ד"ר פוליצ'וק

כאן אני לא כל כך מסכים איתך. עורך דין שיגרום לזיכוי תקדימי יזכה בתהילה ויהפוך לעורך דין צמרת. אבל עורכי דין לתעבורה (במיוחד הותיקים שבהם) מכירים היטב את הנפשות הפועלות. הם בקושי מגיעים לשלבי ההוכחות וסוגרים את התיקים בהסדרי טיעון מקלים. הטיב של עורך דין כזה נמדד ביכולת שלו לנהל סיג ושיח עם התביעות. ישנו גם עורך דין אחד שהרקע שלו לא בתעבורה והוא לא מנהל שיח כזה. הוא איש אידאליסט שבאמת ובתמים בא לשנות דברים ואגב הוא אכן הגיש בג"ץ. הדיונים שם נדחים ונדחים, זו כבר השנה השניה. יתכן והישוע צריכה לבוא דווקא מספסלי התביעה. אבל כדי שזה יקרה יש להגדיל משמעותית את התקציבים. המגמה כרגע לצערי היא דווקא הפוכה.

אני נכנסתי לנושא של הינשוף בשנה שעברה בגלל הדו"ח שנרשם כנגדי. מאחר ואני מתעסק ממש בתחום הרלונטי (מדידות וחישובים של ריכוזים בפאזות שונות) אז בקלות למדתי את הנושא, יצרתי קשרים עם המומחים לינשוף מחו"ל ובסופו של דבר כתבתי גם חוות הדעת בנושאים שונים שקשורים לתיפעול הינשוף. התיק האישי שלי נסגר די מהר בהסדר טיעון עם עונש סימלי של מספר ימי שלילה, כנראה תוך תיקווה אניח להם. אך לא הנחתי. חשבתי כי אעשה שירות לציבור אם אגרום לכך שהינשוף יופעל כראוי, מין סוג של התנדבות. כל אותו זמן שלמדתי את הנושא שיניתי בהדרגה גם את הדעות. בתחילת הדרך הייתי מאוד אנטי-משטרה. איך הם מעיזים בכלל רשלנות שכזות וכו כו. לאחר מכן הבנתי שהבעייה הרבה יותר מורכבת. מה לעשות, העולם מלא עוולות. בתי משפט לתעבורה בכל העולם הם למעשה הזרוע של אכיפה והם בעקביות מתייצבים לצד התביעה. כך למשל במשך שנים מתנהלים בארה"ב משפטים כנגד מכשירי הנשיפה. יש לציין כי מכשירים אלה מיוצרים בסטנדרטים די נמוכים. בכל פעם מציגים הסנגורים לבתי המשפט חוות דעת מכימאים ותוקסיקולוגים כי המדידות הן לקויות. הם מציגים חוות דעת ממתכנתים כי התוכנות של המכשירים מלאים בבאגים. התביעות בד"כ אינן מסוגלות לענות בצורה הולמת לטענות הסנגורים ומומחיהם, ובכל זאת בכל פעם ופעם השרץ מוכשר. ראה למשל את הכייס State vs Chun שנגמר זה עטה. באנגליה למשל טען הסנגור כי המכשיר איננו מסוגל להבחין באלכוהול בפה ולמעשה מרשיעה חשודים שלא שתו כלל אלה השתמשו בספריים, או כאלה ששתו כמות מותרת אך האלכוהול בפה גרם לתוצאה גבוה. הוא עשה הדגמה באולם בית המשפט - הכניס לפה וויסקי, החזיק אותו בחלל הפה, ירק ונשף במכשיר. המכשיר הראה ריכוז אלכוהול אסור בנשיפה. אבל הנאשם הורשע כרגיל. מתנ"א הלכה צעד יותר מדי בכל ההתנהלות שלה, גם עם הינשוף, וכנראה גם מכשירים אחרים. אבל למה שלא תעשה כן, כי הרי כל דבר, אפילו המזכרים הכוזבים של המתנדב פסח ואת המכשיריו הפרטיים בסופו של דבר יזכו בגיבוי של בית המשפט.

ספריי סיליקון מיועד לניקוי שיטחי עץ ומתחת ובשום פנים ואופן לא פלסטיקים. שטחי PVC ניתן לנקות עם אמולסיות מימיות של חומרי פעילי שטח שומניים. לצורך העיניין ניתן להשתמש בתמיסה מהולה של נוזל כלים. לוקחים שני כלים של ליטר מי ברז. באחר מוסיפים כפית של נוזל כלים. מרטיבים סמרטוט ועוברים ביסודיות על הדשבורד. את הסמרטוט השני מרטיבים במים נקיים ושוב עוברים על הדשבורד. אוספים את שאריות הנוזל עם הסמרטוט השלישי שהוא יבש. תשומת לב מיוחדת יש לשים לניקוי כימי לשטחי הבד. הניקוי הכימי עלול להזיק למשטחי PVC. אני חושב כי יש להימנע מניקוי הכימי לחלוטין.

עצוב מאוד מה שקורה. צריך להוסיף תקציבים למשטרת התנוע ולא לגרוע. מי שחושב שתהיה פחות אכיפה - טועה ובגדול. האכיפה תהיה וגם תהיה, אלה רק ברמה נמוכה יותר. במקמום בוחני תנועה מקצועיים יבואו המתנדבים. הדוגמה לעבודת המתנדב בכביש ניתן לראות (ולא להאמין!!!) כאן: http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/A41E78E9B6868BD6422574DB0055801E/$FILE/740C0737C694DDA24225749D004E055A.html?OpenElement

לא בדיוק. הבחור אכן ערך ביקורת כלשהי. הוא בדק את מד הלחץ ומד הטפרטורה של המכשיר. בנוסף הוא בדק את מד הספיקה, אומנם בספיקות מאוד נמוכות, כאלה שלא מתאימות לא לנשיפת אדם ולא לתקנים הבינלאומיים. בנוסף הוא לקח בלון גז שקרוי "תקני" שאיש לא בדק אותו מאז שעזב את הממלכה המאוחדת, הקליד אל תוך המכשיר את הנתון שמופיעה על תעודת הבלון, הזרים את הגז אל תוך המכשיר ו"לימד" את המכשיר כי כזה הוא הריכוז שמתנוסס על תעודת הבלון, תוך הנחה שהמכשיר כבר יסתדר עם שאר הריכוזים. לא בוצעה בדיקת הלינאריות (עקומת כיול), לא בוצע השוואה של גז יבש לגז רטוב (ראה אישורים של תמיסות שונות בתע"צ האמריקאי) והכי חמור לא נעשתה שום בדיקה בלתי תלויה, כזאת שהיא מחוץ למעגל הקסם מכשיר-בלון. זו היא פרקטיקה לקויה ביותר, צחוק על רעיון של שרשרת העקיבות.

דפים 7-15 של התע"צ האמריקאי, יש שם המשך אבל די בזה

אינני בקאי במכשירי מדידת המהירות, אלה רק בינשוף. אומנם יצא לי להכיר מומחה לאלקטרוניקה אשר טוען כי הכיול למצלמות הינו לקוי, כמובן אינני יכול להוות דעת על הנ"ל. ברוב המקרים החשודים בעבירות המהירות אינם נעזרים בעו"ד ובעד מומחה כי הרי העונשים הצפוים אינם מצדיקים את הנ"ל. לאומת זאת תיקי השיכרות נושאים עונשים כבדים ביותר: מאסרים על תנאי ובפועל, שלילות לשנים ארוכות וכו וכו'. לכן ברוב המקרים הנאשמים נעזרים בעו"ד והדיונים מגיעים לשלב ההוכחות. ואזי בכול התיקים מוגש הדף שנקרה "תעודת עובד ציבור" (תע"צ). אנסה לצרף את הדוגמה הנה. לאומת זאת התע"צ שמוגש בבתי משפט בארה"ב יכול להיות הרבה יותר אינפרמטיבי ומכיל עשרות דפים. אנסה לצרף דוגמה חלקית לעיונכם.

קודם כל ישנן המדינות שנותנות אפשרות לנהגים להבדק בדם, אך המגמה היא להפסיק את הנ"ל. כך למשל עד לא מזמן בגרמניה נתנו לנהג החשוד בנהיגה בשיכרות לבחור להיבדק בדם או בנשיפה, אך כיום זה הופסק וכל נהג חייב להענות לדרישה להבדק בנשיפה. בבריטניה הנוהלים דורשים בדיקת דם כאשר הינשוף פולט ריכוזים גבוליים. בפינלנד מאפשרים לנהג בדיקת דם כאשר הוא מכסה את עלותה מכיסו. ובכן, בד"כ נכון להיום בדיקת הנשיפה מספיקה לצורך הרשעה ברחבי העולם. יתרה מכך, בד"כ המדינות קובעות את הרמה הקבוע של אלכוהול בגוף בהתייחס ישר לאוויר, ללא קשר ישיר עם הדם (וכזה לא תמיד מוכח מדעית). אך יחד עם זאת המדינות דורשות מנהל תקין בקשר לבדיקות הנשיפה. נניח והמשטרה החליטה לרכוש מכשיר כזה או אחר. ראשית כל המכשיר חייב לעבור אישור אב טיפוס ברשות המקצעית אשר מוסמכת להנפיק את האישורים הללו (למשל מכון התקנים). לאחר קבלת האישור מהרשות המקצועית ישנו הצורך לחבר את הוראות ההפעלה, כללים לכיולים, בדיקות סטנדרטים ושאר הרכבים של הבקרה המטרולוגית. לאחר מכן המעבדה האחראית על קיום שרשרת העקיבות חייבת לקבל את האישורים המתאימים מהרשות הלאומית להסמת מעבדות. ובכן כאשר מתעוררים ספקות כאלה ואחרות לגבי פעולה של מכשירי האכיפה - הרשויות הלאומיות שאישרו את המכשיר, הוראות ההפעלה ואת המעבדה מתייצבות על דוכן העדים מטעם המדינה והן אף נושאות באחריות על המחדלים במידה ונתגלים. ואילו בישראל ההליך היה אחר. איש אינו יודע איך מכשיר הדראגר הנוכחי הגיעה לישראל. איש אינו יכול להציג מכרז, הליכי אישור וכו'. מכון התקנים לא שמע על המכשיר הנ"ל והרשות להסמכת המעבדות לא שמע מהמבדה המשטרתית. איכשהו המכשיר הסתנן לארץ ונכנס לשירות. אזי עורכי הדין הרימו זעקה כי המכשיר איננו מאושר על ידי שר התחבורה כנדרש בתקנה 169ז והיה אף זיכוי אחד על הנ"ל. עץ רץ לו שר התחבורה ובהנף יד אישר את המכשיר, כמובן ללא שום בדיקות והליכי אישורים מקצועיים. אך הסאגה הזו לא נגמרה. כרגע המצב הגיעה עד לכך שמנהל מאוד בכיר מחברת הדראגר מגיעה להתייצב בספספלי התביעה ולשבח משם את מרכלתו, כי הרי שום מומחה מטעם רשויות מדינת ישראל לא מוכן לעשות כן. האיש מציג אישורי אב טיפוס של המכשיר מהולנד וגרמניה, את אישר הבלונים מאנגליה והבושה זועקת לשמיים. בקיצור שמח ועצוב.

מכשירי אכיפה שמשמשים למטרה ראייתית (הוכחות בבה"מ) שונים במהותם ממכשירים אחרים, שאינם ראייתיים. זאת מפני שנדרש עליהם פיקוח מיוחד (Traceability chain), שרשרת העקיבות. מהי השרשרת הנ"ל. ראשית כל המכשירי אכיפה משווים את הבלתי-ידוע (מהירות, ריכוז אלכוהול בנשיפה וכו') לסטנדרט ידוע. ההכוונה או ההשוואה של קריאת המכשיר לסטנדרט נקראת פעולת הכיול. עיקרות שרשרת העקיבות קובע כי כל הסטנדרטים וכל הפעולות חייבות להיות חפיפות, ללא כל נעלם באמצע. אתן דוגמה. מכשיר הינשוף משוואה את הבלתי ידוע (ריכוז האלכוהול בנשיפה) לסטנדט ידוע מראש (הגז מהבלון). אלה מה.. הגורם היחיד שערך מבדק לבלון הוא היצרן שיושב באנגליה. כמובן שבדרך לארץ הקודש המון דברים רעים יכולים לקרות לאותו עולה חדש.... חוץ מזה לא נעשתה השוואה בין נתוני הגז היבש שבבלון לנשיפה הלחה של בני אדם. כל אלה מהווים הפרה בוטה של עיקרון שרשרת העקיבות. בעצם משווים את הבלתי ידוע אחד (הנשיפה של הנהג השיכור לבלתי-ידוע אחר: הגז מבלון שלא עבר מבדק. המשטרה בחרה להשקיע במכשיר היקר ביותר שקיים בשוק תוך הזנחה ברורה של התקנים המטרולוגיים. המכשיר עדיין בפעולה בגלל הגיבוי שהוא זוכה בו בבתי המשפט לתעבורה (הסיבות לנ"ל ברורות). השאלה היא כמה זמן זה עוד יכול להמשך. סיפורים דומים שמעתי גם על הרדאר הדבורה והמצלמות - המיכשור היקר והמשובח - התיפעול רשלני ומטא. כנראה הגיעה הזמן שנושא הטיפול במכשירי האכיפה, אישורם והחזקתם יופרד מהמשטרה ויעבור לגורם מקצועי, כנהוג באי-אלו מדינות מתוקנות.

מי שעקב אחרי הסיפור של MG (לא לבלבל עם GM) גם כן בטח זוכר את הדיבורים על כך כי הממשלה הבריטית לעולם לא תתן לזה לקרות, הנה עוד מעט ישנו הדגם חדש כזה או אחר שיציל את החברה וכו כו'. הדיבורים על קריסה התחילו עוד בשנות ה-90, היו עליות ומורדות כמה שנים, בסופו של דבר ב-2005 זה קרה. אגב, לגבי החלפים של רובר - אין שום בעיה. הרכב מומלץ ברמת המחירים שלו, כמובן במצב מכני טוב.

את האמת - אולי הגיעה הזמן לתבוע את אוטו-דיפו שדוחפת לכולם את הבסמים הנוזליים ששמים על פתחי המזגנים. הממס שבהם גורם לנזקים בלתי-הפיכים לרוב הרכבים.

על הבקבוק של ספריי אמורה להפיעה רשימה של המרכיבים. אחד המרכיבים הוא הממס. זה יכול להיות אטנול או פריאון כולשהו. יש להשוואת את רשימת המרכיבים שעל הספריי לרשימת החומרים האסורים מספר הרכב. יש גם לקחת בחשבון כי אותם החומרים עלולים להופיעה בשמות שונים. אתה יכול לפרסם כאן את 2 הרשימות ואבדוק אותה.

רובר 75 הוא רכב מפואר, יגואר לעניים. בעצם כי חדש הוא לא היה זול כלל וכלל - בסביבות 300,000 ש"ח. אבל הייתה לו ירידת ערך סטרטוספרית וכיום רכב זה נמכר בזיל הזול. חוץ מהגריל אין לו כמעט דמיון לרובר 45. ה-75 בא עם מנועים 2000 ו-2500, ואילו 45 עם 1800. כמובן רוברים 75 ו-45 לא זולים לתחזוקה. 45 כנראה יהיה יחסית יקר בהשוואה לרכבים אחרים מאותה הקבוצה. ואילו קבוצת היחוס של רובר 75 - היגוארים, במוו סידרה 5, סיטרואן C6 - כנראה עוד יותר יקרים. החלפים של רוברים באים מסין ובמקרה של רכב יוקרה שכזה הם לא אני יודע מה יקרים. אבל בכל זאת על סחיר רגיל זה נדמה לי קצת גדול.

יש לי לצערי חדשות רעות בשבילך. הממס שבספריי עלול לא רק להמיס את הצבע אלה גם לחדור אל תוך החומר של הפנל (פוליווינילכלוריד, PVC) ובמשך הזמן להרסו. ההצלחה של התביעה תלויה במה שכתוב או לא כתוב בספר הרכב. אם ספר הרכב מדבר על כך שאסור לגרום למגע של הפנל עם הממסים למינהם (כמו למשל במקרה של הונדה) - אין לדעתי שום סיכוי לתביעה כנגד ניסן. אלה אם כן - יתכן וניתן לתבוע את יצרן הספריי - במידה ולא הזהיר. אבל אני מניח שבאותיות הקטנות הוא עשה כן. אגב, ישנם לא מעט מקרים דומים עם מפיצי ריח נוזליים. בכל אופן, מומלץ מאוד לקרוא טוב טוב את ספר הרכב כולו, מדף ראשון עד האחרון, לשנן אותו היטב ובכך להמנע מטעויות נוספות. החדשות הטובות הן שאת הצבע ניתן לשחזר ואת הסדקים וקילופים בפנל אולי יחטוף בעל הרכב יד 3.

היום במקרה עברתי ברחוב המסגר וסתם מתוך סקרנות נכנסתי למיצובישי. האולם ריק לגמרי ואין שום מבצעים על לנסר דור חדש, אפילו לא מבצע חבר. אם מאוד מתעקשים אולי מקבלים איזה פריט איבזור. מבצעת המע"מ אכן הייתה ללנסר היוצא ול-4*4. חוץ מזה מבטיחים כי המחירים בקרוב יעלו, בדיוק כמו בהונדה.

אומנם לא ביררתי את הדברים לאישורם, כי לי כרגע זה לא אקטואלי, אבל מתוך הפרסומת הבנתי כי מדובר בכל הדגמים של מיצובישי.

לדעתי הלנסר דור חדש במבצע ללא המע"מ זו עיסקה מעניינת. מיצובישי הדור היוצא אומנם רכב בסיסי לא רע, מחזיק טוב את הכביש, אמין וזריז, גם הפח טוב יותר מהונדה, אך זולל דלק ורעשן (הכל מנסיון האישי). אני בחיים לא היית קונה את הלנסר דור יוצא כי חדש, אפילו בהנחה מפליגה. אילו תקציבי היה מוגבל ל-40-50 K ש"ח הייתי שוקל אותו כי אופציה בקניית יד 2.

אומנם יש לי סיויק 4 דלתות, אך מאותו שנתון ( 2008 ) ואני מניח כי הדברים זהים. יש לבוא בטענות להונדה לאיכות הפח והצביעה. הפח דקיק מהמקובל. ז"א כל שריטה קטנה אמורה להפוך לסיפור גדול. לי טפו-טפו זה עדיין לא קרה. מספרים כי לאחר זמן מה מכסה המנוע יכול להתעקם ללא כל פגיעה, סתם מתוך עייפות החומר, זאת מפני שהוא דק מין הרגיל. סיפורים על קילופי צבע יש מפה עד להודעה חדשה. היו כאלה שניסו להכניס להם רכבים מתקלפים עוד במגרש הקבלה. לי זה לא קרה. אבל לאחר חודשיים (ואני שומר על רכבי בקנעות, לשת של ציפורים זה מחוץ לסיפור) כבר מצאתי 2 קילופי צבע על מכסה המנוע. הם עדיין מיקרוסקופיים, פחות ממילימטר בקוטר, אבל כנראה הם עלולים לגדול אם לא יטופלו בזמן. יתכן ובקרוב יצוצו עוד קילופים נוספים. עם כל הכבוד להונדה, איכות הפח ברכבים האירופיים טובה יותר. מקבלים גם אחריות על הצבע. כך שבעלי רכבים אירופיים חדשים כנראה מודאגים מהנ"ל פחות. יתכן וזה פרט קטן ובלתי-משמעותי, אבל למי שעומד לשמור על רכבו בקנאות, לגמרי נמנע משריטות למינהם, שוטף אך ורק במשתפות סמרטוטים לצבע מטאלי - זה מבאס עד מאוד. ולגבי האמינות... אני חושב כי סיפורים אלה שייכים לעבר. כיום כל היצרנים הנהיגו פחות או יותר אותה בקרת איכות ויש להניח כי לרוב רכבים חדשים יש פחות או יותר אותה רמת האמינות.

דווקא מבצעי חבר פורסמו ברבים. בשקט היו נותנים את המבצעים הנ"ל לשאר הלקוחות המתעקשים. אני גם הייתי לקוח די נודניק, וגם לא שייך לשום מועדון. אז פתאום היסתבר שיש עוד מבצעים נסתרים כאלה ואחרים, יש גם אפילו כפל המצעים ובסופו של דבר יצאתי עם חיוך על הפנים. יותר מאוחר אף נודע לי כי המתמקחים המקצועיים מקבלים הרבה מעל ומעבר ממה שזכיתי לקבל. אבל כרגע המבקרים באולמות התצוגה מדווחים כי העמדות הוקשחו. זה די מדאיג אותי. בסך הכל נמכרו בארץ פחות מ-1000 הונדות היברידיות ואני פתאום חושש להתקע עם רכב היי-טק נדיר שהטיפולים בו לא זולים וגם לא איכותיים.

את 2 הדגמים שבמבצע 30,000 (סיוויק 5 דלתות ורכב פנאי CRV) שהם נשאו מחירון מופרז מלהתחילה ולא היו הצלחה א-יא-יאי - הם נשארו ללא שינוי. לדברי אלו שהיו בסוכנויות אין כרגע שום מבצעים על שאר הדגמים. העלת מחירון על מנת להכריז פיצוץ של מבצע נוסח "בעל הבית השתגע" - תרגיל שמתאים לרוכלים בשוק הכרמל ועלול לגרום רק בושות ליבואן רציני כמו מאיר.

שמע... בנושא של איכות הרכבים יש המון סטיגמות. והמחירים נקבע על ידי הכמויות. האים ידעתה כי הלנסר עולה בגרמניה יותר ממיני קופר, ומחירה של הונדה הייבריד נושק למחירה של במוו סידרה 3? אז אנחנו רגילים לחשוב כי מיני ו-במוו הם רכבי יוקרה, ובגרמניה יש קומץ של כאלה שבאותם המחירים יעדיפו לנסר והונדה.

עוד הבוקר המחירון היה אחר: היה כתוב 2/2008 והוא היה מתחיל ב-99000 עבור הידנית

כמה מחשבות... ידיעה מעניינת פורסמה ב-TheMarker: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=yp20081104_03 הקטנת כמויות - עליית מחיר, זה ברור כי שמש. ועוד משהו מעניין... שמתי לב לדבר מעניין. הונדה החלה במבצעים הגדולים לפני כולם - עוד באוגוסט, כאשר אחרים לא הורידו שקל. אז מי יודע - אולי גם בזה היא מקדימה את האחרים.... ובכל זאת אני נוטה לחשוב כי מדובר בגימיק זול.

בעט שכולם מורידים ואף מוותרים על מע"מ כאן המחיר עולה ב-5000-8000 ש"ח. תעלול שיווקי גס או שינוי המגמה?

הג'ז הישנה: LS ידני 2 כריות אוויר104,000LS אוטומטי 2 כריות אויר116,000LS אוטומטי 4 כריות אוויר119,000ES אוטומטי 4 כריות אוויר124,000 הסיוויק 4 דלתות: LS ידני134,000LS אוטומטי137,000LS אוטומטי + חלון שמש145,000ES אוטומטי154,000ES אוטומטי + ריפוד עור164,000 האקורד החדשה: Accord 2.0 comfort 177,000 Accord 2.0 Elegance 196,000 Accord 2.0 Elegance + NAVI219,000Accord 2.0 Executive 214,000 Accord 2.0 Executive LTH 227,000 Accord 2.0 Executive LTH+NAVI 250,000 Accord 2.4 Executive 250,000 Accord 2.4 Executive + NAVI 271,000 Accord 2.4 Executive + NAVI+ CMBS 261,000 2.2 Diesel Executive 293,000 סיוויק הייבריד: 154,000 ש"ח המקור: האתר הרשמי של הונדה: www.honda.co.il