותן לך לבדוק אופציות של אקזמפלרים אחרים ולא לקנות רכב כתוצאה של "מחסור אופציות" שבסוף יכול להתברר כטעות טראגית. אם אתה מחפש רכב בשביל חווית הנהיגה - לא נראה לי שיש הבדלים משמעותיים בין השנים. תקבל את הבגאז' כמובן מאילו. באיזשהו בשלב בחיים הוא יבוא אליך עם קומפלט עם תיבה אוטומטית, אישה וילדים . אם אתה מחפש רכב בשביל לשפר אותו (למרות שזה לא משתמע מהאופן שבו כתבת את הנושא) תזכור שכול שיפור (חיצוני או מכאני) שבה על הבראבו לא יכול שלא לבוא גם על הבראבה הבראבו ברמה הכללית היא מסווגת בתור "רכב לצעירים" ומן הראוי שחלקן נפל לידיים מתאכזרות שלא טיפלו נכון ברכב (והדבר הזה מתבטא בתוצאות הבדיקה שלך) ותוסיף לזה את האמינות האיטלקית של שנות ה90 שלא לוקחת shit מאף אחד (הייתי חייב להגיד את זה) אז תקבל את התמונה הכללית. לסיכום כללי, אני חושב שתנסה לדמיין את עצמך בבראבו עם בגאז' (בראבה) ותקח את הדברים שלי כעצה. בכול אופן, שיהיה בהצלחה! עידן. (אני מצרף תמונה כדי להראות שהשד לא כזה נורא...)

ניצחון בנוק-אאוט לסובארו.

ההנהלה יצאה לעיצומים* *(עיצומים = וינה) עוד פרטים בקישור הבא: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=43469

זה כואב. אבל גם במחיר הכי יקר, האל קאמינו או הסיירה יעלו פי 2, 3 מקסימום 4 מהמחיר שציינתי. בארץ במחיר הנ"ל אתה יכול לקנות פיאסטה מקרטעת. חוץ מזה - לא דיברנו על כמות החלפים ששם עולים הרבה יותר זול ונמצאים בהישג יד ואפשרות שפצור הרכב במחירים נוחים. זה כואב. מצאתי את eBay לפני המון המון זמן. פשוט לא את קטגוריית המוטרוס מכוניות ספורט? אם היית מכיר אותי היית יודע שאני אולי האנשים הבודדים בפורום שלא אוהבים מכוניות ספורט. הם פשוט...פלצניות מדי ולעיתים קרובות באות לפצות על איבר כלשהו בגוף שלא התפתח. ו-gibsonlp. אל קעאידה לא אוהבים אותנו גם עכשיו

אתמול בלילה ישבתי עם חבר שהראה לי באופן יותר מקיף את רזי ה eBay. גיליתי גם (לראשונה) שיש קטגוריה בשם eBay Motors. את עיני צדה קישורית קטנה תחת השם Collector Car תחת קטגורית Themes מה אגיד ומה אומר, מראות קשים עמדו לפניי כאשר חזיתי במחירים השערורייתים (לטובה) של מכוניות נפלאות, חזקות (ושתייניות) כמה דברים חביבים שמצאתי שאפילו תפרן כמוני יכול לרכוש (מצטער אם זה נראה לכם שיש כאן יותר מדי רכבים מסחריים, זה הטעם שלי במכוניות) *הרכבים שאציג הם רכבים משופצים/טרום שיפוץ קל. 1) שברולט אל-קאמינו מודל 1972. מחיר מבוקש: 100$ (קשה להאמין אבל הרכב משוחזר!) 2) שברולט L255 מודל 1955. מחיר מבוקש 255$ 3) GMC סיירה חצי טון מודל 1974. מחיר מבוקש: 255$ (ראיתי כזה בסרט "טריפ נעורים" בצבע כחול. מתפתח לו פאטיש) 4) פולקסוואגן טרנספורטר מודל 1970. מחיר מבוקש: 100$ (!) כמובן שהייתי יכול להביא עוד שלל דוגמאות. אבל זה גובל בפשע.... ....Oh, say can you see

ניסיתי להגיע, זה לא היה תלוי בי כ"כ. מצטער. *מה-19 לספטמבר זה יתשנה

בן דוד (יהודי או ערבי) חביב עם קשרים במשרד הרישוי אשר נפשו חשקה ברכב המוצג בתמונה יברר היכן בעליו גר באמצעות המספר, וכל השאר היסטוריה.

אני מניח שאתה מתכוון לדור שהוא מכוניות עגלתיות בעלות הנעה קדמית? הקפאריס היא לא כזו. ובתצורת שנות ה80 (כמו שהבאתי לך קישור אליהן) הם אמינות, נוחות וחזקות. אני יכול להמליץ לך על עוד רכב אבל רק בתור נוסע מהצד - פונטיאק בונוויל (אם אני לא טועה הגראנד-פריקס היא אחותה הגדולה). רכב עתיר כוח, עם רעש אמריקאי אותנטי ומושבים מפנקים (וכמובן מראה "ספינתי". לא יודע איך חווית הנהיגה בה, אבל מבחינת הנסיעה - תענוג (רכב של חבר) אך אם לעשות השוואה בין הפונטיאק לשברולט - אני חושב שהקאפריס עדיפה מבחינת התמורה שהיא נותנת למחיר הנמוך שלה.

בנאדם, אם יש לך 50K בבנק, הייתי מציע לך לשמור אותם. אני מניח שאין לך מושג אבל בוא אני אתן לך דוגמא קצרה: קיבלתי רישיון ב 19/07 (מה שאומר שיש לי עדיין מלווה). אין לנו רכב ספורט במשפחה (מאזדה לאנטיס 2001, זה בעצם הרכב היחידי). רק על הביטוח נהג צעיר הלכו 5600 שקל. (מכוון שאני נהג חדש, וקטן מגיל 21). שזה קצת יותר מעשירית הסכום שאתה טוען שיש לך. תוסיף לזה קניית רכב. בוא נגיד שתמצא את הרכב ספורטיבי של חלומותיך. לדוגמא - קולט (ספורטיבי עאלק. סופר לאנסר שעברה קטיעת גפיים). בטח תשרוף עוד 30-40 אלף על הרכישה. עכשיו מה עם ביטוח לרכב? לא נעים לגלות שהרכב הלך ונשארת עם ה--- ביד. מה שכן אתה נהג צעיר עם רכב ספורט וזו תוספת לא מבוטלת של עוד כמה אלפי שקלים. תכניס יישור קו - זה עוד כמה אלפים טובים. שיפורים? אני לא חושב שישאר לך כסף לחשוב אפילו על דלק. (אני יודע שהרכב עצמו לא כולל את ההוצאות השוטפות אבל תאמין לי, באיזשהו שלב אתה כבר לא תוכל לבקש כסף מההורים) בקיצור - רכב זה הוצאות שלא נגמרות. במיוחד אם אין לך עבודה ובטח ובטח אם אין לך רישיון נהיגה. ותאמין לי, שאני עמדתי (ועדין עומד?) באותה נק' פתיחה כמו שלך רק שלך חסר הרישיון ולי חסר התקציב. (ושלא תבין אותי לא נכון. הדרישות שלי לרכב הם הרבה יותר צנועות. אין לי בעיה להפוך לבעל לאונה שלא מבקר מוסך) הלכתי לראות 2 ליאונות מודל 83-84 אבל בסופו של דבר שאמרתי לבעל הרכב: "אני אתקשר אליך" ידעתי שזה לא ריאלי ולא מציאותי. כי אתה לא יכול לקנות רכב ולקוות לטוב. אני יודע שעכשיו זה התקופה שהדבר שהכי רוצים זה רישיון ורכב שנראה ספורטיבי (אני בשלבי התנתקות מהתקופה הזו) עצה שלי - קודם כל תמשיך בשיעורי הנהיגה (אתה לומד בכלל? יש תיאוריה?) ותעבור טסט. מניסיון בדברים האלה זה לא כזה וורוד. יש מפלות וכשלונות שלא צופים אותן שאני, לשמחתי הרבה לא נתקלתי בהן (רגע של התרפקות - תיאוריה ראשונה. טסט ראשון ). אחרי זה תנהג על הרכב(ים) שיש במשפחה, תתחיל על אש קטנה (ויהיה לך שלושה חודשים מלווה ועוד הגבלות נוסעים אם אני לא טועה), תמשיך לחסוך עוד קצת כסף לביינתים ורק אחרי זה תשקול רכישת רכב. עידן.

הוולגה זכתה לכתבה בקלאסיקאר - וולגה גאז: http://www.classicar.co.il/articles/article.asp?A_ID=234

בנוגע לשינוים שחלו על עולם הרכב, השינוים האלו מושפעים גם מעוד הרבה דברים. הטכנולוגיה התפתחה, מה שהפך את החיים שלנו ליותר דינמיים. אך עם זאת ליותר דוחקים. קדימה! למהר! להספיק כמה שיותר! לדברים לא סלחניים כמעט ואין מקום בעולם המשוכלל הזה. אחידות ייצור במקום אחד בעולם ואי-מקוריות של יצרנים ברכבי העולם גורמת להצפת השוק במגוון מוצרים והורדת מחירים, מה שהופך (כמו שאמר נמרוד) אחזקת רכב לזמן ארוך כמעט ואיננה כדאית ורק מיעוטי יכולת מחזיקים רכבים בני יותר מ10-15 שנה. אתה תראה שגם הטכנולוגיה מערערת את ערך המשפחה. פעם בנים היו הולכים עם האבות לדיג או שסתם היו מתקנים (גם אם לא היה תקלות למינהן) את המכונית המשפחתית. היום? האבא עובד עד שעה מאוחרת במשרד מתנתק מהמשפחה במשך כל היום ועוד מביא את העבודה הביתה או שהוא כל היום בדרכים (במקרה שלי) וכל העיסוקים שהיו אמורים בעצם להנחות את הבנים לקראת החיים נזנחים בצד אם בכלל מתקיימים. אולי קצת לא קשור, אבל זו דעתי.

בקטנה, סמוך על סמוך: אתה קונה זוג כפפות גומי ולובש אותן רק על יד אחת באופן כפול. לוקח יציקה ומורח באופן מעגלי.

אני זוכר שרשמת את זה בדיון קודם. מצחיק כל פעם מחדש!

אם כבר קאפריס אז לך על הדור של שנות ה80. ספינות במלא מובן המילה וגם המחיר שלהם הוא מחיר רצפה בהשוואה למימדים והעוצמה של הרכב. ב15K תוכל למצוא קאפריס שמתאימה לדרישותך ובמידה ותבקר בארה"ב במסגרת "מסע חלפים" תוכל להביא מלאי חלפים וכל מיני שמונצעס לא מבוטל. שמה הרכב הנ"ל הוא כמו סובארו בארץ. אבל שוב, כמו שאמר עלי-באבא המעבר מסובארו לאמריקאית ישנה לך את תפיסת העולם לגבי לרכב - הרבה עוצמה אבל מנוע שתיין. הרבה מרווח אבל בעיית חנייה (נראה אותך מחנה קאפריס בת"א ) אגב, קורסיקה היא אמריקאית כמו שהאופטרה מיוצרת בפנסילבניה. השברולט קורסיקה יוצרה בספרד אם אני זוכר נכון. אגב, עומדת אחת שנראת במצב חיצוני טוב למכירה בלוח קלאסיקאר. ושיהיה בהצלחה. http://www.classicar.co.il/ads/adDetail.asp?cat_id=2&sub_id=1&ad_id=2389

ראיתי את המודעה, זו הקורטינה Mk.3 סטיישן השלישית שאני נתקל בה השבוע (קיבלתי דוא"ל מבחור נחמד שרוצה למכור) אך מחוסר: מקום (), זמן () ותקציב () כרוני אני אאלץ לוותר על התחביבים-חלומות שלי לעת עתה לפחות עד הזכייה בטוטו או השוד בנק הראשון. האמת היא שבד"כ רכבים ששמים עליהם פתקים נגזר גורלם. מעטים הם הפעמים שבהן בעל הרכב בכלל שם לב שיש פתק (כי הפעם האחרונה שהוא הציץ ברכבו זה היה שבן גוריון ירד לנגב) ובשבילו היום שיבוא השופל יהה מבחינתו פריקת עול. אין לי שום סיכוי לעבור שם לפני ה-19 לספטמבר (וכבר אז היא בטח תהפוך לסיר) אז אם למישהו מזדמן לעבור עם מצלמה באיזור - בבקשה תצלמו כמה תמונות. תודה.

סתם שאלה שאני אשמח אם תסביר לי אותה. אם אתה עוד מעט בן 17 משמע זה שעוד אין לך רישיון 02, נכון? (לומד?) מה הפזיזות בלקנות רכב כאשר אינך מחזיק רישיון?

חזק וברוך עוד הוכחה לגדולתה (ושתיינותה?) של הוואנדורה. לפני כמה חודשים ראיתי רכב מסחרי מסוג ניסאן לארגו ומאחוריו Chevy-van צמוד לו לתחת. לא הבנתי מה זה והתקרבתי לראות כדי להבין. מסתבר שהלארגו נתקעה, והוא קרא לחבר נחמד עם שברולט (דמוי) וואנדורה, הוא דחף-נגח את הרכב כמעט חצי ק"מ עד שלהארגו התניעה מחדש. (מצומת חולון לכיוון כיכר הדמעות) רק במידה ומישהו עושה את זה - לנגוח קלות, להצמד לתחת (הדובלו רכב תורכי?! ) ואז להצמיד את הדוושה. זה בהחלט מחזה לא שגרתי מה שראיתי באותו יום. יבורכו פגושי הפלדה מתוצרת פיניקס פנסילבניה!

גאנדי, בהתחלה חשבתי שזו האסקורט שדיווחת לי עליה (לפי הצבע), אבל אז נזכרתי שזאת קופה וההיא הייתה משפחתית אמיתית עם 4 דל' . כל הכבוד על ההשקעה, אני אשמח לראות "Kentית" כזו במפגשים זהו, חזרתי. נגמרה תקופת השקט עידן.