ד"ר פוליצ'וק

לטובת המתעניינים בנושא אני מצרף 2 מאמרים. אחד בנושא בדיקת אלכוהול באוויר נשוף מפי המומחה החשוב בארה"ב ד"ר גולברג והשני לגבי אישור מעבדות פורנזיות בארה"ב. שנה המאמרים מתוך האנציקלופדיה למדע הפורנזי והיא כולה זמינה במקורות פתוחים Accreditation - Encyclopedy of forensic science.pdf Gullberg - Encyclopedy of forensic science.pdf

בלי להיכנס לסגה ארוכה הודות הפרטים הטכניים ועקרונות הפעולה של מכשירי הנשיפה בכלל והינשוף בפרט אומר כי xbox12341 טועה ואמיר שליט צודק.

יצא לי לראות קווים ממוגני ירי של אגד. נדמה לי כי יש גם קוו מיוחד של דן לעמנואל. אוטובוסים אלה נראים אחרת לגמרי מקוו 186. אני בטוח ב-100% כי אין עליו שום מיגון. מדובר בדגם שהיה פעם בשירות האגד ומאוחר יותר הוחלף לאוטובוסים ירוקים של וולוו כמדומני. מאחר ורוב האוטובוסים של דן משרתים בתוך הערים, אין להם ציי האוטובוסים הבין-עירוני. זה מה יש. כל זריקת אבן תשבור את חלותיו של האוטבוס כזה לרסיסים. ואכן יש בקוו כמה אוטובוסים משנות ה-80 עם הריפוד הנוסטלגי מאותה התקופה. האוטובוסים האלה מרעישים. הם גם נתקעים המון. יוצא לפעמים שהאוטובוס מוריד את כל הנוסעיו באמצע אי-שם וממשיך למוסך או אפילו צריך גרר. ולגבי הקוו 286... ובכן... יש חיסכון של איזה 20 דקות בפ"ת. אבל עד שהוא מגיע מתחנה מרכזית לצומת גיא - ברכב פרטי כבר ניתן להגיע לבקעת הירדן...

לדעתי רעיון מעניין. יש להזכיר כי כלי רכב הראשון שנבנה בצרפת עוד במאה ה-18 נע על קיטור

אני מעריך כי מדובר דווקא בהפסד. אנשים מעדיפים לעלות על טרנטות למינהן, רק שלא לנסוע באוטובוס. אני אישית הייתי מעדיף לנסוע לעבודה באוטובוס (אילו היה מהיר) ולמצוא שימוש יותר מועיל ל130000 ש"ח שעלה לי רכב פרטי.

אני רוצה להוסיף דבר מה. אני גר בת"א ועובד באריאל. קודם גם גרתי באריאל. הקוו שמקשר בין אריאל ות"א מספרו 186. הוא עובר ת"א, רמת גן, בני-ברק, פ"ת, וגם נכנס למיני ישובים בדרך. הנסיעה ברכב פרטי לוקחת 30 דקות. בקוו 186 - שעתיים וחצי. האוטובוס מתמלא בתחנה מרכזית של ת"א והנוסעים המסכנים מתולתים לאורך כל המסלול ללא הצורך. האוטובוס מתוצרת שנות ה-80, כולו מטונף ומתפרק. יש להוסיף כי חוץ ממני די מעט אנשים עובדים בעיר כמו איריאל. רובם ישנים שם ובאים לעבוד בת"א והסביבה. אני מרחם מעומק ליבי על אלה שאין להם רכב פרטי והם נעלצים לסבול את הקוו כמו 186 המדובר. דווקא מבחינה לוגיסטית היה ניתן לפתור את הבעייה בקלות. קוו אחד יוצא מת"א ונוסע ישירות לאריאל, אחר - מרמת גן, שלישי מ-פ"ת. אילו התחבורה הייתה יעלה - יותר אנשים היו מעדיפים לעבור אליה. כרגע הנוסעים הם השכבות החלשות ואלה שרשיונם נשלל.

אני לא מוצא את הרכב באתר הרשמי של היבואן ולכן אינני יודע מה האיבזור של הרכב.

האמת לא מצאתי שירוקו באתר של היבואן. הלכתי לאתר i-car. ראיתי כי הרכב מצויד בתיבה בת 6 הילוכים ולא 7 DSG שעולה כאמור 25.075,00 €. בארץ זה עולה 180 K ש"ח (לפי האתר i-car). שוב, פער מחירים רגיל. לגבי הגירסה של 165 K ש, (אני מודה בטעות) נשארנו עם 2 אפשרויות: 1.4 TSI 90 kW או 122 כ"ס שמחירה 21.750,00 € ו1.4 TSI 118 kW או 160 כ"ס שמחירה 23.300,00 €. אז כאמור שוב טעות קטנה ולאחר בדיקה מעמיקה מסתבר שהאמת נופלת בין לבין. אובכן, 23300 אירו מול 165000 ש"ח וזה עדיין לא פער מחירים יוצא דופן. ראיתי מכוניות עם פער הרבה יותר עדיף. אבל כמובן שלא זה הכי חשוב, אלה צרכי וטעמי הנהג.

הגירסה של 170 K ש"ח בישראל עולה 21.750,00 € באירופה. לדעתי פאר מחירים רגיל, אין כאן שום מציאה. אבל אחלה רכב. לאומת זאת המחיר החדש של אלפא 159 (185 K ש"ח) - זה כבר מתחיל להיות מעניין.

אני בזמנו בחנתי את האופציה לייבא טויוטה קאמרי הייברידית. המחיר שדרשו המתווחים אז היה 130-140 K ש"ח. אכן המוסך של היבואן לא יטפל ברכב. אבל יש 2 מוסכים שכן יכולים לעשות זאת ולדרוש את החזר ההוצאות מהיצרן ישירות. אבל כמובן שהעניין לא פשוט כלל וכלל. הרכב לא כ"כ חיסכוני, לא ניתן להשוואתו לפריוס או סיוויק הייבריד. המון חלפים יש להזמין מארה"ב, כך שהרכב עלול להתקע שבועות. גם איכות הטיפולים בארץ מוטלת בספק. בסוף אני ויתרתי על הרעיון ורכשתי סיוויק הייבריד במחיר שהיה נראה לי. מאז כמה עשרות אנשים בארץ רכשו את טויוטה קאמרי ההיברידית. המתווחים החלו לדרוש מחירים מופרזים, בסביבות 200 K ש"ח תוך לקיחת לכיסם את הנחת המס (בדומה ליבואנים הרשמיים). במחירים כאלה כל העניין לבטח לא שווה.

בדיוק כך! אבל התוצאות עלולות להיות כ"כ קטלניות שלא שווה לקחת שום סיכון מהסוג הנ"ל. אם במסרים האלה הצלחתי להציל אפילו נפש אחת בישראל מכתב אישום ע"פ הסעיף 62 זו בוודאי זכות גדולה מאוד.

נשאר רק להוסיף כי כל בדיקות הנשיפה הן "בערך". במכשיר הנשיפה שהוכנס לשירות בגרמניה זה פחות "בערך", בישראל זה יותר. בנשיפון זה מאוד "בערך". לכן תוצאות הנשיפון לא קבילות בבית המשפט או במילים אחרות, הן אינן ראייתיות. אגב בשנה הבעל"ט הנשיפון הזנוכחי מוחלף בנשיפון דיגיטלי, דומה לאותם המכשירונים שניסו לדחוף כאן באתר בשבוע שעבר.

זאת הסיבה למה העתקתי את מקום מגוריי מאריאל לתל אביב. באריאל פשוט קשה מדי לנהל את אורך החיים הבורגני. וכנראה אינני יחידי. מדינת ישראל בונה את עצמה כך שהיא בהדרגה כולה נשאבת אל תוך תל אביב. ולגבי שעתיים אחרי שתייה... שוב בא לי להגיד משהו קשה, אבל אנסה לרסן את עצמי. מפליא אותי איך אנשים יודעים את הכל בעולם הזה, בלי להתענין, בלי לקרוא איזה מאמר למשל. אבל לקבוע דברים בוודאות כן יודעים. אז תרשה לי בתור אחד שקרה לא מאמר אחד, אלה מאות מאמרים בנושא להמליץ לך לא לנהוג גם כעבור שעתיים אחרי השתייה. אגב הכי מסוכן זה כעבור בערך שעה, אז הריכוז מגיעה לשיא. כעבור שעתיים זה לא הרבה פחות מסוכן. כי האדם מרגיש שהוא "התאוורר", אך למעשה קיים גם בדם וגם בנשיפה ריכוז בלתי-מבוטל. מתי כן? תלוי בכמות. ליתר הביטחון - עדיף בכלל למחרת. אבל אם כמות הייתה קטנה - אולי 5-6 שעות. ועוד משהו... הניסוי שעשיתה עם מכשיר הינשוף כבודו במקומו מונח. משטרת ישראל גם עשתה הניסוי משלה והתוצאות מונחות לפני בית המפשט הנכבד. אומנם תוצאות אלה לא טובות למשטרה, אבל תעשה טובה לעצמך, על תעלה על ההגה שעתיים אחרי שתייה.

בדיוק כך! שתית כוס יין של שבת - אל תנהג, אפילו אחרי שעתיים. רוצה לבלות בפאב - סע במונית. בסך הכל זה לא נורא, אפשר להסתדר בלי להיכנס לצרות צרורות.

התיעוד לא חסר, הסרטונים מסתובבים ב-YOUTUBE. הנה למשל אחד מהם בסיגנון סאדו-מאזו (תירד על ארבע): http://www.sanegor.com/6-seruv.html אם אתם חושבים שהעיתונות מתעניינת בזה, אתם טועים. במדינה בה 98% מהמשפטים מסתיימים בהרשעה והרוב המתלהם ודורש להחריף את העינשה - למי מעניינים זכויות הפרט?

חוששני כי לכתוב עברית ללא השגיאות כבר לא אלמד לעולם, בגילי זה כבר מאוחר מדי. אני בסך הכל ד"ר להנדסה כימית ולא לפילולוגיה כך שעל שגיאות כתיב את התואר לא יקחו לי. שוב, השוטר לא יעשה בדיקות חינם לעוברי אורך, הבדיקות האלה עולות למשטרה הרבה כסף. כמו כן הוא לא ישלח לבדיקת דם, כי כאלה הן הפקודות. זה שהשוטר הופך לתנין אשמה החברה שהפכה לעדר אנטילופות, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

הסיפור מזכיר לי סרט של ניישנל ג'אוגרפיק. האנטילופות המטומתמות חוצות את הנהר למרות שיודעות שיש בו תנינים. כמובן שהתנינים תופסים כמה מהן ותורפים. בני אדם, אל תהיו אנטילופות מטומתמות, אל תתקרבו לנהר שורץ תנינים, אל תגיעו לפאבים עם הרכבים שלכם. האנטילופה חושבת שהיא תצליח לברוח מהתנין. הנהג המטומתם תסלחו על הביטוי, אני לא מתכוון לאיש כאן, חושב שהוא כשיר לנהיגה אחרי ששתה בירה או שתיים. אך מכשיר הינשוף הלא מכויל כראוי עלול לחשוב אחרת. אולי האנטילופה חושבת שהתנין זו סתם הרפתקאה. הנהג המטומתם חושב שהוא סתם ישלם קנס. את הקנס של אלפי שקלים שקלים הוא בטח שישלם. אך לעו"ד הוא ישלם סכום כפול ומכופל. וגם ישלל לשנתיים. וגם יחטוף כתם לכל החיים - מאסר על תנאי, ר"פ, כך שעל ויזה לארה"ב, הגירה לקנדה או אוסטרליה, מקום עבודה מכובד - לבטח יוכל לשכוח. זה שיקחו לו רכב לחודש ויגבו על כך עוד איזה אלף-אלפיים ש"ח זה כבר לקינוח. זה שבתום השלילה הוא יתצרך לעבור עינוי של מכון ארבע ומבחני רישוי מחדש הוא כמובן לא יודע. ולמרות זאת האנטילופה הלא הכי חכמה ההיא עדיין מעיזה להתקרב לאותו לנהר קטלני ומנסה לחצותו. ועוד באים בטענות לתנין... התנין בסך הכל נולד בשביל לתרוף אנטילופות ולא להזהיר אותם מפני הסכנה. השוטר עם הינשוף בסך הכל מקבל פקודות והוראות, שאנן כוללות בדיקות להולכי רגל. אז למה שהתנין יוותר על התרף שלו שבעצמו בא לו אל תוך הפה?

אבל על יד 2 תשלם מחיר עוד יותר מופרז. לא תמיד גם האחזקה (שכוללת ירידת ערך) תהיה זולה יותר עבור המשומש. פעם שקלתי את כל הדברים האלה בכבדות ובסוף בחרתי ברכב חדש.

שיטת שווי קבוצות השימוש עושה מחיר אחיד לרכבים שמחירם בחו"ל (המדד לאיכות ומיניטין של המוצר) שונה. ובכן, ישנם המקרים בהם היבואן מכניס את הרכב אל תוך הקבוצה עם חריקת שיניים והצרכן מרוויח וכמובן ישנם מקרים הפוכים. כך למשל סוברו אימפרזה 1.5 ליטר סדאן בגירסה הבלתי-מאובזרת עולה באירופה בסביבות 17000-18000 אירו. כמובן ישנה הביקורת כי הרכב חלש, אבל קשה להתעלם מיתרונותיו (מי אמר "סוברו אף פעם לא מתקלקלת"?). אגב, יונדאי I30 ליטר 1.6 בנזין בגירסה בסיסית עולה אף יותר - 18000-19000 אירו. לאומת זאת שברולט אוויו בגירסת הליסינג שלנו - 13000-14000 אירו בלבד. אם נצא לרגע מקבוצת המשפחתיות קטנות - נגלה כי בחו"ל הסופרמיני למינהם זולים בכי-30-40%. לאומת זאת בארץ מחירם די צמוד למשפחתיות קטנות. שוב, לדעתי התוצאה של משחקי קבוצות שווי השימוש. מה אמור לקרות כאשר השיטה תתבטל? אני מעריך כי תהיה רק עלייה חדה של הפער בין המחירים כאן ובחו"ל. המחירים המופרזים של רכבי נישה למחניהם שלא משתתפים במשחקי ליסינג מלמדים על כך. ואם נקח את התמונה בכללותה - הרי כל הגורמים בעלי הכוח וההשפעה - היבואנים, חברות הליסינג - כולם מעוניינים לעלות מחירים. והרי לנפגע - הצרכן הפרטי - אין שום כוח ושום השפעה. אולי במדינות האחרות לצרכן כן יש את הכוח בקלפי. אבל אצלינו נושא זה בכלל לא עולה על סדר היום הציבורי, כי הרי ישנם הנושאים הרבה יותר "חשובים".

כפי שציינתי מקודם, הינשוף עלה למשטרה כי-80000 ש"ח ליחידה. כאשר מדובר במדידה של פרמטר פיזיאולוגי כמו ריכוז האלכוהול בנשיפה, כמעט ולא ניתן להתייחס למושג "דיוק". בדרכי השימה העליונות הריכוז מאוד נמוך. בתוך הריאות הריכוז גבוה יותר. לכן מאוד חשוב באיזה שלב של נשיפה תופסים את הדוגמית לבדיקה (הרי לא כל ליטר ומשהו של נשיפה נבדק, אלה דוגמית קטנה ממנה). כאשר עושים נשיפה עמוקה ללא המאמץ - יוצא ערך X של הריכוז בתוך הריאות. כאשר עושים נשיפה עם המאמץ (כמו בינשוף הישראלי בעל התנגדות זרימה גבוה - יוצא ערך Y - גדול יותר). בארה"ב קיימת רשימה של מכשירי נשיפה ראייתיים שאושרו על ידי NHTSA. כל מדינה בארה"ב רשאית לבחור במכשיר כזה או אחר מתוך הרשימה. לפעמים משטרות עושות השוואת בין המכשירים וניסוים למיניהם. וזה דבר שבשגרה שכאשר אותו נבדק נושף למשל בדראגר 7110 MKIII C וב-INTOXILYZER EC\IR יוצאים הבדלים של 20-15%. זאת מפני שמכשירים אלה תופסים דוגמיות שונות מתוך הנשיפה, הם מציבים התנגדות זרימה שונה וכו כו. כמובן יוצא שהנבדק יכול גם לנשוף באופן אחר בכל פעם. הסיפרות שעוסקת עם תרמודינמיקה של נשיפה לצורך בדיקת אלכוהול מונה מאות מאמרים, ואין זה המקום לפרוס את כל התאוריות בנדון. כפי שכבר ציינתי, נעשו גם ניסויים על מכשירונים קטנים למיניהם. בניסויים השתתפו מכשירים משופרים לאומת אלה שמנסים לדחוף כאן. המחיר של המכשירים ה"משופרים" נע בסביבות מאות דולרים והם מצויידים במשאבה שמנקה אותם אחרי כל נשיפה (זאת הפעולה שכמובן עושים גם מכשירים ראייתיים, שעולים אלפי דולרים). כאשר משווים קריאות של מכשיר ראייתי למכשיר בלתי-ראייתי, הסטיות של 30% זה דבר שבשיגרה בתחילת החייו של המכשיר הבלתי-ראייתי. אך מאחר ולא נעשה לו כיול, קיימת כל הזמן תזוזה. די מהר ההבדלים מגיעים למאות אחוזים. חבל לי שישנם אנשים לא מקשיבים להזהרות אלה. יוצא לי להופיע בבתי משפט לתעבורה, בהם אני נחשף למחוזות קורעי הלב. נהגים מקצועים שמאבדים את פרנסתם. סתם בחורים צעירים שעולמם חרב עליהם. יצא לי גם להעיד בתיקו של נאשם שישב מאחורי סורג ובריח יותר משנה על סעיף 62(3) - עוד תרם המשפט. חבל, באמת חבל להתגרות בגורל בשביל שטות כמו עלייה על ההגה במצב הלא ראוי. לכולם שנה אזרחית טובה ושיהיה ללא הרפתקאות מיותרות בליל הסלבסטר! איליה

את בלון האוויר הנקי הייתי מוצאי מתוך הרשימה והייתי מכניס שתיה תוך נהיגה. כמובן שישנם דרכים לרמות את השיטה ועובדה שהכנסת INTERLOCK לא מבטלת את הצורך בבדיקה המשטרתית באמצעות הינשוף. יחד עם זאת כל מערך הבדיקה בחו"ל נראה אחרת. ניקח לדוגמה את ארה"ב. ההבדלים הם: 1) בארה"ב לא מנהלים צייד המוני ליד מקומות הבילוי כנהוג בארץ. החוק שם דורש חשד מוקדם לעצירת הרכב לביצוע הבדיקה. NHTSA הוציא מסמך מיוחד שמתאר מהו החשד המוקדם (ראה קובץ מצורף). 2) בארה"ב מתייחסים בצורה רצינית ומקצועית לבדיקת המאפיינים. שם אין את השטויות כמן נגיעות בעיניים והתרשמויות הסובייקטיביות של השוטר\מתנדב מבצעויי החשוד. בארה"ב עושים בדיקת הליכה וסיבוב, עמידה על רגל אחת ותזוזת עיניים (SFST, ראה קובץ מצורף. ראה גם טופס מאפיינים מארה"ב). כל סעיף מקבל ניקוד. מהלך הבדיקה מצולם, כך שבית המשפט יכול להתרשם במו עינייו ממעללי החשוד. 3) כמובן שמכשיר נשיפה שם מתופעל לפי הדרישות המחמירות של NHTSA אל תוך המערך המסודר הזה נכנס גם המכשיר INTERLOCK. המכשיר נותן אינדיקציה לנהג לגבי מצבו שמגובה ע"י החוק. המכשיר מתעד את השתלשלות העניינים. ונניח נשף הנהג במכשיר וזה מצא אלכוהול אך איפשר לו לנהוג. לאחר זמן מה נעצר הנהג ונמצא שיכור ברמה גבולית (הריכוז עולה בשלב ספיגה, עד שעה לאחר השתייה). במקרה כזה INTERLOCK יוכל לשמש הילה לזיכוי או הקלה משמעותית בעונש. כרגע בארץ אין תשתית חוקתית וביצועית להכנסת INTERLOCK לשירות. כך שהמלצתי שוב - לא להסתובב עם הרכב במקומות המועדים לפורענות וכמובן להמנע לגמרי מנהיגה ביום השתיה ןכמובן לא להסתמך בשום פנים ואופן על המכשירונים הקטנים למינהם. The visual detection of DWI drivers.pdf About SFST.pdf טופס מאפיינים בארה''ב.pdf

כמה דברים... ראשית כל - פעולת כיול מהי. אתה מכוון שעון מול הרדיו - זאת פעולת כיול. אתה מאפס מאזניים - זאת פעולת כיול. פעולת כיול של מכשיר הנשיפה יותר מורכבת. מזרימים אל תוכו סטנדרט גזי בעל ריכוז ידוע ומלמדים את המכשיר שזהו הריכוז. בנוסף יש לבנות עקומת כיול - לבדוק את ביצועיו של המכשיר מול מספר סטנדרטים בעלי ריכוזים שונים. כמובן שהמכשירון הקטן איננו מתוכנן לבצע כיול. יתכן ובהתחלה הוא יהיה מדויק +- 30%. בהמשך הוא יזדהם. שאריות האלכוהול וחומרים אורגניים מנשיפות הקודמות יתקעו בו. המכשירון יזייף כלפי מטה. עם הזמן זה יגיעה למאות אחוזים. אלה לא סתם המצאות שלי, אלה תוצאות מחקרים מדעים ועבודות דוקטורט. ומה הסכנה במכשירון שכזה. נניח שתה פלוני בירה, נשף במכשירון - וזה אומר לו - יש לך 0.2 פרומיל, סע לשלום. ומעבר לפינה מחכה לפלוני הניידת. נושף פלוני בינשוף - ואיזה פלא - יוצא לו 300 מיקרוגרם. רכבו נלקח במקום ומובא פלוני לאחר כבוד לבית המפשט לתעבורה. ושם כצפוי זוכה בשנתיים שלילה, מאסר על תנאי לתקופה של חצי שנה וקנס של אלפיים ש"ח. אז על מי יהיה לו להלין אלה על המכשירון הקטן?

באו נעזוב בצד את הנושא של המכשירים האישיים למינהם. רק לסדר את האוזן. המכשיר האישי יכול לעלות בין 50 ל-100 ש"ח, ואילו הינשוף אשר רכשה משטרת ישראל עלה לה כי-80000 ש"ח ליחידה. לגבי המעבר בין דם לנשיפה. משך עשרות שנים נעשו ניסויים כליניים פחות או יותר מדויקים בנושא והצטבר מידע רב. ככול שהניסוי קרוב יותר לתנאי השטח, כך יש בו יותר חריגים. כך למשל תועדו המקרים בהם על מנה אחת של אלכוהול באוויר הנשוף נמדדו 400 עד 4000 מנות בדם. בכל נוסוי וניסוי נוצרת התפלגות גאוסיאנית - כמות הנבדקים פר תוצאה. המקסימום של העקומה הגאוסיאנית בד"כ נמצא מסביב ל-2200-2400 מנות אלכוהול בדם הנשוף למנה אחת באוויר הנשוף. בזמנו הלך המחוקק בארה"ב ל"טובת" הנבדקים והכניס קמצוץ של עיקרון המשפטי ידוע "In dubio pro reo" (הספק לזכות הנאשם) וקבע כי המספר יהיה 2100. כמובן שמדובר בנתון סטיסטי שמתאים לנבדק הממוצע. אבל הנבדק בשטח איננו ממוצע. יכול להיות שאותו נבדק ספציפי הוא דווקא זה שאצלו הנתון הוא 400 (הרבה מאוד באוויר על מעט מאוד בדם). סוגיה זו בזמנו עמדה להפיל את עצם הרעיון של בדיקות הנשיפה. ואז נחלצו המחוקקים לעזרת הבדיקות. ברחבארה"ב ובעוד מספר מדינות יצאו החוקים שהפרידו בין דם לנשיפה. המספר 2100 נשאר רק לצורך קביעת הרמה המותרת לנהיגה באוויר, אך החוקים מדגישים כי רמה זו איננה קשורה לדם. (בסך הכל גם בדם הרמה היא שרירותית). עדיין צעקו עורכי הדין כי נוצר הקיפוח של נבדקים בבדיקה אחת מול בדיקה שניה, אבל צעקה זו מצליחים איכשהו להשתיק. ומה המצב החוקי בישראל? אצטט מתקנה 169 לתקנות התעבורה. "המידה הקבועה" - ריכוז אלכוהול לפי אחד מאלה: (1). חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם (2). ריכוז אלכוהול באוויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1), או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אויר נשוף שנעשתה בבדיקת נשיפה. נדמה כי החוק הישראלי, בדומה לחוקים במדינות אחרות, כן מפריד בין דם לנשיפה. זאת אומרת אפילו עם בדם לא היה כלום, 240 באוויר (פקטור המעבר 2100, כמו בארה"ב, או יותר מדויק 2083) - זו הילה להרשעה. נשאר להוסיף כי במדינות מסוימות קבע המחוקק פקטורי מעבר אחרים, שונים מ-2100. כך למשל בגמניה מדובר על 2000. ז"א 240 באוויר נהיה 250, וזה קצת לטובת הנבדק. (הסעיף 24 לתקנות קנסות רחוב של גרמניה). העונש שקובע הסעיף המדובר הוא חודש שלילה, 4 נקודות וקנס 250 אירו. בגרמניה פעם קבע בית המשפט העליון כי יש להפחית 25% מתוצאות בדם. לגבי ההפחתה דומה ואף יותר גדולה באוויר עדיין מתנהלים דיונים משפטיים. מדבריו של ד"ר יורגן זוהייש שהעיד החודש בטעם התביעה לפני ההרכב בירושלים עולה כי באוויר כבר גם כן מפחיתים. לאומת זאת בהולנד הפקטור הוא 2200, לרעת הנאשם. אך גם ההפחתה מתוצאות שם נדיבה ביותר. התקנה שקובעת את הדברים האלה נקראת בהולנדית Regeling ademanalyze והיא מאוד רלוונטית לנו לאור הטענה של התביעה כי המכישר הישראלי הוזמן לפי המפרט ההולנדי. כמובן התקנה ההולנדית פי כמה וכמה מחמירה לאומת חוברת ההפעלה של משטרת ישראל. המכשיר בדגם הישראלי היה אף מכל המדריגות בהולנד. אז בסך הכל זכינו במכשיר לקוי, הפעלה רשלנית וכמובן שום הפחתה מתוצאות, אפילו בניגוד לדעת היצרן לגבי הטולרנס של המכשיר. אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

לגבי רוב עבירות התנוע יש לנהג אינדיקציה כזאת או אחרת. למשל הוא ראה קוו עצירה לפני התמרור 37. הוא ראה מה מהירות שלו. הוא ראה פס לבן שאסור לחצות אותו. לא כך הדבר לגבי העבירה הקשה מכולם - נהיגה בשיכרות. לנהג אין שום סיכוי לדעת מה יקבע לגביו מכשיר הינשוף הרשמי. יש לציין כי הנשיפון הקטן שנדון בשירשור לא מהווה הפתרון, אלה להפך - הוא עלול להכשיל. אגב, בארץ נמכרים נשיפונים כאלה במקומות רבים, כולל הפיצוציות בתל אביב. אז הפתרון הפשוט לא לשתות בכלל ולא להגיע בכלל למקומות המועדים לפורענות. כך למשל אני נוהג לעשות בשנה האחרונה. אבל לא לכולם פתרון זה יישים. לא כולם גרים בתל אביב או במקומות אחרים, בהן ישנה התחבורה הציבורית בשבתות. לא כולם יכולים להשבית את ניידותם לכל יום בו יצא להם לשתות, אפילו כמות קטנה. במדינות הנאורות התייחסו השלטונות לבעייה זו ומצאו לה פתרון. מדובר במכשיר INTERLOCK שבו נושפים תרם הנהיגה. אם המכשיר מרגיש אלכוהול בכמות זו או אחרת - הוא לא מאפשר לרכב להתניע. מכשירים כאלה נכנסים לשירות מטעם החוק ברחבי העולם: צפון אמריקה, אירופה, יפן. עברייני תנוע המועדים ולשעבר מחוייבים להתקין מכשיר כזה ולנשוף תרם כל התנעת הרכב. אחרים יכולים להתקין את המכשיר בהיתנדבות. לדעתי זה הפתרון המוסכל והנכון לבעיית האכיפה של נהיגה בשיכרות.

אסור להסתמך על קריאות של המכשיר כגון זה מכשירי הנשיפה קוראים את הבליעה של הספקטרום האינפרא-אדום על ידי מולקולות של אלכוהול ככול שהריכוז יותר גדול כך הבליעה יותר גדולה. המכשירים מתרגמים את הבליעה לריכוז. לנושא זה קשורות 2 סוגיות: 1) תזוזה בקריאת הריכוז (Drift). המכשיר מטולטל, מזדהם וכו כו. המכשיר הראייתי צריך לעבור בדיקה לפחות מדי יום, אך רצוי מדי בדיקת הנבדק באמצעות סטנדרט גאזי בעל ריכוז ידוע (כאן לא אכנס לביקורת של ההליך אשר נעשה על ידי את"ן). המכשיר הבלתי-ראייתי איננו עובר את הביקורת הנ"ל - לכן אסור להסתמך על קריאותיו. המכשיר יכול לזייף במאות אחוזים. 2) אפילו 2 מכשירים ראייתיים מדגמים שונים אשר ביחד צלחו את הבדיקה באמצעות הסטנדט בעל ריכוז ידוע לא יתנו קריאה זהה של נשיפת אדם. וזה לא רק מפני שאדם ינשוף באופן אחר בכל פעם. זאת גם מפני שמכשירים שונים מתייחסים באופן שונה לנשיפה. יהיה הבדל בהתנגדות זרימה בתוך המכשירים. כך מכשיר אחד ידרוש נפח נשיפה יותר גדול תוך התנגדות זרימה יותר קטנה, אחר ידרוש נפח יותר קטן, אך התנגדות זרימה יותר חזקה. כל זה ידרוש נוסחאות חישוב תוצאות שונה. מכשיר אחד יעשה איפוס בצורה אחת, אחר - בצורה אחרת, ויכולים להיות אינספור הבדלים. כעיקרון, יתכן שאותו נבדק יצא פיקח במכשיר ראייתי אחד, ושיכור במכשיר ראייתי אחר. דברים אלה ידועים והם לא סוד לאנשי מקצוע. לכן ראשית כל מגדירות המדינות מי הוא המכשיר הראייתי שמוכנס לשימוש במדינה. והחוק במדינות הנאורות מתייחס לא ריכוז באופן כללי, שהוא מוסג מופשט וכמעט לא ניתן לקביעה, אלה ריכוז שקורא המכשיר המסויים ההוא, שאושר על ידי מוסדות תקינה רשמיים של המדינה. אין ספק שיהיהו הבדלים משמעותיים בין קריאת המכשיר הראייתי הרשמי לבין קריאתו של מכשיר כזה או אחר, גדול או קטן, מדוייק או מזייף. לכן אסור להסתמך על תוצאות של מכשיר אחר. ומפיצי מכשירים אחרים מסתכנים בתביעות נזיקין מצד אלה שהשתמשו באותם המכשירים ומיד לאחר מכן נמצאו שיכורים על ידי המשטרה. ראו הוזהרתם! ועוד משהו.. בארה"ב ישהו החוק הפדראלי CRF 20 אשר קובע כי המוסד הבלעדי אשר מוסמך לקבוע רשימת המכשירים המאושרים לשימוש על ידי מוסדות הרשמיים (המשטרה, מקומות עבודה וכו) הוא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים NHTSA. אני אומר לך ש-NHTSA לעולם לא יאשר מכשיר זה, רק מפני שאיננו עובר כיול ובדיקה יומית. מה שכן מאושר על ידי NHTSA זה מכשיר INTER-LOCK שמותקן ברכבים והוא אכן איננו דורש כיול יומי.