ד"ר פוליצ'וק

דבריך מאוד מדאיגים אותי כעד מומחה במשפטי הינשוף. אני מתפלא עליך - מהיכן הידע הזה "חצי ליטר בירה - גבולי"? אומר לך שלא דובים ולא יער. גם עם כמות הרבה יותר נמוכה תוכל למצוא את עצמך תחילה ללא רשיון לתקופה לא קצרה ורישום פלילי. אך לא כולם מודעים שזאת רק ההתחלה. יש גם מרב"ד שיכול לשלול לצמיטוט ללא הוכחות וללא גזר דין. ראה - הוזהרתה - לא צ'ייסרים ולא חצי-בירות ביום בו אתה נוהג.

natco, תודה רבה! פשוט לגזור ולשמור!

אני מאמת את נתוני הצריכה של המחשב מול הצריכה האמתית והמחשב יוצא דובר אמת. אבל יתכן וברכב כזה או אחר ישנה תקלה. לגבי שדה ראייה... בהתחלה זה מאוד הפריעה לי בתוך העיר לא הרגשתי בטוח. אבל עם הזמן התרגלתי למבנה הרכב. נשארה רק הבעיה של חניות צמוד למדרכה. אני עדיין חש בצורך להוציא את ראש החוצה ולראות את המדרכה. לגבי המגרעות... הם ישנן לכל רכב, במיוחד לזולים שבינהם. ובכל זאת... דעתי האישית היא כי לא שווה לרכוש את סיוויק 4 דלתות במחיר מלא. ברמות מחירים כאלה ישנן אופציות עדיפות, למשל טויוטה אבנסיס או אפילו מאזדה 6 (אני יודע שתקף יגידו לי כי מדובר בקבוצה אחרת, אך אני מתייחס לתמורה לכסף). אבל מדי פעם מאיר עושה מבצעים אגרסיביים ואז רכישת סיוויק נהיה עסק כדאי.

עדיין לא הבנתי מה יכול להכאיב. אולי בסיוויק התיבה יותר טובה מקורולה, אף פעם לא ניסיתי. בקורולה זה ממש לא מתאים לי אישית. הייתי בדעה שזה ממש לא זה לשלם 130 K ועוד להיתרגל לרכב. אבל בסופו של דבר זה בדיוק מה שקרה: שילמתי את הסכום והתחלתי להיתרגל. אומנם בהיבריד נהיגה לא נכונה מתבטה רק בצריכה גבוה ולא במכות בטוסיק.

לא הבנתי מה הכוונה "לא עומד טוב בפסי האטה". הכוונה למרחק בלימה ארוך? אם כך, כנראה זו בעייה משותפת גם לסיוויק הייבריד. אלה מה.. בהייבריד מתרגלים לסיגנון נהיגה נינוח כך שדי נדיר נתקלים במצבים בהם צריך לבלום פתאום. אבל אם כבר קורה - זו בעייה.

לדעתי תלוי בגוון של אדום. אדום בהיר צעקני אכן מתאים יותר לבחורה. אדום כהה (בורדו) לדעתי בהחלט מתאים לגבר. אגב, הרכב שלי בצבע בורדו ואין לי שום בעייה תדמיתית אימו. הבעייה היא אחרת. הליכלוך בולט על הרכב וצריך לנקותו בתדירות גבוה. גם כל קישקוש קטן בולט עליו. כמו כל צבע כהה, האדום (בורדו) רגיש לשמש, אז צריך לדאוג לכיסוי. בקיצור צבע בהיר יותר פרקטי וזה דבר ידוע. אגב, אני לא רציתי את צבע הבורדו בכלל וזה הגיע אך ורק בגלל הנחה לא קטנה שקיבלתי עליו בסוכנות.

במחשבה שניה ההרשע בכל התיקים של ברירת משפט זה דבר חמור מאוד. אני אף פעם לא הייתי בבית המשפט בנצרת, אבל בבתי המשפט האחרים דווקא ראיתי לא מעט מקרים של זיכוים בתיקים כאלה. בין הדיוני ההוכחות הארוכים בנושא מכשיר הינשוף בא הנהג עם קנס של איזה 250 ש"ח על אי-איתות או חניה וכו, עד תביעה לא מתייצב - זיכוי. הנהג מציג לבית המשפט צילומים ומשכנע את כב' השופט - זיכוי. כל ההליך לוקח בין דקה ל-5 דקות וחוזרים לדיוני ההוכחות הארוכים. פעם ראיתי באולמו של כב' השופט נהרי בת"א נהג טוסטוס כי בן 50 עם קנס של 500 ש"ח וזה סיפר על מעלליו של שוטר שהעליב והכריח אותו לעמוד בגשם כי 10 דקות עד שרשם את דו"ח ביושבו בניידת והתבדח שם עם חבריו. כב' השופט זיכה את הנהג וגם נתן הרצאה לשוטר איך צריך להיתנג לאזרח. אבל כנראה ישנם האולמות שפשוט לא כדאי להגיע אלהם.

אני חייב להוסיף כי בחו"ל המצב הוא די דומה. נדירים מאוד המקרים בהם הנאשם בתיק התעבורה יוצא זכאי. כך למשל נשאל בחקירתו הנגדית מפני ההרכב בירושלים ד"ר יורגן זוהיש מחברת דראגר האים קרא ברחבי התבל אי-פעם שבית המשפט קבע כי ישנה בעיה עם המכשיר והנאשמים יצאו זכאים והוא השיב "לא". הייתי אומר שהפסיקה בישראל היא דווקא מאוד ליברלית ומתקדמת ביחס לעולם. כך למשל שני בתי משפט כאן כן זיכו את נאשמי הדראגר (כב' השופט נחשון-אטינגר מפתח תקווה וכב' השופט סאלמה מחיפה) - דברים חסרי תקדים בקני מידה עולמי. לראשונה בפרקטיקה העולמית קיבל בית המשפט הישראלי גם את טענת הספיגה (הנאשם היה שיכור בזמן הבדיקה אך פיקח בזמן הנהיגה, - פסק דין סנאפירי, כב' השופט טננבוים). יש כמה הסברים לדברים הנ"ל. בין היתר תיפעול המכשיר המדובר (כפי שכנראה גם מכשירי אכיפה אחרים) אכן רשלני ביותר. אין בשורות המשטרה אף מומחה למיכשור בעל תואר ד"ר. לכן המומחה היחידי שבד"כ מתייצב כנגד מומחי ההגנה הרי הוא הפרקליט המלומד. וכאשר דברים הולכים ומסתבכים, ישנו הצורך להביא מומחה מחו"ל. כך שנוצר המצב שהנאשמים מחד מובאים לדין על סמך ראייות מפוקפקות ומאידך יכולים לצאת עם עונשים מפליגים בקלותם ביחס לנקבע בחוק במסגרת הסדרי טיעון.

בתוך העיר לדעתי בהחלט עדיף הסיוויק ההיברידי. רכב די זריז ברמזורים וחיסכיני עד מאוד. 20 קמ לליטר בתוך העיר זה נתון ריאלי בהחלט. לא תמיד יש להתרשם מתג מחיר גבוה. לאחר משא ומתן ניתן להוריד אותו לקרקעת המציאות, כי בסך הכל לא מדובר ברכב פופלרי כלל וכלל. יחד עם זאת המחירונים מצביעים על שמירת ערך לא רעה. גם הביטוחים מאוד זולים. הבעיה משותפת גם לסיוויק רגיל היא עובי הפח (4 מ"מ). המכה שאולי לא תשאיר חותם על רכב אחר כן תעשה זאת על סיוויק. רכבי כבר חיווה את כובד כדורו של איזה ילד בחצר והתוצאה של הנ"ל נראת לצערי על הגג. גם איכות הצביעה על הפנים. אם לא מורידים את לשלשת הציפורים מיד בו במקום - החותם ישאר. הסיוויק של שכני הלא מקפיד כבר כולו מכוסה בנזקים מרגיזים אלה. תא הטען של הייבריד קטן יותר, אך לדעתי מספיק. גלגלת התינוק נכנסת בו חופשי.

אצלי ברכב (סיוויק הייבריד) המנוע דומם בעצירות. אין בו גם הצתה רגילה עם סביץ' אלה הצתה עצמית תחת לחץ גבוה. כך שמערכת זו אפילו יותר פשוטה מרכב רגיל. בתחילת הנסיעה המנוע לא תמיד דומם ברמזור הראשון. אבל בשני או שלישי זה כבר מתחיל לדומם. כאשר המצברים מלאים בעצירות הוא מנתק את המנוע בעירה פנימי עוד בנסיעה וממשיך לנסוע כמה עשרות מטרים על החשמל בלבד. זו מערכת מעולה - עם הרכבים הקודמים הייתי מתרגז על ביזבוזי דלק בפקקים. עם שיחרור הברקס מנוע בעירה פנימי מיד נכנס לפעולה. אבל בזינוק בעליה עם לא לחצים מיד על הגז הרכב יכול להידרדר. כאשר לוחצים על גז - שני המנועים מיד נכנסים לפעולה והרכב אף. אגב הוא מאוד זריז ברמזורים, מה שלא ניתן להגיד על שיוט, אבל זה כבר נושא אחר.

אני הייתי מעדיף לנסוע ב-90 קמ"ש כי זו מהירות הכי חיסכונית ואז אני בקלות מגיעה ל-22-25 קמ לליאר. אבל צריך להיתחשב בבאי הדרך אחרים ולא להפריע לתנועה. לכן אני נוסע בד"כ 95-97. כמובן שבנתיב השמאלי נוסעים מהר יותר, יש לא מעט טייסים גם. ברוב המקרים אני פוגש את אותם הטייסים ברמזור או בפקק כמה רכבים לפניי. יותר מצחיק או עצוב - איך שמסתכלים - יוצא בכביש הבקעה. כל פעם אותו סיפור שנהיה כבר למסורת. המהירות המותרת שם 80. אני שם 89 בבקרת שיוט וכך עובר את כל המסלול, כולל הניידות במקומן הקבוע. ובכל פעם מופיעה הטייס, עוקף אותי, טס לו בעבר לאופק. די מהר אני רואה את אותו הטייס מדסקס עם השוטר הרושם בשולי הכביש. אז מי בסוף מגיעה מהר יותר? ואיזה סיגנון נהיגה שייך לעולם ראשון ואיזה לעולם שלישי? סתם שאלה ריטורית...

אולי הגיע הזמן להחליף את הדיסקט ובמקום המשחק "מי יסע יותר מהר" לשחק ב"מי יחסוך יותר דלק". גם טוב לסביבה, גם טוב לארנק, וכמובן טוב לבטיחות בדרכים.

אין לי מושג אם זה עדיין המחיר, היבואן לא מפרסם את המחירים באתרו. פעם סיוויק גם עלתה 130000 ש"ח. אם אכן מדובר ב-128000 ש"ח בלבד וכל האיבזור שציינת, - יתכן ויש בזה משהו (ולא שמדובר בעיסקת המאה). אני בכל אופן חושב כי ישנן אופציות יותר טובות, גם במחיר כזה.

אומנם לא נהגתי בלנסר החדשה, רק ישבתי בפנים. אבל שנים היה לנסר דור קודם. אני בסך הכל הייתי מרוצה מעלויות אחזקת הרכב. אבל הביטוח לא היה זול כלל וכלל כי הרי היה מדובר ברכב מאוד גניב. כרגע יש לי סיוויק הייבריד שהמחירון שלו גבוה פי-5, אבל הביטוחים יותר זולים. אני אומר לך שהחזקת טויוטה אוונסיס החדשה או סובארו B4 לא תהיה הרבה יותר יקרה מלנסר רק בגלל ירידת ערך. יש לקחת בחשבון שני דברים. 1) מסורתית ללנסר יש ירידת ערך עסיסית. 2) לפני כמה חדשים היו מבצעי מכירות ולא מעט אנשים רכשו את הרכב בהנחות 4-ספרתיות. סביר להניח שהדבר ימצא את ביטויו במחירון יד 2 וגם כרגע ניתן לראות זאת (בדוק באתר בעצמך). אגב אינני יודע מה המחיר של לנסר עם בקרט שיוט בסוכנות. אבל הסיוויק 2009 Comfort הבסיסית כבר הגיעה ל-140000 ש"ח. לכן אני עומד על כך שמדובר ברכב מיותר. יש לזכור ששיטת קבוצות שווי השימוש מאלצת את היבואנים להכניס חלק מהדגמים היקרים יחסית אל תוך מסגרות מחיר בחריקת שיניים והם נהיים כדאיים לצרכן (מדובר שוב באוונסיס החדשה וסובארו B4). לאומת זאת בדגמים אחרים הם יכולים להתפרע ולנפח מחירים (סיוויק Comfort דוגמה מובהקת). לדעתי מי שירכוש את אוונסיס החדשה יעשה עיסקה נבונה. לגבי B4 הדבר מוטל בספק בגלל שהדגם הולך להיות מוחלף. מי שירכוש סיוויק הבסיסית ב-140000 ש"ח הוא לדעתי קצת פרייער, אלה אם כן האיש מאוהב ברכב. לגבי הלנסר הייתי בודק את הדברים לעומק, אבל לכאורה נדמה כי מדובר בעוד רכב זול עם מחיר מנופח.

לצורת ה"חללית" של סיוויק יש יתרונות וחסרונות. היתרון הוא בכך שמבפנים מרגישים כאילו הרכב גדול מכפי שהוא באמת. אין בו תחושה קלאוסטרופובית כמו בכמה וכמה רכבים. הדבר מקנה תחושת בטיחות בכביש. החיסרון הוא ראות לקויה. על מנת להחנות צמוד למדרכה צריך להוציא ראש החוצה כי אחרת לא ראים. לא ראים גם את מכסה המנוע - התמרונים בחניות הצפיפות יש לבצע במשנה זהירות. לעיטים אני יוצא מהרכב ובודק האים אני נכנס או יוצא בין הרכבים החונים ללא פגע. כמובן שתחושת הבטיחות שבכיש נעלמת בחניות צפופות וזה חיסרון לא קטן. בלם יד של סיויק ממוקם ליד הברך והוא מפריע בתנוחה כאשר מפעילים בקרת שיוט. בא לי לשים איזו כרית בינו לבין הרגל. הדלקת אורות מסובכת. צריך לסובב את הידית פעמיים בעדינות בלי להדליק בטעות אור גבוה או פנסי ערפל. סיבוב אחד מדליק איזו נורית מיותרת לגמרי שלא רואים אותה. צג הרכב לא מתריע מה הדלקת (הנורית המיותרת או את אורות החזית), שוב לעיטים אני יוצא ובודק. תפעול המזגן עוד יותר מסובך. לי בכלל לא בא להתעסק איתו בזמן הנסיעה. בד"כ יש נוסע\ת שעושה את זה. אבל לאומת הסיוויק מבחינת עיצוב הפנים הלנסר החדשה נמצאת ברמה מתחת. כרגע כאשר הרכב עוד חדש אז הוא נראה מפתה מבחוץ, כמו פעם נראתה מאזדה 3 או טויוטה קרולה החדשה. אחרי שנה-שנתיים כולם יתרגלו למראה הרכב ולאיש כבר לא תהיה מילה טובה להגיד עליו. כעיקרון הייתי אומר שמקומם הטבעי גם של הסיוויק הבסיסי וגם של לנסר הוא בקבוצה 2, וגם בחו"ל הם מתומחרים בערך כמו מאזדה 3 או סובארו אימפרזה. כך שצודקת הכתבה - שניהם רכבים די מיותרים ומי שחופץ לנהוג במשהו גדול יותר ממאזדה 3- עדיף כבר להתעמץ ולהוציא 147000 ש"ח על רכב מקבוצה 4.

כוכבת החדשה בקבוצה 4 - טויוטה אוונסיס החדשה. נדמה כי מדובר באחד הרכבים האיכותיים אשר היבואן הכניס אל תוך קבוצתו בחריקת שיניים. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000418306&fid=3220

אזכיר כי בארץ מדובר בגירסת הנעה כפולה שהיא כבר לא הכי בסיסית. חוץ מזה גם אצלינו הרכב לא מגיע ערום לחלוטין. אני דווקא בדקתי והתעניינתי (יתכן שמאז הדברים השתנו). כמובן שלכל אחד יש טעמים אישיים. אחד יעדיף את מונדאו, אחר את מאזדה 6, השלישי את סובארו. אני באופן אישי כמעט ולא מקשיב לדעות האלה, אלה בוחן מה מתאים לי ובתור מדד בלתי-תלוי לוקח את מחיר המוצר באירופה. אז לפי מדד זה סוברו מנצחת את מתחריה מקבוצה 4. לחובתה ניתן לרשום את העובדה שבקרוב היא מוחלפת. וכמובן הכי חשוב - זה הטעם האישי של הרוכש. אגב, לגבי המיסוי... רוב המדינות הנאורות חברות באירגון הסחר הבינלאומי ולכן אינן יכולות לגבות מיסוי מופרז על רכב מיובא כפי שעושה מדינת ישראל. מחיר ההובלה - כמובן כבודו במקומו מונח. אזי כאן יש מקום להשוות את מחיר ההובלה מגרמניה ומיפן לישראל (כמובן שאינני מכיר את הנתונים, אך המגמה ברורה). והכי חשוב - בסך הכל דיברתי על חלופות מקבוצה 4. אז אזמין אותך לבדוק כמה עולים באירופה החלופות: מאזדה 6, פורד מונדאו, יונדאי טוסון וכו'. אולי בכל זאת מדובר על איכות המוצר?

אני מודע לכך שמחיר הרכב לאו דווקא תמיד קורלציה ישירה לאיכותו אלה פונקציה של מספר גורמים, כגון אפילו היקף המכירות. ובכל זאת אני מאמין כי התלות בין איכות למחיר קיימת. ומה רציתי בעצם להגיד... בארץ במוו על סדרתיו נחשב למותג יוקרה ותג המחיר בהתאם (למרות שלאחרונה נדמה כי קמור קצת חזרו לקרקע המציאות). והנה ההתפעה - הסובארו B4 ה"פשוטה" וה"עממית" בגרמניה לא שהרבה יותר זולה מבמוו 318 (כמו אצלנו), אלה אפילו קצת יותר יקרה. פשוט קצת חומר למחשבה.

אגב, אם כבר מדברים על איכות המוצר ומחירו באירופה, אזי לדעתי הרכב ההכי מעניין בקבוצה 4 (פרט לרכבים היברידיים כמובן, שלא מתאימים לכל אחד) - ללא ספק סוברו B4. כאשר מדובר בגירסת בנזין 2*2 אוטומט - הרכב יוצא אפילו קצת יותר מבמוו 318 2 ליטר. במילים אחרות, יוצא כי באירופה ובישראל תג מחירון זהה, ובעטי שער אירו גבוה, - בישראל רכב יוצא אף זול יותר, וזה דבר מדהים. http://www.subaru.de/fileadmin/downloads/modelle/legacy/PreiseDaten/legacy-spec-19.pdf

בד"כ הרכבים האירופאים היקרים (במוו, מרסדס וכו) מתומחרים כאן לפי השער 1 אירו = 10 שקל (ככול שהרכב יותר יקר כך "מופחת" "שערו" של השקל). במוו 318 1998 סמ"ק בנזין אוטומטית בסיסיית שנת מודל 2009 (אחרי המתיחה) 143 כ"ס עולה באירופה 28000 אירו. http://www.bmw.de/de/de/general/configurations_center/configurator.html?process=vco&useJavaApplet=false כך שלדעתי המחיר 220,000 ש"ח אחרי המתיחה (קל וחומר על 200,000 ש"ח לפני המתיחה) - נראה סביר למדי (נדמה לי לפני זמן מה זה היה 275000 ש"ח, ז"א לפי ה"שער" הרגיל). אגב, מאזדה 6 בסיסית עולה שם 22900 אירו בלבד, ז"א לא דובר על מוצר יקר ואיכותי כלל וכלל. ובסך הכל אין להפריז במחירי אחזקה (טיפולים) של רכב חדש. אלה יסתכמו בהבדלים של מאות שקלים בשנה. יתכן ותהיה בעייה עם הביטוחים. כאן ההבדלים יכולים להגיע לאלפי שקלים, כולל העובדה שלבמוו נדרש האיתורן. ישנם האנשים שחשוב להם להחזיק רכב יקר ומנקר עיניים מסיבות כאלה ואחרות (התדמית של איש עסקים או קבלן למשל). ישנם כאלה שלא כדאי להם, והם עדיין מתעקשים להחזיק. אז צריך להחליט מהו המקרה הפרטי.

אני ברוכשי רכב היברידי בכלל לא התייחסתי לנושא הסביבתי. כך למשל מפעל אחד כמו חיפה כימיקלים מזהם את הסביבה יותר מכל הרכבים הפרטיים של עיר חיפה גם יחד. אזי לדעתי המאבק הסביבתי צריך להתמקד בראש ובראשונה בחזית הזו. השיקול שלי היה כלכלי נטו. לפי החישוב שעשיתי יצא כי משתלם לקנות רכב היברידי החל מ-120.000 ש"ח. יצא לי לקנות ב-10.000 ש"ח יותר, תרומה לפוזה של רכב חדש ויחסית נדיר. ואכן החיסרון של הרכב ההיברידי הוא חולשה יחסית. לא הייתי ממליץ רכב כזה לתושב ירושלים שיורד יום יום לשפלה או לאחד שמגיע מדי שבוע לים המלח. אבל בתור תושב תל אביב רכב כזה מתאים לי בול. אגב, יתכן ובנושא החולשה דווקא יש בשורה מסויימת בפריוס דור 3.

מדובר בניסוי לא הוגן כלפי הרכב ההיברידי. וכמותו היו רבים. יש להבהיר אחת ולתמיד - הרכב ההיברידי לא נועד למירוצים. הוא נועד לנסיעה עירונית פקוקה ושיוט בינעירוני שקט. נשאלת השאלה מה מתאים יותר לתנאי הארץ שבין היתר כוללים הגבלות מהירות קשיחות, כבישים גרועים, אכיפה מתורפת וענישה דראקונית? מה בעצם משיגים כאן רוכשי רכבים ספורטיביים: במוו, אלפה רומאו וכדומה חוץ מפוזה? נכון, עומדים בפקק יחד עם שאר עם ישראל. כי הרי על מנת לנצל את הפוטנציאל של הרכב הספורטיבי כאן צריך להיות עבריין תנועה מקצועי - לדעת בעל פה את כל המצלמות, מקומות מסתור של הניידות, וזה עדיין לא מציל מהסמויות. ולאומת זאת - את הפוטנציאל של הרכב ההיברידי דווקא כן ניתן לנצל כאן במלאו. הניסוי ההוגן לתנאי הארץ הוא לשלוח במוו ופריוס למירוץ באיילון צפון בין קיבוץ גלויות לקק"ל ב-5 בצהריים ואז לבדוק את הצריכה.

הכתבה מבטאתאת המצוקה של יבואני הרכב האירופיים. אבכן פעם בחרו יצרני הרכב האירופיים לפתח את מנועי הדיזל, שזו לדעתי הייתה הטעות האסטרטגית. מנועי דיזל פולטים מזהמים רבים כגון חלקיקים (בעיה שניתנת לפתרון חלקי), תחמוצות של חנקן רעילים ביותר וחומרים ארומטיים מסרטנים (הפתרון מסובך ומאוד יקר). בניגוד להם, התמקדו היצרנים האסייתיים והאמריקאים במנועי הבנזין, שאומנם פולטים קצת יותר דו-תחמוצת פחמן, אבל מזיקים לבריאות הרבה פחות. בהמשך נמצא הפתרון גם לבעיית הדו-תחמוצת פחמן בדמות הרכבים ההיברידיים למיניהם. הנציבות האירופית וגם הגופים הירוקים שם אינם מאושרים מעצם הרעיון של מנועי דיזל, ה"ירוקים" ככול שיהיו. אבל ליצרני הרכב יש כוח רב. לכן השוק האירופאי בעתיד הקרוב כנראה יישאר ממונע ברובו דיזל. מדינת ישראל איננה מחויבת ליצרנים האירופים כמו המדינות ההן, ולכן רשאית היא להתקין תקינה בלתי-תלויה לטובת בריאות הציבור. דעתי היא כי החוק הירוק במתקנת הנוכחית הוא בין החוקים הנדירים שהושקע בהם מחשבה והוא אכן חוק ראוי.

לדעתי הנסעיה על חשמל בלבד למרחקים קצרים כאלה ואחרים - גימיק יפה אבל לא זה מה שיקבע את נתון הצריכה המצטבר ל-1000 או 2000 קמ של נסיעה משולבת. ונניח כי ישנה סוללה גדולה שמסוגלת להניע את הרכב ל-600 מטר. אזי לאחר מכן מנוע הבנזין יעבוד קשה יותר על מנת להטעינה. מתעוררת גם שאלה מטאפיזית. פעם שילמתי עבור הדלק 1500 ש"ח בחודש. כיום אני משלם 700 ש"ח. נניח והיו עושים פריצת דרך ומשפרים את הצריכה מ-20 ל-30. אז הייתי משלם נניח 500 ש"ח. האים זה כבר כו חשוב? קל וחומר שהטכנולוגיה החדשה בטח ובטח לא תוזיל את עלות הרכב. באיזשהו שלב ההשקעה המשמעותית בטכנולוגיה מפסיקה להביא לחיסכון משמעותי בארנק ולעיטים אף להפך. אלה חישובי אופטימיזציה רגילים שמהנדסים עושים בתיכנון מפעלים.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000416054&fid=3220 הנתון המאכזב הוא הצריכה - רק 21 קמ לליטר. נתון כזה אני משיג גם בסיוויק שאיננו נחשב לשיא הטכנולוגיה ההיברידית. כנראה אכן מדובר בגבול היכולת של הטכנולוגיה הזו.