ד"ר פוליצ'וק

אתה טועה. מגיעים ועוד איך, בעיקר בנשיפה בשלב הספיגה (כי חצי-שעה ראשונות מסיום השתיה הקפיצות יכולות להגיע עד מאה אחוזים). גם בדם ניתן להגיע לריכוזים מדהימים ביחס לכמות שנשתתה, הכל תלוי בתיפקוד הכבד ושאר הגורמים הפיזיאולוגיים. אלה שמנסים לנבא ריכוזים בדם ונשיפה על סמך המשקל וזמן טועים ומטעים.

כאמור, התקנה 62 לתקנות התעבורה קובעת כי העונש המינימלי לנהיגה בשיכרות הוא שנתיים שלילה, אך רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות להפחית מהעונש. עוד לפני כי-שנתיים פסק בית המשפט המחוזי כי לא הרקע המשפחתי הקשה, לא השימוש ברכב לצורכי העבודה ואף לא ריכוז נמוך - אינם מהווים נסיבות מיוחדות דלעיל. אך המציאות בפועל מגוונת יותר. אצל שופטים שונים ישנם תעריפונים שונים לענישה. בד"כ בכל בית משפט ישנם שפט\ת מקל\ה ושופט\ת קשה. בד"כ אם הנאשם מודה בהקראה, וחוסך בכך את הזמן השיפוטי היקר, - הוא יזכה בשנתיים שלילה, קנס של מספר אלפי שקלים והמאסר על תנאי. השופט\ת הקשה יכול\ה להעניק יותר בגלל הריכוז כביכול גבוה. זה יכול להיות 3 שנות שלילה למשל. כב' השופט טננבוים בירושלים לאומת זאת יכול להמיר חלק מהשלילה לעבודות שירות ופסיקתו עמדה במבחן בית המשפט המחוזי. יש לזכור כי בכך לא מסתכם העונש. לאחר סיום השלילה ידרש המורשע לעבור מבחן פסיכואנליטי במכון לבטיחות בדכים (מכון ארבע). מדובר במבחן שלא כולם עוברים אותו, ועליו יש להתקונן כמו לכל מבחן פסיכומטרי. הנכשלים במבחן יכולים להישלל לצמיטוט. לאחר הצלחה במבחן, מורשה הנשלל לעבור את מבחני הרישוי מחדש (המעשי והתאורתי). כאמור, ישנו מספר מאוד מצומצם של עורכי דין מביני עניין שביכולתם לחסוך מהחשוד את כל הנ"ל ולהסיג הסדר טיעון מפליג בקלותו ולעיטים אף זיכוי.

נכון במדינות מסוימות בארה"ב ישנו הרכיב של מעצר מוקדם למספר שעות ואף ימים. אינני מכיר אף מדינה בארה"ב בה עונש המינימום על עבירה ראשונה העומד על 24 חודשי שלילה. ברוב המקרים מדובר בחודשים בודדים. ברוב מדינות של ארה"ב עבירות תעבורה אינן נושאות הרשעה פלילית. הרמה הקבוע בארה"ב היא יותר גבוה (0.8 פרומיל בדם לאומת 0.5 בישראל). בארה"ב דרוש חשד מוקדם לבדיקה (תאונה, נהיגה בזיגזגים, ביצוע עברות נוספות). הכי חשוב - בארה"ב אין מצב שיכנסו לשירות מכשירים מפוקפקים למינהם שאיש לא בדק אותם. רק המכשירים שאושרו על ידי הרשות לבטיחות בדרכים NHTSA מכוח החוק הפדרלי CFR 20 ורשימתם פורסמה ברשומות (FEDERAL REGISTER) למשך תקופה מסויימת תרם כניסה לשירות יכולים לשמש כראייה בבתי המשפט.

טעות בידך. הנסיבה היחידה שיכולה למנוע את ההשבתה המנהלית היא שהרכב נלקח מבעליו ללא רשות ובעליו לא ידע על המעשה. דבר כזה מאוד קשה להוכיח. לכן באים לשימוע עם עורך דין וגם זה ברוב המקרים לא מצליח. נלקחים גם רכבי ליסינג, רכבי חברה וכו'. השבתה מנהלית היא נדירה בעולם. למיטב ידיעתי היא קיימת בנוסף לישראל גם בניו-זלנד. אבל רמת אכיפה של אלכוהול בנשיפה שם היא כי-440 ולא 240 כמו אצלינו. בכלל הענישה בישראל על נהיגה בשיכרות היא חמורה בקני מידה עולמי. בחו"ל מדובר בעונשים הרבה יותר רכים. כך למשל בגרמניה, בה המכשיר מופעל לתפארת, העונש על עבירה ראשונה הוא 250 אירו קנס וחודש שלילה. על עבירה שניה (אצלינו זה מאסר בפנים כמעט בטוח) - בגרמניה 500 אירו קנס ו-3 חודשי שלילה. המדינה היחידה בה העונש משתווה לזה שבישראל היא יפן. אבל ביפן הענישה היא חמורה באופן כללי ולא מעט סעיפים בחוקים (לאו דווקא הרצח) קובעים את עונש המוות. הבעייה הקשה ביותר שקשורה לנושא זה היא התפעול הלקוי והרשלני של המכשיר מול הענישה החמורה שנקבע על ידי התקנה 62 לתקנות תעבורה. מזה שנה אני מופיע בבתי המשפט לתעבורה ומנסה להסביר איך צריך להפעיל מכשיר נשיפה ראייתי לאומת מה שנעשה בפועל. טענתי היא כי הערך הראייתי של המכשיר המשטרתי הוא כי ערך של מכשירון ב-100 שקל שנמכר בפיצוציות. ובכן, בניסוי שנעשה לאחרונה בבית החולים תל השומר יצא כי מתוך 65 נבדקים היו 5 false positives (זכאים בדם, מורשעים בינשוף). ואילו בנשיפון הפשוט יצאו רק 3 false positives, תוצאות שמדברות בעד עצמן. לכך יש להוסיף כי רוב רובם של הנבדקים יצאו הרחק מהריכוז של הרמה הקבוע ולכן עבורם לניסוי לא היה כל ערך.

זה נכון. יש להוסיף כי הדרך המהירה ביותר להזניק בוחן תנוע למקום התאונה הוא להתלונן כי ישנה התחושה כי הנהג הפוגע מריח אלכוהול. כמובן אם מדובר בפגיעה חזית-אחור, כפי שהייתה לי למשל, - תוצאותיה ברורות ולא היה לי צורך בבוחן התנועה. אך לא כך הדבר כאשר פוגעים מהצד. במקרה כזה צד ג' יתחמק ממלוא תשלום הפיצוי תוך מצג של טענות שונות ומגוונות, והעיקרית שבהן - הרשלנות התורמת של הנהג הנפגע. במקרים של פגיעות צד אי-הגעה של בוחן תנועה למקום התאונה יכולה לעלות לנפגע ממון רב, עד לעשרות אלפי שקלים.

שלום! לשימוע יש חשיבות בלתי-מבוטלת בחומר החקירה. לעיטים מביאים נאשמים גרסאות כאלה ואחרות לאחר המעשה. אזי נשאלים הם על ידי בית המשפט מדוע לא הביאו את אותם הגירסאות בשימוע. סעיף 62 לתקנות התעבורה דורש עונש של שנתיים מאסר בפועל על עבירת נהיגה בשיכרות, כאשר עונש המינימום הוא שנתיים פסילה. הרכיב של מאסר ברוב המקרים מתווסף על תנאי. ובכל זאת מבחינת רישום פלילי מדובר במאסר לכל דבר ועניין. לעיטים עורך דין מומחה מסוגל לגלות בעיות כאלה ואחרות בתיק. ברוב המקרים הדבר מסתיים בתיקון כתב האישום מסעיף 62 הקשה ל-26 הקל, תוך הסדר טיעון המפליג בקלותו (חודשים ספורים של שלילה ללא מאסר על תנאי). לאיטים מאוד רחוקות ישנם גם הזיכוים. מעטים הם עורכי הדין שבאמת מבינים בנושא בדיקות הנשיפה. רוב רובם מסתפקים בבדיקות פשוטות ביותר בחומר - למשל האים נשמר זמן המתנה של 15 דקות תרם ביצוע הבדיקה, האים הוחלפו פיות המכשיר לכל נשיפה וכמובן כמה חנונלעך לתובע. יש לציין שלא כמו פעם, - גם הטפסים החדשים וגם ההנחיות כבר לא משאירות מקום לספק. כן היו 15 דקות, כן הוחלפו הפיות (למרות שיתכן ולמעשה זה לא היה כך). אצל עו"ד החובבן שכזה הלקוח יספוג פעמיים - גם את מלוא העונש וגם ישלם על כך שכר טרחה. עו"ד מעמיק יותר יוכל לבדוק מה הייתה הלחות במועד הבדיקה, יבדוק האים מכשיר צלח את הכיולים, מהו רקורד התקלות שלו והאים כולם טופלו כהלכה. לעיטים קרובות הוא מוצא אי-סדרים כאלה ואחרים וכאמור מסיים את התיק תוך הסדר טיעון וסעיף 26. ישנו עו"ד שהתמחה בבדיקות הנשיפה והוא מכיר את הנושא לעומק. הוא יחד עם עו"ד מומחה אחר מנהל כרגע משפט עיקרוני בירושלים בפני הרכב של 3 שופטים. יתכן מאוד כי משפט זה יערך זמן רב.

לכל דבר יש פן שלילי וחיובי. את הפן השלילי של תופעת הליסינג כולנו מכירים. רציתי להציג את הפן החיובי. חברות הליסינג מזרימות לשוק את רוב הרכבים החדשים. אילו הטבת רכב צמוד לא הייתה נתנת כלל, סביר להניח כי חלק לא קטן מהעובדים היו רוכשים רכבים משומשים. כתוצאה מכך כל השוק היה נראה אחרת. 1) הקף היבוא יותר נמוך - מחירי הסחורה יותר גבוהים. 2) דרישה מוגברת לרכבים משומשים - ירידת ערך נמוכה יותר. לכן תופעת הליסינג גורמת להפחתת הגיל הממוצע של הרכבים שנעים בכבישינו. בסך הכל בצורה זו או אחרת כלל האוכלוסיה נהנת מרכבים חדישים יותר. ישנן המדינות בהן אוכלוסייה איננה עשירה במיוחד שמטפלות בנושא באופן מסודר. כך למשל בצ'ילה ישנם תאגידים של הצרכנים שמקבלים הנחות בדיוק כמו חברות הליסינג עצלינו ובכך מזילים את המחירים לכלל האוכלוסיה. למעשה עצלינו זה די דומה, רק שלרוב ההטבות זוכה אוכלוסייה מיוחסת (בכל זאת מדובר במדינת היהודים) וכמובן אי-אלו בעלי ממון עושים רווחים נעים בדרך. מאחר ואין שמץ של סיכוי שהממסד שלנו יתחיל פתאום לדאוג לשתויות כמו טובת האוכלוסייה, הרי אין סיכוי שיקומו כאן תאגידי הצרכנים נוסח צ'ילה. אז לדעתי עדיף שישארו חברות הליסינג. ואגב, חברות אלה מקבלות הנחות בזכות ולא בחסד, כי הרי תמיד המחיר הקימונאי נמוך ממחיר לצרכן.

אנקדוטה קצרה... במהלך המשפט הגדול שמתנהל בימים אלו בירושלים בעיניין הינשוף ישבה לה אישה וכל הזמן רשמה משהו. שאלתי אותה האים היא בא מהתביעות. "לא אני נציגת הקורבנות", - ענתה האישה, - "הבן שלי..." הרגשתי כמובן הייתה מאוד קשה כי הרי אני מעיד נגד המכשיר. לאחר מכן האישה נגשה לעו"ד קולקר ואז היסתבר כי בנה לא נהרג בתאונה אלה נתפס עם הינשוף...

שופט קשה = תעריפון עונשים גבוה ונכונות נמוכה אם בכלל להגיע להסדרי טיעון. לפעמים חושבים שהתביעות מחלקות הסדרי טיעון על ימין ועל שמאל כי יד המלך. לא כך הדבר. אם אתה בא למשפט מוכן היטב, יש בידך טיעונים חזקים, אזי אולי יעילו בטובם ויציעו לך את ההסדר. וגם זה לא תמיד. כאמור, ישנם השופטים שלא שווה לתביעה להוציע הסדרים באולמם. הבהרה: אף פעם לא נכחתי בבית משפט בנצרת ואין לי מושג מה קורה שם. דבריי נגעו לתמונה כללית בלבד.

בד"כ אין תובע אחד שמנהל תיק תעבורה ספציפי כזה או אחר. קורה ולכל דיון מגיעה תובע\ת אחר\ת. את כתב האישום והצילום מהתיק עקרונית ניתן לקבל בכל תחנת משטרה הקרובה למקום מגורך בה יש אגף התביעות, לא חייבים להגיע דווקא לנצרת לצורך כך. אך התיק הזה לא יהיה מלא. על מנת לנהל את דיון ההוכחות נדרשים עוד מספר מסמכים, כגון התע"צ, פלטי הכיול בתחילה וסוף המשמרת וכו'. על מנת לקבל את המסמכים הנ"ל עליך קודם כל להגיעה לדיון ההקראה ולכפור באשמה. רצוי מאוד לנמק למה אתה כופר באשמה (למשל כופר בתקינות או בדיוק של המכשיר, או למשל לא נהגתה בזמן ובמקום וכ כו). לאחר ההקראה ניתן לנהל סייג ושייח עם התובע\ת ולדרוש את מלוא המסמכים. עו"ד מומחה בערוצים שלו יכול להסיג את מלוא המסמכים עוד תרם דיון ההקראה.

על מנת לסגור קצוות. לא התכוונתי לטיב או רוע של נפש האדם אלה לתיפקוד המערכת השילטונית באופן כללי ובנושא הגנת הצרכן בפרט. אתן דוגמה. בארה"ב למשל הרכבים גם כן עוברים אובדן כללי. אבל איש לא יעיז לשפץ אותם ולמכור בשוק המקומי. נכון, ישפצו אותם וימכרו לרוסיה, המדינה בה המערכת השילטונית מתפקדת בצורה לקויה, לא נחלצת להגנה על האזרח הצרכן ולא הכפת לה מה יקרה לו. אז קורה שהצרכן שאיננו מוגן חושש שבעתיים בגלל כל שמוע או דעה קדומה. נניח ישנה הדעה כי הרכבים הצרפתיים והאיטלקיים אוהבים (או פעם אהבו) להתקלקל. אני מניח כי בצרפת או באיטליה אומנם זה לא נעים לצרכן, אך הוא יודע כי יטופל. לאומת זאת בישראל הוא יודע כי כמו שאומרים הוא יוכל את זה. היבואן יתנער, יתרתר וכו וכו והצרכן המסכן הוא כמעט לגמרי חסר כוח מול המערכת. לכן גם המכירות וגם אחזקת המחיר של הרכבים האלה הם בהתאם. לאומת זאת ישנה הדעה כי למשל מאזדות או סוברות לא יגרמו לצרכן את כל הנ"ל. אז אץ רץ לו הצרכן לרכבים האלה, נוצר העדר והמחירים המנופחים. אגב לא ראיתי שום סקר אמינות שיהיה נכון לישראל. לכן אין לנו מקור מידע אחר פרט לשמועות והדעות הקדומות.

כאן איני מסכים איתך. אני למשל מהנדס כימיה. אני חייב להבין בדיאגרמות פאזות ולא חייב להבין דבר וחצי דבר ברכבים. וכך חיים האזרחים במדינות מתוקנות. הם מבינים במקצוע שלהם ובשאר התחומים מקבלים שירות מקצועי ואמין. בתור אחד שבילה לא מעט זמן במדינות שונות - החל מאירופה וקנדה ועד ליפן - אני יכול להעיד כי האנשים שם הם מאוד נאיביים בהשוואה לישראלים. המציאות מכריחה את הישראלי המצאוי להיות מקצוען בכל תחום. הוא גם עורך דין קטן, גם מכונאי, גם שיפוצניק ומה לא. ואם הוא לא יהיה כזה, - הרי ירומה ויוקץ על כל גיבעה ותחת כל עץ רענן. האים תוכל להצביעה על מדינת עולם ראשון כלשהי בה התיעוד לתאונות שעבר הרכב הוא וולנטרי בלבד. רוצה מתעד, רוצה לא. רוצה גם מזייף בספר הטיפולים, מזייף בקילומטרז', הרשויות לא מטפלות בנ"ל כלל וניתן לברר את הדברים רק דרך חוקר פרטי. האים יתכן שבמדינה מתוקנת כולשהי ימכרו רכבים שאבדו כללית בתאונות ומהוות סכנת נפשות על הכביש, לא רק שלא יסתכנו להכנס לכלא לשנים ארוכות, אלה גם יעשו זאת בהסדר עם חברות ביטוח גדולות ומכובדות. המנטליות של "לגרוף כסף היום ומחר שיהיה המבול" לא אופיינית לעולם הראשון. לכן אני יודע שכאשר אני נכנס למוסך בקנדה או בגרמניה לא ירמו אותי, לא יעשו טיפולים שלא לצורך, לא ידחפו לי חלפים מזוייפים (שוב בהסדר עם חברות ביטוח גדולות ומכובדות). כי הרי לאותו מוסך המוניטין שנרכש משך עשרות שנים של עבודה קשה חשוב הרבה יותר מרווח קל בן רגע. כשאני אכנס לסוכנות היבואן אהיה בטוח שלא ימכרו לי רכב שנפל מאוניה ועבר שיפוץ או כזה שעשו בו התקנות פירטיות ואלה ימררו את חייו וגם חיי. ואם נפל בידי רכב לימון אהיה בטוח כי יחליפו לי אותו עם התנצלויות ופיצויים. תחשוב על זה.

גישתך זו מאוד מעציבה אותי בתור לקוח פרטי. היא איננה מקצועית ועלולה לגרום לנזקים לחברה בה אתה עובד. אפילו אם מדובר ברכב זול מקבוצה 1, הרי עבור אותו הלקוח זה הרבה, הרבה מאוד כסף. יש גם לזכור שעל כל רכב, זול ככול שיהיה, היבואן עושה רווחים לא רעים כלל וכלל. ודאי וודאי כי הגישה המקצועית היא לשים לב לכל לקוח ולכל תלונה. וכל מקרה חייב לזכות לטיפול עינייני. ובמקרה של לקוחות לימון יש להיעזר בעורך דין מומחה עם שיניים. הלקוח צריך לדעת שהתלונות הענייניות יזכו בטיפול עינייני, והתרדות סרק יזכו בסופו של דבר בתביע בבית המשפט.

ישראל נמצאת במצב מיוחד במינו. מצד אחד לשלטון ולחברה כולה ישנם סממנים ברורים של העולם השלישי, ומצד שני זאת חברה יחסית עשירה. (פרדוקסים דומים ניתן לזהות אולי באי-אלו נמרי כלכלה מהמזרח). המצב המיוחד של ישראל ודאי משליח על שוק הרכב. מצד אחד לאנשים רבים יש כסף ולפעמים לא מעט. מצד שני חוסר הגנה מפחיד למדי של הצרכן. זה מתחיל באולם התצוגה ומסתיים בקומבינות שבין חברות הביטוח, המגרשים ומכוני הבדיקה (בחסות המערכת השילטונית) שאולי מקומם בזימבבווה או גווטמלה, אבל בשום אופן לא בשום מדינה מתוקנת. אז לא הפלא שהסטיגמות והדעות הקדומות שממלא קיימות בשוק הרכב העולמי כאן הולכות ומתגברות. הצרכן החסר כוח והמרומה מחזיק בסטיגמות כחבל הצלה בג'נגל מסוכן מבחינתו של שוק הרכב המקומי. ובכל זאת לסטיגמות יש בסיס איתן. אילו הן הנסיונות להעריך סיכויי הצלחה ברכישה של מוצר כזה או אחר. אני מחזיק בדעה כי מצד אחד בכל זאת לסטיגמות יש רגליים, ומצד שני הסיכוי לתרחיש כזה או אחר לא חייב להתממש בכל מקרה ומקרה פרטני.

דווקא במקרה של סיוויק היברידי זה לא עד כדי כך חריף. בחו"ל ההיבריד נמצא בקבוצת מחיר שונה מזאת שבישראל. באירופה מחיר של הרכב די דומה למחיר בו אני רכשתי אותו כאן. אולי באנגליה קצת יותר זול בגלל הירידה בפאונד, באירלנד קצת יותר יקר, בסקנדינביה הרבה יותר יקר. בגרמניה הוא מתקרב למחירו של במוו סידרה 3 (24000 אירו) בארה"ב המחיר מסביב ל-90K ש"ח (22000-24000 $, תלוי בשער ה-$) אבל שם האיבזור קצת אחר (לאו דווקא תמיד יותר עשיר), כך שקשה לערוך השוואה מדויקת. כך שבמחיר של סיוויק הייבריד ניתן לרכוש שם איזה 4*4 יומרני. ובכן שבישראל זו נראת חבילה מפתא. לכל זה יש להוסיף כי על ההיבריד היצרנן מרוויח הרבה פחות מרכב רגיל. אני יודע כי יצור פריוסים כולו הפסד לטויוטה. לגבי סיוויקים אין לי מידע, רק ידוע לי הטכנולוגיה IMA זולה יותר. בכלל הטכנולוגיה של הסוללות האלה היא סוד מסחרי. דווקא היום היה לנו סמינר מחלקתי בנושא סוללות ליטיום ושאלתי את המומחה מהן הסוללות ברכבים היברידיים - ואפילו הוא לא ידע. אבל כמובן לא המחיר בחו"ל ולא העלות היצור, אלה הצרכים של הרוכש חייבים לקבוע את החלטה.

אני מציעה שתמצא נתונים של residual values למותגים שונים בארה"ב. פעם פירסמתי אפילו קישורית, אבל כרגע זה ברח לי. לנצייה לא משווקת שם, אבל המותג סאאב ששייך לקונצרן GM משווק וגם משווק. זה הרכב עם ירידת ערך בין הגדולות בארה"ב. אם למשל הערך של הונדה ג'אז לאחר 5 שנים נשאר נדמה לי כי 45% מההתלתי, עצל סאאב זה פחות מ-20%. אזי התופעה היא לאו דווקא ישראלית אלה כלל עולמית. וחוץ מזה אינני מסכים כי ירידת הערך הצפויה איננה מהווה גורם חשוב בחו"ל. מהווה וגם מהווה. אני מציע להקליד במנוע חיפוש את צמד המילים residual value ותמצא אלפי קישוריות בנושא. ובאנגליה למשל כמעט בכל פעם שמדברים על רכב נזכרים בירידת הערך. ישנם אינספור כתבות על כך כי למשל למאזדה 3 מחזיקה מחיר טוב יותר מניסאן טידה או למשל שלא כדאי לקנות את רנו לגונה כי ירידת הערך שם גדולה מין הרגיל וכו כו.

אני לא לגמרי מסכים. כמובן ידוע למי נתונה הנבוא, אבל נתבונן בתרחיש הסביר. הבחור שקנה פריוס משלם רק על דלק, טיפולים וביטוחים וכמובן ישנה ירידת הערך של כי-15000 ש"ח לשנה. זה שקנה רכב דיזל משומש נניח משלם אותו סכום על דלק, נניח אותו סכום לביטוחים (שאגב אינני בטוח שזה נכון, אבל נניח), הטיפולים השוטפים, נניח ישנה ירידת ערך של אלפים בודדים בשנה (במקרה הטוב) והביקורים במוסך. הסכום הממוצא שנשאר במוסכים הוא כי-10000 ש"ח לשנה. אז יצא כי ההפרש באחזקת רכב חדש ומשומש הוא לא כזה נורה. ובכל זאת הייתי מסכים כי אחזקת רכב משומש במצב טוב יוצאת יותר בזול מהחדש. אלה מה.. ישנו הגורם שנקרה השקט הנפשי. אני כי בעלים לשעבר של רכב משומש יודע היטב מה זה האי-השקט הנפשי. בכל פעם ברכות לאל שהרכב התניע, שהגיעה ליעדו, שלא נשמע שום צליל חשוד. ומה עם ימי עבודה שנשרפו במוסכים. מה עם הפגישות שבוטלו בגלל שהרכב המחורבן נתקע. לכל אלה ישנו גם ערך בלי-מבוטל. וכמובן לכל אלה יש להסיף את ההבדל במעמד החברתי בין בעל רכב חדש או חדיש לבין בעלים של טרנטה ישנה.

בשוק הרכב אין פריערים ומתנות חינם. אם למוצר כלשהו יש ירידת ערך גבוה - חייבת להיות סיבה לכך. אגב, אני שומע הרבה טענות על כך כי העדר בישראל הוא טיפש, לא מעריך מספיק את הרכבים הצרפתיים, הסטיגמות הן סתמיות וכו'. אני מזמין את הטוענים הנ"ל לבדוק את נושא ירידות הערך בחו"ל. הם יגלו תמונה מאוד דומה לזאת שיש לנו כאן בישראל. הרכבים מהיצרנים היפניים מחזיקים מחיר יותר טוב מרוב האירופיים וכמעט כל האמריקאיים. הצרפתיים הם תמיד בתחתית הטבלה עם נפילת ערך זנותית. כך שהעדר הוא לא כל כך טיפש. אז סביר להניח כי רכישת רכב צרפתי קרוב לוודאי לא תהיה חבילה כדאית לאורך הזמן. אולי השקעה ראשונית קטנה (מחיר הרכב) אך עלות אחזקה גבוה.

אני לגמרי מסכים כי רכב היברידי איננו ידידותי לסביבה כלל וכלל בקני מידה גלובלי. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון כי ההיברידים יגרמו לזהיום אי-שם בהודו או בסין, ואילו במרכזי הערים הגדולות של העולם העשיר הם יתרמו לאיכות הסביבה. ומכאן נובע ההבדל המהותי בין הקונספט ההיברידי והדיזל החיסכוני. יש לזכור כי דלק סלר, אשר מהווה פרקציה כבדה בתהליך הזיקוק, הינו עשיר בתרכובות ארומטיות, תרכובות מכילי גופרית ושאר הירקות. אומנם נכון שהדיזל החיסכוני יכול לפלוט מעט דו-תחמוצת פחמן. אבל הוא יפלוט גם דו-תחמוצת גופרית, הוא יפלוט שאריות של תרכובות ארומטיות המסרטנות, וזה יהיה כאן, בתל אביב ובירושלים ולא בהודו או סין. היסטורית קרה כי היצרנים האירופיים אימרו על הדיזל החיסכוני ואילו היפנים אימרו על ההיבריד. אבל הוועדה האירופאית והגופים הירוקים לא מעושרים כלל וכלל מהבחירה הזאת. אומנם אלה לא יכולים לעשות הרבה ביבשת הקלאסית, כי הרי הכוח של יצרני הרכב הינו גדול. ואילו בישראל בה אין מאבק אינטרסים הנ"ל ישבו וועדות מקצועיות שבחנו את הנושא הסביבתי וההכרעה הייתה ברורה לטובת ההיבריד. כרגע לא ברור לגמרי הנושא של העתיד של הרכבים ההיברידיים, כי הרי יצורם יקר ומשמש לצורך קביעת תדמית של הטכנולוגיה המתקדמת של היצרנים. יתכן המצב בו המיתון יחריף, מחירי הדלק ירדו, תזרים המזומנים יצטתמצם והיצרנים יגעיו למסכנה שלא שווה להם להמשיך ולייצר רכבים היברידיים. אבל בדיוק אותו דבר יכול לקרות למנועי הדיזל הירוקים, כי גם יצורם לא ממש זול. יחד עם זאת יש לזכור שכאשר שמים סכום X על הרכב היברידי (במיוחד בארץ) מקבלים מוצר שעלותו הרבה יותר גבוה מהמקרה בו שמים אותו סכום X על כל רכב אחר, כולל רכב דיזל. כך שהבחירה היא בהחלט לא פשוטה, ויש לקחת בחבון גם לא מעט גורמים נוספים, כגון ביצועי הרכב, נושא האמינות וכו כו.

אתה צודק - היה לי בילבול מבייש ביחידות. למדתי את הנושא ואני מתקן את עצמי.

אני מת ללמוד מהן המחלות של הסיוויק ההיברידי. בעולם הוא מקבל ציוני אמינות הכי גבוהים. כך גם טויוטה פריוס. הבעיה היחידה שמוכרת לי - היא האיכות הירודה של הצביעה. הצבע מתקלף, מופיעים גם הכתמים שלא יורדים. על הרכבים הלבנים מופיעה החלודה נראת לעין. אבל זו בעיה שנובעת לא עקה היותו של הרכב היברידי, אלה משותפת לסיוויקים רגילים ועוד כמה וכמה רכבים טובים ומכובדים של היצרנים היפניים. לגבי מחירי הטיפולים של הסיוויק ההיברידי קשה לי להסכים איתך. רק הטיפול 90000 יקר ועולה מעל 2000 ש"ח. שאר הטיפולים עולים כמו לכל רכב יפני בנזין רגיל והם ודאי זולים יותר מסקודה דיזל. וגם הסכום של הטיפול 90000 מתקזז בקלות מול עלויות הביטוח שהם מאוד זולים. כך למשל מי שהולך על ביטוח עם השתתפות עצמית גבוה של כי-1000 ש"ח יכול לקבל מקיף בכי-2500 ש"ח. אני בחרתי במסלול השתתפות עצמית נמוכה (300 ומשהו ש"ח) והמקיף עולה לי 3100 ש"ח. גם החובה משום מה יוצא זול להפליא (בסביבות 1000 ש"ח בלבד). נראה אותך מוצאי ביטוחים בסכומים כאלה עבור רכב דיזל כולשהו, ובמיוחד סקודה. זה שדיזל בד"כ יקר יותר מבנזין הרי דבר ידוע. אני מכיר אומנם כמה תחנות דלק בהם הסולר זול מהבנזין, אבל סביר להניח כי אלה מקרים יוצאי דופן. וגם החוק הירוק שנכנס לתוקפו בשנה הבעל"ט קרוב לוודאי לא יטיב לא עם מחירי הסולר ולא עם רכבי דיזל בכלל. ולגבי ההשוואה בין סובוק IMA לפריוס. לכל אחד יש את היתרונות והחיסרונות. באופן כללי סיוויק הרבה יותר מאובזר ולכן כי חבילה יוצא זול יותר. לאומת זאת פריוס שימושי יותר עם מקום איחסון גדול יותר. קשה לקבוע מי מהם חסכוני יותר בצורה וודאית. אומנם נערכו בארץ מבחנים השוואתיים, אבל הבוחנים כנראה לא היו מיומנים לתפעל רכב היברידי או שהיו סיבות כאלה ואחרות נסתרות מעין, ובכל אופן סיוויק יצא בהם על הפנים. לי יש נסיון אישי אחר עם הסיוויק ההברידי. פשוט לא צריך לאנוס את דבשת הגז. הרכב לא מבייש את עצמו כלל וכלל על הכביש גם עם רגל קלה יחסית. הצריכה ומצטברת, כולל נסיעות עירוניות, עמידה בפקקים ועליות חדות של כביש חוצה שומרון עומדת בסביבות 5.4-5.5 ליטר ל-100 קם. לגבי התקציב. כיום יש נפילת ערך די גדולה לכל הרכבים. אני מבין שהכיוון הוא להפסיק את השיווק של הסיוויקים ההברידיים בארץ ולעבור לאינסייט. אז כנראה די בקרוב יהיה ניתן להסיג את הרכב גם בתקציב של 100 K ש"ח.

באותו מוסך מרכזי בזמן המתנה בחנתי 3 סיוויקים שהמתינו לטיפולים או תיקוני פחחות. 2 באו לטיפול 15000 וגילם כי שנה. אחד בורדו, בדיוק כמו שיש לי. כולו מלא בקילופים וכתמים שלא יורדים. הדברים נראים רק מקרוב, במרחק של כמה מטרים הרכב נראה מאוד יפה. זה מה שמצפה גם לי אם לא אעשה תאונות או שיפשופי חניות. אחר בצבע עכבר. כל הגג מלא בכתמים שלא יורדים, כתם אחד אפילו די גדול. היה סיווק בצבע ברונזה שעשה תאונה כמעט ביום קבלתו. עליו לא מצאתי קילופים, אבל הכתמים שלא יורדים כבר היו וגם היו. מקודם הייתה לי מיצובושי לנסר חדשה. לא הכרתי דבר כזה כמו קילופים או כתמים שלא יורדים או כל פגם צבע אחר פרט מאלה שבבירור נעשו לרכב בחניות או על ידי עוברי אורך. בקיצור, הצביעה של סיוויקים החדשים פשוט קטסטרופה.

עידכון של היום. הגעתי למוסך מרכזי חדש של מאיר ברל"צ. בניין חדש ומרשים. יצא בחור מאוד נעים בשם חביב. הוא אפילו לא ניסה להתנער. בהתחלה אולי זרק איזה משפט-שניים שזה מאבנים של משאיות אבל די מהר נכנע ונתן פקודה לעשות וואקס-פוליש. הרכב מיד נלקח לעבודה. לי נתנו להכנס ולבחור סוג של פוליש (הכי עדין) ושל וואקס (אקרילי). נעשתה עבודה לא רעה על הרכב. כל תסלחו לי על הביטוי חרבנה (swirl marks) שהרכב היה כולו מלא בה הועלמה לגמרי. אמרו שאילו הייתי עושה ווקס - פוליש רציני מיד לאחר קבלת רכב - לא הייתי מגיעה למצב של קילופים. האמת שקילופים האלה לא מתרידים אותי. הם נראים כמו חלקיקי אבק קטנים. הפחד שלי שהם ילכו וירבו. הבטיחו לי כי חידוש ווקס בזמן ימנע זאת. נהיה ונראה.

אינני ראיתי עד עצם היום הזה אף כתבה רצינית בנושא שוק הרכב. הניתוח הוא כזה שכל אחד יכול לעשותו. הרי כולנו ראוים את שערי המט"ח ולא צריך שום כתבה מלומדת על מנת להסיק את המסכנות מהנ"ל. לדעתי זריקת מספרים כאלה ואחרים לגבי המכירות הצפויות בשנה הבעל"ט - הרי דבר בלתי אחראי בעליל. נניח כי הנפילות בבורסה יעצרו החודש והלה יהיו רק העליות. ומה אם מדד ה-100 יגיעה ל-300 וימשיך להידרדר? האים גם אז יהיו מספרי מכירות כאלה? מה שהייתי מצפה מכתבה רצינית הוא ניתוח השוק. למשל מי הם הרוכשים בשוק הפרטי? מה למשל אחוז העצמיים בעלי עסקים קטנים שבינהם. מה הצפי של פגיעה בעסקים קטנים בתרחישים כאלה ואחרים בבורסה (הרי ידוע כי על כל איש חיי-טק מפוטר יש בסביבות 2-3 עובדים בשירותים הנלווים שמאבדים את משרתם). האים הפגיעה ברוכש הפרטי תתבטה בירידת מחירים או בצימצום דגמים. ניתוח דומה הייתי מצפה לגבי שוק הליסינג. האים ישנה אפשרות לחברות הליסינג להמנע ממכירות הפקר - למשל המשך שימוש ברכבים בני 3 שנים פלוס תוך מתן הנחות ללקוחות. עד כמה ריאלית האופציה של יצוא למדינות ערב. ועוד סוגיות כהנה וכהנה. ניתוח רציני איננו נבואה. הוא נותן לקורא כלים להבין את המתרחש ולעקוב אחריו. ואז כאשר הקורה רואה ידיעה כזאת או אחרת - הוא כבר ידע להעריך מה תהיה השלחותיה על נושאים אחרים. כתבות אנליזה רציניות מופיעות יום יום בעיתונות עסקים בחו"ל. אלווי שיום אחד נזכה לעיתונות מקצועית גם בארץ.

הונדה סיוויק הייבריד בעלת גיר רציף. הכל תלוי אם מדובר בעלייה או ירידה. אני נוסע במהירות קבוע של 97 קמ"ש - שמור בתור הזכרון של בקרת שיוט. עז בעליות זה בקלות מגיעה ל-4000 סל"ד והצריכה מתל אביב לאריאל מגיעה ל-6 ליטר ל-100 קם. בדרך חזרה (הירידות) הסל"ד לא עולה על 2000 והצריכה פחות מ-4 ליטר ל-100 קם. אני שומר גם נתון של הצריכה המצטברת של יותר מ-3000 קמ. הנתון כרגע 5.4 ליטר ל-100 קם.